לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Shlomo Shapira’s Blog

שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   




הוסף מסר

4/2014

שמחה ארליך1977:אפשר להיות מושחת ולא להגיע אף פעם לבית-המשפט/אם דמוקראטיה זה הפקרות-אז אנחנו לא דמוקר


שלמה שפירא

 

 

"מכירת הליכוד", מאת: אלכס אנסקי, הוצאת זמורה ביתן מודן, 1978

 

פתח דבר:

בקיץ 1976 פנו אלי אנשי חברת "סרטי רול" בהצעה לעבוד בשירותם כעורך תסריטים וכאחראי על האימונים לטלוויזיה של מועמדי הליכוד בבחירות לכנסת...נתבקשתי להכין תזכיר מפורט, שיכלול מערך הדרכה למועמדים שיצטרכו להופיע לפני המצלמות, וכן את רשימת הציוד והצוות הטכני שיידרשו להפעלת מערך כזה. נוסף על כך היה עלי להציע שיטה לארגון, לאיסוף ולמחקר של חומר תעמולתי, קרי-הזמנת תסריטים וחלוקת נושאי תעמולה לפי סקטורים שונים באוכלוסיה...

באמצע פברואר 1977,...חברת "רול" נבחרה למפיקת סרטי הטלוויזיה של הליכוד בבחירות לכנסת התשיעית...

עבודה בשירותה של מפלגה, כל מפלגה, דורשת מחוייבות ומעורבות, שבלעדיהן, אי-אפשר לעשות את המלאכה ביעילות...למרבה האירוניה, היה זה דווקא השיקול הפוליטי שהכריע, כרבים אחראים האמנתי בכל לב שהגיעה העת להחליף את השלטון בארץ, ובסופו של דבר נרתמתי לעבודה בנפש חפצה.

עם זאת ניסיתי לשמור על מידה מסויימת של הסתייגות וביקורת כלפי הדברים שעשינו. נהגתי לתייק ןתעד כל פתק, רשימה או פרוטוקול שנותרו מעשרות הישיבות שהשתתפתי בהן במערכת הבחירות. עשיתי לי נוהג לערוך ראשי פרקים משיחות שהיו לי עם חברי לעבודה, עם הממונים עלי ועם המועמדים השונים. הדבר נעשה בגלוי, וכולם ידעו, שאם יתרחש הנס, והליכוד ירכיב את הממשלה ישמש החומר שאספתי יסוד לסיפור המערכה.

לא כל מה שקרה במערכת הבחירות של מאי 1977 כתוב בספר זה. נמנעתי בקפדנות מלתאר מחשבות והגיגי לב. אך כל מה שכתוב כאן אכן קרה...       אלכס אנסקי

 

מעמוד 78 : שמחה ארליך

שמחה ארליך נולד בלובלין ב-1915 וקיבל חינוך מסורתי. בן 19 עלה לארץ, חסק מקצוע, ובשנותיו הראשונות בארץ עבד כפועל חקלאי. אחר-כך למד מסחר וכלכלה בבית-ספר פרטי בתל-אביב. לראשונה נבחר לתפקיד ציבורי כנציג "הציונים הכלליים" במועצת עיריית תל-אביב והיה ממונה על מחלקת המים והמאור...

ארליך הוא יריב מושבע של יהושע רבינוביץ'...ארליך היה יושב-ראש הנהלת המפלגה הליבראלית, ושני לבגין בליכוד, תפקידו הרשמי עם כניסתו לממשלה - יו"ר הנהלת הליכוד. במפלגתו חרדים למוצא פיו, ולא יעלה על דעת איש לערער על סמכותו, על כל פנים, לא בגלוי. בהתמודדות המפורסמת בינו לבין אריק שרון, נדחק שרון לקרן-זווית ונאלץ לפרוש מן הליכוד...הוא שכנע את בגין, שנזקו של שרון רב מתועלתו ושבכל מקרה יביא יותר תועלת אם ייצא ברשימה עצמאית משלו. "תמיד נוכל להכניס אותו בחזרה. טוב שיהיה עכשיו בחוץ ויידע מה כוחו האמיתי"...

...הוא חש שלא בנוח כשמראיינים אותו בעמידה, אולי בגלל קומתו הנמוכה. לבוש תמיד בקפידה, חליפותיו ממין משובח, נעליו מובחרות ומצוחצחות תמיד...דיבורו היה נוח, והתלונה שבדבריו לא היתה אל הטלוויזיה, אלא מעין תלונה אל ריבונו-של-עולם על חייו הקשים דשל שמחה ארליך...

-ההכנות נשלמות,...-ראיון. השאלה הראשונה יתה אם יש שאלות שאסור לשאול אותו..."למשל?"

 

"למשל, אתה אוכל חזיר?"

"כן, למה לא?" השאלה הפתיעה אותו והוא לא הצליח להסתיר זאת. אך תשובתו לא נשאה חן בעיניו, ולכן הוסיף מייד: "קודם כל אני יהודי. בן למשפחה יהודית, ושמרו על הרבה מצוות אצלנו בבית. אני לא עושה שום דבר להכעיס, אני לא בעד הפגנות. אני מאמין, שיהודי שאינו שומר על כללי הכשרות הוא כן יהודי טוב.

"

,,,"כיצד מתבטא הליבראליזם שלך בענייני ביטחון?"

"בזה שאני דוגל במשא ומתן. הכל...כל חילוקי הדעות יהיו עמוקים כמה שיהיו, אפשר ליישב מסביב לשולחן במשא-ומתן. אנשים הרי אינם עשויים מיקשה אחת, יש ירוקים, יש צהובים, יש כחולים, יש מבוגרים, יש צעירים, יש כאלה שאוהבים מיץ ויש כאלה ששותים דווקא עראק. אבל לכולם יש גם דבר משותף. וגם יותר מדבר אחד. ואם חלוקים בדעות שלהם - אז מה? אני לא מוכרח לעשות שכולם יאהבו אחד את השני, אבל אני יכול לעשות שיוכלו לחיות ביחד. וזה עושים במשא-ומתן. אין דרך אחרת."

 

"ומה ביחס לסמים?"

"מה סמים?"

"סמים, חשיש, אופיום, הרואין."

"אתה מתכוון אלה שלוקחים דברים כאלה? נו, בעניין הזה הליברליזם שלי נגמר. בעניין הזה אני ההיפך מליבראל."

"מה פרוש, ההיפך מליבראל?"

"כשזה נוגע להפקרות, אז אסור לשבת בחיבוק-ידיים. המערך עשה בדבר הזה חטא גדול מאוד. אולי החטא הכי גדול שלו. הריקבון שפשט אצלו דבק גם בחלק גדול מן הציבור. מחליפים חופש בשחיתות, ושחיתות זה לא רק מי שעובר על החוק; אפשר להיות מושחת ולא להגיע אף פעם לבית-המשפט. המערך מאשים אותנו שאנחנו לא דמוקראטים. אנחנו לא דמוקראטים? אם דמוקראטיה זה הפקרות - אז אנחנו לא דמוקראטים."  

... ... ...

 

 

שמחה ארליך1977:אפשר להיות מושחת ולא להגיע אף פעם לבית-המשפט/אם ...

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=14095816‏
... שמחה ארליך1977:אפשר להיות מושחת ולא להגיע אף פעם לבית-המשפט/אם דמוקראטיה זה
הפקרות-אז אנחנו לא דמוקר. שלמה שפירא. "מכירת הליכוד", מאת: אלכס ...

 

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: שמחה ארליך1977:אפשר להיות מושחת ולא להגיע אף פעם לבית-המשפט/אם דמוקראטיה זה הפקרות-אז אנחנו לא דמוקר.
טקסט מהקטע: ... אנסקי, הוצאת זמורה ביתן מודן, 1978 פתח דבר: בקיץ 1976 פנו אלי אנשי חברת "סרטי רול" בהצעה לעבוד ...

עודכן ב: 24/04/2014
נכתב על ידי , 24/4/2014 11:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יונתן רטוש: "בני-בריתנו הדרוזים"/יש להבדיל בין: 'בן-ברית' ל- 'בעל-ברית'!/כשר ויהודי כשר-מו


שלמה שפירא

 

 

יונתן רטוש: "בני-בריתנו הדרוזים"

להבדיל בין: 'בן-ברית' ל- 'בעל-ברית'!

 

ברשימה על אבשלום פיינברג, הזכרתי את "בני-בריתנו הדרוזים". לתמהוני ראה המגיה לתקן: "בעלי- בריתנו הדרוזים".

המלה 'בן' משמשת בעברית להוראה של השתייכות קבע, טבעית, מהותית, לאיזה מקום או לטיזו מסגרת...

"בעלי-ברית" אינם כך...ברית לשעתה או לתכלית מסוימת של שני גופים חיצוניים זה לזה.

יש מצב - בעלי-ברית היו, בני ברית - לא.

היהדות נתפסת בתור ברית, הברית שכרת אלוהים לאברם. ברית זו יש לה אות: ברית-המילה. המילה אין היא הברית עצמה. היא אך האות לברית זו, סימן, עדות, חותם לקשרה של ברית זו...

אם לדקדק בכפייתה של לשון המונחים הדתית-עדתית ("ישראל קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם"), אסור יהיה, למשל, לומר על שלמה המלך שהיה מלך 'רב וחכם'. שכן בלשון מונחים זו גם 'רב' גם 'חכם' הם תארים לבעלי סמיכה לרבנות; וביאליק אסור היה לו לכתוב...'והשוחט שחט', כיוון שהדברים לא היו אמורים בשוחט תרנגולות ובקר לאוכלי "כשר". גם על "כשר" תיגזר אך ורק הוראה מטבחית - בתור מונח דתי, אולי, בהרחבה קלה, גם ל'יהודים כשרים'.

ב- שוויון-אמת...אני, וכיוצא בי, אין אנו יוצאים מנקודת-השקפה דתית-עדתית זו. אין היא מקובלת עלינו כלל ועיקר, ואיננו רואים כיצד יכולה לשון המונחים לחייב אותנו.

'בני ברית' לנו יכולים להיות, כל שדרכם דרכנו, שעתידם עתידנו, בלי הבדל מוצא, עדה ודת.

מי שרואה, כמונו, את הדרוזים במדינה שייכים לה, טבעית ומהותית כמותנו, ובשוויון של אמת עמנו, ואת הדרוזים שמחוצה לה עתידים להיות כך, כמונו, מדרך הטבע וההגיון שיכנה אותם, כדין העברית, 'בני בריתנו'.

 

 

 

יונתן רטוש: "בני-בריתנו הדרוזים"/יש להבדיל בין: 'בן-ברית' ל- 'בעל-ברית'!/כשר ...

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=14095788‏ 
... יונתן רטוש: "בני-בריתנו הדרוזים"/יש להבדיל בין: 'בן-ברית' ל- 'בעל-ברית'!/כשר ויהודי כשר-מו ...
ברשימה על אבשלום פיינברג, הזכרתי את "בני-בריתנו הדרוזים".

 

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: יונתן רטוש: "בני-בריתנו הדרוזים"/יש להבדיל בין: 'בן-ברית' ל- 'בעל-ברית'!/כשר ויהודי כשר-מו.
טקסט מהקטע: ... הדרוזים" להבדיל בין: 'בן-ברית' ל- 'בעל-ברית'! ברשימה על אבשלום פיינברג, הזכרתי את "בני-בריתנו ה...

עודכן ב: 24/04/2014
נכתב על ידי , 24/4/2014 10:25  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"מנצחון למפולת", "מאסף אלף", העורך: יונתן רטוש,1976/מה פתאום "פנתרים"?


שלמה שפירא

 

 

"מנצחון למפולת", "מאסף אלף", העורך: יונתן רטוש, ספרית "חרמון", הוצאת "הדר", 1976.

קובץ מאמרים ורשימות שראו אור מאז מלחמת ששת הימים ב-1967 ועד מלחמת אוקטובר 1973 (מלחמת יום-כיפור), כשנתגלו לעין-כל המחדלים של המדיניות הישראלית, מחדלים שמאמרים אלה ורשימות אלה מצביעים עליהם לענייניהם...מה שקבע הוא אורח המחשבה הכללי של פני החברה בישראל, אורח מחשבה ששם על ישראל את השלט "מדינה יהודית", כפה על יושביה "תודעה יהודית", והכריז שכל יהודי באשר הוא שם הרי הוא בעל-בית על ישראל וכל שאינו יהודי אין לו בעצם מקום ראוי בתוכה.

אורח מחשבה זה הביא על ישראל השפלה ובידוד...

המחדל הזה - ראש מחדליה של ישראל - הוא שהעסיקינו זה ימים ושנים...

 

מוקדש לזכרו של עמיתנו המנוח

      ההסטוריון הדגול

   ע. ג. חורון (עדיה גור)

  חושף עולם הקדם העברי

שלא זכה להשלים את מפעל-חייו

              *

הפרק השביעי בכרך זה, "הקדם העברי",

    מורכב כולו מפרי עטו של המנוח

  ועיקרו פרקים מתוך סדרת שיחותיו

       "על תולדות הארץ",

   "כנען - תולדות ארץ העברים".

 

התוכן

הקדמה, מבוא, עיקרי השקפת הכנעים, הבעיה הערבאית, מלחמת תרבות, בן-גוריון ותלמידיו, גבולות ובטחון, המשטר - קלקלתו ותקנתו, הקדם העברי, לשון וספר, אבשלום פיינברג-ראשון וסמל, מה הולך פה, מודעות הכנענים, פרסום ראשון - 1943, האידיאולוגיה של תנועת העברים, פירוט התוכן והמקומות.

 

מבוא - תודעת המשבר, משטר החלוקה, האוליגרכיה הישראלית, המליצה הציונית ועובדות המציאות, הזהות היהודית, העולם הערבאי בעינים יהודיות, "הלאומיות הפלשתינאית", "לא לנו ולכם לבנות", תקופת המופת העברית, תקופת המופת היהודית, דגם הכניעה וחלוקת הארץ, עוות ההסטוריה והזהות, עבר החדשה או חורבן בית שלישי, התרוננות כל הארץ על "מבצע יונתן" אשר סימניו לא בעסקי המדינה והמדיניות.

 

עיקרי השקפת הכנענים

מי אתם הכנענים? ח. הדר

סמלנו

על עיקרי השקפת הכנענים: ארץ הפרת - יונתן רטוש, ארץ הקדם - ע. ג. חורון

ישראל מאין ולאן - אמנון כ"ץ

איך לדחות ידידים ולאבד השפעה, אני מאמין - יונתן רטוש

 

הבעיה הערבאית

"הלאומיות הפלשתינאית" - עוזי אורנן

ראייתו של גולה אלז'ירי - עבדל ראזק עבדל קאדר

הפרוש הקלסי של "פתח" ועל "אל-פתח" - עוזי אורנן

לא לבלוע ולא להקיא - עוזי אורנן

המלחמה והשלום - עוזי אורנן

ישראל חילונית ודמוקרטית - עוזי אורנן

מערבים - לעברים  -  אמנון כ"ץ

עבדול עזיז זועבי ומלחמות ישראל - יונתן רטוש

מה "הם" רוצים - ח. הדר

קליטת תושבי עזה - מוטי אבי-יאיר

 

מלחמת תרבות

ועתה - מלחמת תרבות ! - יונתן רטוש

קץ המטמורפוזה של העם היהודי - עוזי אורנן

תמורה באישים ובקונצפציות - עוזי אורנן

"מיהו יהודי" וזכויות היהודים - עוזי אורנן

28000 אנוסים בישראל - עדיה גור

עברי אנכי - יונתן רטוש

גולדה והמלחמה להגדרה עצמית - יוחנה שלח

 

בן-גוריון ותלמידיו

פרשת בן-גוריון: אגדה ושברה  יונתן רטוש

ה"טלפון" של דיין - ב. עצמון

מה מריץ את עזר וייצמן? - ח. הדר

תכנית דיין מפי גולדמן - ח. הדר

תכסיסי גטו במצור ומעמד של מעצמה - עדיה גור

 

גבולות ובטחון

גבולות הבטחון - יונתן רטוש

קץ מדינות החלוקה - ב. עצמון

 "תקופת ההמתנה" - 1972 עדיה גור

גבול הסואץ אבן-פנה מדינית - ח. הדר

הדרך לשלום עוברת ברבת-עמון ח. הדר

 

המשטר - קלקלתו ותקנתו

ספיר לשדה בוקר! - ח. הדר

המשטר עומד על אפליות - ח. הדר (זכויות האזרח בישראל-פרק מימי-הביניים)

למה אין מכונית לכל משפחה? - ח. הדר

פיזור הגיטאות - עדיה גור:

                    מה פתאום "פנתרים"? מה פתאום עכשיו? לנוכח הדירות המרווחות

                    הניתנות  ל"רוסים".

                    שלושה חדרים לזוג. הם, הם גרים, משפחות בנות עשר נפשות, תריסר נפשות,

                    במקרה הטוב, שמונה. ובדירות קטנות מאין ערוך מאלו. ועכשיו -

                     כשנותנים דירות, נותנים דירות, 

                    גדולות משלהם, לאחרים, חדשים מקרוב באו. זאת אומרת, הם, 

                    אפסה להם תקוה, אין עתיד...

משפט לינץ' (פרשת נתיבי נפט ולנמנע מהקמת ועדת חקירה - בימי גולדה)...המשטר

                    הקיים בישראל הוא אוליגרכיה: שלטון מעטים...אחרי המס הפוליטי,

                   שהטילה האוליגרכיה על העם כדי לממן 

                את מפלגות ההסתדרות...לכן יש פער בין העם, עם הארץ, לבין האוליגרכיה השלטת...

                שינוי המשטר - נחוץ, דחוף ואפשרי יונתן רטוש

 

הקדם העברי

כנען ויוון בתקופת הברונזה

ארץ-הקדם ובני-שם / התפיסה הגאוגרפית של העברים הקדמונים

"יציאת מצרים" ו "כיבוש כנען" במיתולוגיה ובמציאות  / ניתוח מסורות, נסיון שחזור

העברים בתקופת-הארד התיכונה (לאחר 2000) / שני עברי הנהר במרות "מלכי שם"

מלכות צור וישראל: המעצמה העברית בעבר-הנהר ימה, ובים הגדול

ממלכות פרס ה"עולמית" וראשית דתות ועדות / עיצוב היהדות בחסות הפרסית,

                                     התקופה ההלניסטית

מורשת כנען - קבורתה ותחייתה / החשמונאים והממלכה היהודית-המתיוונת בכנען/ הפצת היהדות:

                דרכי גיור ותוצאותיהן / באחרית הימים

 

לשון וספר

תחיית הלשון והציונות - עוזי אורנן

העברית החיה בדיבור ובכתב - ש.שפרה

                                    ...האם לא מוטב באמת שנניח להן לשפה ולספרות לצמוח

                                   בתהליכי גידולן הטבעיים

                                   ולא נבקש לכפות עליהן רובדי לשון של דיאלקטים יהודיים

                                   מאוחרים, מתקופות שהצד

                                   השווה בכולן הוא שהלשון לא היתה בהן חיה?

לא לבעול, ולא בשמחה - ש. שפרה

                              (על בעית האהוב הזר בספרות הארץ-ישראלית - שירת האהבה הזרה,

                              צל המורשת היהודית, "קורות חוה גוטליב"-בספרה של מרים שורץ

                              המתאר פרשת

                              אהבתה של נערה ילידת מאה-שערים לערבי מחמוד, 

                              מאה שערים, אלהי השמים

                              ושליח השטן, צמד הזאבים, "מיכאל שלו", הכשלון-תורשתי, צדק צדק תרדוף,

                              היהודי הנצחי, הפוסל במומו

מה צריך ללמוד ואיך - דוד יסעור 

                          לא את כל חומר הספרות שבתכנית הלמודים יש להשליך. אבל רובו

                          הגדול אין טעם ללמדן...

הציווי הטריטוריאלי - עדיה גור

היהודים הישראלים של עמוס אילון - מ. אביטל

ה"פלסטינאים של ד"ר יהושע פורת - שמעון ברנע

                                           ...הצבור הבלתי עברי בארץ כי אם פסיפס של עדות, שבטים,

                                            חמולות, דתות.

                                           להימשכותו של מצב זה תרמה לא מעט גם ההסתגרות

                                          העדתית היהודית,

                                           שלא הניחה מעולם להמוני-אדם סחופים אלה למצוא אחיזה בהוויה

                                           הלאומית העברית ולהתמזג עמה (בלי שום צורך להתכחש מראש

                                           למסורות שבטיות ודתיות,כל עוד יש בהן עניין בשכבות אוכלוסיה

                                           נחשלת-יחסית) 

התיזה הכנענית במספרים ובעובדות - משה גיורא

                                           ספרו של ע. ג. חורון "ארץ-הקדם"- יש בה כדי להדאיג

                                           את כל אלה המבקשים להיפטר ויהי מה מיהודה ושומרון,

                                           הרצועה וסיני..."האימפריאליזם הפן-ערבי, מהוה אויב משותף, נחשל,

                                           נצלני, ביניימי...הזרם הערבי-סוני, נושא דגל הפן-ערבאות, מיעוט,

                                          כדי שליש. ניתוח מפורט של נתונים סטיסטיים בא ללמדנו,

                                           שהמספר המאיים"100 מליון ערבים", 

                                           אינו אלא אגדה ולמעשה אין יותר מ-59 מליון, וגם הם מפולגים לעדות,

                                          כיתות ושבטים, הנאמנים כל אחד רק למסגרתו הצרה... 

 

                    

 

 

"מנצחון למפולת", "מאסף אלף", העורך: יונתן רטוש,1976/מה פתאום "פנתרים ...

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=14094333‏
... שלמה שפירא "מנצחון למפולת", "מאסף אלף", העורך: יונתן רטוש, ספרית "חרמון", הוצאת "הדר",
1976. קובץ מאמרים ורשימות שראו אור מאז מלחמת ששת.

 

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: "מנצחון למפולת", "מאסף אלף", העורך: יונתן רטוש,1976/מה פתאום "פנתרים"?.
טקסט מהקטע: ... רטוש, ספרית "חרמון", הוצאת "הדר", 1976. קובץ מאמרים ורשימות שראו אור מאז מלחמת ששת הימים ב-1967 וע...

עודכן ב: 22/04/2014
נכתב על ידי , 22/4/2014 11:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לפני היות התנ"ך,הרקע המשותף לתרבות יון ולתרבות העברים",כורש הרצל גורדון1966


שלמה שפירא

 

 

" לפני היות התנ"ך ", "הרקע המשותף לתרבות יון ולתרבות העברים", מאת: כורש הרצל גורדון, תורגם מאנגלית בידי אברהם קדימה, הביא לדפוס מ. ליש, הוצאת "עם עובד" ו"דביר",תשכ"ו, 1966

 

מוקדש לאבי בנימין לי גורדון

      רופא ובלשן עברי

שהורני להוקיר את מסורת האבות

  ואת ההשכלה בת-ימינו כאחת

 

תוכן הענינים:

הקדמת המחבר למהדורה העברית, מבוא, אפיקי הנחלה, עולמו של כתב היתדות, מצרים, אוגארית חולית-חיבור בין כנען לבין אזור הים האגיאי, הלוחות המינואיים מכרתים, הערות נוספות על הומרוס, הערות נוספות על התנ"ך, אחרית דבר, ביבליוגרפיה, מפתח.

 

הקדמת המחבר למהדורה העברית:

...בתקופת-הברונזה התיכונה, קודם שהופיעו העברים כחטיבה אתנית, היתה קיימת ממלכה ימית של שמיים צפון-מערביים שדיברו וכתבו בלשון קרובה מאוד חעברית, לפיניקית ולאוגארית. הלשון הזאת קרויה בפינו "מינואית". בלשון זו השתמשו בו"ו החיבור, מלת-היחס "אל" (דאטיבוס) היתה "ל", היו בה מלים כמו "כל", "יין"; כלי-קיבול היו "אגן", "סף", "ספל", ועוד. המינואית אמנם אינה שוה לעברית. במקום "נתן", למשל, ייאמר במינואית "יתן", כדרך הפיניקית והאוגארית. המלה המינואית "טנא" פירושה להביא או להעלות מנחה, כמו בפיניקית...המינואית ממציאה לנו תעודות קדומות יותר, שזמנן מתקופת הברונזה-התיכונה.

מסורות קדומות, אם הן מבוקרות בעזרת עדות נוספת של עובדות, יש בהן משום מדריכים היסטוריים רבי-ערך. מן הספרות היונית אנו למדים שהמינואים היו פיניקים...ועוד מסתבר מן המקרא שהפלשתים, שהשפעתם היתה כה רבה בארץ-ישראל, באו מכפתור (מולדת הציביליזציה המינואית) אל פלשת, ובבואם כבר היתה לשונם שמית...מסתבר גם שהפלשתים לא ידעו קשיי לשון במגעם עם העברים. החפירות באשדוד העלו כתובות המאשרות את אפיה העברי של הלשון הפלשתית.

ההבדל היסודי בין ישראל ועמים כמו המינואים, הפלשתים, הפיניקים והאוגאריתים אינו לשוני אלא רוחני-דתי. בערכי הרוח והדת של העברים התגלמה במידת רבה התנגדות מדעת לערכי הרוח והדת של שאר החברות במשפחת-הלשונות הזאת...בסיפור "כרם נבות" שבמקרא משתקף איפוא מצב היסטורי שבו מתנגשים ערכי ישראל וערכי שכניו עובדי-האלילים. אחאב העברי לא נטה לתפוס בכוח את הרכוש שחמד. איזבל הפיניקית, כמו האלה ענת, ציוותה להרוג אדם נקי כדי להחרים את רכושו. יד מקום לשער שאיזבל נהגה כפיניקית כשם שאחאב נהג כעברי. סוף-סוף, הלא עשתה כמעשה האלים שלה...

ספר זה ענינו איפוא לא רק בירושה הקדומה שישראל קיבל חלק ממנה. אלא גם ברקע שכנגדו התקומם ישראל. זה וזה חשובים להבנת כור מחצבתנו ואפיינו הלאומי...

 

מבוא

תגליות אכיאולוגיות באתרים כגון אוגארית מונעות אותנו מראות את יון כנס אולימפי סגור-ומסוגר, או את ישראל כנס מסיני עטוי חלל ריק. ואכן, הנחת-היסוד שבספר הזה היא, שתרבות יון ותרבות העברים מבנים מקבילים הנה, המושתתים על מסד מזרח-ים-תיכוני-אחד...אין אנו חסרים ראיות לכך כלל וכלל. אדרבה, הראיות מצויות בשפע רב כל-כך, שאנו מתלבטים במיונן ובעריכתן...

דורות רבים נגזר על המלומדים להתחבט בבעיה, מה פשר ההקבלות שבין ספרות יון לבין התנ"ך. האם שאלה יון מישראל? או שמא שאל ישראל מיון? הייתכן, כי ההקבלות הן ענין שבאקראי? ואפילו מקריות הן, האם טינן מטשטשות את יחודן של ישראל ושל יון כאחת? שאלות אלו ועוד רבות אחרות שאלו השואלים...

ההקבלים היונייים-עבריים חזרו ונזדקרו בלא הרף וסייעו לסתור את המחיצות שלנו, שכן הפכו לבעיה ממש. הנסיונות להשיב על העיה תשובה חותכת לא עלו יפה מפני מיעוטן של חוליות מקשרות בין התרבויות, ובזה אחר זה נפסלו בעיני המשכילים או נשכחו מלבם. אך תקופתנו - תקופת התגליות הארכיאולוגיות - חוללה תמורות בתחום זה. כתובים מצריים וכתובי-יתדות, שהוצאו אל אור השמש בכל רחבי המזרח הקרוב, סיפקו לנו רבות מן החוליות החסרות. מאז 1929 נתנה לנו אוגארית אוסף רב-חשיבות ביותר של לוחות ספרותיים, הגושרים על-פני הפער שבין החיבורים הקדומים ביותר של היונים ושל העברים כאחד, ונמצאה עדות כח ישראל ויון ינקו ממורשת מזרח-ים-תיכונית משןתפת שהולדתה באלף השני לפני הספירה...

אם יש ברצוננו לעמוד על שרשי תרבותנו בסביבת ים-התיכון המזרחי באלף השני לפני הספירה, עלינו להפעיל את יכולתנו לגלות זהות אמת בתוך שוני דומה, ושוני אמת בתוך זהות מדומה, שאם לא כן, יהא כל מחקר השואתי כגון זה שלפנינו מעבר לתחום תפיסתנו...

העברים הקדומים אינם נבדלים מן היונים הקדומים יותר משהם נבדלים מן המצרים או מבני ארם-נהריים. אלא שכאן זכו זיקת-הגומלין  - יחד עם ההבדלים המובהקים - להכרה כללית.

תהא זו איולת לנפח את עמודי הספר הזה ברשימה נממצה של ההבדלים בין היוונים לבין העברים. הכל יודעים, כי הומירוס נבדל מן התנ"ך הבדל עצום. מה שאינו ידוע למדי היא העובדה, שלשניהם משותפת המורשת הים-תיכונית המזרחית. למכנה המשותף הזה נובעת חשיבות ראשונה במעלה בתולדות תרבותנו. מטעם זה ראוי להרחיב את הדיבור על ההקבלים, ומשום כך לא עמדנו בפרוטרוט על ההבדלים, שמספרם רב משל ההקבלים...

 

עמוד 28:

...המסורת העברית, כביטויה באגדה על אודות אברהם, משלבת ערכים הומיריים עם ערכים פניקיים, ומעלה על נס נסיך-סוחר לוחם כמיסדו של העם...

 

עמוד 33:

...דוגמא ליבוא של כוהנים נאמני-פולחן מארץ לארץ אנו מוצאים בקורות מלכותו של אחאב המלך, משהוכתרה איזבל מלכת ישראל, התחילה נסיכה פניקית ליבא כוהני בעל אל ממלכת ישראל. אולם כאן אנו נתקלים ביריבות פולחנית בעלת נימה חדישה יותר, ומבצעה של איזבל עורר תגובה נזעמת בלב כוהני יהוה, שלא באה אל קצה אלא עם הטבח שטבחו בכוהני הבעל במלוך יהוה...

 

עמוד 34:

בזמנים הקלאסיים היתה קיתרה מרכז גדול של פולחן אפרודיטה...בשנת 1958נמצאתי כר נרחב ומבאיח לחפירות...בעת ביקורי כבר הספיקו להוציא אל אור השמש שלושה רבעים של פיתוס שלם, שנמצא על-ידי אחד האיכרים. שלא כיונים, תושבי שאר חלקי הארץ, אין בני האיים מגלים בעתיקות קדם-נוצריות כלשהן, ואין להם מושג בדבר החשיבות שנודעה לקיתרה בימי-הקדם, עת נהרו מצרים, בבלים ופיניקים לעבוד את האלילה הגדולה...

 

עמוד 93:

...ארבע מאות מסמכים, בקירוב, הידועים בשם "איגרות תל-אל-עמארנה"...המשקפות את טיבו ואת היקפו של ה"קח-ותן" הבין-לאומי, ומוכיחות כיצד מורשת היסודות השמיים, החוריים, ההודו-אירפיים, המצריים, המינואייים ויסודות אתניים אחרים נמזגה אל תוך מערך עמארנה, שהוא צור מחצבתן של תרבות -האב הישראלית ושל תרבות-האב היונית...

 

עמוד 103":

...השפעות אגיאיות סייעו ליצירת האלף-בית האוגאריתי. בזמן מאוחר יותר הוליד האלף-בית האוגאריתי את

האלף-בית הפיניקי-עברי, אותו שאלו בשעתם היונים, ושוב אנו חוזרים ומתרשמים מן המקום המרכזי שתפסה אוגארית במרכיבי-היסוד של תרבות המזרח התיכון...

 

עמוד 114 -  אפוס 'כרת' שופך אור על עיקר יסודה של המורשת הספרותית שהגיעה אלינו הן מישראל והן מ-יון / הצלת ארוסה חטופה, מעשה-ידי 'כרת':

...'כרת וחילו אמרו לכבוש את חבל-הארץ שמסביב ל'אודום' וזאת - כפי הנראה - בזמן שהמלך 'פבל' יישן שבוע תמים...בזכות נדר נסתיימה שליחותו של 'כרת' בהצלחה כפי שנראה להלן; ברם, 'כרת' לא קיים הבטחתו לאלילה ובכך הביא פורענות על עצמו ועל ממלכתו. כרת יצא את פיניקיה ופנה לעבר 'אודום', ואחרי מסע של ארבעה ימים הגיע שמה. לפי מסלול המסע, יש להניח כי פיניקיה הדרומית (המקום בו שוכנות צור וצידון) נמצאת באמצע הדרך בין עירו של כרת ובין אודום.

באודום התרחש הכל לפי הנבואה. 'פבל' ביקש לשחד את 'כרת', אולם כרת לא סר מהחלטתו ותבע שתינתן לו חורי היפה לאשה... 

 

 

לפני היות התנ"ך,הרקע המשותף לתרבות יון ולתרבות העברים",כורש הרצל ...

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=14093861‏
... לפני היות התנ"ך,הרקע המשותף לתרבות יון ולתרבות העברים",כורש הרצל גורדון1966. שלמה
שפירא. " לפני היות התנ"ך ", "הרקע המשותף לתרבות יון ולתרבות ...

 

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: לפני היות התנ"ך,הרקע המשותף לתרבות יון ולתרבות העברים",כורש הרצל גורדון1966.
טקסט מהקטע: ... גורדון, תורגם מאנגלית בידי אברהם קדימה, הביא לדפוס מ. ליש, הוצאת "עם עובד" ו"דביר",תשכ"ו, 1966 מ...

עודכן ב: 21/04/2014
נכתב על ידי , 21/4/2014 19:51  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



המימונה הישׂראלית-עירונית-ציבורית-המזמינים:משה פדלון וחברי מועצת העיר הרצליה22.4.2014 תרבחו ותסעדו


  

שלמה שפירא 

  

 

הציבור מוזמן בברכת תרבחו ותסעדו!

חגיגות מימונה לכל המשפחה!

המימונה הישׂראלית-עירונית-ציבורית

טקס מימונה

במעמד ראש העיר מר משה כחלון

וחברי מועצת העיר מהרצליה

המוזמנים: כל עמך ישראל

לגן "בן-שפר",

יום שלישי, 22 באפריל בשעה 18:30

אוהל ותלבושות בסגנון מרוקאי

שתיה וכיבוד ממטעמי החג

מופעים:

אמיל זריהן סולן הלהקה האנדלוסית הישראלית

   להקת שבעת הכוכבים העירונית של הרצליה

         להקת פרחי ירושלים

 

מומלץ להגיע בלבוש מסורתי ואותנטי!

 

 

 

 

 

המימונה הישׂראלית-עירונית-ציבורית-המזמינים:משה פדלון וחברי מועצת העיר ...

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=14093693‏
... המימונה הישׂראלית-עירונית-ציבורית-המזמינים:משה פדלון וחברי מועצת העיר הרצליה22.
4.2014 תרבחו ותסעדו. שלמה שפירא. הציבור מוזמן בברכת תרבחו ותסעדו!

 

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: המימונה הישׂראלית-עירונית-ציבורית-המזמינים:משה פדלון וחברי מועצת העיר הרצליה22.4.2014/ תרבחו ותסעדו.
טקסט מהקטע: ...שלמה שפירא הציבור מוזמן בברכת תרבחו ותסעדו! ...

עודכן ב: 21/04/2014
נכתב על ידי , 21/4/2014 18:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"הפילוסופיה העברית העתיקה" - ישראל אפרת, תשכ"ה / בין ישראל ליוון / הפילוסופיה היהודית


שלמה שפירא

 

 

"הפילוסופיה העברית העתיקה" : "הסתכלות במטפיסיקה ובאתיקה", מאת: ישראל אפרת, הוצאת "דביר", תשכ"ה.

 

זכרון

רועד באהבה וביגון

לאבי מורי ר' דוד ב"ר ישראל אייזיק ז"ל

ולאמי מורתי גיטל לאה בת ר' צבי הירש ז"ל

 

 

התוכן

שער ראשון - במאבק עם טראנסצנדנצה:

               פתח דבר, הפילוסופיה הנבואית, אחרוני הנביאים בספרי הכתובים, המחשבה הגנוזה,

               פילוסופיהאיסית, הפילוסופיה התנאית, השקפת עולמם של האמוראים,

               עם החתימה-היהדות איננה דת של מנוחה והיא איננה מושיטה זרועות והגישה דרישות מוסריות,

               ארבע הערות נוספות: עולם מרחיב והולך/מונחים אכסטולוגיים/הפילוסוף היווני אנאכסימנס

               ור' יהושע בן חנניה/שפינוזה ור' יהודה הלוי 

שער שני - הפילוסופיה של האתיקה המקראית:

             פתח דבר, מקור וסמכות, תחנות בדרך, לדיוקנו של האני, בין ישראל ליוון, אתיקה ודת

שער שלישי - ממשה ועד משה-המשך או סטיה?

                עם החתימה, מפתחות

 

מ-פתח דבר לשער הראשון:

זה שנים מתרקמת בתוכי מחשבה, אותה אני מבקש לגולל אותה בעבודה זו, אשר פירקה הראשון נתפרסם ברבעון האנגלי JQR כבר בשנת 1951.

עיקר הרעיון יש בו שני סעיפים.

האחד- הפילוסופיה היהודית התחילה לא עם ר' סעדיה גאון כי עם ספר בראשית. כבר בשלש המלים הראשונות של התורה יש פילוסופיה שלמה. יש אלוהים ויש עולם, ואלהים לא עולם, ועולם לא אלהים, ויש הצצה לתוך המסתורין של בראשית, לתוך זמן בהנתקו מאפס - פילוסופיה של מסקנות וגיבושים, אם כי חומר השיקול והדיון טמיר ונעלם מתחת לשטח ההבעה...

והשני - יש פירכוס בין שתי נטיות מנוגדות. המחשבה היהודית הופיעה במחאה נגד הגשמיות והחד-עולמיות של העמים העכומיים, והכריזה על הלמעלה מזה. זה היה צעד הקדושה, ובו בזמן התחילה מחפשת סולמות, והם כבוד...

 

מ-פתח דבר לשער השני:

לא האתיקה עצמה היא הנידונה כאן אלא הפילוסופיה של האתיקה. לא גופי ההלכות שכל הרוצה יפתח ספר וילמד אלא המערכת הטמירה של השקפות ונטיות והחוטים המקשרים...

אתיקה זו מה טבעה? איך התחילה, מה סמכותה, ולאן היא שואפת?

היא קשורה כולה עם המטפיסיקה המקראית שהצענו בחלק הראשון של ספרנו זה. שם ראינו את השלילה. העם הוםיע מתוך מחאה קדושתית נגד הפגניזם,...אלוהים הוא מוסריות אינסופית כי תארים אחרים או מדות אחרות אין. הוא ערך טהור, שכחו האינסופי גנוז בטהרו הלוהט...

ומוסריות אינסופית זו מתעטפת באדם. שם היא נאבקת ודוחפת, כך שהאני המוסרי - ואין אני אלא זה המוסרי...

 

מ- פרק רביעי - בין ישראל ליוון:

על מציאותם של היוונים ידעו היהודים מאות שנים רבות לפני שעבר אלכסנדר מוקדון דרך ארץ ישראל ונפגש שם לפי האגדה עם שמעון הצדיק ויקירי ירושלים...משתטח רקע ישובים יווניים באסיה הקטנה ושל קווי השפעה תרבותיים בפיתוח הכתב והלשון והמיתוס בין עמים שמיים ובין העם היוני משתטח באזכרות שונות בתנ"ך. כך הוליכו גלי הים התיכון מטענים רוחניים מחוף אל חוף ומיזגו את האקלימים מסביב לאגן...וודאי רחוקים היו זה מזה , העברים וטהיוונים, בתרבותם הכללית ובארחות ביטוים, אבל גם קרובים. ואולי רחוקים הואיל וקרובים. כי המרחקים מזדקרים ומתגבשים בכל חדותם דווקא בין הקרובים. מרחקים אלה, שכבר רמזנו עליהם בפרקים קודמים, הם בעיקר ארבעה: סבתיות טבעית ביוון לעומת סבתיות מוסרית במקרא, אינטלקטואליזם דטרמיניסטי לעומת מאבק מוסרי, חיפש אחרי הרמוניה לעומת תחושה אינסוף, מיון וסיווג לעומת הדבקות ביחיד...

כך נבדלו שני העמים זה מזה במתן צורה לחומר ההיולי הנתון. היוונים יצרו עולם הגיוני-מלאכותי, שהכל בו מחובר ומשורשר, ממויין ומסוייג, ואת הפרטיות העקשנית שלא ניתנה להתחבר השמיטו מעולמם. והעברים נתנו דעתם דווקא לכל חי ומיחד והתאמצו לקשרם בחוטי צדק ורחמים ואהבה...

יוצא שהיוונים היו שבויי מקום. וממקום -לגשמיות ששלטה במחשבתם, שליטה בלי מצרים...ואילו המקרא הניח כבר בראשית דבריו את המלה 'בראשית', זאת אומרת זמן ללא גשמיות, ואם תמצא לומר זמן ללא זמן, בלימה- אחד המושגים הכי פוריים במחשבה במקביל למושג האפס במאתימטיקה. היהודים תמיד קסם להם הזמן...ועל כן נקרא הזמן במקרא 'עולם', דהיינו נעלם, מן העולם ועד העולם, ממיסטריה למיסטריה. כך שהיהדות קרובה יותר להרקליטוס, למשהו הולך ומתהווה, והיוונות לפרמנידס, לסטאטיקה. וכל סטאטיקה היא מוגמרות, סופיות, אליות. האתיקה היוונית חצובה מאסתיטיקהשֵישית, ואילו היהדות כולה מוסיקה, כולה זמן ההולך דרוך לקראת פגישה משיחית עם הנצח.

כך מתפרדים המקרא והיוונות. ואין להשלים ולפשר ביניהם כמו שניסו לעשות בימי הבינים. יש לתת להם למלא תפקידי ניגודיהם על כל חדותם ובליטתם, וכך לחולל מתח רעיוני-נפשי שיחזק קידומה הרוחני של האנושות. הסתירה ולא ההתאמה היא יסוד ההפראה.

 

 

"הפילוסופיה העברית העתיקה" - ישראל אפרת, תשכ"ה / בין ישראל ליוון ...

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=14093428‏
... "הפילוסופיה העברית העתיקה" - ישראל אפרת, תשכ"ה / בין ישראל ליוון / הפילוסופיה ... האחד-
הפילוסופיה היהודית התחילה לא עם ר' סעדיה גאון כי עם ספר בראשית.

 

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: "הפילוסופיה העברית העתיקה" - ישראל אפרת, תשכ"ה / בין ישראל ליוון / הפילוסופיה היהודית.
טקסט מהקטע: ... המקרא והיוונות. ואין להשלים ולפשר ביניהם כמו שניסו לעשות בימי הבינים. יש לתת להם למלא תפקידי ניגודיה...

עודכן ב: 21/04/2014
נכתב על ידי , 21/4/2014 12:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מימונה - סאנתק כוצ'רה=שנה ירוקה


שלמה שפירא

 

 

מימונה  -  סאנתק כוצ'רה=שנה ירוקה

                                 

  

לכל אחד מאיתנו יש גן-סאקר משלו

יודע לעשות על השיר כמו על האש

יודע להעלות המונים להביא נשיאים

יודע להצדיע בַּשּיר ולנפנף בגחלים עד ריקוד- האש...

בהצצה פנימה אל הגן

יש מן מסורת-הלב לנטיעת עצים כל שנה ושנה עד חייתו-יער

ממוּפְלֵטות פֵרותיו המתוקות יש עדנת-השיר בעין-גבו של חג . 

 

סאנתק כוצ'רה=שנה ירוקה  

 

 

 

 

 

 

מימונה - סאנתק כוצ'רה=שנה ירוקה - שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=14093284‏
... מימונה - סאנתק כוצ'רה=שנה ירוקה. שלמה שפירא. מימונה - סאנתק כוצ'רה=שנה ירוקה. לכל
אחד מאיתנו יש גן-סאקר משלו. יודע לעשות על השיר כמו על האש.

 

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: מימונה - סאנתק כוצ'רה=שנה ירוקה.
טקסט מהקטע: ... מימונה - סאנתק כוצ'רה=שנה ירוקה לכל אחד מאיתנו יש גן-סאקר משלו יודע לעשות על השיר כמו על האש ...

עודכן ב: 21/04/2014

 

נכתב על ידי , 21/4/2014 08:15  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בן: 75

תמונה




קוראים אותי
43,842
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לShlomo Shapira אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Shlomo Shapira ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ