ואז הוא דחף לי ספר ליד ואמר לי באנגלית מגומגמת "אני לא אקרא את זה, חבר הביא לי, אני חושב זה יתאים לך, את יכולה לשמור את זה" ואני, לא יודעת את נפשי מרוב אושר כבוש מצליחה להגיד רק "וואו תודה" ולהבחין בכריכה החלקה ובכותרת הספר, waves. ישר מתחילה לעלעל, מדובר על פיזיקה של ים, גלים, צונאמי וכו, איך נוצרים ומה ההשלכות, אבל בשפה מונגשת וזה בדיוק מה שאני צריכה ללמוד עכשיו גם מבחינת שפה וגם מבחינת תוכן. ולמה אושר על מחווה כל כך פשוטה, כי ספר זאת המתנה הכי מדהימה שאפשר להביא לבן אדם. הפעם האחרונה שהביאו לי ספר היתה לפני שנתיים, מפקצ מקביל אלי בבהד 1 שהיינו ידידים טובים, גם כן במין אגביות כזאת בא אלי באיזה יוםראשון אחד למשרד וזרק לי שקית של סטימצקי על השולחן, "היה במבצע וחשבתי שתאהבי" וזה גרם לי להרגיש באמת מיוחדת, כי למה שמישהו יסתכל על ספר רנדומלי ויגיד לעצמו "אוקי זה משהו ששיר תאהב, כדאי שאביא לה?" וזה עכשיו שוב קורה, במדינה אחרת, עם בחור אחר, שאתמול היתה לנו שיחה ארוכה ליד אגם בפאתיי ברלין, במהלך רוב השיחה אני חפרתי על חוויות מהצבא ושכנעתי את הפציפיסט שוחר השלום הזה שעיקר העניין בשירות שלי לא היה לירות באנשים או להתאמן למלחמה אלא יחסים בין אישיים, ולדעת איך להשיג מה שאני רוצה ואיך לנהל אנשים ודברים אחרים. ומהדבר הזה שם שהיה הוא כנראה הצליח להכיר אותי כל כך טוב ולדעת בוודאות איזה ספר שהוא כבר לא צריך יכול להתאים לי.

ועל זה שמוצאים בי תוכן מעבר לכריכה, אני אסירת תודה.