לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2019    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2019

כלכך הרבה פרומונים


חלק מהעניין של האני לא ששה לשבת איתכם בשישי בערב מוצש חמישי מתי שתזמינו אותי כי אני מרגישה שהוא נמשך........לא יכולה בדיוק להצביע על מקור הבעיה אבל: יש בי משהו שאין בבנות זוג שלהם אתה מבין? יש בי מין חוסר רצון מוחלט להתביית, לדעת להכין אוכל או להיות רעיה או לעבוד במקום שנשים עובדות בו ויכולות עדיין להיות רעיות טובות ואימהות וזה, אז כאילו אין בי שמץ מזה ויש בי המון מהפראיות ומהפמינסטיות הצבאית וזה מה שעושה להם אתזה, ישאחד שאני חושדת בו כרגע שנמשך אלי הוא לא מבטא במילים אבל מחפש את קרבתי ואני מפגינה עוז רוח ואומץ לב ונאציות דומיננטית שכזו כי, זה מי שאני ופאק איט ויש לך חברה פור גאד סייק, לך תתחתן איתה ותפסיק לנסות לשבת איתי על ערק ועל בירות בלילות אמצע השבוע, או ללכת לים בבוקר. אין לי זמן

לבנים קולגות מזילי ריר, אז זהו שיש בן אחר קולגה שהוא לא מזיל ריר עלי ומלכתחילה לא הסתכל עלי הרבה ולא התייחס ואז לאחרנה הבנתי שזה כי הוא ביישן ולא סנוב, אבל סבבה לגמרי וכנראה סקס טוב (על אף שהוא כנראה לא מזיין הרבה) ואם לא היה קולגה שלי מזמן הייתי חושבת על

דרכים להכניסו למיטה, לא שכרגע אני לא חושבת על זה, אבל יש קודים חברתיים (סעמק) ונורמות ודברים כאלה (סעמקקק) שמונעים ממני לנצל את מירב כשרונותיי ויכולות הפיתוי החבויות והגלויות,

אני מאוד

אוהבת תשומת לב גברית, ואני עובדת בסביבה גברית, ויש ימים שאני אוהבת לחשב שכולם רוצים אותי כי אני בלתי מושגת ופמינאצית בקטע מעצבן, ויש ימים שאני לא רוצה שאףחד ימשך אלי כי נוח לי בלולינסיות שלי וליב מי אלון ולכו חפשו בנות רגילות בטינדר וכאלה שיהיו בנות זוג שלכם ויבשלו לכם אוכל, ודי, חלאס, וכלזה,

 

 

אני צריכה סקס

 

 

 

זאת האמת, יש את 39 שהשבוע - לא זמין, ויש את האקס שלא באלי עליו, השבוע, סופש הקרוב (שיהיה) אני בברלין וזה לא מקדם אותי בשום צורה

מאסלו צדק

סקס זה בבסיס של הפרמידה

 

 

 

אני יושבת איתם וכלכך הרבה פרומונים נודפים מהם והכל מלא ברוח קרב גברית ואני רוצה להזדיין עם כולם בו"ז ולא מסוגלה ולא יכולה להזדיין עם אף אחד, כי, עבודה, וקולגות, וחרא שכזה, ותסכול

מטומטם

 

בשביל זה המציאו טינדר אבל אני לא מסוגל.ת...

כן.

נכתב על ידי , 15/11/2019 23:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נסיונות


1. אמש חלף ודבר לא השתנה תחתיה היוקדת: אתה נשארת דביל ואני נשארתי איוולת. שמקיאה מילים בלי חשבון אל מגש בוהק. ואחרי זה מזמינה גבר אחר לבוא לשחק. ואין מי שיעמוד בפרץ אנרגיה רב חושני. למה קרל התכוון כשהוא אומר Psyche, אני יושבת שעות מול כתביו ומנסה להבין. נפש או פונקציה פיזיקלית או לא מודע קולקטיבי. כמה דביל צריך להיות כדי להחסם על ידי במחזוריות מתונה. יש לך כשרון להיות ממש בן זונה. ואני שואבת השראה ממשוררות שמצוירות על שטרות שמילותיהן הנוגות מסמרות בי שיערות. לאה אימנו ידעה להתל ולפתל בקטע שעד היום אומרים היא היתה מאוהבת בזה ובזה. מוזילים את אהבתה. ואני מוזילה את אהבתי ומזילה דמעה בקטע אלמותי. מתאמנת במטונימיה. באלגוריתמיה. בנומינליות. המוח הזוחל קיים עדיין ב, נו, זוחלים. וכל הידע שמצטבר בי

והלמידה הבלתי פוסקת. מרשימים ת'שועלים. כלומר אף לא אחד. במה לעזזל את

משחקת.

איוולת. 

 

2. תמיד אשאיר גלוית חותמת בתוכי במיומנות של שודדת דרכים כושלת. כי איך אפשר לצבור שלל כשתמיד מקפידה לאבד חפצים. עגיל זרוק בין כרים וכסתות, רגש מעורפל. שברי זכוכיות. רמזים סותרים לגבי הבאות. (אדישות גברתנית) יונג היה אומר על זה, יש בך יותר אנימוס מאשר אנימה, ואני נאלצת להסכים כי המוח הא-נא-לי(טי) שלי מקרטע לפרקים. צריכה לקרוא את ספר המכתבים. לפיד כותבת על ציונות ישנה ונשגבת שלא קיימת עוד באף לב אנושי: כל החלוצות הללו היו משכמן ואין דברים כמותן. הייתי גם רוצה להאחז לשווא באיזו פיסת אדמה גוועת, בקרקע מוכת בצורת, שנה אחר שנה, רעב וסבל ומחלות. ואז תוארה התמונה ההיא, הם הגיעו לאוליפנט עוד לפני שהיה לרחוב, והיא ניגנה שם בפסנתר והיממה את כולם, בדואית למחצה בגלבייה וחולצה, וזאת אני בכלל שיושבת לנגן כשאף אחד לא מקשיב ולאף אחד זה לא מפריע, וזו אני שקוראת על כל האומץ שלעולם לא יהיה בי להאחז בלב שלם ולתת את כל כולי לאדם אחד אחר ולא להסתתר מאחורי רגש עיוור

או נסיון להפגין חוסן כשבעצם רועדת מקור ומיובש

ושוקקת שיגיע מישהו. שילטף וירגיע. ולישון איתו לילה שלם אחד. וגם כל הבוקר שלאחריו. וללחוש לו את כל מה שלא מעזה. רק בדימום הפורץ ממני של כף יד אחת

שסועה

 

3. הוא לא שאל, פשוט קיבל אותי אליו כמו אבא-אדמה שסופח לבטנו טיפת חומץ סוררת. וגוף שנצמדתי אליו בלילה גושם לשם תאוות-בשר גרידא, אין בזה שום פשע. לא חטאתי הפעם אבא. אין צורך לסלוח. יש ביננו הסכמה שבשתיקה שאת כל הסיפורים הנלוזים אני בולעת. ומקיאה בדממה לילית אל מדיה מסוימת ופולשנית. הם שופטים אותי שם. מציעים לי טיפולים להרגעת הנפש. לך תסביר לכל זוגות העיניים האלה שכלפי חוץ אני הכי מוצלחה שהם חלמו לפגוש, או פגשו לחלום: הסטודנטית שהכי משקיעה בחורשה את התלם. (אפילו שעבר רק רבע סמסטר) קוצרת. את כל השלפים ההם חסרי התוחלת. חיטה שעורה וכוסמת. המצאתי שדה רק כדי לצעוד בו כי ללא עבודת אדמה תובענית אחזור להתפלש בבוץ ריחני. וכמה שאהב להסניף בי בלילה הקסום ההוא. אני רק רציתי הר נושם בקצב עקבי, לדעת שבכל היקום הגדול יש נפש אחת שחושקת רק בי. והוא שלי מעבר למדומיין וכבול בשרשרת. בכל החרא הזה של לאהוב אני ממש לא מוכשרת.

הוא לא שאל ואני לא סיפרתי על כמיהה על ניפוץ על טלטול על נעילה. על שימוש לא נבון בכל השמות פעולה. עוד גואוות, כואבת, זואבת, כותבת. תושבת קבע בלב אחד ולב אחר בי שלא הרעיד שום גלקסיה לאחרונה

נודם. (תמיד הייתי גרועה בלסיים

 

4. כמה פעמים אפשר לקרוע לב אחד לכל הגזרים. מצדי רק לנדור ולכפור בגברים. ולשלוג ולגשום ולשצוף בשפכים. (שם מקומי)

למה באת. סעמק למה לא אמרת. למה שיערת שאשכח ואפרח ואברח יחד איתך כלפי מטה. את כל מורדות הכרמל הירוק זה-לא-כבר. מה שמעת. מה ידעת. למה עוברים בי זרמי-צרם בבטן לדמיון של גופך עלי וזה לא מקום לחרוזים כעת בוא נדבר דוגרי: זין יפה נורא שיכול היה להיות בתוך פי אמש וזוג עיניים כוחל אלי ושודד עלי ואתה לא מבין איזה מקום עצום אתה תופס לי בנפש. ואני כבר עוייפת מלגעוש הלוך ושוב ורק רוצה גב אחד לשרוט בו רצח ולזרות בו מלח ולפצוח פתח. ול. הכ. איב. (עד שהפרח ישוב להניב.) שוב חרזתי.

אתה לא מבין ולא מגיב. אני שונאת אותך

קורה לפעמים 

 

5. האמנם היה מדובר בתאוות בשרים גרידא או שמא נשמות תואמות מתואמות מחפשות יחדיו לצלול אל כל ה

תהומות?

האמנם עוד יבואו ימים בהם אשתוקק לגופך השו

קק

פן שמחה פן בעצב

בעצם אני ננעצת בתור זיכרון אהבה שרובצת. 

ובלב אחד משחקת. משבצת. מגרבצת. ובלב אחר נלהמת. 

תושבת חוץ; וכל המילים בעולם לא יעזרו לי לספר כמה שבא לי לשוב ולרוץ. בין לבבותיהם ההולמים

אולמים

נאלמים לעולמי עולמים

אם כבר בזין עסקינן. מה מטרת השירות. אני רוצה להיתקע עד בלי די, ואז להיחדר, ואז להיגמר

וששפיך זרעיך יטפטף על סדיני היבש ויזכיר לי ימים רבים אחרי שתלך

כי אני לא מכבסת כתמים. או שגיאות. 

מתוך שיקולים רבים

ולא די לי בזאת. 

נכתב על ידי , 13/11/2019 11:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מה יהיה עם כל הדמעות האלה


למה כשדמות סמכותית שואלת אותי לרגע באמת ומסתכלת לי בעיניים באמת ומישהו אחד בעולם כולו מעניין אותו באמת, "מה שלומך," למה רוצה מאוד להתפרץ בתוכי משהו, ואני בולעת את כל הדמעות פנימה פנימה כדי לא להבהיל ולא לצאת לרגע מהשדר שלי, תמיד להפגין שהכל בסדר ותמיד להיות בסדר ותמיד לא, להיות, חלשה, לרגע, או לשיחה שלמה, תמקד אותי, תגיד לי - דברי איתי על העבודה, אספר לך על כל הדברים שמעצבנים, וכל הדברים שטובים, ושהילדים האלה זה הדבר הכי טוב שקורה לי כרגע בחיים, להחזיק אותם, להיות איתם, לפתח אותם, לקבל מהם מילים טובות, תחושת הערכה גדולה, ועצם זה שאני עושה פה משהו באמת טוב וחשוב, אבל מה שבאמת רציתי להגיד לך - בלי המקום הזה הייתי קורסת, נכנסת לדכאון, משתגעת משעמום, באיזו דירה שכורה עם עבודה רגילה, מלצרות או אחמשיות או משהו אחר עם אחריות או בלי, אנערף, אבל בלי ילדים לדאוג להם, הייתי משתגעת בקטע רע, הולכת לישון כל יום בוכיה, חוזרת לשתות הרבה ולעשות שטויות הרבה והריקנות הריקנות וכל החרא שיצוף וכל הפחדים והחרדות, הלא מאובחנות כי מעולם לא

סעמק

ואם הייתי מדברת איתך לרגע באמת על מה שלומי, הייתי מספרת לך על אהבה גדולה מאוד ולא ממומשת וכואבת נורא בבטן בכל האזור החם הלוחץ הקפוץ הזה, ועל האקס שאני משחקת לו בלב בשביל סקס גרידא וזו לא סיבה לשום גאווה, ועל לחיות למען כתיבה, הרי מה זה משנה - שכואב, שעצוב, שמבאס, שלא מלבלב בשום צורה, שיש הרבה חרא שקורה בחיים, וגברים, מגעילים, וכל הסיפורים, לפחות אפשר לכתוב עליהם דברים טובים

הייתי מספרת לך שאני שונאת ללכת לישון כל יום לבד במיטה ענקית ולקום באמצע הלילה מחלומות מפחידים, מאז השחרור מהצבא זה קורה, הסיוטים, ותמיד מדובר בדמויות לא מוכרות שמפחידות אותי כלכך עד שאני מדברת בקול רם וקמה מזה, וכל מיני מקומות מלחיצים, ואני לא מצליחה להזכר ולהבין מה כלכך הפחיד, התת מודע מנסה להגיד לי משהו. מה הוא מנסה להגיד

וזה מבאס לישון לבד

וזה עוד יותר מבאס לישון ליד מישהו שמאוהב בך בכל מאודו ואת אוהבת אותו סתם בתור חבר, והוא גם היה פה אתה יודע? ביקר אותי, ושכבנו, ונרדמנו, והיה בסדר, ויהיה בסדר שוב

 

ו

39

גבר מבוגר גרוש עם ילדה שאנו סבוכים כבר שנים בתוך טרגדיה רומנטית מטומטמת שלא מובילה ולא מתפתחת ולא קורה בה ולא מסתיימת (ולא תסתיים לעולם) אני מאוהבת במישהו שאני לא יכולה להגיד לו שהייתי מורידה למענו את הירח אם רק היה מבקש אבל הוא רואה בי רק כוס.

 

 

זה שלומי. אם תהית. ואת כל זה אני לא מסוגלת להגיד. אז מבלבלת את המוח ובולעת דמעות ואחרי זה בוכה קצת עכשיו בדירה וכותבת

 

 

 

וזה הכל

 

נכתב על ידי , 12/11/2019 09:25  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של cutie-pie ב-14/11/2019 10:52
 



לדף הבא
דפים:  

95,654
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתם עוד פנטזיה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתם עוד פנטזיה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ