לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2018

מקומו לא בטיוטות


מכנסי עור

איך מתחיל ערב שסופו ידוע מראש: (ראשה מונח על ברכיו והוא מלטף ומתענג) 

גניחות גם כן, 

את הכוכב העולה כאן

ציפייה בעיניים כל מה שיכול לזלוג מעיניים זולג מעיניו

רוטטות

הכל 

רוטט

טופפת על עקבים וכל הרחוב עיר מדינה עוצרת עולם עוצר מנשימתו

או רק אנשי הבר הקרוב

נכנסת לאוטו בתנופת שחקניות זכורה לטוב וריחו ממלא את כל (הכרתה, מוחה, מודעותה, צריך מילה אחרת קצרה יותר)

יד מלטפת עוברת בהילוך מהיר מעדין מזדחל לתקיף משתלט צווארה רך כ

תחת ידיו

המפסלות

המפלסות

 

 

טעון שיפור. 

אנסה להקדיש זמן ולכתוב את זה כמו שצריך. יום אחד

נכתב על ידי , 31/12/2018 17:37  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סתם עוד פנטזיה. ב-31/12/2018 20:42
 



הלב של אימא שלי


בערב כריסמס שהיה השבוע אימא שלי הכינה לכולנו ארוחה גדולה ומושקעת. בשביל ההורים שלי כל חג הוא חג, בין אם יהודי או נוצרי, וכל חג נהיה חג של ממש כשכל המשפחה נוכחת - אחי הגיע מברלין ואני מהארץ וכמובן אחותי שגרה איתם. וכך יצא שחגגנו את ערב כריסמס בארוחה משפחתית ומלוכדת. 

אימא שלי, חובבת הטקסיות, ביקשה מראש מכל אחד מאיתנו שנכין לסוף הארוחה קטע שאנחנו רוצים לשתף בו את כולם. זה יכול להיות קטע שכתבנו או קראנו ואהבנו או סיפור אישי מהימים האחרונים.

 

כל אחד מהאחים שיתף כצפוי משהו מתחביביו - אחותי סיפרה משהו על סוסים, אח שלי סיפר משהו על נגן ג'ז מפורסם שצפה באוטוביוגרפיה שלו לאחרונה. אימא שלי הקריאה שירים מרגשים ש"נגעו בי אישית אז הייתי חייבת לשתף אתכם" כדבריה, מתוך ספר שירים של משוררת פולניה שזכתה בנובל. אבא שלי הקריא תוך כדי התרגשות גדולה (זו פעם ראשונה שראיתי אותו על סף דמעות כשהוא לא שיכור) קטע שכתב, מתוך ספר שתכנן להוציא לאור פעם. 

 

ואני הקראתי ציטוט של אימא שלי, קטע מתוך שיחה שלה עם אבא. 

פרסמתי את זה כבר בבלוג אבל אעתיק לכאן שוב:

 

"בישראל ידעתי איך לטפל בצמחים עוד מהילדות. ידעתי איך לשתול אותם, איך לטפח אותם. הבדלתי בין הסוגים של הצמחים לפי העלים שלהם. הייתי רואה עלה והייתי יודעת איזה פרח ייצא ממנו... עכשיו אני רואה עלים ובכל פעם זה הפתעה, אני לא יודעת איזה פרח יצא מהם...

 

...כל הרגעים שלי כאן מאוד משמעותיים. אני לא עושה הרבה במהלך היום, אני תמיד מעסיקה את עצמי, אבל לא במרדף... וכל רגע הוא משמעותי.

 

היום עפו מעליי 2 נשרים ענקיים... ראיתי את הכנפיים שלהם הפרוסות, הרגליים שלהם, הכל... הקולות שהם השמיעו... זה היה מקסים."

 

מדובר בקטע מתוך שיחה שלה עם אבא ששמעתי במקרה מיולי האחרון, החופשה הקודמת שלי אצלם. שמעתי אותם מדברים בסלון ואימא סיפרה לאבא על הצמחים והנשרים ולא יכלתי שלא לכתוב מיד את כל מה שאמרה, בלי שתשים לב. פשוט הוצאתי את הפלאפון והקלדתי בפתקים.

 

כשהקראתי את זה לכל המשפחה, הרגשתי את הלב שלי דופק בפראות - כמו שהייתי מרגישה פעם ממש לפני העליה לקונצרט חשוב או לפני שהייתי מעבירה הרצאה בצבא מול קהל חיילים גדול - ובסיומו לקח לאימא כמה שניות להבין שמדובר בציטוט שלה שאמרה בלי לשים לב ובלי להקדיש לו מחשבה, אבל טמונה בו כל דרך החיים שלה וזווית המבט שלה על העולם. "אני אמרתי את הדברים האלה? באמת אני? מתי?" ואחרי שהסברתי חייכה, קמה מהצד השני של השולחן והגיעה אלי, תוך מלמולי "שושו שלי, כל כך ריגשת אותי," רכנה לחבק אותי, ולכמה שניות ארוכות האוזן שלי היתה מונחת בדיוק מעל החזה שלה, איפה שהלב שלה דפק באוזני. והרגשתי לכמה שניות מבורכות ילדה, תינוקת, עובר בבטן שוב, מוגנת ומבודדת ואהובה וכל אלו בכמויות אינסופיות כמו שרק אימא יכולה, והיו בשניות הנדירות האלו נחמה ומרגוע והפסקה גדולה מכל המולותיו של העולם, שבשביל שתינו באותם הרגעים לא היה קיים

 

ואחרי הנצח הזה, שלא רציתי שייגמר, חבוקות, התרוממה ומחתה את עיניה וחזרה לשולחן, ממשיכה להתפעם, "אני אמרתי את הדברים האלה? באמת, איך ידעת לכתוב את זה שושו? איך תמיד את מרגישה אותי באמת," והמשכנו משם

לדבר על דברים אחרים. 

נכתב על ידי , 29/12/2018 17:12  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סתם עוד פנטזיה. ב-1/1/2019 10:14
 



כואבת את לכתו של עמוס עוז


איש גדול וסופר גדול שנתן לי הרבה השראה. ועוד לקרוא את הידיעה לגמריי במקרה כשאני רחוקה מהארץ ומכל הבלאגן היומיומי, זה היה לגמריי אגרוף פתאומי בלב. 
נכתב על ידי , 29/12/2018 00:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

82,003
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתם עוד פנטזיה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתם עוד פנטזיה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ