לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2018    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2018

זה יהיה יומרני


 

1. היא תוהה אם הכמיהה שלה היתה לכל מגע גברי באשר הוא או למגע הגברי הספציפי שלו (אני לא מצליחה לכתוב אותך כשאתה מסתכל עלי או לידי זה נכון לגביי אחד, שניים, שלושה. יש להבין שמרחק הוא פונקציה חשובה אם רוצים להשקיע וללמוד ולהיות טובים במיומנות המסוימת הזו. כמות האושר תרד ביחס ישר ועיקבי, והרגשות יתערבלו ויתרבו ויתפרצו ולא יהיה להם מקום: זה בדיוק מה שאני רוצה, וזה הולך להיות אסון

 

2. האם יש הבדל או שבשביל כהי -  (?) כמותה, שומדבר כבר לא משנה

 

3. כשהוא צובט ומלקק לה את הפטמות היא מרגישה זרמים של עונג דווקא באזור האגן התחתון. אולי באמת כמו שהמדקר סיני פעם אמר לה, כל איברי הגוף מחוברים ברשתות של קשרים שקשה לנו לראות ולדעת, רק אחרי שנים של למידה

 

4. אהבתי לקרוא את עמוס עוז ב7 לילות למרות שהוא פלצן נרקיסיסט שוביניסט ושמאלני (יתר על המידה מכל מילה שכתבתי פה) למרות כל זה, הכתיבה שלו והדמות שלו עושות לי משהו שמעט מאוד ספרים ואנשים עושים לי

 

5. זה יהיה יומרני להגיד שאני מאבדת שליטה עם החלק בי שנאחז בכוח במציאות ובשגרה ומוצאת את עצמי מנסה לשקוע גם בזמנים שזה לא מתאים, פשוט לא. האתר הזה הוא הקשר היחיד שאני מרשה לעצמי לממש לחלקים שבי ששוקעים. ואם האתר לא קיים גם לחלקים האלה קשה להתקיים ואז אני באמת מרגישה עפיפון ללא חוט, תלויה באוויר, מאבדת.

 

נכתב על ידי , 17/8/2018 21:28  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ספינה טובעת


אני מתגעגעת

לכפות ידיים המחוספסות שלך, 

להתכרבל ערומים ביחד במיטה, 

ושתתן לי את ההרגשה הזו, שאתה לא רוצה שאני אלך ממך אף פעם. 

 

ולחיפה בבוקר מוקדם. לא חיפה מגעילה של הדר תחתון, אלא חיפה שיש בה כלכך הרבה אוויר לנשום. של ללכת קילומטר ולהגיע אל הים.

 

 

 

((

הבעיה שגם כשהחיים שלי כביכול מלאים הרגשות שאני מנסה שוב ושוב לנטוש על אם הדרך מצליחים להיתלות על ירכתיי הספינה הנוסעת שלי ולחלחל פנימה דרך חורים בעץ שממזמן כבר קיימים ושכחתי לאטום. וזה עולה שם ומתנפח וסותם את חלונות הזכוכית ומכביד ושוקע. כך שאף אחד חוץ ממני שמכירה ויודעת לא מבין מה סוגר שם ומה תוקע ומה משבית מנועים וחלקים שלמים. אני זאת שמרשה ובוחרת שוב ושובפעם לא להגיד: חולמת לפעמים שמישהו ישים לב ירגיש אי פעם שיש כאן ספינה טובעת למרות כל הרושם ההוד וההדר והתוכנית הנהדרת שיש לך שנים קדימה. אני בסך הכל ספינה טובעת. בוא ותטבע יחד איתי)) 

נכתב על ידי , 11/8/2018 00:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Bell Jar


בשביל לטייל לבד לאורך זמן בלי להשתגע צריך אופי חברותי, וזאת הסיבה שאני לא מסוגלת לטייל לבד לאורך זמן בלי להשתגע. ממיטה זוגית למיטת קומותיים, מהוסטל למלון, מעיר לכפר למשפחה מארחת. אני תמיד מתרצת (לעצמי וגם להם) את החוסר תקשורתיות שלי בכך שאני 1. ביישנית (מה שלא בהכרח נכון) 2. בעלת אנגלית גרועה (מה שכבר לא נכון מאז נפאל, כשהתחלתי לקרוא ספרים רק באנגלית). אז אני אוהבת להחליט מה עושים ואת הלוז החופשי ואת העצמאות אבל אחרי יום וחצי במקום אחד, גם אם זה לב ליבה ההומה של אמסטרדם וגם אם זה כפר מרוצף בנחלים ותעלות בלי נפש חיה מלבד כבשים וברווזים, אני מתחילה להרגיש תקועה וזרה. אפשר להגיד שתחושת הניכור משתלטת על הסקרנות וההתלהבות שמגיעות בטבעיות בכל פעם שאני מגיעה למקום חדש ומחזיקות בממוצע יום וחצי: אחרי טווח הזמן הזה אסור לי להשאר באותו המקום.

אני לובשת על עצמי חזות מתנשאת בכוונה: אחרי יותר מדי זמן ששאלתי את עצמי למה אף אחד לא פונה אלי?, החלטתי שאני לא רוצה שיפנו אלי, נקודה. לא בלאונג' ולא בקופי שופס ולא בספרייה ולא במוזיאונים ולא ברחוב ככה סתם. כשאני שומעת עברית סביבי הכי קל לי להתרחק ולהעמיד פנים שאני לא מבינה. וזה תמיד קשור גם, כמובן, לספר שאני קוראת באותו טיול ובאותו הזמן.

ביוון הרגשתי כלכך לבד שלא יכולתי להביא את עצמי לקרוא את Bell Jar של סלביה פלאת', ידעתי שהספר הזה יעשה לי רק רע. ואילו לאמסטרדם זה מתאים. אין מקום בו אני לא נבלעת בין אנשים,  פעמון הזכוכית לא יכול לנחות עלי בעוצמה כמו שהוא נחת עליה.

באמת? גם היא חולפת בין asylums וגם אותה אף אחד באמת לא מבין. הספר הזה היה צריך לפגוש אותי בגיל 18, לא עכשיו. הייתי יודעת אולי איך לא להפוך לאחת כזאת, מתבודדת מבחירה. ואולי אני סתם מדמיינת שספרים מסוגלים להציל אנשים, ושהיתה לה איזו אמירה שהיא ביקשה לומר. 

נכתב על ידי , 9/8/2018 10:58  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סתם עוד פנטזיה. ב-9/8/2018 21:47
 



לדף הקודם    לדף הבא
דפים:  

74,653
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתם עוד פנטזיה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתם עוד פנטזיה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ