לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


Avatarכינוי: 

בן: 45





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2007    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2007

סיכום "כוכב נולד 5", תוכנית סולואים, 23.6.2007


לא, אל תתחילו פה. עדיף  אצל ש. כהן, שם.

 


התוכניות של "כוכב" בשלב הזה כל כך ארוכות ועמוסות במתמודדים, שלהפקה אין זמן לבזבז על יותר מדי שטויות בהתחלה, ולכן עוברים ישר לשירים (כמובן, אחרי תקציר אירועי יום שישי, כדי שבועז ודניאל יבינו לאן נעלמה לימור עמר ולמה האוויר נעשה נקי יותר). מאחר שהפוסטים שלנו ארוכים עוד יותר מהתוכניות, נלמד מגדולים מאיתנו ונעבור גם אנחנו היישר לביקורות.

 

עדן אמזלג, "אני לא יכולה בלעדיך" (דנה אינטרנשיונל)

ש. כהן: החלפת הלוק הקרית גתי בשמלה אדומה ויפה עשתה למראה של עדן רק טוב. לצערי הביצוע עצמו היה מאכזב למדי, לפחות יחסית לשבוע שעבר. היו כמה זיופים צורמים, והעיבוד היה מעט משמים.

 

תום: עדן בחרה את השיר של דנה כי "זה שיר טוב, זה שיר שמראה הרבה מהיכולת שלי". על החסינות שהיא קיבלה בשבוע שעבר מצביקה פיק היא אמרה ש"זה כאילו וואו, איזה חיוך העליתי". לאור הפנינים הללו, נדמה לי שמה שבאמת יעשה לעדן טוב זה לעבור לשושואיזם סטייל יואל הופמן: אם היא תסרב להתראיין לפני השירים, יש סיכוי שכולם יחשבו שהיא מסתורית ועמוקה, ולא שסתם אין לה משהו חכם להגיד. כי כשעדן שרה, ולא מדברת, היא זמרת לגמרי לא רעה (ולימור עמר הייתה מוסיפה: לגמרי. לגמרי. ברור. לגמרי). בעיניי, דווקא העיבוד המינימליסטי, שהניח לה להפגין את הקול שלה בלי יותר מדי רעש וצלצולים, היה בדיוק מה שהיא הייתה צריכה אחרי הדינמיות (סליחה מרגול, הדינמיקה) של שבוע שעבר.

 

השופטים, בניגוד לכהן, חיבבו את עדן (חוץ מאוחובסקי), ומרגול אפילו נבחה משהו על "קול של 22 קראט" ועל זה ש"עדן היא נסיכה" (ובחדשות לגמרי לא קשורות: אליזבת הודיעה שהיא פורשת מכס המלכות). צביקה פיק אמר שאם הוא לא היה מתבייש הוא היה בוכה קצת, אבל להזיל ריר הוא לא התבייש בכלל. ואילו צדי מלמל משהו לא ברור על זה שהוא אוהב את "כל הדבר הזה שקוראים לו עדן" (ובעברית: את הציצים), ואחרי זה הוסיף ש"אפילו קצת הגשה הייתה בפנים... רק כשהתחלת ללכת נפתחת קצת ונמרחת". בהתחשב בקוהרנטיות שלו, אולי בכל זאת עדיף לתת לעדן לדבר יותר.

 

 

מימין: עדן אמזלג בפוזה שצביקה פיק (משמאל) מפנטז עליה כבר כמה שבועות  

 

מיקה הרי, "מלנכוליה" (חמי רודנר)

תום: החברות עם מארינה עושה למיקה לא טוב. איכשהו, ההבטחה הגדולה של "ירח" הפכה לשיבוט משונה של החברה המעצבנת שלה, כולל ההגשה הדידקטית, תנועות הכתפיים המשונות, ההתבססות על טונים גבוהים מדי, ואפילו מבטא רוסי כבד שלא ברור מאיפה הוא הגיע. לכל אלה מיקה הוסיפה גם אלמנט ייחודי משלה: זיופים בלתי פוסקים. אני עדיין מאמין שמיקה מסוגלת להרבה יותר מזה, אבל האשראי שלה מתחיל להיגמר.

 

ש. כהן: מיקה ללא ספק הייתה האכזבה של הערב. השיר לא התאים לקול שלה, וזה יצא לה צווחני וזייפני. ואם כבר חמי אז אוסיף – הו מתוקה שלי, פישלת בגדול. עד עכשיו ממש בניתי על מיקה וגם אני עדיין מקווה שהיא תתפוס את עצמה ותשתפר, כי אי אפשר לבנות גמר רק על שפרגה.

 

אחרי דיון מרתק על הגובה של מיקה (צביקה הדר: "מטר שבעים וארבע, יפה. זה כמעט, קצת גבוה מהרבה אנשים פה"; עצוב מה שקורה לאיש הזה כשאין לו טלפרומפטר), ודיון מרתק לא פחות על הגניחות של צביקה פיק, התברר שאף אחד מהשופטים לא השתגע על הביצוע הזה, בלשון המעטה. על ההערות החוזרות ונשנות "את יפהפייה" אפשר לוותר בשלב הזה של העונה. הן לא מחדשות שום דבר לאף אחד, ויוצאות הרבה יותר מעליבות מאשר סתם להגיד שהיא שרה רע.

חוץ מזה, מישהו צריך להתחיל להשתלט על מנסחי הכתוביות של "כוכב". אנחנו לא בקיאים באבות אבותיה של מיקה מי-יודע-מה, אבל בכל זאת יש לנו הרגשה שה"משפחה" שלה מורכבת מיותר מאדם אחד. זו לא בושה לכתוב "אמא של מיקה הרי". ואם אתם ממש רוצים להדגיש את הדמיון למארינה, אפשר להסתפק ב"מאמוצ'קה".

 

 

מימין: מיקה הרי, כמעט, קצת גבוה מהרבה אנשים מפה. משמאל: משפחת הרי המורחבת

 

אדיר אוחיון , "אף פעם לא תדעי" (שלמה ארצי)

ש. כהן: אדיר ממשיך לקיים את ההבטחה שלו מהאודישנים. הביצועים שלו יפים, מרגשים ורגישים. לטעמי הביצוע הפעם היה יותר מדי בכייני וגלש כבר למחוזות השמאלץ, אבל עדיין, הוא מהגדולים.

אני מודה שיש בו עדיין משהו שמפריע לי, ואני חושדת בחשאי שהוא יותר שואו אוף מהיוצר שהוא רוצה להיות (או במילותיו של שלומי שבן – הלוואי והיית עמוק כמו שאתה יומרני). אבל בינתיים אני נותנת לו ליהנות מהספק, גם בגלל "על גגות תל אביב", וגם בגלל תום.

 

תום: אם הביצועים של אדיר ממיסים אפילו את לב האבן של כהן, זה אומר הכל (מצד שני, אם דעתי משפיעה עליה, כנראה פשוט יש לה קדחת).

אדיר הצליח לנקות מהשיר של שלמה את כל הזחיחות וחוסר האמינות ונותר עם כאב מזוקק ובראשיתי כל כך שהוא התפרק קצת בסוף, מה שרק הפך את הביצוע למרגש יותר (מירילא, לתשומת לבך: ככה זה נראה כשאנשים בוכים באמת). השבוע כבר אפשר לומר בוודאות: אדיר לא יזכה ב"כוכב נולד", והוא גם לא צריך את "כוכב נולד". מי שצריך לשמוע אותו כבר שמע אותו, והעתיד שלו מובטח כיוצר המרגש ביותר שהתוכנית הזו הצמיחה מעודה. העובדה שהוא עשה את זה בשבועיים (פלוס אודישנים) היא לא פחות ממדהימה.

מה שכן – אדיר הוא עוד אחד מאלה שרק ירוויחו מוויתור על הראיון לפני השיר. בהופעה החיה מצליחים לעבוד עליו מספיק כדי שהוא ייראה סביר. בראיונות המקדימים הוא נראה כמו ערפד, ו"כוכב" של השנה יכולה לסבול רק מתמודד אחד שאוכל את האחרים (#1).

 

 

ראיון עם הערפד: אדיר אוחיון חושף שיניים

 

צביקה הדר, לא מישהו שיחמיץ את ההזדמנות להפוך מצוקה רגשית של אדם אחר לקיטש מניפולטיבי (וזכור לטוב הרגע שבו הוא גילה לכל עם ישראל מה אמא של ג'קו לחשה לו באוזן בפרטיות ברגע הזכייה שלו), לא החמיץ כמובן גם את הרגע הזה והתחיל להציק לאדיר: "אני רואה שאתה מאוד מתרגש. יש סיבה מיוחדת שאתה רוצה לשתף אותנו?". אנחנו רואים שאתה ציניקן חסר לב, יש סיבה מיוחדת שאתה רוצה לשתף אותנו?

השופטים, בכל מקרה, די אהבו את הביצוע, אם כי נדמה שהוא עורר במרגול מעט אי נוחות כי היא מיהרה לכנות אותו "אינטליגנטי", שזה שם הקוד שלה לדברים שהיא לא אוהבת ולא מבינה. חוץ מזה, משבוע לשבוע נעשה ברור יותר ויותר שצביקה פיק ממש לא מבין מה אדיר רוצה מהחיים שלו ולמה הוא עצוב כל כך כשיש שירים כמו "ארטיב קרטיב שוקולד בננה" בעולם שאפשר לרקד לצליליהם. נו, אף פעם לא תדע.

 

 

מימין: אדיר אוחיון מתפרק. משמאל: צביקה הדר מתביית

 

דניאל בן חיים, "לראות את הכאב" (שרית חדד)

תום: הדבר הכי גרוע שיכול היה לקרות לדניאל הוא שישבצו אותו אחרי אדיר. לנוכח העוצמות הרגשיות שמתפרצות מאוחיון, השירה השטוחה, האנמית, חסרת הנשמה והרגש של דניאל נעשית בולטת הרבה יותר. לרגעים במהלך השיר ממש היה אפשר לראות את העתיד כתוב על מצחו שטוף הזיעה של דניאל: זמר חתונות. בקרוב מאוד זה יהיה גם ההווה.

 

ש. כהן: מרגול הרגישה שהיא מוכרחה להתוודות על כך שדניאל הוא מהפייבוריטים שלה. גם לי יש וידוי: בתחילת התוכנית נשבעתי שאני לא אריץ קדימה (אני בדרך כלל רואה פעמיים, ובפעם הראשונה מקפידה לראות את הביצועים בשלמותם; את דניאל אני אף פעם לא צולחת). השבועה לא עזרה.

בדרך כלל בשלב הזה של העונה המתמודדים כבר מחולקים לשנואים ולאהובים (או בעונה הזו ספציפית, לשנואים). דניאל לא שייך לאף קבוצה. הוא פשוט כלום. אני מרגישה אליו פחות משאני מרגישה לשטיחון אמבטיה. תוכנית אחר תוכנית הוא מצליח להותיר אותי אדישה לחלוטין, וזה כנראה הסימן שלו ללכת.

 

גם השופטים (פרט למרגול) אדישים למדי לדניאל, למרות הבילד-אפ המטורף שעשו לו בתחילת העונה. צדי אמנם ממשיך לטעון כל שבוע שדניאל "כריזמטי", אבל כשהמשפט אחרי זה הוא "רציתי כל הזמן לנער אותך ולהגיד לך: תתעורר!", מתעורר החשד שפשוט אין לו מושג מה משמעות המילה ושהוא חושב שמדובר במילה נרדפת ל"חתיך". מרגול טענה שדניאל "לא הביא שפיץ", שזו ביקורת שלילית. רבע שעה קודם, אגב, היא אמרה למיקה הרי שהשירה שלה "דוקרת מדי", שזה נשמע לנו די כמו "שפיץ", אבל מתברר שגם זו הייתה ביקורת שלילית. מזל שמהאינטונציה שלה אפשר להבין את מי היא אוהבת ואת מי לא, כי המילים כבר מזמן איבדו כל משמעות.

 

 

דניאל בן חיים. כל כך כריזמטי שעד עכשיו אנחנו עדיין לא בטוחים שזה הוא

 

סיון גוריאלשוילי, "רואה לך בעיניים" (אתי אנקרי)

ש. כהן: סיון שיחקה אותה. היא ידעה שהפעם היא צריכה לתקן ועשתה את זה. אהבתי אותה בגלל הבחירה ב"רואה לך בעיניים", אותו היא הגדירה כ"טקסט מושלם". גם אני חושבת ככה. אהבתי אותה גם בגלל הביצוע היפה והרגיש. בגזרת השמלה, זרועות הקוורטרבק שלה הבהילו אותי, וכשהיא תראה את זה בבית גם היא תיבהל. לא נורא, אפשר לשפר בפעם הבאה. בסך הכל סיון הייתה אחת מקרני האור המועטות של הערב, ורק על זה מגיע לה אס-אם-אס פלוס חיבוק.

 

תום: אכן, מההיילייטים של הערב. סיון נשמעת כמו אחת המתמודדות היותר אינטליגנטיות ב"כוכב" השנה, ואפילו אם לא מדובר בתחרות קשה, עדיין נעים לשמוע אותה. השבוע, למרבה המזל, היה נעים גם לשמוע אותה שרה, ולדעתי המראה המאיה רוטמני דווקא ממש לא הזיק. זה היה ביצוע עם עוצמה קולית ורגשית, שהחזיר אותה בגדול למרכז הבמה. (אבל איפה מישל?)

 

גם השופטים התלהבו מסיון, וכל אחד הביע את זה בדרכו, החל ב"יופי, יופי, יופי" של צדי וכלה ב "נתת לי בוקסים לפנים" של מרגול. הלוואי עלינו.

כמו אצל מיקה הרי, גם ה"משפחה" של סיון התגלתה כמינימליסטית משהו, ובמקרה שלה, כשאנחנו מכירים את כולם, על נשיהם, טפם ותופיהם הגרוזיניים, זה כבר באמת קצת מגוחך.

 

 

מימין: סיון גוריאלשוילי מנסה להפנט את הצופים. משמאל: עוד משפחה במצוקת אוכלוסייה

 

בועז מעודה, "נשל הנחש" (מאיר אריאל)

ש. כהן: הבחירה של בועז ב"נשל הנחש" ראויה לשבח. הביצוע? זה כבר כנראה עניין של טעם, כי כל העולם ואחותו התעלפו על העיבוד, שלטעמי היה רע. אולי קשה לי כי מדובר באחד השירים האהובים עלי, אבל השילוב של מוסיקת קאנטרי, כאילו מדובר באיזה שיר משעולים עליז ולא בטקסט קשה וחשוב וכואב, פשוט ביאס לי את התחת. עד שמישהו בוחר כזה שיר, הוא חייב לגרור איתו איזה אמיתי פריינטא עם כינורית שיהרוס לי אותו.

 

תום: כהן, אני מקווה שעכשיו את מבינה יותר טוב את דעתי על הביצוע המבעית של הצמד מהגיהנום פלוס ג'קו ל"בדרך אל האושר" בשנה שעברה. אישית, במשך שני השלישים הראשונים של השיר הייתי מזועזע עד עמקי נשמתי, ואז, כנראה כמנגנון הגנה, פשוט איבדתי את ההכרה, הפסקתי לשמוע את המילים ולרגע היה נדמה לי שאני באיזה סרט של האחים כהן, עם בועז מעודה כג'ורג' קלוני ואמיתי פריינטא כג'ון טורטורו, ואז מצאתי את עצמי מזמזם את המנגינה בהנאה מסוימת. אבל כן, בכל מצב שבו המוח לא כבוי זה היה מסמר שיער.

 

השופטים כמובן התלהבו, ומרגול אף הגדילה עשות והכריזה שבבית המקדש השלישי בועז מעודה ישיר את שירת הכהנים. כן מרגול, וג'ימי רימון ילווה אותו. טוב לדעת שאף אחד לא יוצא מפרופורציות פה.

צביקה הדר כמובן הצליח לנצל את המריבות בין חברי הצוות כדי לחשוב על עוד "רעיון מטורף" (הנה רעיון מטורף באמת: שצביקה יפסיק לחשוב על רעיונות מטורפים): שהקהל בבית יצביע ויבחר איפה יישב כל שופט. ואנחנו חשבנו שהבחירות להסתדרות היו מיותרות.

 

 

מימין: בועז מעודה על רקע שמי טקסס. משמאל: אמיתי פריינטא מנגן על העניבה

 

וכאן למטה, אגב, זו ה"משפחה" של בועז מעודה. ניחשתם נכון, גם את רובה כנראה השמידו בטרבלינקה.

 

 

 

עדי אולמנסקי, "אתה פה חסר לי" (נורית גלרון)

תום: יכול להיות שזה לא הוגן, כי אף אחד מאיתנו לא באמת יודע אם הדימוי הקר כמו קרח שהדביקו לעדי משקף את האופי שלה, אבל ברור לגמרי שהיכולת שלה לבצע שיר שאמור לרגש נפגעה קשות מהדימוי הזה, והיא פשוט לא זמרת מספיק טובה בשביל להתגבר על נקודת הפתיחה הבעייתית הזאת. כחיקוי סטרילי ומעוקר של נורית גלרון זה היה סביר. על פי כל קריטריון אחר זה היה חלש מאוד. וזה לא מאוד עזר לה שבמשך חצי שיר סנוורו אותה ואגב כך גם מנעו מהצופים לראות אותה.

 

ש. כהן: עדי המשיכה למצב את עצמה כמתמודדת חסרת ייחוד, טעם או סיבה לחיות. הביצוע שלה, כמו שהשופטים אמרו, היה בסדר טכנית אבל מרגש כמו שופל. לא יודעת למי היא שרה, אבל הוא לא חסר לה, וגם לי היא לא תחסר. לפחות למדתי שסי פארט זה החלק בשיר שבו המנגינה משתנה (לא ממש הבנתי באיזה חלק בשיר המנגינה אמורה להישאר אותו דבר, אבל זה כנראה משהו שייחודי לשירה של עדי).

 

אחרי שאוחובסקי רמז שעדי נמצאת בליגה הלא נכונה (מה שכמובן לא נכון; כל הרמה של "כוכב" השנה היא של הליגה למקומות עבודה, ועדי לא יוצאת דופן), מרגול ניסתה לעדן ואמרה שעדי "כן שייכת לשכונה שלנו, לשכונה של הזמרים הטובים". טוני כהן אליהו ("אני מוכן לבוא לשכונת התקווה, איפה שאת גרה, או ברמת אביב, אני לא יודע איפה") הקשיב בדריכות כדי לדעת סוף סוף לאן הוא צריך לבוא, אבל מרגול לא חשפה את שם השכונה. בהתחשב בזה שלנתי חדד היא אמרה שהוא שר כמו השכנים שלה, ושבשנה שעברה גילינו שהיא שכנה של מורן אהרוני, לא בטוח שלהיות חברה בשכונה הזאת של הזמרים הטובים זה כבוד כל כך גדול.

צדי חזר על המשפט הקבוע שלו שלפיו "הייתה הגשה" (יש לנו הרגשה שהוא חושב שזו תחרות מלצרות ולא תחרות שירה), ואילו צביקה פיק, האיש שכזכור חייב לדבר באופן ברור כדי שהוא יוכל לישון בשקט בלילה, אמר שזה היה "שילוב של טוב וקצת פחות מטוב". רע, צביקה, קוראים לזה רע.

 

 

מימין: עדי אולמנסקי על הכוונת של מפיקי "כוכב נולד". משמאל: נרדמת משעמום

 

ארלין גולד, "גידי" (שרון ליפשיץ)

תום: בשבוע שעבר למדנו שארלין שומעת הרבה קולות, והשבוע זה נהיה עוד יותר קריפי כשמישהי שנראתה בדיוק כמו ארלין הודיעה בראיון לפני השיר שבשבוע שעבר "אני לא הייתי שם" והבטיחה ש"הפעם אני הולכת להביא את ארלין". אני לא יודע בדיוק מי זו הייתה שם השבוע על הבמה, אבל אני יודע שזה היה קול שאני מקווה מאוד שלא אצטרך יותר לשמוע אף פעם. צריך הרבה כישרון כדי לחרב את השיר הזה באופן כל כך מושלם, וזו שהביאה את ארלין הביאה איתה גם מכבש תעשייתי כדי לגמור את העבודה מהר. בשבוע הבא, אם אפשר, שתביא את רג'ינה ספקטור.

 

ש. כהן: ארלין לקחה ברצינות את הביקורות שאמרו לה שהיא צריכה להיות מדליקה כמו באודישנים, ולכן החליטה לבצע את אותו השיר מהאודישנים, ב"גירסה ארלינית", שזה אומר באופן מעצבן במיוחד. ארלין גמרה את הסוס עוד באודישנים. רבאק, תנו לה ללכת, היא אפילו לא כושית שלמה.

 

גם השופטים לא התלהבו, אבל משום מה הם עדיין מתייחסים אל ארלין (או מי שזו לא תהיה שם) כאל אכזבה, אפילו שכל אדם בר דעת ראה בדיוק במי מדובר כבר באודישן הראשון. צביקה פיק הודיע ש"הביצוע הזה לא הלך לשום מקום", ונתן לכך את הנימוק הקבוע שלו: "מאיזושהי סיבה, אני לא יודע". איזה מזל שהביאו אותו לשפוט, כדי שהמתמודדים יוכלו ללמוד בדיוק מה הם עושים לא בסדר ומה הם צריכים לתקן.

 

 

מימין: מישהי מביאה את ארלין. משמאל: ארלין מביאה מישהי אחרת

 

דורון רוקח, "צרות טובות" (שלום חנוך)

ש. כהן: אני בספק אם דורון אי פעם עמד בסיטואציה המתוארת בשיר, אם כי אני יכולה להבין איך הוא יצליח לצאת עם שתי בחורות בו בזמן בלי שהן יראו זו את זו (2#). הביצוע היה חביב, אם כי נדיף כמו חומר לשטיפת רצפות דוחה תיקנים (התיקנים אולי נדחים, הג'וקים עוד כאן). דורון ממשיך לא לעשות לי את זה בעקשנות ראויה לציון. אז ציינתי.

 

תום: למרות התלהבות השופטים הבלתי מוסברת, דורון היה ונותר זמר משעמם שבוחר שירים יפים וחושב שאם הוא מסלסל כל שורה זה אומר שהוא שר אותה ברגש. צביקה פיק אמר לו "התגברת על השיר" והתכוון לזה כמחמאה, אבל האמת היא שדורון צריך להבין שלא מדובר בקרב אגרוף בינו לבין השיר שבו המנצח הוא מי שהצליח לחסל את האחר. אבל נו, שיהיה, יש גרועים ממנו.

 

מרגול המשיכה עם הדימויים הביזאריים כשהודיעה שדורון שר כמו שייטת טילים (לא, הוא רק נראה ככה; 3#). אחרי זה היא המשיכה עם דימויי הים ואמרה משהו על משחתת (מעניין מתי היא פשוט תקרא לו לווייתן וזהו; 4#). השופטים אהבו באופן כללי, ורק אוחובסקי אמר שזה השלב שבו הוא מחכה שדורון ישבור לנו את הלב (הוא יכול לשבת עליו במקום; 5#). וצביקה אמר לו: "שרת כמו גדול" (6# ואחרון ודי, והוא אפילו לא שלנו).

 

 

מימין: דורון רוקח אוכל את המיקרופון. משמאל: שומע שנדב קדמון העלה 200 גרם

 

זהו, הקווים נפתחו, הפרסומות מוצו, יש עוד רבע שעה לשרוף. הפעם במקום לחלטר עם מקהלת "בת קול" (את הזבל האמיתי שומרים לשישי, ובשבת מנסים לשמור על חזות מאופקת כדי שהדתיים יחשבו שהם מפסידים משהו) הביאו את הראל מויאל עם השיר שהכריחו אותו להקליט מחדש בהגייה נכונה, "לא מכירים אותך". מויאל מספר בשיר איך לא נותנים לו לבטא את עצמו משיקולים כלכליים ("העיקר הכסף, העיקר תהיה כוכב"), ובעיקרון הבחירה לבוא לשיר את זה דווקא ב"כוכב נולד" הייתה יכולה להצטייר ככניסה אמיצה לגוב האריות, אבל מויאל התגלה כחתלתול קטנטן ששיתף פעולה עם צביקה הדר וקידם את עצמו ואת התוכנית בלי לעשות חשבון לשום דבר חוץ מלחשבון הבנק.

 

 

הראל מויאל. זה שהוא עבר מקליע לדיסקית זה נחשב לפציפיזם?

 

אחרי זה הגענו שוב לקרית שמונה, הפעם למרכז ווליום (אם ההפקה כבר הייתה צריכה לבזבז כסף על דלק, תסמכו על זה שהם יסחטו את הלימון הזה עד לטיפה האחרונה), שם הכרנו להקה בשם "דימנטד" (Demented) שרוצה להיות אוונסנס כשהם יהיו גדולים. צביקה הדר הפליג בשבחיהם וסיפר כמה שהם נפלאים, אבל זה היה עשוי להיות קצת יותר אמין אם הוא היה לומד להגיד את השם שלהם כמו שצריך ולא משנה אותו ל"דימנדד" (Demanded) (ומרגול הייתה אומרת: להקת דימנדד היא להקה של מבוקשים פליליים ולא מוסריים!")

 

 

להקת דמנטד. או דמנדד. מה זה משנה, כולה רוסים

 

שלב החסינות המייגע שחרר את בועז מעודה מדאגה לגורלו, כששאר קולות השופטים מתפצלים בין עדן, סיון ואדיר. ואז הגענו סוף סוף הגענו לרגע המיוחל, סילוקו של עוד מתמודד מיותר. הפעם מיקה ועדי נותרו אחרונות, ועדי הלכה הביתה, כשגם מיקה, כמו ארלין בשבוע שעבר, לא משקיעה אפילו חיבוק סמלי במודחת התורנית. עדי תתאדה לה בחזרה לאבו גוש, לא לפני שתזכה בסוף שבוע זוגי עם לימור עמר אי שם בצפון. בריחה כמו שתהיה בסוף השבוע הזה לא הייתה אפילו בימי נסראללה העליזים.

 

 

עדי אולמנסקי. החיוך זה כי היא לא תצטרך יותר לשמוע את ארלין גולד

 


והערה קטנה אחרונה לאנשים הטובים של "כוכב נולד": זה נורא נחמד שקיבלתם את ההמלצה שלנו משבוע שעבר לתקן את השם של אליסה "שפרנגה" בכתוביות הסיום ל"שפרגה", אבל לא היה מזיק אם מישהו היה מגדיל ראש ובודק באותה הזדמנות גם את שאר השמות, כי ככה עדי "אומנסקי" אולי הייתה זוכה לכך שיכתבו את השם שלה נכון בשבוע האחרון שלה בתוכנית. האמת היא שחשבנו להעיר על זה כבר בשבוע שעבר, אבל סקרן אותנו לבדוק אם מישהו יחשוב על הרעיון המהפכני של הגהה גם בלי העזרה שלנו, ושמחנו לגלות שלא. עכשיו נותר רק לתהות מי התקשר להפקה בין שישי לשבת ודרש לתקן את השם, כי בשבת היא סוף סוף הייתה אולמנסקי. וככה היא תישאר, קרוב לוודאי, גם מחוץ לכתוביות. להתראות בשבוע הבא.

 

מימין: עדי אומנסקי (בשישי). משמאל: עדי אולמנסקי (בשבת). אולי גם היא שומעת הרבה קולות?

 

נכתב על ידי , 26/6/2007 14:45   בקטגוריות כוכב נולד, טלוויזיה  
187 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   3 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קקי ב-12/3/2008 10:25



364,294

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתום אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תום ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ