 תודה ולהתראות | ||
2/2009 ביקורת תעמולה ועניינים אחרים יום שישי בבוקר. שיעור בלט, מוסך (550 שקל, יצאתי בזול), סיבוב קצר בעזריאלי. בעלת הבית שלי נותנת לי שולחן קפה, אני מסתובבת בשוק לוינסקי וקונה כיריים חשמליות, ייבוש כלים נתלה (דרוש: ידיד + מקדחה כדי לתקוע 2 דיבלים בקיר, קפה וסימפטיה למתאים). כוס מיץ גזר סחוט טרי ברחוב, מזכירה לי מיץ קנה סוכר מהמזרח. אנשים כמוני לומדים לאכול ברחוב ולהסתובב בשווקים רק בטיול וכל הזכרונות הראשוניים שלנו משם. יושבת לצהריים ברוטשילד עם חברה ומקשקשת על הישרדות (ועל כך שלעולם לא ניתן לקבל כוס מים במסעדה כשמבקשים פחות מ-5 פעמים), מצליחה להשיג ביצים קוטג' וכמה ירקות בשלוש בצהריים, נחה קצת, ופתאום אני מול המחשב כדי לכתוב את ביקורת התעמולה הרשמית שלי. (עשיתי כבלים. נראה כמה זמן זה יחזיק.) תעמולת בחירות אילו הייתי צריכה להחליט על סמך התעמולה לאיזו מפלגה להצביע, כנראה הייתי הולכת על עלה ירוק. בחיי, הם היחידים שיוצאים מהקופסא ונותנים לנו טלויזיה איכותית. נתוני הרייטינג הירודים מראים שחוץ ממני אף אחד לא אוהב את התשדירים האלו, ואני יכולה די להבין. המפלגות הגדולות הולכות כולן על המתכון הבטוח ששולט בתשדירים מאז שאני זוכרת אותם: קו אחד של הפחדה ולכלוכים על היריב, קו אחד של טפיחות עצמיות על השכם. זה מלוכלך ונפלא והם נכנסים אחד בשני כמו קרב כלבים מצויין. כמה רשמים: - מביאים איזו דמות פוליטית אהודה, נניח בני בגין, מעמידים אותו בפוזת פוטו רצח, ונותנים לו להקריא מהמכשיר ההוא שמריץ כתוביות (איך שלא קוראים לזה), טקסט חד גוני בסגנון "אני תומך בראש המפלגה שלי", נניח ביבי. ברקע מתנופף דגל ישראל. כי אנחנו פטריוטים. וכי אין לנו תקציב לצוות שיגרום לזה להראות טוב. - קדימה עשו את זה קצת יותר טוב כי אצלם ויתרו על הפוטו רצח והטקסט המוכתב מראש, כך שכל הסיפור נראה קצת יותר אמין כשפרס חלק מחמאות לציפי לבני על תפקודה כשרת חוץ, ואפילו השקיעו בעריכת קטעי וידאו של פוליטיקאים מחו"ל. - עדיין קדימה עשו מעט מדי כדי לבסס את דמותה של ציפי לבני ואת החזרה על שמה כעל מנטרה כאילו היה זה בעצם שם של אלה. הליכוד לחצו על זה יותר וגם הקו נגד ציפי לבני היה מדוייק יותר כתעמולה ולחץ בדיוק על נקודת התורפה שלה - אף אחד לא זוכר יותר מדי מה היא עשתה לפני שהיתה שרת חוץ, ואלו לא היו דברים זוהרים במיוחד. (הנסיון שלה, כמובן, שם בכיס הקטן את הנסיון של ביבי ב-96, כשנבחר לראשות הממשלה, והספיק לכהן קודם רק כסגן שר חוץ, אבל בתעמולה כמו בתעמולה, העובדות פחות חשובות מהרושם). - "ביבי - אני לא מאמין לו" חזק כסיסמא ונדבק מצויין. ובכל זאת ביבי הוביל וממשיך להוביל בסקרים, אז כנראה שראש ממשלה שקרן זה לא מה שמפריע לאנשים. אולי אם היו הולכים על הקו של חוסר ההתאמה שלו לתפקיד (מה שהם עשו חלקית בתשדירים + אזכורים למאורעות העבר, והיה חזק מאוד לדעתי) זה היה אפקטיבי יותר. - וזה בדיוק מה שהליכוד עשו - "זה גדול עליה". פוגע בנקודה הקריטית למי שרוצה להיות ראש ממשלה. - התשדיר על איך ציפי לבני כאישה הצביעה נגד נשים בכנסת, לא רע בכלל. ואני שואלת, מה ביבי הצביע על החוקים האלה? המפלגות הבינוניות - בליל גדול של פמפום שמם של המועמדים ו/או אותיות המפלגה. שוב הפוטורצח. - בין התומכים במפלגות הבינוניות ניתן למצוא גם אנשים מהשורה ולא רק פוליטיקאים דגולים. שלום, אני אישה זקנה ואני מצביעה ליברמן. אני מצביע פעם ראשונה והחלטתי על ש"ס. השתכנעתם? - מרצ עם הפרדוקס הלוגי: אתה לא רוצה את ביבי ליברמן, ולא שהיית מצביע להם אלא לעבודה או קדימה, אז תבוא אלינו ואז, אנחנו נחסום אותם! הם לא יוכלו לשבת עם הימין בקואליציה! איך נעשה את זה? אם הם לא יכנעו לדרישות שלנו, אנחנו נבכה! ממש חזק! ואז, כיוון שיהיו לנו המון מנדטים, ולעבודה-קדימה לא יישאר כלום, ביבי לא יזרוק להם אפילו עצם בתוך הקואליציה ויכניס פנימה גם את האיחוד הלאומי, ואז ממש נראה להם! - ש"ס: המפלגה הזו לא מבינה משהו. כשציפי לבני אומרת שהיא לא נכנעת לסחטנות, היא מתכוונת בדיוק אליכם, וכולם יודעים את זה. ואתם יודעים משהו, זוכרים את שינוי? זוכרים כמה מנדטים הם קיבלו ואיך הם העיפו אתכם מהקואליציה? יופי. אז למה אתם עושים לה תעמולה בחינם על חשבון הזמן שלכם? - התשדיר של יהדות התורה ממש יפה. הם הלכו על משהו פוזיטיבי, על התרומה שלהם לחברה, על עזרה, יש שירים וזה יוצר אוירה שונה לגמרי מכל שאר מה שסביבם. המפלגות הערביות בכלליות כל אחת מחליטה איך לפנות לקהל שלה. אלו שמדברים רק בערבית וגם בלי תרגום - כנראה אומרים בצורה מנומסת, "איטבח אל יאהוד". מי יבין? (ליברמן. רק הוא מבין ערבית.) אלו שמדברות חצי חצי ערבית עברית - רוצים גם מצביעים יהודים ובינינו, זו טקטיקה נבונה כי אצל הערבים אחוזי ההצבעה נמוכים לאללה ממילא. חד"ש עושים אחלה קמפיין, הם מדברים על הנושאים עצמם ולא על הפוליטיקה (בניגוד למרץ). זה עוד ישתלם להם. הקטנות והמתנדנדות עלה ירוק, כאמור, שיחקו אותה. הסרטונים של קופטש צריכים לעשות את זה, אם רק לא ירד גשם והחבר'ה יטרחו ללכת לקלפי. יש להם סיכוי ריאלי. הגימלאים גייסו גם הם דמות טלויזיונית, את גדעון רייכר. גם זה עשוי להצליח, התעמולה שלהם מאוד אפקטיבית והוא נתפס כאדם רציני. הפוגה קומית יש אנשים שמשקיעים המון זמן ומשאבים כדי לרוץ לכנסת באיזו מפלגת אני-מעופף וחושבים שזה יעבוד. אין כאן שמות, כי ממילא איש לא יזכור. - הקצנת הפוטו-רצח + קריאה מפס נגלל שהובאה לדרגת אמנות, עם תגבור של עריכה קוטעת כל כמה שניות. טלויזיה גרועה במיטבה. - סטודנט לקולנוע מצא אחלה דרך לחפש עבודה למרות המיתון: הוא עשה סרטון חמוד למפלגה נאיבית, עם "פוליטיקאי" שמעביר כסף מהמסים למשכורת שלו. אחלה פרומו, בחינם + זה בטח נחשב לו כפרוייקט ללימודים. - טעם רע: סרטון הפיפי. איכס. - הזויים באמת: אלו שלא רוצים לנצח, הם רוצים רק להיות. לא הבנתי מה האג'נדה שלהם, אבל האפקטים נראים כמו איזה קטע "על טבעי" בסרט מד"ב. - המלחמה בבנקים: הו, לא, לא שוב. - "לא שמאלני, כן חברתי, ולא ש"ס". מקרה ברור של הברזה משיעורי הבעה. שלילות מרובות זה רע. ועכשיו זה יתנקם בך. באופן כללי אני בעד לסגור את כל האנשים האלו בחדר אחד עם קירות רכים, יחד עם מאיר מהישרדות. וקריאה לכל העצלנים: לכו להצביע. בלי תירוצים, זה יום חופש, לא צריך הודעה לבוחר, אתרו את הקלפי שלכם ויאללה. נכתב על ידי , 6/2/2009 18:04 11 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא | ||
|
©
הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקצה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קצה ועליו/ה בלבד כל הזכויות שמורות 2010 © נענע 10 בע"מ |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
