לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2019    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2019

תמיד אותו השיר


שהיא תלחש לך בעומק האוזן. 

 

(קראתי ספר שהזכיר לי אותך. גיבור הסיפור היה ילד צרפתי שכל חייו היו עפיפונים. הוא היה מאוהב בילדה פולניה ומסופר על שניהם לאורך מלחמת העולם השניה שכמעט החריבה

יש לספר סוף טוב וזה קצת הורס) 

 

תמיד אותו הסיפור שמסתחרר סביב עצמו במעגלים מתגלים מתגדלים בגודלם, חג ומועד ונופל אפיים לא מוצא את מקומו בעולם הקטן שכל אחד מאיתנו מותיר לשני בקושי אויר לנשימה חומר למחשבה

לחיות

ולנשום

באוזן שלך

היא הייתה השיר שרצית אז למה אתה לא נלחם

על חייכם ביחד

ולמה לקבוע לה עתיד שהוא לא יותר מ

היא לא מעיזה לכתוב לך פרצי נסתרות ששולפים אותה מהמציאות הדשנה מעונג, המעוגמת בשיעמומה, הפשוטה שלוותית ועל כן מעוררת בה סלידות שאין מנוס מהן

לא מעיזה לספר

שמאז שהחלפת תמונה

כל מה שניסתה לשכוח פועם ודורש וחוזר.

 

מתי אתה בא למרכז? יש לי הרבה דברים לספר

שנינו שלושתנו יודעים (ארבעה)

איך זה הולך 

להגמר

נכתב על ידי , 31/1/2019 20:30  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אל תהרוס לי את הרצף    מצד אחד אני יושבת בבית מחכה לו שיחזור כמו כלב שמחכה לבעליו מצד שני אני כועסת על עצמי שגיליתי לו בטלפון שאני בדיוק באמצע של לכתוב משהו והוא שואל מה ואני אומרת סתם, סיפור, לא חשוב, (מקטינה, מקטינה את עצמי, מקטינה את הכתיבה,) והוא רוצה לקרוא, מחלץ ממני הבטחה שיוכל לקרוא, ואני מתלבטת אם לפרט או לא, זה מבוסס על משהו שקרה לי השבוע אבל זה בעצם על מישהי אחרת, (זו בעצם פנטזיה על הרופא שהלכתי אליו ביום ראשון, אבל הוא לא צריך לדעת מזה,) השיחה נגמרה והסתכלתי על הפיסקה וחצי הכתובות ולא ידעתי איך להמשיך עכשיו משאני יודעת שהוא יקרא גם, נתקע לי, שמרתי בטיוטות, אני לא אצליח לסיים את זה כבר

אני לא יודעת איפה אני נגמרת ואיפה סיפוריי מתחילים, איפה אני נמצאת ואיפה סול, האם אני נותנת לה להיות, האם זה בסדר לעצום עיניים ולברוח רחוק למקומות שהוא לא נמצא בהם, יש שם חושך ויש שם את 34 ורכב ישן ואני או סול בבגדים יפים ממש, ויש לי ריח טוב, אני לא יודעת אם שמתי בושם או שזה הריח הטבעי שלי ש34 כלכך אהב, אנחנו באוטו שלו והוא לוקח אותי לביתו, אני לא יודעת אם יש טעם בכל החזיונות שווא האלה, האם יש טעם בלשכנע את עצמי, זה לא יעבור אף פעם וזה לא ייגמר לעולם, האם הפסיכולוג רואה בי בן אדם או כלי מחקרי מרתק שיש לבחון אותו ולהפוך בו ולהשליכו בסוף תקופת המחקר, הוא אמר משהו על זה שלקראת מרץ נדבר על המשך אפשרי של הפגישות וזה מילא אותי בייאוש יוקד ותסכול כואב מאוד, זה אומר שהוא חושב שמיצינו, אני לעולם לא אחשוב שמיצינו, אני יכולה מצדי לשבת ולדבר שעות על כאבים ורצונות לא ממומשים וסבל ממושך והסתרה עצמית, שעות יכולה לדבר, כל פעם מחדש, זה הדלק שלי וזו המהות שלי וזה המקום בו אני יכולה להיות אני, ובאיזה קטע הוא חושב שזה מספיק ודי ומיצינו ואפשר להתקדם הלאה, מבחינתי אין הלאה להתקדם אליו אתה לא מבין? הלאה זה להפרד, לשבור, להתנתק, לשוב להיות לבד ולחפש דברים רעים שימלאו אותי בתשוקה הרסנית וסיפורים מבאישים, אתה מצליח לגרום לי לחיות, לא אמרתי לו את כל זה, אמרתי רק בסדר ושילמתי, זה כבר היה בסוף הפגישה.

נכתב על ידי , 29/1/2019 17:50  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סתם עוד פנטזיה. ב-30/1/2019 21:02
 



אסור להיות לא בסדר


ישנה איזו הצטיינות בלפרסם בפני כל מי שמעוניין לשמוע (המשפחה שלי בעיקר שבעיניהם הייתי ונשארתי כוכבת ובעיני שאר אנשי העולם אני רגילה ואפילו ממוצעת מינוס) על האופטימיות חסרת התקדים שלי ולהסביר בטון הגיוני בוגר ורציסיבי* את המשך מסלול חיי: הרי בצבא למדתי לכתוב יפה במחברת את כל המשימות שלי ולהשאיר בצד מקום לריבועים ריקים שיתמלאו במוקדם או במאוחר בסימון וי, אותו אני מרבה לכתוב הפוך, "כמו ששמאליים עושים," במקרים רבים חלק מהמשימות עלולות להיהפך לבלתי רלוונטיות ואז פשוט נמחקות או אינן זוכות לשום יחס, לכתוב בשביל להכתב, יש לי כלל משימות לעתיד ואני מסודרת ובונה משהו נפלא במו ידי נכון, יש לי כלל משימות ובכלל משימות אלו אני חייבת להצטיין, אחרת לא אתקבל ולא אשיג ולא אתחיל מלכתחילה, משהו שלמרבית הדעות אני לא אצליח להתמיד בו, או להתקדם או להצטיין, אבל יפה שלפחות אני מנסה, "לפחות יש לה כיוון, זה כבר משהו," "העיקר שתלמדי משהו שמעניין אותך" (הפך למשפט השנוא עלי). התואר הולך 1. לשעמם אותי 2. להיות קשה ואנליטי מדי בשבילי 3. לנפץ לי ציפיות 4. לא להיות קשור בשום אופן למימוש עצמי שאני כלכך שוקקת אליו אז למה לעזזל אני מסדרת לעצמי באורך רוח את דרך החתחתים הזאת ולוחצת על פליי. שום דבר לא מאורגן במקום הנכון. "אני עושה משהו עם עצמי לפחות". אני לא חסרת כיוון. חוסר כיוון זוהי קללה גדולה וזה בעצם סוג של מחלה שאנשים בינוניים לוקים בה ואסור שתדבק בי. אסור להתפרק, להאבד, לנסוע רחוק בלי שום תכנון. אסור להיות לא נורמלי ופגום. אסור להגיד שכואב לך ושאתה סובל. אסור להגיד שאתה מתגעגע כשאתה לא אמור. אסור להיות לא בסדר בעצם

וכל הנחלים של כל הימים של כל השנים מתנקזים שוב ושוב (ושוב) לאותו סיפור לא מעניין אחד, אני לא מרגישה רלוונטית לחזור על עצמי כל פעם מחדש בחדר סגור כמו תקליט שבור, מי בכלל שומע תקליטים היום, הדימוי הזה כבר לא רלוונטיי בפני עצמו, חודשים של טיפול ושומדבר לא משתנה, יש בי פגם עמוק, חוסר שלמות עצמית תהומית ביותר, שמושכת אותי עצמי למעמקים אפלים, אך עם זאת אינה מפריעה לי לקיים חיי יומיום תקינים ובריאים למראית עין, לתחזק זוגיות יציבה, הרי מדובר בזכות גדולה ומחוסדת שרק מעטים זוכים לה, הרוב מעדיפים בלית ברירה לנדוד בערפל בין חיקויים זולים ששכחתי כבר את רוך קולם ויפי תוארם אך מספקים לבנתיים מרגוע, אמנם מעורער כמעט אבל זה עדיף על להיות בודד לבד לגמריי לעולמי עולמים, להודות בכך שאתה אנושי. כל סימן עדין של צלילה מטה וכל גוון עגמומי בקול ירים תריסר דגלים אדומים ויכוון אליך את כל התותחים. "תלכי לישון היום בוכה ותקומי מחר חדשה." יש כל מיני מנטרות שהם רוצים שאשנן, באוזני עצמי לבד ובאוזני כולם ביחד. יש תדמית שעלי לנוסס בה בגאון. יש שביל שנוצר במיוחד בשבילי "כי אם אני מספיק אוהבת משהו אני בטוח אסתדר בחיים." 

 

 

 

 

*הגֶן הלא דומיננטי. אני יודעת שזה לא קשור. זאת סתם מילה נחמדה.

נכתב על ידי , 28/1/2019 14:33  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סתם עוד פנטזיה. ב-28/1/2019 18:19
 



לדף הבא
דפים:  

80,982
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתם עוד פנטזיה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתם עוד פנטזיה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ