לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2016    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2016

"למה את ניראת עצובה?"


היא יודעת לפשוט את פרצופה ולהחליפו באחר לפני שנכנסת לבר, והינה: ילדה מסחררת בנשיותה טופפת לה פנימה מאפשרת לתפאורת ה-גבריםבני30מוזיקהמרעישהועשן ללטף את כתפיה כמו צעיף מחמם אך עזוב מעט שמצאה בטרמינל בשדה תעופה. המסקרה נמרחת באופן טבעי, האודם כבר לא בוהק והתלתלים קמלים. רק מול המראה את יפה כמו שאת רוצה לחשוב, ואילו מולם את יפה כמו שהם רוצים

 

היא תשב לידו. מה זה משנה איזה 'לידו' זה. מי מהם. לידו זה מספיק כללי, כמו שכללית נורא תחושת האחרי. אחרי הגלגול סיגריה אחרי הצ'ייסר אחרי הנשיקה אחרי שהראש יוצא מהאסלה. אחרי שהקיאה שם וזה שוכב ונוכח והיא מחליטה לא להוריד את המים, כמו לסמן מעין אות אזהרה לבאים אחריה. למה? אם באמת היתה מקשיבה לאות אזהרה כלשהוא לא היתה מוצאת עצמה שוב ושוב

 

במחזוריות מטמטמת; עוד פעם לזרום עם הרגע ועוד פעם לשדר קוליות מתנשאת. הם חולים על זה (וכבר הפסיקה לשאול עצמה, למה כלכך עושה לה את זה שהם חולים כל זה) והשאלה הבלתי נמנעת, "למה את ניראת עצובה?" אחרי שכבר מרגיש פתוח איתה מספיק. הרי דיברנו על בחורות חסרות ביטחון וסקס בשירותים וסמים קלים ואנחנו כבר אחוקים על מלא, אלא מה.

חלאס. מספיק. נמאס. עוזבת את ה'לידו' התורן.

נזרקת על הספסל מבחוץ. מתנשקת עם הבעלים הבן 40 ומשהו ששיקר לה לפני כמה לילות שהוא לא התחתן, אף פעם (קל שהוא גרוש, אלוהים) לא קשה לראות את זה בעיניים שלו הטורפות, המתגעגעות, בשפתיים שלו הסדוקות, בכפות ידיים המחופספסות או בתמונה של ילדה קטנה שניסה להסתיר, תלויה על מחזיק המפתחות

הדלת של האוטו נפתחת לעברה. "תבואי?" לא הפעם. לא רוצה למצוא את עצמה שוב פעם. שם, כמו הסרט הזה החדש, עם ההיא. הג'ינג'ית מספיידרמן שדווקא משחקת שם טוב. והיא יודעת את העתיד שלה, היא יודעת את כולו; ולמרות זאת בוחרת לחיות את חייה

 

מה זה שונה מ

הוא יהיה שם, הבוקר הזה, הריקני, השפוך. ויגיע הקפה המגעיל ותגיע הסיגריה המי יודע כמה. ויהיו שם עיניים כבויות שמסתכלות במראה על אחת שכבר לא יודעת להחליף את פרצופיה. והיא נשארת רק עם קליפתה, מסתחררת בריקוד עייף עם זיכרונות שוחקים, והנה התשובה יקירי, "למה את ניראת עצובה?"

 

נכתב על ידי , 3/12/2016 21:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





64,873
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתם עוד פנטזיה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתם עוד פנטזיה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ