לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

רק על עצמי


תסריטים אפשריים הכנות לכתיבה
כינוי:  רק על עצמי

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2015

לחלק את הקלפים


מעיין שבועיים הכי מטורפים של חיי, שוב פעם, היגיעו לאי קטן של שפיות שבחרתי לנכס

ושמו שבת

 

שבת תרומה.  אז, שבת שלום.

 

ובכן

 

 

מה שקרה, זה , שהלכתי לשלם מיסים

 

איכשהו, תמיד זה תופס אותי בזה שההישג הוא בלהגיע לשם, בלי להחליק, בלי לקרוע את האצבע

בלי או עם ביקור לפני או קצת אחכ באיזה בית חולים

 

ובעיקר- בלי למצא את הדימוי העצמי שלי מתנסק וקורס ונשפך ו

שוכב על הריצפה בייסיקלי של

 

כמה רחוק, כמה רחוקה

ועדיין

 

לעבור את הסערה הזאת, ואיך שהוא בסוף הכל , לבחון שוב את ה"אהל" ובמקרה שלי, כאן כרגע בניו יורק, את האיגלו

 

 

אז

על מה אני מדברת?

 

200 דולר.

 

בתרי זוזי

 

כדי לקיים עסק , שמותר לו בתיאוריה ובמעשה להרוויח כסף ישר, צריך להיות רשום, וצריך לשלם מיסים על הזכות לגבות כסף

גם אם לא גובים אותו בסוף, כי למשל, לא מוכרים

ו

כשזה מגיע לציור

 

אני לא כזאת ציירת מעולה, אבל

היו לי המון תוכניות על הלהרוויח מזה ממש בגדול

וכלום לא קרה

 

חוץ ממשהו בסיסי

הדבר הזה שנשאר, אחרי שמשלמים את המיסים

גם אם צריך להעביר מחשבון לחשבון עוד לפני שימס שם כל הכסף לפני שהצ'קים נפדים...

 

ואז

 

ללכת לאיזה מקום, עיפה ויבשה

מתישבת במקום הראשון שהכלבה שלי בחרה בשבילינו 

ו

שותה את הקפה , אוכלת את ה, פנקייק

ו

כשבאה לשלם

הוא אומר לי שהבחור משמאל שילם עלי

מה שילם? מה שילמת? ומה אני נראית לך בדיוק?

 

איזה מקבצת קפה ופנקייק, לא שזה רחוק מהתדמית וגם המצב כמעט של החשבון בפועל הפיננסי שלי

אבל, בעיקר, הייתי עיפה, וקצת מיואשת

 

לא חסרת כל, ולא חסרת פנקייק! עדיין!

 

לא משנה, הוא כבר לא היה שם

ובסוף, כן ראיתי אותו ב

המשך הרחוב בחוץ, בדיוק לפני שאני נעצרת בעוד מקום, שהכלבה שלי, בחרה לנו, לעצור ( לקנות לה אוכל, טרייט, כייף, משהו , אז מה אם זה עולה כסף? גם כלב צריך לאכול ! ) 

 

אבל

 

עברו כבר כמעט שבועיים, ועברתי המון מאז

והיה פה קור, והיה פה איגלו, והיה ילד שהיה חולה

והייתי אני, ששברתי שיניים

 

והייתי גם אני, שלקחה את עצמי ( עם הכלבה שלי, כמובן ) לטיפול.

מאד לא קל, וחזור.

 

ובסופו של יום

 

אז, עברו שבועיים

ואיכשהו, באופן מתריס, כנראה, אגיע עם הציור שלי

לאן שהו

 

אולי, לגיוון, במקום באיזה תחנת סאבוואי סואנת ( רק בתיאוריה ) וכמעט לא בסכנת פקיעת צינור, חשמל, האםם, סתם ככה , שלג שיערם על המה שזה 

 

אז, אולי , אני פשוט אגש להעמיד את זה מול ה

קונסוליה האירנית? סתם למשל, או כמשל, או כדוגמא

 

 

 

לא כל ציור גורם לי לפתוח את ספר היצירה, שמיוחס לאברהם אבינו

ולא כל אחד גורם לי 

לקרא לו בשם משם

 

אבל, 

 

אני תמיד, קוראת שם, כשממש צריכה איזה 

עידוד , אבל עמוק

מעל לכל ה

גלים הנוכחיים, יותר מהותי, קיומי, ו, המשכי

 

אז, מצאתי שם איזה פסוק, שהצליח לנחם אותי, מתוך כל הסמטוחיה

של , מאיפה

באים, ולאן אנחנו הולכים

 

ספר היצירה פ"א  מ"ד ה, מ"ה:

 

" אדון יחיד

 

אל מלך נאמן



מושל בכולם

 

ממעון קדשו

 

ועד

 

עדי עד:"

 






 

 

הוא גדול.

 

איזה תשעים סנטימטר על כמעט שתי מטר.

שאבקש מהקונסול שלהם שיחזיק

או שאבקש ממנו תשלום, בשביל להסתכל?

 

:) 

 

שבת שלום

 

 

זה ציור של בית לוחמי הגטאות, המוזיאון לשואה ולגבורה, אגב.

נכתב על ידי רק על עצמי , 21/2/2015 04:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



השם


יש לי עותק של ספר היצירה.

 

הוא נקנה מכספי מעשר, וכשהייתי מקפידה לכתוב את זה בעמוד הפנימי החלק של הספר

ככה זה מופיע שם.

 

אז, 

 

הנה, מעיין "ספריה ציבורית" 

 

מתוך ספר היצירה, שמיוחס לאברהם אבינו

ומפרשים אותו גדולי החכמים והפוסקים במהלך הדורות

ובינהם גם 

מי שקרוב אלי ואיתי תמיד

רבי סעדיה גאון

 

נולדתי ביום הולדת העיברי ( שגיליתי, רק אחרי כמה שנים טובות, שיש בכלל כזה דבר, תאריך עברי, ואיפה אני עומדת בו ) 

והרמחל.

 

זה אמור היה לעודד אותי, שאני לא רק שור, אלא גם נולדתי בתאריך "טוב" .

 

אבל, בכל אופן, שנים, היה לי יותר קל , לדבר על הרמחל, מאשר על רבי סעדיה גאון, שלא הכרתי מספיק.

 

עכשיו, בשנים האחרונות, אחרי הרבה קריאה ומחקר

אני מבינה, בגרגיר , את גדולתו.

 

את ספר היצירה, אני לא מצליחה עדין להבין, גם כשקוראת, זה יותר

עיסוק שבא מאהבה, מאשר התימרות להבין.

 

אבל

 

יצא שהשם של הציור שאני בשליש הראשון שלו, קשור עם הספר

והנה, 

יצא, שאתמול חיפשתי פשוט

וסימנתי

וראיתי

 

 

( בכלל לא פשוט, כל הקטע הזה עם השם ) 

 

אז, 

בואו נתחיל:

 

ספר היצירה א:

פרק א סעיף א

 

" בשלשים ושתים נתיבות פליאות

חכמה חקק י-ה   י- הו- ה  צבאות

אל-הי ישראל  אלה-ים חיים  ומלך עולם אל שדי

רחום  וחנום  רם  ונשא  שוכן  עד  מרום  וקדוש  

שמו  וברא את עולמו בשלשה ספרים בספר

וספר וספור"

 

 

ספר היצירה פרק א , סעיף מ"ה:

 

עשר ספירות בלי מה מדתן עשר שאין

להם סוף עומק ראשית ועומק אחרית

עומק טוב ועומק רע עומק רום ועומק תחת

עומק מזרח ועומק מערב עומק צפון ועומק 

דרום אדון יחיד אל מלך נאמן מושל בכולם

ממעון קדשו ועד עדי עד"

 

 

פ"ה  -  מ"ד

 

" אלו עשרים ושתים אותיות שבהם יסד

הקב"ה י-ה  יה-וה  צבאות  אלה-ים  חיים

אל-הי ישראל רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש הוא "

 

 

 

 

ולמה זה כל כך חשוב היה לי לנסות להביא ולצטט?

 

עדי עד?

ממעון קדשו , אל מלך נאמן, מושל בכולם, עדי עד

 

 

 

 

נכתב על ידי רק על עצמי , 8/2/2015 18:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ובעצם


כבר משבוע שעבר הבטחתי שאנסה לכתוב וזה 

 

אבל, הנה, אני מתישבת שוב, ומנסה.

 

לפני כמה ימים, הוחלט, שאצייר לפי רפרנס.

 

לא באמת.

כי אצל הדיסלקטיות, לדוגמא , אצלי

 

הרפרנס, הוא כמובן הפוך, מובנה

 

יש לי תמונה

 

של פעם, כשהבן שלי, היה איתי בארץ, ולקחתי אותו "לשם" עם הילדים של אחי

והוא התגלגל.  זכה.  גם הוא.

 

כי זה , משהו כזה, ש , גם אני, 

ובערך, כל מי , שהיה , ב, 

אדם, תבנית, מולדת, 

 

ההיא

 

זכה בה גם כן.

 

 

 

בתור ילדים, זה היה חלק מסיבוב יומי כמעט קבוע

והפעילות השניה

היתה, להתגלגל

ואז

 

לעלות בריצה את הדרך למעלה

בדילוגים, על המושבים

 

לא יודעת איך עשיתי את זה

כנראה, שהייתי איזה איילה, באיזה אחד מאלף , או אלפי, הגילגולים השונים שלי?

 

מי יודע?

 

אבל, ככה, היינו נוהגים, ב"חול" 

 

במועד.

 

שנקבע

והיה מגיע

לאט

 

עם תובנות

על כאב

של אנשים

 

בין גיל חמש וחצי לשבע

יש מצב שבעיקר

העסיק אותי

 

( ואת, עוד כמה מבני גילי, יש צ'אנס ) 

 

ההיבט הקולוניארי

 

היום היחיד שאפשר לעשות משהו עם כסף

ולמשל, לקנות פלאפל.

 

 

כל היתר

טעון לי מידי

חשוך לי מידי

לא נוח

 

וכמובן

שאני בתור "קאט- רית" מפורסמת

יכולה לעשות 

איזה 

קאט

 

שבא לי

כאילו

 

ו...

 

משם

 

אני שוב 

רק 

דיסלקטית, למשל.

 

וזוכרת איך בתמונה

אפילו בציור

שהתחלתי, השבוע

הרפרנס

הלך לי לאיבוד.. בקיר

בסוף מצאתי

 

כל כך, מוטבע

כנראה

אדם, טבע, תבנית, - מולד

 

ואצלי, 

זה מולד

שזה התחבא

 

עד שמצאתי את הרפרנס

כבר התחלתי את הציור

וכבר הבנתי

שאני רואה את הרפרנס

 

כנראה

 

בעיקר

 

 

 

בעיני רוחי

 

אם הייתי- מה שזה- מצלמה, ציפור, עמוד, פיגום, זבוב

 

משם

 

וזהו

אז התחלתי ציור

ואפילו, מצאתי לו שם

 

ספר היצירה פרק ה

 

זה מין פסוק כזה, שעכשיו, אני לא מצואת לו בכלל את הרפרנס  ( נו.. אמרתי לכם , בציורי שמן, הכל מאד אקזיסטנציליסטי.. ) 

 

אז גם ברפרנס של השם.

 

וזה בא מספר היצירה, וכנראה

שלטיפש לא מראים חצי עבודה

 

ומה אני מקשקשת?

ואתם לא טיפשים?

 

אבל, זה חצי עבודה

הציור

 

עדין לא גמור

 

 

 

שבת שלום.

 

כתבתי, כי הבטחתי

 

 

 

פרק שישי יב מסתבר

נכתב על ידי רק על עצמי , 7/2/2015 18:53  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רק על עצמי ב-7/2/2015 21:11
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרק על עצמי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רק על עצמי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ