לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2018    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2018

למרות


תאהב אותי למרות שיש שעות במהלך היום בהן אני מעדיפה שלא להיות איתך. תאהב אותי למרות שלא תמיד הזין שלך מושך בעיניי, ולפעמים אני מעדיפה לא לגעת. תאהב אותי למרות שיש לי פעמים רבות גינונים של אישה זקנה. תאהב אותי למרות שבקיץ 2018 אני רוצה להיות בנורווגיה, ואני רוצה להיות שם לבד
נכתב על ידי , 24/2/2018 11:37  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Tanimura / Kitaru ב-25/2/2018 09:12
 



במקום לרוץ


במקום לרוץ במירוץ כמנהגי בשנים האחרונות אני בדרך לבית חולים מתפללת בלב שהכבישים לשם לא חסומים. עם כל יום שעובר עולות בי שאלות מהותיות, כמו איך מווסתים חולים ומיטות? יש מיטה אחת רק בכל חדר, והחולים מקבלים כאן יחס של כבוד. איפה כל הכתבות על זה שדוחפים מיטות במסדרונות ושחסר כוח אדם. פה בכל שעה שאני באה יש אחיות בשפע וכל פעם הן אחרות ותמיד מסודר ונעים ושקט.

המיטה של אבא שלי הכי קרובה לשולחן המרכזי של האחיות, והטלווזיה שלו מהחדר שמוצגים עליה כל המדדים היא היחידה שמוצגת גם במסדרון, חשופה לעיני כל. לחץ דם אני יודעת לקרוא ודפיקות לב סדירות וחום גוף והכל נורא דינאמי. למדתי כבר לא להלחץ גם כשעולה ל150 וגם כשיורד ל115. הכל תקין ויציב. יציב זאת מילת המפתח כאן, כי אחרת צריך להתרכז במילה אחרת, בזה שהמצב קשה, אנוש אפילו.

הוא כבר מזיז את הגוף כל הזמן כמעט ועושה הבעות פנים, בעיקר סובלות. חומר ההרדמה מתמעט לאיטו אבל במקביל התפתחה דלקת ריאות מהמכשיר הנשמה, הרופאה אמרה שזה נפוץ ושזה בסדר ולתת לאנטיביוטיקה לעבוד.

במקום לרוץ אני יושבת לידו כל יום, ממציאה לצבא תירוצים כדי לקבל את כל הימי חופש שמגיעים לי ויותר מזה. במקום להתפלל אני קוראת לידו את מיכאל שלי של עמוס עוז. במקום לכעוס אני רגועה ואוהבת יותר משהייתי, מאז ומתמיד. במקום לבכות אני חזקה בשביל כולם, בשביל אישתו, ואימא שלו, ושאר המשפחה, ממנה התנתקתי מרצון כל השנים האלה, אבל פתאום זה מובן מאליו שהם נותנים לי טרמפ הביתה אחרי הביקורים של הערב, ומדברים איתי על כל עניין החזרה בתשובה הזה, כאילו שלא עברו כבר 16 שנים.

נכתב על ידי , 23/2/2018 07:09  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני כאילו מרגישה אשמה על זה שלא תמיד אני הסקס הכי טוב שאני יכולה להיות. כאילו יש בי צורך מובנה להוכיח שגם בזה אני הכי טובה שאפשר, ולא סתם בחרת אותי ואתה בוחר בי כל יום מחדש, ולא סתם אנחנו מתחזקים פה משהו ארוך וקשה אך יציב ולא סתם אנחנו מחכים אחד לשני ולא סתם זאת דווקא אני.

בתמורה אני צריכה תמיד להיות פצצה בזה. תמיד להיות זמינה תמיד להיות טובה תמיד להיות עם אנרגיה. תמיד להיות רטובה

וכשאני לא אז כנראה שיש פה איזושהי תקלה.

משהו בתפקוד קצת נפגם ואז יש תירוצים: עייפה/עצובה/מוטרדת/כואב לי. כאילו שאין משהו טבעי בזה שלפעמים, זה לא בראש מעיניי ולפעמים אני פשוט לא רוצה.

ולפעמים אני לא טובה. אני מתעייפת מהר באמצע וחושבת על דברים אחרים ומחכה שייגמר. ולא תמיד אני אומרת ומפגינה

וזה גורם להרגיש אשמה

 

אז עכשיו תגידו

תדברי איתו

זה בסדר

זה טבעי

את לא צריכה להיות תמיד הכי

עכשיו תרגיעו

 

זה לא שאני לא יודעת מה נכון לעשות

זה שיותר קל ככה

 

 

נכתב על ידי , 21/2/2018 10:38  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-21/2/2018 12:08
 



לדף הבא
דפים:  

71,241
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתם עוד פנטזיה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתם עוד פנטזיה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ