לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2018    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2018

מדורה דועכת


 

 

הוא מלא בעצבנות קפואה, כזו שהוא מנסה להסתיר בחיוכים מזמינים ודיבורים רמים מדי.

היא רואה זאת בעיניו, בשפת גופו; בווריד שמתבלט מזרועו הגדולה. יש בעיה איתם שהם לא יודעים להשקיט את רגשותיהם,

היא מודעת היטב לבעיה זאת ולכן אומרת בדיוק את מה שהם רוצים לשמוע כדי לממש את מטרתה: לשבות ואז לשרוף, ללהוט ואז למחות

 

כשהוא מספר להם בדיחה הוא מסתכל שהיא צוחקת,

כשהיא קמה לשירותים הוא סוקר את כל גופה מדרום לצפון.

כשהיא חוזרת ומתיישבת הם מציעים ג'וינטים, סיגריות, באנג,

היא מסרבת בנימוס ואחרי זה מתחרטת, אולי שבעצם כן, הבירה לא עלתה עדיין, והיא צריכה בוסט כזה קטן, עד שיתחילו הלהבות

 

ההתנצלות מתקבלת יפה.

הוא מגלגל לה כמו שהיא לעולם לא תדע, אך ברגע שמגיע הזמן להצית היא לגמריי וכל כולה שם

 

אחרי שהפילו ראש ביחד הוא ממשיך לפרוק ולספר לה. "היא בת זונה אמיתית הייתה. נפרדה ממני בצורה הכי מכוערת שיש,"

ואחרי זה תוהה, "איך זה שלא קר לך. בואי לכאן,"

היא מוצאת את עצמה לחוצה בספה הקטנה, בין משענת ליד לכתף לזרוע שעוטפת, גופו צמוד אליה

הוא טעון ורק משתוקק לפרוק, "תבואי איתי לחדר," מזל שכבר הציע, עוד שניה והיתה נותנת לקור שלו להשתלט 

 

היא מובילה אותו בקצה אצבע, עדיין שבויה בתדמית שהלביש עליה.

זו כנראה האקסית, תמיד אלה הן; הוא עזוב, כועס, שכח, נשכח.

נשכבת לידו, יש מספיק מקום על המיטה לכל לשונות האש מבלי שיפריעו.

מטה אוזן לצרותיו שנשפכות כמו מים, אך החום שלה מאדה אותן באחת

 

אסור לה להגיב. מדורות לא מביעות דיעה, הן רק מאזינות: נותנת לו להתעטף בלהבותיה, להתחמם בעורה הלוהט, וכשמגיע הרגע, היא משתיקה אותו באנחה, שמה את ידה הריחנית על פיו: עכשיו רק לי אתה מקשיב.

 

ומחול השדים מתחיל מהרגע שנותנת לו לשזף אותה במבטו, עור לעור וחזה צמוד ושפתיים בוערות על לחיו הקפואה, "את רותחת מחום," זאת מעולם לא היתה אשמתה, עוד רגע וכל החדר הופך לכוויה אחת גדולה

היא מעליו, מצמידה אותו, דורשת;

תן לי לעשות בך ולשרוף לך ולהגיר זיעה. תן לי ללבות גם בך את האש, 

תשאף מהעשן שבי, אתה לא תיפגע, תנשום אותי עמוק, עד שכמעט ותיקרע

והוא מרוב כאב, או עצבים, או גם וגם

הופך אותה על הבטן, שולט בלהבה. "שקט את, עכשיו,"

הוא מחדיר בה את כל כאבו, ומרסן בה את הלהט. היא שוכבת, מתנשפת, נאנקת, הטמפרטורות בה יורדות כשהוא חודר יותר חזק

 

יש מדורות שיודעות לשיר, היא יודעת בעיקר לגנוח

את הכאב שלו, את העונג שלה, החוצה

הוא על היותו כזה, נזרק, נרטב, היא על היותה שורפת ללא רחם, ממלאה את עצמה כוויות

וכשהוא מסובב אותה אליו בשביל לגמור על פרצופה

היא מרימה אליו עיניים בוערות

 

הוא עוזב אותה ואת החדר, כשמבין שכל מה שנותר בה הן רק גחלים לוחשות

היא נשארת, מנסה לאסוף את פחמיה לשווא

וכבר היתה צריכה להתרגל לכך שזה כל מה שהיא. מדורה דועכת, אמצעי ולא יותר מזה, לחימום של גברים קפואים שכמותו

 

נכתב על ידי , 1/1/2018 20:06  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סתם עוד פנטזיה. ב-3/1/2018 00:15



75,845
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתם עוד פנטזיה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתם עוד פנטזיה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ