לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

רק על עצמי


תסריטים אפשריים הכנות לכתיבה
כינוי:  רק על עצמי

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2016    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2016

האמת ש


כרגע, אני עם צלע שבורה

בתוך כל הבעיות בריאות שלי

 

וכנראה, שאין ברירה, אלא לכתוב על זה קצת.

 

לפני שלושה חודשים, עשיתי את הטיפול, אחד המפחידים, למרות שיש כנראה גם יותר מזה

שבו, צריך ללכת, למרפאה, ולשבת, עם כל הנשים המפגרות ( האמיצות, יש שיקראו להן, או החולות, וחוץ מזה, שהיו שם גם גברים ) 

לקבל, דרך הוריד, איזה משהו כזה שנותנים .. לאנשים, שיש להם ( כל מיני צרות ) 

ואין באפשרותן לבלוע את כל מה שם ממליצים במקום לעשות את הטיפול הזה ( כמוני ) 

אז, לקחתי את הטיפול הזה, שהוא חד שנתי, ואמור לטפל באוסטופוזיס

 

אלא ש- לפני כמה שנים, לקחתי אותו איזה פעם או פעמיים ( ואל תשכחו שהייתי אז, הרבה יותר בריאה ! ) 

והרבה פחות מודעת לכמה קטן ,  ( לצערי ) המרחק, שבין האותיות הקטנות ( למשל: כליות ) וביניינו

 

הפעם הזו, אחרי שכבר קיבלתי כאלה תגובות מבעיתות, רק מ ה MRI והזריקת ניגוד

אז כבר למדתי על בשרי ( וזה שאני מסוגלת לפעמים להשתין שש עשרה פעמים בשעה ) ועוד כמה

 

אז.. פחדתי מוות. 

 

ושכחתי, כמה שה"טיפול" הזה, יקר, גם במובן של

הוא אולי מטפל באוסטופורוזיס- אבל הוא בעיקר גם- עובר עצם עצם, ושובר אותה. 

 

וזה, בדיוק, מה שקורה , כרגע, עם תמיכה שלי ( בזה שאיבדתי גם מסתבר כנראה, את חוש שיווי המשקל, או שסתם יש לי ירידה כללית ) וככה זה

כשיש צרות

אז

לפעמים, עדיף לא לדבר עליהם, ולא לכתוב אותם בבלוג

אבל, אחרי ששברתי, ועכשיו, שאני כל כמה זמן , ממשיכה לעשות את ה- פזצטות האלה :)

 

- אנחה

 

אז, לפחות, קיבלתי מרשם, אופיאטי בטבעו

שהתופעת לוואי הכי בסיסית שלו

היא כמה אני שומטת וכמה משמיטה

( את הדברים שיש לי ביד, תאריכים, מה עוד? מפתחות ) וכו וכו

 

וזה, החלק הקל

החלק הקשה

יהיה- 

להסביר לגוף, שזה בסדר לרדת מהם ( נניח, שאצליח להסביר לו את זה בכזאת קלות, ולא הוא יחשוב להסביר לי , משהו אחר ) 

ותוך כדי- 

בגלל שגם ככה-

מדובר בצלעות, ובנשימה, ובכל הקישקושים

 

אז, כמובן, שהדאגה היא גם, שלא.. ( לחזק את הקטע הזה - של כשלים נשימתיים, וזה תוך כדי שינה כמובן, שהכי מפחיד, והכי קורה.. ) 

 

וזהו, באוירה אופטימית זאת

ואחרי הדוח הארוך הזה

 

לא נותר לי, אלא, לאחל לכולנו, חגים שמחים

 

ו

או 

לכתוב שירים

 

תאחלו  לי בהצלחה!

נכתב על ידי רק על עצמי , 27/4/2016 03:04  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שדות ב-27/4/2016 11:29
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרק על עצמי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רק על עצמי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ