לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Dark Fairy


אוליי אני פיה, אבל יש בי צדדים אפלים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2018

אין לי מילים


אני אעשה קצת הפסקה מדיבורי האירוויזיון

קצת חרשתי, אז אולי בעתיד ארשום פוסט על מה שאני חושבת על השירים

אבל כרגע אחזור לדבר קצת על עצמי

 

תקופה זו של החיים שלי קצת מבלבלת בזמן האחרון

יש לי עבודה שביליתי בה שעות על גבי שעות

עכשיו כמות העבודה יורדת, ויש לנו פחות משמרות, משהו שיוצא לי טוב בגלל העובדה שאני מתחילה ללמוד עוד שבועיים

אבל בכללי אני בבלגן גדול

כמו שאומרים "צרות בגן עדן..."

זה יותר כמו גהנום

טוב לא נגזים.. בזמן האחרון זה יותר עצבים, הרגשה של חוסר הערכה, שלוקחים אותי כמובן מאליו

בן זוגי ואני עוברים טיפול זוגי, אחרי משבר פרידה שהיה לפני שנתיים (בלי להחשיב את הפרידה אנחנו כמעט 6 שנים ביחד)

בהתחלה הכל היה בסדר, נראה שהטיפול עובד ואנחנו מתקדמים

אבל פתאום שוב, בבום, ההרגשה שאין לו רגישות למצב שלי, שכשאני בבית הוא לא הכי רוצה לראות אותי, הניסיון לשלוט עליי

אשר מתבטא בדברים כאלה

אם אני הולכת למראה, למשוך אותי משם, בכל הזדמנות להרים אותי כשאני אומרת "לא להרים" (קשה להיות נמוכה) הבקשות של "תפסיקי להתכתב עם חברות שלך" כשאנחנו באוטו והוא נוהג ולא מדבר איתי ואני משתעממת, כשאני ישנה אצלו ויש לו לקוחות בבוקר ואני אומרת לו לא להעיר אותי, הוא בכל זאת מעיר אותי, והכי מעצבן, כשהוא הולך לאימון ואני יודעת שהכי מאוחר ב-22:00 הוא מסיים את האימון, לקבל הודעה רק ב-1:45 בלילה (אחרי שראיתי שהיה מחובר ב-00:23)

תוכן ההודעה

1:44 "מה קורה?"

1:44 "עכשיו סיימת אימון?"

1:52 "לא כל כך!"

1:53 "אז מתי?"

1:55 "לא יודע בדיוק מתי"

1:57 "אתה יודע בדיוק מתי... ואני בטוחה שסיימת לפחות מלפני 4 שעות"

2:00 "אולי, בערך, לא בדיוק"

2:00 "ו...?"

2:01 "היי"

2:01 "לא"

2:01 "למה לא?"

2:03 "ו... למה לא יצרת קשר אז...?"

2:04 "לא יודע"

2:04 "תשתדל לדעת"

2:04 "נראה לי הייתי שיכור מדי"

2:04 "שיכור מדי... ממתי משתכרים באימונים?"

וכאן נגמרה השיחה, הוא ראה את ההודעה והחליט להיעלם

(זה מרגיש לי כמו ילד שעדיין לא סיים צבא, שהולך לשתות עם חברים שלו ושוכח שיש לו בת זוג)

אז ככה, שיחה שהייתה לפני שיצא מהעבודה אם אחרי האימון הוא בא לאסוף אותי שאני אשן אצלו

והוא החליט שלא, כי עובד בבוקר ובלה בלה בלה

שיחות קודמות אחרי התנהגות דומה שבה אמרתי לו, שהוא מסיים אימון שיעדכן אותי שסיים, אם בכל זאת הוא יוצא שיגיד לי שהוא יוצא עם חברים והכל סבבה, אני יודעת שאימון מסתיים בשעה מסויימת, ומיד אחרי זה הוא היה מתקשר

בפעם הראשונה שהוא לא התקשר ויצא עם חברים מהאימון כעסתי עליו על זה שהוא לא עידכן, כי בכל זאת השעה מאוחרת, אני רוצה לשמוע שהכל בסדר, ושהוא שרד את כל המכות שהוא חוטף באימון

ואין לי בעיה שיצא, אבל שיעדכן אותי שהוא יצא, זאת לא בקשה מוגזמת

אבל התירוץ לזה שהוא לא התקשר זה בגלל שהיה שיכור מדי? אתה צוחק עליי? אתה חושב שאני טיפשה? מי אתה חושב שאני?

במיוחד שהמטפלת אומרת שבימים שאני לא עובדת אנחנו צריכים להיפגש

לא ביקשתי שיוותר על האימון

יש לו את החופש לעשות מה שבא לו, אבל פה זה כבר מדליק לי נורה אדומה

מצאתי באוטו שלו עיפרון שחור לגבות (לא שלו, בתור מאפר, וגם לא שלי, אין לי צורך בעיפרון כזה) כששאלתי אותו הוא הסביר לי שזה שייך לבחורה מהאימון (שהרבה יותר צעירה ממנו, ויותר צעירה ממני) ששכחה את זה אצלו כשהקפיץ אותה הביתה

אותה אתה מקפיץ הביתה, אבל חברים שהם יותר וותיקים אתה עושה פרצופים כשמבקשים ממך

אני לא רומזת שום דבר לכיוון הזה, אני גם לא רוצה לחשוב על הכיוון הזה

בכל זאת, כמעט 6 שנים ביחד

אבל זה מתחיל להימאס לי

לפני שבוע וחצי הייתי בחופשת מחלה בגלל כאבים לא מוסברים, הוא מתקשר אליי ב-12:00 אחרי שנרדמתי רק באיזה 10:00 בבוקר "תהיי מוכנה בשעה הזאת אני בא לאסוף אותך וישר תצאי" "תקשיב אני לא יכולה לקום, ממש כואב לי, אני חייבת להתקפל" "תתקפלי אצלי בבית, עכשיו תתארגני" ניסיתי להסביר לו מיליון פעם והוא לא הבין

בסוף הוא ניתק ואז ב-15:00 הוא מתקשר "את מוכנה?" "לא" **מתחיל לדבר מהר בטון עצבני** "אבל אמרתי לך להיות מוכנה בשעה..." קטעתי אותו "אבל אני אמרתי לך שכואב לי ואני לא יכולה לקום" ואז הוספתי "אם אתה ממהר בגלל לקוח, אין בעיה, תסע, תספר אותו ואז תבוא אליי" "לא אני לא אבוא"

לאחר מכן ב-17:25 התקשרתי אליו "סוף סוף הכאבים קצת נרגעו והצלחתי לקום מהמיטה" "אוקיי" "סיימת עם הלקוח? מה התוכניות שלך? אני רואה אותך היום?" "אני אחזור אלייך עוד מעט, אני אסיים לצבוע ולספר את אמא שלי"

בזמן שאני מחכה נרדמתי, וכשהתעוררתי ב-19:30 אני רואה שהוא מחובר, בלי הפסקה, עברו שעתיים והוא עדיין מחובר, ב-22:22 אני מקבלת הודעה "22:22:22" ואז קיבלתי צילום מסך של מה שהוא כתב אז שאלתי "למה הצילום מסך" הסביר את עצמו ואז אמרתי "אהה בטעות" "במקרה" "אוקיי" ואז אומר שיש לו 22% בסוללה וזה בטיפול ומאז לא שמעתי ממנו עד 11:45 בבוקר למחרת

11:45 "היי"

11:48 "היי"

11:49 "מה קורה?"

11:50 "בסדר, מה איתך?"

11:51 "בסדר, נמסתי אתמול ונרדמתי"

11:52 "סבבה, זה עדיין לא מסביר לי למה לא חזרת אליי כל היום הזה אחרי שהתקשרתי אליך ב-17:25, אמרת לי שאתה צובע את השיער לאמא שלך ומספר אותה ותחזור אליי"

11:56 "אמממ נכון"

11:56 "...so"

11:58 "לא יודע, שכחתי וחיכיתי שאת תתקשרי כנראה"

12:00 "לא תירוץ... ראית שלא התקשרתי, למה חיכית?"

12:00 "לא יודע"

12:01 "..." לאחר 8 דקות ומחשבה "הייתי מבינה אם הייתי סתם מישהי בשבילך, אבל בתור מישהי שאמורה להיות חשובה לך, אני בכלל לא מבינה את זה"

12:11 "לא יודע, קורה"

12:13 "קורה שמישהו מבני הזוג לא מרגיש טוב ונאלץ לבטל, אבל לשכוח להתקשר... זה לא אמור לקרות, ההרגשה שלי... כמו שלא רצית לראות אותי גם לא רצית לדבר איתי"

12:25 "לא היה לי כוח לכלום"

(בידיעה שראיתי אותו מחובר איזה לפחות 5 שעות בוואטסאפ)

12:25 "מה קרה? אתה יודע שאתה יכול לדבר איתי על הכל אפילו להתקשר ולהגיד לי שאין לך כוח לדבר עם אף אחד"

12:26 "כן"

12:27 "זה היה יותר מובן, ויותר טוב לעשות מאשר לא לעשות כלום"

12:28 "יש מצב"

12:30 "ומה התירוץ שלך עכשיו?" לאחר 4 דקות שוב שלחתי "?"

ואין קול ואין עונה, אז התקשרתי וכעסתי על המצב

נמאס לי כבר להתאכזב כל פעם מחדש, נמאס לי כבר לכעוס

עוד משהו שממש מפריע לי, אחד האהבות שלי, זה לשיר, אני אוהבת לשמוע למוזיקה ולשיר, אפילו לוקחת שיעורי פיתוח קול אבל כל פעם שאני שרה לידו

"מה יש לך?" "מה הבעיות שלך?" "מה קרה לך?"

אז אני שואלת

"מה אני לא שרה יפה? צריך לתקן משהו? הייתה איזה בעיה בשירה שלי?"

"את שרה יפה, אבל מה הקשר שעכשיו את מתחילה לשיר? זה לא הזמן"

אוקיי... זה לא הזמן שאנחנו אצלי, זה לא הזמן כשאנחנו בנסיעה ויש שיר שאני אוהבת, זה לא הזמן כשיש שיר פתיחה, זה לא הזמן שאנחנו בחוץ ויש שיר שאני אוהבת

קיצר כל הזמן זה לא הזמן

אז מה כבר יש לי לחשוב

או שתגיד לי שאני שרה חרא, או שתגיד לי שאתה לא אוהב ששרים לידך

בכל מקרה, שני המקרים גרועים באותה המידה

כי אם אתה חושב שאני שרה חרא, אז למה אתה משקר לי שאני שרה יפה?

ואם אתה שונא ששרים לידך, מה אתה עושה עם מישהי שאוהבת לשיר? 

נמאס לי מהשליליות שלך, נמאס לי כבר מזה שאתה לא אוהב שום דבר שאני עושה

נמאס לי, וכשאני רוצה להיפרד ממך אתה לא נותן לי

פתאום אתה מופיע, פתאום אתה דואג, פתאום אתה שם, פתאום איכפת לך

ואני כל פעם סולחת, נמאס לי לסלוח לך, נמאס לי שאתה חוזר על אותם טעויות

נמאס לי שאתה לוקח אותי כמובן מאליו

פשוט נמאס לי

 

 

 

טוב אסיים את החפירה הזאת... הייתי חייבת לפרוק

אני לא יכולה לדבר על זה עם המשפחה

לא יכולה לדבר על זה נקודה

 

 

 

 

נכתב על ידי Crazy Dark Fairy , 15/5/2018 01:23  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  Crazy Dark Fairy

בת: 29

ICQ: 203466806 




7,116
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCrazy Dark Fairy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Crazy Dark Fairy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ