לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Shlomo Shapira’s Blog

שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   




הוסף מסר

4/2014

דן מירון-אם לא תהיה ירושלים-1987-הספרות העברית בהקשר תרבותי-פוליטי/ על נעמי שמר-טטוי מתחת לשטיח


שלמה שפירא

 

 

"אם לא תהיה ירושלים" - "הספרות העברית בהקשר תרבותי-פוליטי", מאת: דן מירון,  הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987.

 

בספר הקדשה:

לדוד, בני בצה"ל.

לוּ יִימצא לספר מקוֹם

בין זיווּדֵי 'מרכבתך'.

 

תוכן העניינים:

מיוצרים ובונים לבני בלי בית

ספרויות היהודים: בין ממשות למשאלות לב

ספרות עברית חדשה: צפיות ציוניות וממשות ישראליות

ספרויות היהודים: שיבה אל המציאות

דב סדן: בדרך אל הכוּליוּת

מזימרת הארץ

זמירות מארץ להד"ם (מקומה של נעמי שמר בחיינו)

בין התבוננות לבינה

אם לא תהיה ירושלים

בשולי הספר

מפתחות

 

מ- זמירות מארץ להד"ם (206-175)

...שירתה של הפזמונאית הלאומית שלנו -נעמי שמר- מזדמזמת מתוך גרוננו הלאומי המודלק כאותו לחן טורד, כפייתי, התוקע עצמו אל תוך התודעה ואינו מרפה ככל שזו מנסה להשליך אותו מעליה. אכן, שיריה של נעמי שמר מזדמזמים בתוך חלל התודעה התרבותית שלנו כמין יתוש-טיטוס מוסיקאלי. דווקא משום כך ראוי שנאזין להם בתשומת לב...מבחינה תרבותית-חברתית מצטרפים פזמוניה של נעמי שמר לאחד המוצגים המעניינים ביותר בתרבות הישראלית. מרכזיותם בהווי שלנו היא תופעה מיוחדת במינה - מאריכה-ימים ועם זאת בעלת דינאמיות מתחדשת וגוברת. כל יוצרי הזמר הפופולארי, שהחלו יחד עם נעמי שמר בהשראתן של הלהקות הצבאיות בשנותיה הראשונות של המדינה, שייכים היום לארכיון. שיריהם מעלים אבק או לכל היותר מזינים לעתים את חרושת הבידור הנוסטאלגי...ביכולתה להיענות בזמר להלכי-רוח היסטוריים משתנים של ציבור הנתון ברצף של תמורות חומריות ונפשיות...היא, שניסתה בראשית דרכה להביא עליזות בלתי-יומרנית...לעולמה האפרורי של ישראל-הקטנה של שנות החמישים וראשית שנות השישים, והיתה לשופרה של ישראל-רבתי שלאחר 1967, ונתנה ביטוי בפזמוניה לעולמה הרוחני הגראנדומאני, המשיחי והברוטאלי...-באימפריה הישראלית-...הממזגים בעולמם מעין מיסטיקה משיחית עם מאקיאווליזם פוליטי חסר-מעצורים...היא פרצה אל מעבר לטווח קליטתה של ישראל ה'ראשונה'-האשכנזית-ה'ותיקה' המקורבת לתנועת הפועלים...ובאורח מוזר מאוד, מעניין ןומאלף מבחינת הסוציולוגיה התרבותית שלנו, לפרוץ אל מעבר לתחומים אלה - לפחות המידת-מה. אף כי היא בת מובהקת לעילית החלוצית-ההסתדרותית של ימי טרום המדינה, היא מדברת אל כל שכבות הציבור. למרות הזיקה המנטאלית החד-משמעית של תמליליה לעולמה של 'ארץ-ישראל העובדת'-החקלאית-האליטיסטית-הברל כצנלסונית, היא היתה למשוררת ה'ליכוד'...לכלת 'פרס ז'בוטינסקי', ולדוברת הפופולארית של אותם אנשים, שספגו כל חייהם שנאה תהומית לעולם שממנו באה. אף-על-פי שהיא דבקה לאורך כל דרכה בעברית ספרותית שמרנית, עברית טובה של ילדת בית-ספר מחונכת מלפני שני דורות, היא מבאטת בדרך כלשהי את אלה שאינם מסוגלים להעמיד משפט אחד בעברית מעין זו. עולם האסוציאציות היהודי שלה הוא מזרח-אירופי מובהק והשפה המוסיקאלית של שיריה מבוססת באורח כמעט בלעדי על הנסיון המוסיקלי האירופי-אמריקאני, אבל היא מקובלת גם על החלקים המבוּרְגָנִים של עדות המזרח.

(הערה שלי - לגבי מירון - זאת כמעט בגידה מצידה!!!)

...ואף-על-פי-כן שיריה מבקיעים אפילו את הגבולות המסומרים, גבולות הקרב, החוצים את המפה התרבותית העדתית שלנו. טעמה המוסיקלי והספרותי רחוק כרחוק מזרח ממערב מעולם הרוק, הפופ והזמר העכשוויים, ואף-על-פי-כן אין היא שנואה על בני הנוער. יש אומרים, שאפילו פועלי בניין ונקיון ערבים,...מסלסלים בשיריה...

...אין צורך לומר, שבעצם זיקתה לעולמות סנטימנטאליים סטריאוטיפיים אין נעמי שמר יוצאת-דופן בקרב קהל יוצרי האמנות הבידורית בארץ ובעולם. זיקה זו היא מסימני-היסוד של הבידור, שתפקידו בכל אתר הוא להרחיקנו מן הספיציפיות, הסיבוך והממשות הקשה והבלתי-מתפשרת של העולם שבו אנו חיים,ולנחמנו באמצעות רדוקציה של עולם זה למערכת פשוטה של דגמים ניתנים להשגה קלה ושל קונפילקטים, שפתרונם מוגש אלינו בקנה. אין כל מקום וסיבה לטעון כנגד רדוקציה זו, שבה כרוך עצם התפקוד של האמנות הבידורית וממנה היא שואבת את כוחה לפעול על כל אותם המונים שאינם יכולים, ובוודאי גם אינם רוצים, להתמודד יחד עם האמן הרציני ובאמצעות יצירותיו עם מציאות נפשית, חברתית ורוחנית, שההכרה בה תובעת מאמץ בלתי-פוסק, מעשיר, מלהיב, אך גם מעיק ומתיש...יש מכל-מקום, טעם לצאת כנגד הרדוקציה הבידורית - דווקא משום שבזכותה מגיע האמן-הבדרן לציבורים הרחבים בחותר - בשעה שהיא באה לא רק לפשט את הדברים ולהקהות את עוקציהם, אלא בעיקר לטשטשם כליל, להסוות אותם מעינינו. הבידור הליגיטימיהטוב חותר לאיזו נקודה שבאמצע הדרך בין האמת לסטריאוטיפ. הוא משתמש בסנטימנטאלי כדי לרמוז על עומקו של הרגש האמיתי; הוא מגלגל בסטריאוטיפיים חברתיים ולאומיים כדי עורר תשומת-לב כלשהי להוויות חברתיות ולאומיות התובעות תיקון; הוא מנסה לתווך בין עולם ההכרה לעולם האשליה הקלה...

תוכניות 'המטאטא' משנות השלושים, אורי זוהר בסרטיו, אריק אינשטיין בשירתו, להקת 'כוורת' של דני סנדרסון, שהגישו לנו בצורה מתוחכמת בבואה של ישראל חדשה, 'מטומטמת', נוגעת ללב בדלותה הרוחנית האותנטית - כל אלה יכולים לשמש דוגמאות לבידור הטוב ולתפקידו בהתפתחותה של תרבותנו.אמנותה של נעמי שמר היא הדוגמא של הבידור, שאינו מנסה לתווך בין המציאות לבין הקהל הרחב אלא להסתיר את המציאות מעיני הקהל הרחב. מה שהבידור הטוב מנסה לגלות במידה שאינה מכאיבה מדי, היא מנסה בכל כוח לטשטש, לטאטא אל מתחת השטיח...

 

 

דן מירון-אם לא תהיה ירושלים-1987-הספרות העברית בהקשר תרבותי-פוליטי ...

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=14090633‏
... דן מירון-אם לא תהיה ירושלים-1987-הספרות העברית בהקשר תרבותי-פוליטי/ על ... שירתה של
הפזמונאית הלאומית שלנו -נעמי שמר- מזדמזמת מתוך גרוננו הלאומי ...

 

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: דן מירון-אם לא תהיה ירושלים-1987-הספרות העברית בהקשר תרבותי-פוליטי/ על נעמי שמר-טטוי מתחת לשטיח.
טקסט מהקטע: ... מירון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987. בספר הקדשה: לדוד, בני בצה"ל. לוּ יִימצא לספר מקוֹם בין זיו...

עודכן ב: 17/04/2014
נכתב על ידי , 17/4/2014 22:03  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מדוע אין מצות ליהודי ריגה? ומדוע יש עדיין מצות ל"יהודי המזרח" בכמה מערי גרוזיה, למשל?מתוך:


שלמה שפירא

 

 

מדוע אין מצות ליהודי ריגה? ומדוע יש עדיין מצות ל"יהודי המזרח" בכמה מערי גרוזיה, למשל?

...היהודים התחננו וביקשו, שיחישו את שיגור הועדה מטעם מחלקת התברואה של העיריה. על כך נאמר להם: "מה יש?" אין לכם זמן? ובכלל, מה אתם מטרידים אותנו כל-כך? יש לנו כל מיני ענינים דחופים וחשובים יותר". היהודים הסבירו לפקידים, כי הנה הולך ומתקרב החג, ואם לא יתחילו מיד באפיית המצות, יאחרו את המועד. על כך ענו להם: "ומה יש אם תאחרו? מה האסון?" בקיצור עברו עוד כמה שבועות, והועדה לא באה. חג הפסח כבר עמד מאחורי הכותל, והיהודים הגיעו על סף יאוש. הם ניסו לשלוח עוד משלחת אל השלטונות, שבסמכותם לתת את הרשיון לקמח ולספר להם מה קרה במחלקת התברואה, אך גם שם נתקלו בקיר אטום: "אין אשור, אין קמח".

וכך הגיע הפסח, וגם עבר - ומצות ליהודי ריגה לא היו.

...חגי ישראל נשמרים בקפידה אצל היהודים ה"מזרחיים" כמעט במלוא הדרם הטרום-מהפכני. סיפרנו לעיל כיצד מציקים השלטונות ליהודים ה"אשכנזים" בקשר לאפיית המצות לפסח. לגבי יהודי המזרח אין הדבר קיים. כאן אופים מצות "מתוך כוונה" ולעיני כל...והדבר אינו כרוך ברשיונות ובביורוקרטיה כמו במערב. אך גם אפיה פרטית וביתית זאת נעשית ללא פחד וללא התערבות השלטונות היודעים היטב, כמו בשאר ענייני דת ומסורת, כי זאת מצוות "עשה" שהיהודים לא יעברו עליה ולא יבטלוה בשום פנים ואופן...

 

הנער מישראל שבירך על נרות חנוכה במוסקובה. המנהג, שילד יברך על נרות חנוכה, מקובל מאוד בישראל וגם בהרבה תפוצות היהודים בעולם...כן אבדו, בארבעים שנות ניתוק, גם הסמלים המיוחדים הנלוים לחנוכה. להדליק בבתים מנורת חנוכה המסמלת מרד לאומי, זאת לא יעיזו אפילו האמיצים שבין יהודי ברית-המועצות. אך גם הסביבונים, הלביבות ויתר סממני החג, שמקובלים היו בעיירה היהודית, כמעט נעלמו ואינם.

 

הזמרת הישראלית שייצגה את ישראל באחד הפסטיבלים הבין-לאומיים לקולנע במוסקובה, כאשר צעיר יהודי ניגש אליה ואמר לה את המלה היחידה שנזכר בה: "יום כיפור! יום כיפור! יום כיפור!". הזמרת הצעירה, שחשה מחנק בגרונה, התגברה על דמעותיה וענתה לו אף היא: "יום כיפור, יום כיפור".

 

"רונדו יהודי" ו- "קונצרט עממי" במוסקובה, בחג "שמחת תורה" שהוא בין "החגים הגדולים" בחודש תשרי, והיה לגדול החגים בחיי היהודים בברית-המועצות, בו ריכזו היהודים את מירב מאוויהם, כמיהותיהם, געגועיהם ורגשי הזדהותם

 

ראה:

"בין הפטיש והמגל" - "נסיון אישי בקרב יהודי ברית המועצות", מאת: בן עמי, הוצאת "עם עובד", 1965

 

 

מדוע אין מצות ליהודי ריגה? ומדוע יש עדיין מצות ל"יהודי המזרח" בכמה מערי ...

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=14089304‏
... סיפרנו לעיל כיצד מציקים השלטונות ליהודים ה"אשכנזים" בקשר לאפיית המצות לפסח. לגבי
יהודי המזרח אין הדבר קיים. כאן אופים מצות "מתוך כוונה" ולעיני כל.

 

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: מדוע אין מצות ליהודי ריגה? ומדוע יש עדיין מצות ל"יהודי המזרח" בכמה מערי גרוזיה, למשל?מתוך:.
טקסט מהקטע: ..."בין הפטיש והמגל" - "נסיון אישי בקרב יהודי ברית המועצות", מאת: בן עמי, הוצאת "עם עובד", 1965...

עודכן ב: 16/04/2014
נכתב על ידי , 16/4/2014 13:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"גבולות ישראל", מאת: משה ברור,1988 /הסדרים בתפקודי הגבולות / פרשת גבולות העתיד


שלמה שפירא

 

 

הסדרים בתפקודי הגבולות / פרשת גבולות העתיד

"גבולות ישראל", מאת: משה ברור, הוצאת יהושע אורנשטיין, הוצאת ספרים "יבנה", 1988

בספר: תוכן עניינים, רשימת מפות, רשימת תמונות ונספחים.

 

תוכן הענינים:

הקדמה, גבולות מדיניים-מהותם דרכי התהוותם ותכונותיהם, גבולות היסטוריים ודתיים, הגבול עם מצרים (1906), הגבול עם עבר הירדן (אחר כך ממלכת ירדן) (1922), הגבול עם לבנון וסוריה (1923),

גבולות ישראל 1967-1949, הגבולות הנוכחיים, גבולות העתיד, נספחים.

 

מ-עמוד 225 הסדרים בתפקודי הגבולות

בד בבד עם הברור המקיף לגבי המיקום הרצוי של כל קטע מגבולות העתיד, על המשמעות שבהתוויתו וכל הכרוך בה, יש להגות גם בתפקודים הצפויים והרצויים לו. בדיונים בגבולות השלום של ישראל בהכרח שישולבו שאלות תפקודיהם, בעיקר באיזו מידה יחדלו לשמש חיץ מוחלט וייפתחו להתנהלות קשרים כלכליים, חברתיים ואחרים. גם אם יוסכם על שורה של הסדרים, שלהלכה יפתחו את הגבולות לרווחה, מצב היחסים הממשי בין ישראל לכל אחת משכנותיה הוא שיקבע את דמות תפקודיהם, בפועל. בפועל, כבר צוין לעיל, שביישוב בעיות גבולות מנסים, במקרים רבים, להחליק ולרכך באמצעות הסדרים בתחום תפקוד הגבול את אשר אין מצליחים לפתור, בצורה המניחה את דעת שני הצדדים, בהתווית קו הגבול עצמו...בין חוקרי תורת הגבולות יש חסידים לשימת דגש בתפקודי גבולות ובדרך הפעלתם לא פחות מאשר במיקומם...

ראוי לחזור ולהדגיש שהמסקנה העיקרית המשתקפת מתוך המחקרים והעיונים בתורת הגבולות, לצדדיה המדעיים השונים, היא שהגבול והסָפר, שהם יציר האדם, ממלאים תפקיד שולי בחייהן של מדינות כשיחסי שכנות תקינים שוררים ביניהן. הם ממשיכים למלא את ייעודם הבסיסי כל עוד מדינות שכנות ממשיכות לקיים בכנות את תנאי ההסכם ביניהן שעליהם הושתת כינונם. חשיבותם הממשית העיקרית של הגבולות היא במה שמצוי בתוך המרחב אותו הם צוחמים, במהות תכונותיו הטבעיות, באופי ובאיכות של תושביו ויצירתם הכלכלית והתרבותית, בדמות הארגונית והחברתית של אוכלייסתו ובתנאי חייה. להישגותה ורווחתה יכולה מדינה לתרום רבות על-יד כך שתקיף את עצמה בגבולות טובים. על טיבם של אלו והדרך להגיע אליהם ניתן ללמוד הרבה מהמחקר המדעי הענף בעניני גבולות. אם תוקדש תשומת הלב הדרושה לפרשת גבולות העתיד, תילמדנה בעוד מועד בשקידה ובהעמקה הסוגיות הכרוכות בה והמסקנות הנובעות מהן, קרוב לוודאי שבבוא העת לעצב את גבולות השלום של ישראל יהיו בידי הנהגתה כלי המידע והשיפוט הדרושים כדי לקבוע עמדות שיעניקו לה את הגבולות הטובים הראויים לה.

 

 

"גבולות ישראל", מאת: משה ברור,1988 /הסדרים בתפקודי הגבולות / פרשת ...

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=14089260‏
... שלמה שפירא הסדרים בתפקודי הגבולות / פרשת גבולות העתיד "גבולות ישראל", מאת: משה
ברור, הוצאת יהושע אורנשטיין, הוצאת ספרים "יבנה", 1988.

 

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: "גבולות ישראל", מאת: משה ברור,1988 /הסדרים בתפקודי הגבולות / פרשת גבולות העתיד.
טקסט מהקטע: ... ברור, הוצאת יהושע אורנשטיין, הוצאת ספרים "יבנה", 1988 בספר: תוכן עניינים, רשימת מפות, רשימת תמונות...

עודכן ב: 16/04/2014
נכתב על ידי , 16/4/2014 12:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



א. עבר הדני: "יהודיות" - היתה וישנה / ישראליות -האם ישנה ומהי? / על תופעות הירידה


שלמה שפירא

 

 

ישראליות -האם ישנה ומהי?

"יהודיות" - היתה וישנה

ברי, כי ל"ישראליות" אני מעמת בזה "יהודיות", הואיל והגירסה "ישראליות ויהדות" אינה נראית לי, לאחר שאף אחד לא יעלה על דעתו לנטול מאת היהודי היושב בארץ את חלקו ושרשו ביהדות. מה שאין בן "יהודיות", - זו מסגרת החיים שהתגבשה בגלות על אורחותיה, ערכיה, שיבושיה וסגולותיה היקרות. יהודיות זו על רוב גווניה, אף שקמו לה מקטרגים קשים ...כוחה היה גדול ואולי גדול הוא עד היום מכדי להיטשטש ולהימחות כלא-היתה...

החשש לקרע המסוכן, בין יושב הארץ והיהודיות של אחיו בגולה-בפזורה והחיפושים להקדים לו את התרופה באמצעים שונים...אף ניתן לומר כי כל אחד נושא בלבו את החשש הזה...

בינתייים, ועוד קודם לכן, הוסיפו להישמע קולות המבוכה של הבודדים, אשר נותקו מעל ההמונים והוטלו - "בין מערב ומזרח", "בין ים ומדבר" - ורמזים כיוצא בהם שנתכוונו למצות את ההפתעה, בה הופתע היהודי - הנחשון עצמו. ובארץ גופה - "שכול וכשלון", ישימון נפשי וגופני, חבלי איקלום והסתגלות, מציאות אכזרית לגבי חום ההרגלים בו גדלנו על ברכי העוני היהודי. האם המחרשה תגמול?...

האדמה וכוחה

יהיו אשר יהיו מראות הרחוב הישראלי בתנודותיו, עובדה היא כי שלא-בדומה לחיינו בגלות ...נתקשרו כאן מיד קשרי אהבה בין העולה ואדמת הארץ...שהיא מחברת כחוט-שדרה את האכר והפועל המעבדים אותה עם אלה שנכספו ךכך במשך הדורות...כל אלה ייחדו את הקרקע כנושא שאין עליו ויכוח ומשום כך הפכה מערך ממשי כשלעצמה לנושא חינוכי חדש, אשר הוציא גם את המוני העם היושבים בגולה מעולם הערכים המופשטים שהיו רגילים בהם, כדי לחדש את בריתם עם הערך הארצי המסמל תקומה.

העבודה

אפילו אם נדחה את הדעה כי העם הגולה חי ברוב מנינו ובנינו על התיווך,...עובדה היא כי בד בבד עם הקרקע רמה קרנה של העבודה כערך יסודי, אשר בלדיו לא יקום עם...ותפיסת כבוד זו לגבי העבודה לא בלבד שלא הכזיבה, אלא היא שאימנ את ידנו להפעיל בכשרון ובזריזות גם את החידושים של העידן הטכנולוגי, בהם הופכים אנו שממה לארץ פוריה ומפליאים בכך את "העולם"...

שמירה והגנה

...באין אדמה נושאת-עתיד מתחת לרגליים ובהעדר נכסים מפרי עמל עצמי, הנושאים בחובם סיכויים של גדילה והתרחבות - גילויי הגבורה כמו "בהגנה עצמית" או "במחתרת" כבו מיד להופעתם או ניטשטשו בין הרשויות של הקיבוץ היהודי והעם אשר בתוכו ישב.

לא כן בארץ, כאשר שוב לא היה צורך להצמיד את העובדה לאיש באשר הוא יהודי, לאחר שהגבורה נעשתה צמודה מיסודה לאווירה לאומית-לוחמת, שתססה סביבו בקוצר-רוח לחופש, למעשה מופת ונצחון...ערובת הנצחון - הזריזות הקרבית והתכסיס הצבאי הפליאו עמים למודי-קרבות אף השכינו מורא וכבוד בלב שכנינו, אשר הגבורה בטהרתה נחשבת בעיניהם לאין-ערוך.

הלשון העברית

...נעלה מכל ספק, כי לאור הנסיבות האלה תובן לנו גדולת "שגעונו הלשוני"של אליעזר בן-יהודה, אבל כלום המורה שקיבל עליו להורות לפעוטות בפיהם חרוזי שיר - עוז-רוחו היה פחות?

העם

הערך - 'העם' - הוא זירת הפולמוס לא רק בין קיבוצי ישראל והפזורה, אלא בין האיש היהודי לבין-עצמו...אין הערכים אשר הישראלי גיאה בהם הולמים את התפוצה...התכוונתי להגיע למוקד השאלה כדי להציג את העובדה, שאין עוד מיתרס מםריד בין היחיד ועברו ובין ישראל והתפוצה...מאידך, ישראל עשוייה לאצול מרוחה על התפוצה - לאו דווקא בערכים הפיסיים - אלא ובעיקר באווירה, שבה ניתן לקדם את סכנות הטמיעה בעמים...

מבחינה זו אין לחשוש לנזקן המוסרי של תופעות "הירידה" ככל שהן מצערות; כן אין להיתפס למבוכה מחמת הזעזועים הכלכליים או הבטחוניים שבמדינה, אי גוף חי שאינו עומד בזעזועים?...

לא רק ליושב בישראל אלא לעם בתפוצותיו...ייוווכח לדעת כיצד שתי התפיסות שוכנות בכפיפה אחת ללא סתירה והתרוצצות ביניהן. בחינת - בא הקץ לחילוקי-דעות בישראל, עם ותוך המעשה, והרי זו תורת "הישראליות" כולה.

 

מתוך "הווי הארץ וספרותנו החדשה", בכרך ו' מ"כתבי א. עבר הדני", הוצאת יהושע צ'צ'יק, (1968?).

 

 

א. עבר הדני: "יהודיות" - היתה וישנה / ישראליות -האם ישנה ומהי? / על תופעות ...

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=14088949‏
... מתוך "הווי הארץ וספרותנו החדשה", בכרך ו' מ"כתבי א. עבר הדני", הוצאת יהושע צ'צ'יק, (1968
?). שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira

 

נכתב על ידי , 15/4/2014 23:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יעקב (יעקוב) חורגין - בשוק המזרחי הזה בארץ-ישראל / ערביות ויהודיות בגווניהן השונים, מריבה ופיוס,


שלמה שפירא

 

 

"הווי הארץ וספרותנו החדשה", בכרך ו' מ"כתבי א. עבר הדני", הוצאת יהושע צ'צ'יק, (1968?).

 

בשוק המזרחי הזה בארץ-ישראל!

יעקב (יעקוב) חורגין / מספר ארצי ישראלי עם צירוף של עין מסתכלת וכושר סיפורי המסתייע בדמיון...שנשם מאווירה מיוחדת של ישוב מעורב בעיר הערבית-המזרחית (גדל בתחומן של השכונות היהודיות-היפואיות הוותיקות)וביצירותיו אין את העצבות הספרדית המכובדת בפני עצמה בחברון של בורלא, אף לא השבטיות המקופלת בתורנותה בכרם של התימנים - אלא ערבוביה אשכנזית-מזרחית, בה הכל משמש ביחד: ערביות ויהודיות בגווניהן השונים, מריבה ופיוס, גסות הרוח וצבעי-הקשת. ואם מישהו עשוי להשפיע על רוחו בתוך התחום של ספרותנו, אולי זלמן שניאור הוא בצבעיו הלוהטים, בציוריותו, בטמפרמנט התיאורי שלו, החם והיוקד.

ואמנם תיאורו של חורגין הוא אקלימי-יוקד, חריף ומתובל; - אם התגורר בכפר הערבי או נתמצא בקרבתו, ממילא נתפלפל מריחותיו; ואם עשה שנים בתוככי טבריה המתבשלת בחומה - נמזג לתוך עטו מהחום הזה ומהתבשיל הקודח של ארחות חייה הדחוסים;...ובכך קלע והבין לנשמתו של יושב הארץ - פרי הערב-רב של כיתותיה ועדותיה השונות.

בכך נבדל הבדל יסודי ממשה סמילנסקי, המתאר ערבים רומאנטיים או מיהודה בורלא שמעלה את הרומנטיקה הספרדית עד למעלה של אצילות. חורגין גורס לטעמו: בשוק המזרחי ההומה לנגד עיניו, עיניים מתלקחות ודברי-ריב פורצים על כל מדרך כף-רגל, - בשוק המזרחי הזה, המשמש רקע לחיי בית ורחוב בו הכל נדחק ונדחס עד לסכנת-נפש - בסוף-דבר הכל נכנסים חיים ויוצאים חים ממנו. כאן מטייל יעקב חורגין ונהנה מהאקלים הערמומי-הפרימיטיבי, בו העלילה לעולם אינה מוגמרת ומשחקם של זקנים כצעירים הוא חייהם - אף-על-פי שהנפש היפה תסלוד מהם...

 

 

 

יעקב (יעקוב) חורגין - בשוק המזרחי הזה בארץ-ישראל / ערביות ויהודיות בגווניהן ...

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=14088944‏
... יעקב (יעקוב) חורגין - בשוק המזרחי הזה בארץ-ישראל / ערביות ויהודיות בגווניהן השונים, מריבה
ופיוס,. שלמה שפירא. "הווי הארץ וספרותנו החדשה", בכרך ו' מ"כתבי א.

 

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: יעקב (יעקוב) חורגין - בשוק המזרחי הזה בארץ-ישראל / ערביות ויהודיות בגווניהן השונים, מריבה ופיוס,.
טקסט מהקטע: ... חורגין / מספר ארצי ישראלי עם צירוף של עין מסתכלת וכושר סיפורי המסתייע בדמיון...שנשם מאווירה מיוחדת ...

עודכן ב: 15/04/2014
נכתב על ידי , 15/4/2014 23:51  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"דרכי לציון"מ.י.בודנהיימר,1952/הצעה מעשית בנוגע להתישבות יהודים בסוריה/ככה נולדה הציונות ה


שלמה שפירא

 

 

"דרכי לציון" - "זכרונות חייו של אחד מותיקי הציונות הפוליטית ומראשוני מחולליה", מאת: מ. י. בודנהיימר, הוצאת הספרים של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל ירושלים, תשי"ג, 1952

 

הוי לאומה שלא תבטל ברצון

את-כל מאודה מפני כבודה

(שילר, הבתולה מאורליאנס. א,ה,16/415)

 

בספר הקדשה:

לנשמת אשתי

רוזה ז"ל לבית דאלברג

 

מדברי ה- אקדמה: הנרייטה-חנה בודנהיימר (ירושלים, בקיץ 1951):

...לעתים נשאלתי - אימתי כתב ד"ר בודנהיימר אוטוביוגראפיה זו? זוהי עבודה שנכתבה במיטב שנותיו ולעת זקנתו. הפרקים הגדולים הראשונים חוברו לאחר נסיעתו ל-ארץ-ישראל בשנת 1921 - כנשיא הקרן הקיימת לישראל. כחומר שימשו לו מלבד הנאומים, המאמרים והמכתבים מאותו פרק זמן גם יומניו, בהם היה נוהג לרשום מאורעות וחוויות שונים. מאותו זמן היה ד"ר בודנהיימר ממשיך לעבוד ולהכניס תיקונים בספרו עד זמן קצר לפני מותו...

 

מעמוד 50: לעבד הצעה מעשית בנוגע להתישבות יהודים בסוריה

...בפראנקפורט התוודעתי אל עורך-הדין פלוטקה, שעמד בשורה הראשונה במלחמה נגד האנטישמיות ונגד עלילת-הדם. הוא גילה התענינות מרובה בתוכניותי, הואיל ועמד במגע קרוב עם בארון הירש, הניעני לעבד הצעה מעשית בנוגע להתישבות יהודית בסוריה. ניגשתי מיד לעבודה זו ובשני שטחים צמצמתי ראיית-עיני. האחד היה עמק 'בקעא' המשתרע בין הלבנון ובין האנטי-לבנון. נחל-ליטאני עובר בו, וכולו מהווה שטח פורה במידה בלתי-מצויה שהוא מאוכלס רק מעט. השטח השני היה 'עמק-יזרעאל'. יסוד שתי ההתישבויות תהווה מסילת-הברזל. ב'בקעא' עיקר הנידון ליצור חיבור עם הקו שבין בירות ודמשק, הקיים זה מכבר. במקרה שייבחר העמק יהא מן הצורך לחבר את חיפה עם טבריה על-ידי מסילת-ברזל ולבנות נמל בחיפה. בשורה הראשונה העמדתי את ההתישבות בעמק-יזרעאל שראיתיה כהרחבת המושבות הקיימות וחשובה מטעמים פוליטייםץ ביררתי את סיכויי-ההתישבות וספרו של פרייהר פון זידנהורסט על סוריה הביא לי תועלת רבה. תמוה היה בעיני שכה מעטים המה המחקרים על סוריה וארץ-ישראל...

 

מעמוד 52: תיאודור הרצקא

...בארון הירש הסתלק אז לגמרי מן התכנית הארצישראלית. המומחה לחוקי-הקרקע פליירסהיים שמע על חוברתי ועשה נסיון לקנות את לבי לרעיון ייסוד מושבת-'פריילאנד' יחד עם חברו תיאודור הרצקא. נגד ארץ-ישראל היו לו כמה טענות. אמנם נדמה היה לי, כי אפשר היה למשוך לבו גם לעניינו, אילו נעניתי לשיטת תיקון חוקי-הקרקע שלו...מפקפק הייתי ...ששיחרורו שח העם ההיסטורי האחרון על-ידי הקמת מדינה יהודית ניתן לצפות מצד צרפת...

מלחמות הדעות הראשונות בגלל הציונות נתחוללו, כפי ששיערתי מראש, באגודה לתולדות-ישראל. מיד בערב הראשון דיברתי על מלחמות-המכבים, שציינתי אותן כהתקוממות לאומית לשם שיחרור העם היהודי מחרפת השלטון הזר. המתנגדים לא ראו בהן אלא מניעים דתיים בלבד. נהניתי מאוד למצוא מליץ-יושר נלהב להשקפתי ...זה היה דוד וולפסון...כאשר ביררתי לו כי אין לפתור את שאלת-היהודים אלא באמצעים פוליטיים ועל-ידי הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, התלהב מאוד...אז כרתנו ברית-ידידות לכל ימי-חיינו שלא היתה מצומצמת בחברות-לדעה בלבד. ככה נולדה הציונות הגרמנית. התחלות-התנועה בברלין נשארו תקועות בפילנטרופיה או בלאומיות. ואילו אנו שנינו ריכזנו מסביב לנו בקולוניה חוג שהטיף לרעיון הפתרון המדיני של שאלת-היהודים...

באביב שנת 1894 הזמינני הנדבן גוסטאב טוך בהמברג, להצטרפות אל 'ההתאגדות הישראלית החפשית'...לחתירה לקראת יהדות משוחררת מכבלי-האורתודוכסיה...

 

 

 

"דרכי לציון"מ.י.בודנהיימר,1952/הצעה מעשית בנוגע להתישבות יהודים בסוריה ...

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=14088611‏ 
... שלמה שפירא "דרכי לציון" - "זכרונות חייו של אחד מותיקי הציונות הפוליטית ... בודנהיימר,1952/
הצעה מעשית בנוגע להתישבות יהודים בסוריה/ככה נולדה הציונות ה.

 

 

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: "דרכי לציון"מ.י.בודנהיימר,1952/הצעה מעשית בנוגע להתישבות יהודים בסוריה/ככה נולדה הציונות ה.
טקסט מהקטע: ... בודנהיימר, הוצאת הספרים של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל ירושלים, תשי"ג, 1952 הוי לאומה שלא תבטל בר...

עודכן ב: 15/04/2014
נכתב על ידי , 15/4/2014 17:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



א. עבר הדני /כתביו- ו' /1968/ בשוק המזרחי הזה בארץ-ישראל!/ישראליות - האם ישנה ומהי?


שלמה שפירא

 

 

ישראליות - האם ישנה ומהי?

ומה בשוק המזרחי הזה בארץ-ישראל!

יעקב (יעקוב) חורגין / מספר ארצי ישראלי עם צירוף של עין מסתכלת וכושר סיפורי המסתייע בדמיון...שנשם מאווירה מיוחדת של ישוב מעורב בעיר הערבית-המזרחית (גדל בתחומן של השכונות היהודיות-היפואיות הוותיקות)וביצירותיו אין את העצבות הספרדית המכובדת בפני עצמה בחברון של בורלא, אף לא השבטיות המקופלת בתורנותה בכרם של התימנים - אלא ערבוביה אשכנזית-מזרחית, בה הכל משמש ביחד: ערביות ויהודיות בגווניהן השונים, מריבה ופיוס, גסות הרוח וצבעי-הקשת. ואם מישהו עשוי להשפיע על רוחו בתוך התחום של ספרותנו, אולי זלמן שניאור הוא בצבעיו הלוהטים, בציוריותו, בטמפרמנט התיאורי שלו, החם והיוקד.

ואמנם תיאורו של חורגין הוא אקלימי-יוקד, חריף ומתובל; - אם התגורר בכפר הערבי או נתמצא בקרבתו, ממילא נתפלפל מריחותיו; ואם עשה שנים בתוככי טבריה המתבשלת בחומה - נמזג לתוך עטו מהחום הזה ומהתבשיל הקודח של ארחות חייה הדחוסים;...ובכך קלע והבין לנשמתו של יושב הארץ - פרי הערב-רב של כיתותיה ועדותיה השונות.

בכך נבדל הבדל יסודי ממשה סמילנסקי, המתאר ערבים רומאנטיים או מיהודה בורלא שמעלה את הרומנטיקה הספרדית עד למעלה של אצילות. חורגין גורס לטעמו: בשוק המזרחי ההומה לנגד עיניו, עיניים מתלקחות ודברי-ריב פורצים על כל מדרך כף-רגל, - בשוק המזרחי הזה, המשמש רקע לחיי בית ורחוב בו הכל נדחק ונדחס עד לסכנת-נפש - בסוף-דבר הכל נכנסים חיים ויוצאים חים ממנו. כאן מטייל יעקב חורגין ונהנה מהאקלים הערמומי-הפרימיטיבי, בו העלילה לעולם אינה מוגמרת ומשחקם של זקנים כצעירים הוא חייהם - אף-על-פי שהנפש היפה תסלוד מהם...

 

ישראליות -האם ישנה ומהי?

"יהודיות" - היתה וישנה

ברי, כי ל"ישראליות" אני מעמת בזה "יהודיות", הואיל והגירסה "ישראליות ויהדות" אינה נראית לי, לאחר שאף אחד לא יעלה על דעתו לנטול מאת היהודי היושב בארץ את חלקו ושרשו ביהדות. מה שאין בן "יהודיות", - זו מסגרת החיים שהתגבשה בגלות על אורחותיה, ערכיה, שיבושיה וסגולותיה היקרות. יהודיות זו על רוב גווניה, אף שקמו לה מקטרגים קשים ...כוחה היה גדול ואולי גדול הוא עד היום מכדי להיטשטש ולהימחות כלא-היתה...

החשש לקרע המסוכן, בין יושב הארץ והיהודיות של אחיו בגולה-בפזורה והחיפושים להקדים לו את התרופה באמצעים שונים...אף ניתן לומר כי כל אחד נושא בלבו את החשש הזה...

בינתייים, ועוד קודם לכן, הוסיפו להישמע קולות המבוכה של הבודדים, אשר נותקו מעל ההמונים והוטלו - "בין מערב ומזרח", "בין ים ומדבר" - ורמזים כיוצא בהם שנתכוונו למצות את ההפתעה, בה הופתע היהודי - הנחשון עצמו. ובארץ גופה - "שכול וכשלון", ישימון נפשי וגופני, חבלי איקלום והסתגלות, מציאות אכזרית לגבי חום ההרגלים בו גדלנו על ברכי העוני היהודי. האם המחרשה תגמול?...

האדמה וכוחה

יהיו אשר יהיו מראות הרחוב הישראלי בתנודותיו, עובדה היא כי שלא-בדומה לחיינו בגלות ...נתקשרו כאן מיד קשרי אהבה בין העולה ואדמת הארץ...שהיא מחברת כחוט-שדרה את האכר והפועל המעבדים אותה עם אלה שנכספו ךכך במשך הדורות...כל אלה ייחדו את הקרקע כנושא שאין עליו ויכוח ומשום כך הפכה מערך ממשי כשלעצמה לנושא חינוכי חדש, אשר הוציא גם את המוני העם היושבים בגולה מעולם הערכים המופשטים שהיו רגילים בהם, כדי לחדש את בריתם עם הערך הארצי המסמל תקומה.

העבודה

אפילו אם נדחה את הדעה כי העם הגולה חי ברוב מנינו ובנינו על התיווך,...עובדה היא כי בד בבד עם הקרקע רמה קרנה של העבודה כערך יסודי, אשר בלדיו לא יקום עם...ותפיסת כבוד זו לגבי העבודה לא בלבד שלא הכזיבה, אלא היא שאימנ את ידנו להפעיל בכשרון ובזריזות גם את החידושים של העידן הטכנולוגי, בהם הופכים אנו שממה לארץ פוריה ומפליאים בכך את "העולם"...

שמירה והגנה

...באין אדמה נושאת-עתיד מתחת לרגליים ובהעדר נכסים מפרי עמל עצמי, הנושאים בחובם סיכויים של גדילה והתרחבות - גילויי הגבורה כמו "בהגנה עצמית" או "במחתרת" כבו מיד להופעתם או ניטשטשו בין הרשויות של הקיבוץ היהודי והעם אשר בתוכו ישב.

לא כן בארץ, כאשר שוב לא היה צורך להצמיד את העובדה לאיש באשר הוא יהודי, לאחר שהגבורה נעשתה צמודה מיסודה לאווירה לאומית-לוחמת, שתססה סביבו בקוצר-רוח לחופש, למעשה מופת ונצחון...ערובת הנצחון - הזריזות הקרבית והתכסיס הצבאי הפליאו עמים למודי-קרבות אף השכינו מורא וכבוד בלב שכנינו, אשר הגבורה בטהרתה נחשבת בעיניהם לאין-ערוך.

הלשון העברית

...נעלה מכל ספק, כי לאור הנסיבות האלה תובן לנו גדולת "שגעונו הלשוני"של אליעזר בן-יהודה, אבל כלום המורה שקיבל עליו להורות לפעוטות בפיהם חרוזי שיר - עוז-רוחו היה פחות?

העם

הערך - 'העם' - הוא זירת הפולמוס לא רק בין קיבוצי ישראל והפזורה, אלא בין האיש היהודי לבין-עצמו...אין הערכים אשר הישראלי גיאה בהם הולמים את התפוצה...התכוונתי להגיע למוקד השאלה כדי להציג את העובדה, שאין עוד מיתרס מםריד בין היחיד ועברו ובין ישראל והתפוצה...מאידך, ישראל עשוייה לאצול מרוחה על התפוצה - לאו דווקא בערכים הפיסיים - אלא ובעיקר באווירה, שבה ניתן לקדם את סכנות הטמיעה בעמים...

מבחינה זו אין לחשוש לנזקן המוסרי של תופעות "הירידה" ככל שהן מצערות; כן אין להיתפס למבוכה מחמת הזעזועים הכלכליים או הבטחוניים שבמדינה, אי גוף חי שאינו עומד בזעזועים?...

לא רק ליושב בישראל אלא לעם בתפוצותיו...ייוווכח לדעת כיצד שתי התפיסות שוכנות בכפיפה אחת ללא סתירה והתרוצצות ביניהן. בחינת - בא הקץ לחילוקי-דעות בישראל, עם ותוך המעשה, והרי זו תורת "הישראליות" כולה.

 

מתוך "הווי הארץ וספרותנו החדשה", בכרך ו' מ"כתבי א. עבר הדני", הוצאת יהושע צ'צ'יק, (1968?).

 

 

א. עבר הדני / כתביו-ו'/1968?/ומה בשוק המזרחי הזה בארץ-ישראל!/ישראליות ...

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=14088492‏
... שלמה שפירא ישראליות - האם ישנה ומהי? ומה בשוק המזרחי הזה בארץ-ישראל! ... שנשם
מאווירה מיוחדת של ישוב מעורב בעיר הערבית-המזרחית (גדל בתחומן של ...

 

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: א. עבר הדני / כתביו-ו'/1968?/ומה בשוק המזרחי הזה בארץ-ישראל!/ישראליות - האם ישנה ומהי?.
טקסט מהקטע: ... עבר הדני", הוצאת יהושע צ'צ'יק, (1968?)....

עודכן ב: 15/04/2014
נכתב על ידי , 15/4/2014 13:26  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בן: 75

תמונה




קוראים אותי
43,609
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לShlomo Shapira אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Shlomo Shapira ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ