לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2018    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2018


לא דיברנו היום

משהו בי כנראה כבר לא מעניין, ורחוק. חידה שכבר לא בא לך לפתור

משחק לא מאתגר. זה כבר מאחורינו כל הבולשיט הזה ועם זאת המאבק להשאר קרובים אףפעם לא באמת מסתיים. אני זוכרת את הלילות כשניסיתי לשווא לשחרר ממך תשובות, אני במיטה הצהלית בבסיס במדבר ואתה באיזה מוצב באיו"ש. והפלאפון אני מצמידה אותו לאוזן בחוסר אונים כאילו שיעזור שאשמע את הקול שלך יותר חזק באוזן שלי. ולא אמרת שומדבר ולכאורה הכל היה בסדר כשבעצם כלפי פנים הכל החל להתרקב. וידעתי שמשהו לא בסדר וניסיתי נואשות להציל את זה ושומדבר לא עזר עד שפתאום אחרי הפסקה של חודשיים הכל חזר להיות כשהיה. באמת?

3 שבועות זה צ'יפס, כבר עבר כלכך הרבה זמן

אני לא בטוחה אם אני רוצה

להתעקש להתקשר לדבר איתך להעלות את החשש שלי, שאתה שוב מתרחק ממני

או להשאיר את הדברים כפי שהם ולראות 

נכתב על ידי , 29/7/2018 00:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סערה שוכחת


חכה לי במקלחת עוד רגע אני באה. תן לי קצת לשכב כאן עוד טיפה נרעדת מגלים נחלשים לאיטם תוך סערה שוכחת. תן לי לשחזר את מכלול הרגעים האלו שוב ושוב בהם חשבתי עליך אלפי מדינות מכאן ואוקיינוסים הפרידו בני שני גופים שוקקים למגע בודדים נצמדים. דמיינתי אותך תחתיי מעליי עושה בי חולש עלי. דמיינתי אותך מחכה רק לי דמיינתי אותך נזכר גם בי וחושב עלי חזק ברגעים שלך עם עצמך, מתענג עלי. דמיינתי אותך מנסה עם אחרות ולא מצליח והרגע הזה

הרגע הזה בו הכל מתממש באותו רגע לא מתרכזים רק מתמסרים. בלהתמסר אני טובה בלהצטער אחרי זה, אפילו עוד יותר. בלחשוב מה היה קורה אם יש לי אינספור מדליות. אלופה פעם אחת יותר מדי. 

פעם אחת יותר מדי. 

נכתב על ידי , 26/7/2018 23:56  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סתם עוד פנטזיה. ב-28/7/2018 10:09
 



אתה תהפוך להיות פניה מפוספסת


עוד המון שנים אני אצטער גם עליך ככל הנראה שלשם הדרך מתארכת שם ייגמר העיקול שם הנוף יתגלה בפניי ויחשוף לי ארץ חדשה. אבל שוב, מה לעשות, פספסתי את הפניה. אתה תהפוך להיות פניה מפוספסת וזה ככה בכל פעם מבלי יוצא מן הכלל: עם הפסנתר, עם הלימודים, עם סוג מסוים של בנים: בעצם היוצא מן הכלל היחיד (שבו היה פוטנציאל שמוצה, שבו לא פספסתי את הפניה) היה צהל היקר כמובן, אבל זה כבר לא מעניין אף אחד, אני לא מחפשת שזה מה יגדיר אותי, אני רוצה שזה לא יהיה הדבר הראשון שיודעים עלי ושמאפיין אותי, אפשר לחכות עם פיסת המידע הזו, עד לחלק מאוחר ביותר של ההכרות. ובאשר לדברים האחרים: אוהבת רודטריפים, ולאכול בלי סכין, וג'ז ומתי כספי ומדקלמת בעל פה שירים של קארדי בי ואמינם. יודעת לזהות סוג אופנוע לפי רעש האגזוז שלו. אוהבת סקי מים. את זה אני רוצה שתדעו עלי. ושתחשבו שהשתמטתי בעצם, שמעולם לא היה צבא בחיי: זה יסגור יופי את החלק הבעייתי במסגרת של התמונה

אל תדעו כלום על המשפחה שלי, שמפוזרת בכל מיני ארצות ויבשות וחלק מהם דוסים וחלק חולים וחלק לא. אין לי כוח להסביר אבל כולם חושבים שיש להם בעלות אז מהרגע שיש לך בעלות אתה צריך לדעת הכל לפרטי פרטים. בגיל 13 כשהייתי בטיול בנחל דן עם המשפחה מצד אבא עם אשתו והאחים הקטנים, וחצאית עד הקרסוליים וחולצה ארוכה בקיץ הישראלי הלוהט, במקרה חלפו על פנינו, שטו בנחל בסירת גומי ילדים מהשכבה שלי. והם צעקו בקולי קולות את השם שלי "מה היא דתייה?!" והצביעו וצחקו התביישתי נורא, הלכתי אחרי זה לבכות מאחורה בשיחים ואישתו של אבא באה לנחם אותי במשפטים סטייל "מה שלא הורג מחשל" ועוד כלמיני דברים שילדה בת 13 שהרגע הביכו אותה למוות וביישו אותה לא רוצה לשמוע ולא רוצה להבין את המשמעות. חודשים אחרכך הילדים בשכבה המשיכו לצחוק עלי: לא רק בגלל שהסתרתי את זה שהייתי חצי דתיה ושהם חשפו את הסוד, גם בגלל שהייתי ביישנית נורא, ולא היו לי חברים, והייתי מתלבשת מוזר, ונסגרת בהפסקות בשירותים כדי שלא יראו שאין לי בכלל עם מי להסתובב, ואז היו צוחקים עלי עוד יותר. אבל איך הגעתי לזה בכלל. זה נורא טיפוסי מצד אנשים שהרגע הכרתי לחשוב שיש להם זכות לדעת לפרטי פרטים את הכל על העבר שלי, ויש בזה משהו טריקי כי למרות שלוקח לי זמן להפתח ואני עושה רושם של ביישנית בהתחלה, מהר מאוד אני די נהנת לדבר על העבר שלי במלוא תפארתו, תלוי אלו חלקים כמובן. על החלקים שפספסתי את הפניה הנכונה במהלך המרוץ אני פחות מדברת ויום אחד גם אתה תהפוך לכזה. גם עליך אצטער. יכולת להצטרף אלי ואז היינו ממשיכים למונגוליה, ולכל המזרח שהוא יותר רחוק מנפאל, ובטח גם להודו הייתי מצליחה לגרום לך להגיע. לא הייתי חושבת בכל לילה על פניות מפוספסות אחרות. לא הייתי כותבת לכל מיני על כל מיני. לא הייתי נזכרת בעצמי בגיל 13, הלא ממומשת, הפגועה, החלשה. לא הייתי משתוקקת לחזור אחורה ולהגיד לה: בחיאת רבאק, אם מישהו צוחק עליך מתוך סירת גומי, תני דחיפה ותהפכי לו את הסירה לתוך המים, ונגמר. 

נכתב על ידי , 25/7/2018 23:00  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סתם עוד פנטזיה. ב-27/7/2018 08:21
 



לדף הקודם    לדף הבא
דפים:  

77,681
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתם עוד פנטזיה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתם עוד פנטזיה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ