לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2019    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2019


החלטתי שאני אנסה להתקבל לתוכנית לכתיבה יוצרת בחוג לספרות באוניברסיטת ת"א  (אם, כמובן, אתקבל במקביל לפסיכולוגיה, ואת זה אדע רק בקיץ. אם לא, אחכה שנה או שאתחיל את הלימודים באוניברסיטה הפתוחה)

בשביל להתקבל צריך לשלוח קטע לוועדה כלשהי, שכך מסננת את המועמדים. והחלטתי שמי שיבחר אחד מאינספור הקטעים שכתבתי יהיו ההורים שלי. מכל האנשים הקרובים אלי אני הכי מעריכה את הדעה שלהם, הם אנשים מאוד מלומדים, בולעי ספרים לא פחות ממני ודווקא מפני שכל אחד מהם קורא סגנונות שונים לגמריי אני רוצה שכל אחד מהם יבחר את הקטע שיחשוב שהכי מתאים.

זאת גם תהיה הזדמנות שלי להראות להם אחרי עשור ומשהו של כתיבה, קמצוץ משלל הקשקושים שלי שפעם גדשו מחברות שאני עדיין שומרת והיום גודשים את הבלוג הזה. לאבא שלי שלחתי פעם כמה דברים אבל יותר מזה לא הצלחתי. 

 

ואולי זו תהיה הזדמנות לקחת משהו כלכך אישי שאני עושה בהתמדה שנים בלי רצון או מסוגלות להפסיק, לבדוק אם הוא שווה משהו בכלל, ולשתף את ההורים שלי בקצת יותר ממני, בלי לפחד מביקורת או מחוסר הערכה. תהיה להם רק משימה אחת, לבחור את הקטע הכי טוב וראוי מבחינתם. הגעתי למסקנה שזה רעיון לא רע בכלל

נכתב על ידי , 15/2/2019 14:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



animal/live


מתי אהיה חיה שוב?

ברחוב

בריקוד

על במה

אף פעם לא

נכתב על ידי , 14/2/2019 23:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



All the things you are


אני לא נותנת לרוב לפחד להגיע וללפות אותי, בכל הימים זה מצליח וגם ברוב הלילות, ובלילות שפחות ומגיע התקף שאפשר לשתף אותך בו יש את הזרועות שלך שמחבקות אותי תמיד, וגם אם אתה נבהל מהיגון הארור שלי (לא ברור על מה כי לא ברור מה איבדתי שהיה כל כך חשוב ומטלטל,) אתה לא מראה לי את זה אלא שם את הגוף שלך בדיוק במקום הנכון כך שאוכל להטביע, אותי באותך וזה מרפה איברים ומקהה חושים ומרגיע מאוד מהר בחזרה אל דרך הישר.

למחרת בבוקר אני דואגת שאף אחד מיותר לא יראה שהעיניים שלי היו אדומות אי פעם, ושאף אחד לא יעז לשאול את עצמו או לתהות על קנקני. הכל מונוטוני בשיחות עם המשפחה, הכל אוטופי בבית, כל הכרכים מסודרים לפי הא' ב', כל מיני יורם יובלים ואלזה מורנטים מחכים לי בסבלנות, כבר אגיע אליכם יקיריי, אני נמצאת בדיוק בשיא של משהו אחר ובאמצע דרך נכונה כלשהי

 

יש דג חכאי אחד שחי במעמקי הים ודרך ההזדווגות שלו מרתקת: הנקבה הענקית מחכה שהזכר הפצפון יגיע, ידבק אליה וינעל עליה, הם נשארים נעולים ככה לנצח, הזכר אט אט מאבד את כל איבריו הפנימיים לטובת הזנת הנקבה, לבסוף נשאר ממנו רק בנק של זרע שמחכה בסבלנות שהנקבה תהיה מוכנה להפריה. (ואני רק מספרת סיפור אמיתי ולא עושה כאן שום השוואה)

 

יש הרבה ביצועים יפים לשיר הזה הנה אחד מהם:

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 13/2/2019 17:55  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סתם עוד פנטזיה. ב-14/2/2019 21:47
 



לדף הבא
דפים:  

80,707
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתם עוד פנטזיה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתם עוד פנטזיה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ