כלומר תמיד היתה לו חברה ברקע זה היה הסיפור, והוא לא מהאלה שבוגדים בגלל זה הוא לא הפך למושא וסיפורינו לא היה מעולם לנשוא. כלומר לא היה פתח לשום פנטזיות הרסניות חוץ מהדבר הזה שכתבתי עליו וזה נחשב כקליפת השום כי לא באמת. היה. משהו. כבר מתווספות לו הרבה מאוד נקודות מעצם היותו אוהב וקורא ספרים. לא במאמץ ולא כי צריך אלא כי אוהב, וזה כבר כובש במקצת את ליבי, יש מספר מינוסים כמו העובדה שאני לא בטוחה עד כמה אני נמשכת? אליו.
שירתנו יחד, וישנתי אצלו פעמיים או יותר, במהלך השירות המשותף שלנו, כי היינו צריכים לקום נורא מוקדם לאיזה משהו של קצינים בוינגייט והוא גר קרוב לשם. ובפעמים האלה אימא שלו היתה נורא נחמדה ואני זוכרת לטובה את הבית שלו, שהיה מלא בספרים, וגאה בספריו (בית שגאה בספריו הינו בית שיש בסלונו מדפי ספרים רבים, ואי אפשר לפספס אותם, והם הדבר הראשון שרואים כשנכנסים לבית, וכך יודעים שגרים בו אנשים משכילים) והאוכל היה טעים והחדר של אחותו היה לי נעים לישון בו. וגם את החברה ראיתי פעם או פעמיים והיא היתה, לא אכביר במילים, מתאימה לו יותר משאי פעם אני אוכל להתאים, וכאן הסתיים הסיפור. אני עברתי תפקיד והוא השתחרר וכל אחד המשיך לו בדרך אז מה זה עכשיו כל ה
חבל שאת כנראה לא באה ללמוד כאן הזה באמצע החיים ולמה אתה לא עונה לי לשאלות המתנמסות מאליהן אלא פשוט שב להדגיש עד כמה חבל שאני לא אגיע ללמוד איתך ככל הנראה. וכמעט כתבתי שאפשר להפגש בלי קשר וברגע האחרון תפסתי את עצמי ואיזו טעות נוראית כמעט שקרתה פה עכשיו, אוי ואבוי, ולחזור את כל הצעדים האלה האחורה? צעדים שכנראה מעולם לא התקדמתי מלכתחילה
כי העניין זה לא הוא זה לא הוא זה לא הם זה אני אלו חלומותיי זה כל מה שעצור והיה עצור כל השנים ומשתוקק להתפרץ והסרט, הסרט היקר הנפלא עתיר התקציב כוכב הביקורות העונתי הסרט המועמד לפרסים אין ספור הסרט היפה היקר שיהיה לי עצוב לאבד אותו ולסיימו מכל, הסרט הזה אז אמנם הוא סרט זה כל מה שהוא מתחילתו ועד סופו וכשיש שחקן אחד שמבין (שהוא בעצם גם הבמאי תסריטאי ומפיק, גם הקהל וגם הניצבים) ויש שחקן אחר שלא קולט שזה בכלל עדיין סרט ולא החיים עצמם ולא חודל מלהתבלבל, ואני נותנת לו תתבלבל תסתנוור תתאהב, תגשש יקירי תהיה בטוח ש ותשליך יהבך ותרחיב ליבך ותכיל אותי עוד ועוד ועוד קצת כי לך יש מקום להכיל אותי עד למאחורי החלק האפל של הירח ולי רדוד גם במים הכי עמוקים שלך, שלא מגרדים לי. את הקצה של ה.
אין לי מושג עוד מה
לעשות כדי שזה יפסיק כבר ושאהיה מרוצה כבר, מרוצה כבר. רק מרוצה ומסופקת.