לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2018    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2018

כשהיה לי חם


חוץ מיציבות בלתי מתפשרת מה עוד אני מוצאת בקרחון הארקטי הרם והנישא. ולמה לשוב ולחזור ולמה ללתת לעצמך לקפוא מקור בכוח 3 שנים וקצת של שיגעון. הוא לעולם לא נמס והוא קורא לך לאיטו בקולו העמוק בואי, תשחי בי או שמא תצללי ותחזי בשני שליש הנותרים שאף אחד לא רואה, מתחת לכל המילים. אני לא רוצה לקפוא למוות. כשהיה לי חם הייתי בודדה, ומוכה, ושמחה, וכל השאר. כשהיה לי חם הייתי רזה יותר ובכושר שיא, כשהיה לי חם הייתי כותבת הרבה שטויות על סרט אחד של אנשים שחם להם בו. היה לי תמיד מה לספר. כבר אין לי כוח לצלול, לא במים קפואים ולא בשומקום. אם לא היית יציב כבר מזמן הייתי חוזרת לקו המשווה. אם לא היית תמיד מציל אותי. אם לא היית תמיד יודע לנקוב בשמה של הבעיה מבלי שאני אצטרך להכביר במילים. אם לא היית נותן לי לדבר אליך שעות ולחפור לך על סרט בכלל לא מעניין. ולרגע טעיתי לחשוב שאני הגיבורה הראשית 

נכתב על ידי , 16/7/2018 10:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על נשרים ועל פרות


אימא שלי: "בישראל ידעתי איך לטפל בצמחים עוד מהילדות. ידעתי איך לשתול אותם, איך לטפח אותם. הבדלתי בין הסוגים של הצמחים לפי העלים שלהם. הייתי רואה עלה והייתי יודעת איזה פרח ייצא ממנו... עכשיו אני רואה עלים ובכל פעם זה הפתעה, אני לא יודעת איזה פרח יצא מהם... 

...כל הרגעים שלי כאן מאוד משמעותיים. אני לא עושה הרבה במהלך היום, אני תמיד מעסיקה את עצמי, אבל לא במרדף... וכל רגע הוא משמעותי.

היום עפו מעליי 2 נשרים ענקיים... ראיתי את הכנפיים שלהם הפרוסות, הרגליים שלהם, הכל... הקולות שהם השמיעו... זה היה מקסים."

 

-

 

לכל שכן ושכנה יש את העץ הפרטי שלהם, וכל העצים מסודרים להם בפאתי השדות שמקיפים את הכפר. דובדבנים לרוב, ובריצות שלי אני רואה גם אפרסקים, תפוחים, שזיפים. העצים פשוט ניצבים להם בצד הדרך, עמוסים בפירות, אבל זה חוק ידוע גם אם לא כתוב (כמו הרבה חוקים בשוויץ) שפשוט לא קוטפים אם זה לא העץ שלך. 

יש את הפרות שתמיד בוהות בי כשאני רצה. בכל מדינה שהייתי בה הפרות היו שונות לחלוטין: בנפאל רזות, כחושות וחולות, שרועות באדישות בשולי הכביש, או באמצע המדרכה, מוקפות בחרא של עצמן. בגאורגיה שמנות ויפות, ודי חוצפניות, יכולות להתפרץ לך פתאום לכביש שאתה נוהג בו, בלי לשים עליך יותר מדי. ובשוויץ הן הכי מאושרות לפי איך שזה נראה לי, מטופחות ומוגנות. יש להן את האזור הענק שלהן לרעות בו, וכמה שהוא ענק הוא עדיין מגודר.

 

-

 

נכתב על ידי , 14/7/2018 23:57  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סתם עוד פנטזיה. ב-16/7/2018 00:35
 



כמה אבסורד


הוא השכיב אותה על הבטן וקשר אותה במגבות. קשר לה את הרגליים, הידיים, עטף לה את הפה כך שלא תוכל להשמיע צליל, ונעלם מהסלון. ברור שאם רק הייתה רוצה הייתה מצליחה להחלץ, אבל היא רק שכבה שם, עם לב פועם מצפיה, מחכה לו שיחזור. היא חשבה שהוא יביא את השמן בו אהב למסג' אותה פעם, אבל הוא חזר, בידיים ריקות לפי איך שזה נראה מטווח הראייה המצומצם שלה, ומלמל משהו על זה שנשאר לו רק קונדום אחד בכל החפיסה. 

כמה אבסורד. אתה מחכה לבחורה שנתיים ובסוף שוכח לקנות קונדומים. 

 

-

 

הם נפגשו שעתיים לפני זה, הוא הגיע לאסוף אותה עם הרכב שלו בצומת גלילות, על כביש החוף. היא לבשה חולצת מחשוף אפורה וטייץ שיבליט לה את התחת, והוא הגיע עם סתם טריינינג וסוודר של רוסים, כמו שזכרה, כמו שרצתה.

בחיים לא דמיינתה שתהיה רטובה ככה מלשבת ליד מישהו ברכב.

למרות שלא באמת היה להם על מה לדבר. הם דיברו בדרך על דברים סתמיים, לא חשובים, ואפילו לא כל כך מעניינים. כל מה שרצתה היה לנשק אותו ושהוא יעצור באיזו צומת בדרך ושהיא תמצוץ לו ושהוא שוב יגיד שהיא המציצה הכי טובה שהיתה לו אי פעם וכמה שהתגעגע אליה, לגוף שלה, לריח שלה.

אבל היא התביישה, במהלך הנסיעה הוא אמר שנעשתה בוגרת יותר, רצינית. וכשהוא הכיר אותה הייתה הרבה יותר שטותניקית. זאת לא היתה מחמאה, אבל היא לא ידעה מה לעשות עם המידע הזה. איך חוזרים להתנהג כמו לפני שנתיים?

כמו תמיד כשנגמרים לה נושאי השיחה עם מישהו, התחילה לדבר על הצבא. כשהכירו הוא לא האמין שתסיים קורס מכים, ועכשיו היא היתה קצינה וכל הבולשיט הזה. 

הוא ציטט לה נאומי מוטיבציה מהיוטיוב בהתלהבות של ילד, ובעצם, לא היה אכפת לה על מה הוא מדבר כל עוד הוא עושה את זה בהתלהבות של ילד, זה מה שהכי אהבה אצלו. 

הכי?

היא אהבה את הגוף שלו. שרירים של עבודה מאומצת. אהבה את העיניים הכחולות, את הזקן שגידל, למרות שיותר יפה בעיניה היה בלי. אהבה את שכונת המגורים המפוקפקת שבה הוא גר. אהבה את האוטו החבוט שלו, את הבוסטר של התינוקת שכבר הפכה לילדה, במושב האחורי. אהבה שהמיטה שלו היתה מזרון באמצע הסלון ואת החדר שינה שלו הפך לחדר של הילדה (זה הדבר הראשון שהראה לה בגאווה כשנכנסו לדירה.)

אהבה שחיבק אותה ראשון ולחש לה "בואי אלי, התגעגעתי אליך." והוא התיישב על המיטה והיא עמדה בין רגליו כשהוא הפשיט אותה וליטף ונישק.

אהבה כשבבת אחת השכיב אותה על הבטן, התרומם מעליה וציווה עליה לא לזוז.

 

-

 

הוא נעלם לאנשהו וחזר עם מגבות. קשר לי את הידיים, הרגליים ועטף לי את הפה כך שלא אוכל להשמיע צליל. הוא נעלם שוב ורציתי שהוא יחזור עם השמן בו אהב למסג' אותי פעם, אבל הוא חזר בידיים ריקות, ומלמל משהו על זה שנשאר לו רק קונדום אחד בכל החפיסה.

כמה אבסורד. כמה נפלא. 

נכתב על ידי , 13/7/2018 01:15  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סתם עוד פנטזיה. ב-13/7/2018 12:34
 



לדף הקודם    לדף הבא
דפים:  

73,701
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתם עוד פנטזיה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתם עוד פנטזיה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ