לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

רק על עצמי


תסריטים אפשריים הכנות לכתיבה
כינוי:  רק על עצמי

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2015    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2015

קו ישר למציאות אחרת


אם הייתי "פותרת תשבצים"

כמו הבלשית ההיא מהסידרה... נניח, אז, קצת פחות מלאה, אולי, אבל עדיין מדדה כמו ברווזה

 

ו

 

אילו , בזוית ההאנחויות שלי, אם דילגתי על איזה משטח קרח

ולא נשברה הרגל לגמרי, עדיין

והכל טוב

פחות ויותר

 

אז

 

אם הייתי עסוקה

בזוית

כזאת

 

על לחשוב על מקרה

היפוטטי, או לא

 

של מישהו

שעשה מעשה מטורף

בילתי ניתן לעיכול או

גריסה

או עיכול

או

הקאה

 

משהו כמו, מעשה , שלא נדע

שקרה, למעשה

 

ואז

 

אתה רואה

איזה מישהו

שבא

ומנחם את כולם

והוא

אפילו עומד כזה

עם ה

מקל בין השיניים,

קיסם

לנקות

לנקות אותם ממה?

ומתראיין...

 

 

ואז

 

כל האמוציות שלי

והשיערות

סומרות

 

ואני לא יודעת אם זה בצדק

אבל

 

תתארו לכם

מצב

 

( שקרה, פה, אתמול, פשוט,

ו, אם אהיה ברת מזל,

אצליח להפסיק

אולי

לחשוב על זה

טיפה

במהלך היום

בהמשך

אבל בינתיים )

 

אז...

 

תתארו לכם מצב שבו

 

קודם כל,

אתה לא מבין כלום

ואז,

אתה קולט , עוד כמה שאתה לא מבין

וכל זה

אם נכון או לא

יכול להשפיע ישיר

על חייה של השורדת הפחות או יותר יחידה.

 

מה באמת קרה?

 

 

 

משהו אחר, לא קשור, ליד

קורה גם עם הכתבות פה

עם העברת השיח הציבורי

ממקום אחד

לעוד מקום

 

שלא שואל למשל

 

ובמקרה הקודם

שיער סומר, אפרופו

ואיך הוא היה שם

עם האקדח?

הוא היה רשום על שמו?

היה לו איבחון ?

מתי?

עושים איזה סוג של

מיון בסיסי במטווח?

מחנכים איפה להשאיר כאלה דברים?

 

איך הגיע לשם בכלל הנשק?

את זה, אף עיתונאי, כבר מחונכים, פשוט לא שואל פה

 

אז

 

אותו הדבר עם הלא שואל

ולא עם אקדח, אני מקווה

 

אבל, גם , בדיני נפשות, בסופו של יום

ובסופה של חינוך או

כשהספה לא מחנכת

 

 

יש פה כעת, דיון ציבורי

( בהקשר למאמר , הפוסט הקודם שלי )

לוקח בחשבון כאילו זה לגיטימי

בשם חופש הביטוי

להכניס לדיאלוג

את התשעים ושבע אחוזי שנאה בסיסית לישראל

 

כאילו, גם ה"קול שלהם צריך להישמע"

 

משהו כזה

ובאוונטה

 

זה מתחלף, ונהיה שוב נאצי.

 

ככה זה ל י מרגיש

בבעתה, בביעותים, בשיגיון, אני מקוה

ולא במציאות

המיידית

 

כשהפרוגרסיביים

קודם מדברים על

חופש הפרט, כאילו

וחופש הביטוי

ופתאום

זה הופך למשהו כמו

החופש שתהיה רק ירוק

והחופש להיות כלפיך אם אתה לא , אז , פשיסטי

וכו וכו

 

זה קרה יותר מידי פעמים בעבר

בכדי

שלא יצלצלו , מאד עמוק

הפעמונים.

 

שבוע טוב.

 

( מישהו, רצח, שלא נדע, את משפחתו, הקרוב רחוק שבא לנחם, בא עם קיסם, חס וחלילה, אם הוא היה מעורב באיזה דרך בלחצים , והוא אומר שהוא לא ידע כלום ולא ראה כלום מראש, ותאר לך, שהשורדת, ילדה , תצטרך, או לחזור לחיקו, ונניח שהוא לא שה תם, בכלל, או אם סתם האשמתי, חס ושלום, וחס וחלילה, לא להיות קרובה איתו ולקבל את המעט נחמה.. )

 

איי, דיני נפשות , זה לא דבר קל!

נכתב על ידי רק על עצמי , 25/1/2015 18:06  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של The Shawshank Redemption ב-30/1/2015 17:05
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרק על עצמי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רק על עצמי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ