לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2019    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2019

עיר המצורעים


"תשמרי על עצמך ותסמכי על האינסטינקטים שלך" אומר לי ס' ואני מהנהנת בעייפות בפעם האלף ובלב רק חושבת, כמה שאתה לא מצליח להבין אותי ואיך זה שכל פעם אני נפעמת מזה מחדש. ועדיין לא מוותרת על הפגישות השבועיות. מגיעה תמיד דקה לפני הזמן. נהנת מההתפעלות שלך מהדייקנות שלי, כבר 10 חודשים, ומההפוך-על-סויה של רולדין שאני תמיד שותה תוך כדי, מתזמנת את הלגימות כך שבדקות האחרונות יישאר הקצף הכי הכי טעים שאאסוף בכפית ואתענג על כל טעימה ממנו תוך כדי הקשבה לך המסכם את הפגישה

 

אולי בעצם צריך לבודד אותנו. לקחת את כל המצורעים רגשית (איך מזהים אותנו? שאלה מצוינת. זה ששאלת, אומר שאתה לא כזה) אני אוהבת להשתשעשע מדי פעם ברעיון הבידוד הזה: אולי נקים אני והוא עיר מצורעים פרטית משלנו, נצרף אליה את כל אלה שחיים בשביל שיהיו להם סיפורים טובים לספר, שנהנים מהדרך יותר מאשר מהתוצאה, שאין להם כבר מה להפסיד, שויתרו על המון כדי שיוכלו לחיות ולהתרגש ללא עכבות, שיודעים שלצד האופוריות שוכנות גם חרדות קשות ולילות שחורים וחיים בשלום גם עם אלה וגם עם אלה. וכולנו נחיה בצוותא בשלום ובאחווה ונחבק אחד את השני עם כל הדפקות והשריטות מתוך ידיעה ששם בחוץ בעולם הנורמלי, אף אחד אחר לא יעשה את זה כמו שצריך.

 

לס' לא יהיה מקום בעיר המצורעים המהוללת שלי. ס' מנסה מתוקף מקצועו אבל לא רק, למצוא סיבות הגיוניות לצרכים רגשיים אפלים. ס' חושב שאת כל הנפשות של כל היצורים החיים אפשר לחלק לפי המודל הסטרוקטורלי של פרויד, הנה זה האיד שלך, וזה הסופר אגו. וזה האני האמיתי שמסתתר. כל פגישה משהו אחר עולה אבל לרוב זה קשור תמיד לאיד שלי שמשתולל, גם אם לא כלפי חוץ אז עמוק בפנים. בפגישה הראשונה שהעלה את המודל הזה, לפני כמה חודשים, נדלקתי מאוד מהרעיון ומיהרתי לקרוא לאחר מכן כל פיסת מידע שתסביר לי יותר על מבני האישיות האלה ועל הפרויד הזה (ועל פיאז'ה ויאנג וסקינר ושאר החבורה)

 

וככל שממשיכים להיפגש ולדבר אני מבינה שהם שייכים כולם, ס' ופרויד וכל השאר, לעולם המטפלים הקר והמשורטט, להכל יש הגדרות ברורות ומה שלא מוגדר ככל הנראה לא קיים, או לא נכון, או לא ידוע עדיין, ועד שיהיה ידוע או מוכח או קיים אין לו תוקף והוא לא רלוונטי.

 

ואני מעצם היותי אני מחבקת את חוסר ההגדרה. בשביל זה שווה לחיות, בשביל שיקרו לי, עוד ועוד, שיגעו בי, שיחולו בתוכי, שאתהפך ואסתער ואתרגש ואבכה ואברח ואתפלש ואדע עוד מהכל. מהכל.

 

הוא לא מבין. אבל העצות שלו תורמות לי לפעמים, ובסך הכל הוא רוצה בטובתי

 

ועל כן בכל זאת שמורה אצלי כלפיו הערכה.

נכתב על ידי , 3/6/2019 10:29  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סתם עוד פנטזיה. ב-3/6/2019 18:12
 



דוגית נוסעת


אני לוחשת לכרית את הכאבים שלי בכל ערב ומשתדלת מאוד שלא לבכות כדי לא להעיר עוד כמה שדים מתרדמתם. אתמול בלילה ניסיתי להסביר לה, למרות שידעתי מראש שהיא לא תבין אף פעם. בעולם שהיא קיימת בו, טלטלות רגשיות הן לא דבר שיש לחיות למענו, בעולם שהיא מכירה זה מוזר ואף לא אנושי להתמכר לכאב. אין סיבה לשאוף לדברים שלעולם לא יהיו שלך, ועוד להנות מזה שאין לך אותם: העולם שלה פשוט וטהור ונורמלי להחריד ולכי תסבירי לה עכשיו רגשות עצורים, אסורים, עכורים, ארורים; לכי תסבירי לה שאת נהנת איתו מאוד בכל פעם נדירה, והפעם הנדירה המזויינת הזאת מגיעה כל כמה שנים. לכי תסבירי לה שאת מאמנת את עצמך כדי להיות לוחמת העל הכי קשוחה שנראתה אי פעם על פני היבשת, מדחיקת הרגשות מצפינת המחשבות זאת שלא נפגעת אף פעם, לעולם, זאת שאין לה סף כאב בכלל והיא סופגת עד בלי די. ובאותה נשימה אין מי שיתרשם ממנה, מלוחמת הבלאי הבודדה הזו, השוקקת, הפתטית, התמימה. אין מי שיתרשם אין מי שיעריך אין מי שיבין כמה מאמצי סרק יש להשקיע כדי להקהות את הרגשות, אבל לא לגמרי, כי פעם בכמה שנים אפשר לתת להם דרור ולתת לה לשוב ולהיות

אף אחד לא רוצה את זה יותר ממה שזה עכשיו. איזה שקר גס, ממרר לי את הגרון בדרך החוצה וגורם לי להשתעל בחוסר נוחות. הרי ברור ששנינו רוצים, והוא לא יכול כי הוא דפוק ואידיוט ואני לא יכולה כי אני דפוקה ואידיוטית עוד יותר. הרי ברור שתמיד רוצים עוד ואני אלופה בלרצות עוד בלי לגלות לאף אחד. אפילו לא לעצמי אפילו לא להעיז

לכי תסבירי לה שאת מאוד אוהבת לשכב לידה ככה במיטה וללכת לישון כשהנשימות שלה לא רחוקות מימין אליך, ממלאות לך את ההוויה בדברים טובים ונשכחים, הרי פעם היית ילדה וחולה והיא היתה מטפלת בך וחותכת לך את העוף לחתיכות הכי קטנות, משלבת מלפפון בכל ביס ומכניסה לך את המזלג לפיך הפתוח

לימדה אותך לקרוא בגיל 4

ניחמה אותך כשהיית חוזרת בוכה מאבא, עם החצאית הארוכה עדיין, שלא הספקת להוריד

היתה

היתה

היתה אימא שלי הכי טובה שהיא יכולה להיות, גם בשנים שהיא קצת שכחה

ואני קצת ברחתי

ועדיין בורחת מלהודות.

אתמול בלילה, ניסיתי להסביר לה ולעצמי ולאלוהים יחסים בלתי אפשריים שאין להם תקנה או מזור; ניצלתי את התשישות שלה והעייפות שלה כדי לתת לפרץ רגעי לצאת לרגע ממני, מהסכר המקולל שמחזיק יפה למרות כל המשברים

והסופות

נכתב על ידי , 1/6/2019 14:00  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סתם עוד פנטזיה. ב-2/6/2019 12:34
 





84,266
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתם עוד פנטזיה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתם עוד פנטזיה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ