לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2018

אל תעקוב אחרי שושלת הדם


אל תעקוב אחרי שושלת הדם. שמה תמצא רמזים לכך שאתה לא מי שאתה. אם תחזור לשורשים תמצא שאתה הוא אדם אחד בתחפושת האחר. והאחר רוצה בטובת עצמו בצורה שלך.
אל תעקוב אחרי שושלת החיים, בסוף תגלה שכל הענפים נופלים וכל העלים נושרים. ככה גם השיער שלנו בבית אבות, ככה גם ההורים שלנו בבתי קברות. בסוף גם אנחנו.
אל תעקוב אחרי מה שאמרו לך שנכון. תעקוב אחרי ההרגשה הפנימית שלוקחת אותך מכאן אל קצה האושר. יש שם אור שאף אחד אחר לא יכול לראות.
אם אתה הופך אמוציות לדם, אל תשכח שגם אני הייתי בנעליים דומות. וגם אני שילמתי מחיר כבד. ולא עזרו לי מילים להחזיר את הזמן ולא עזרו לי חרטות לשמור עליה מהזיקנה. בסוף מה שאנחנו עושים זה מה שאנחנו. ואין דרך לברוח מהצורך בהחלטה.
תפילה לא תשחרר את הנשמה מהעולם הגשמי לעולם הרוחני. אבל אנחנו עדיין אומרים אותה. אנחנו מספרים לעצמנו סיפור ואנחנו משוכנעים שהוא נכון. שיש משהו בסדר באורגניזם החי שנותן ולוקח. שהכל זמני ודבר לא משנה. וזה טוב מספיק בשביל לשמור על שפיות זמנית. לעת עתה.
אל תעקוב אחרי שושלת הדם. שמה תמצא רמזים לכך שאתה לא מי שאתה. אם תחזור לשורשים תמצא שאתה הוא אדם אחד בתחפושת האחר. והאחר רוצה בטובת עצמו בצורה שלך.אל תעקוב אחרי שושלת החיים, בסוף תגלה שכל הענפים נופלים וכל העלים נושרים. ככה גם השיער שלנו בבית אבות, ככה גם ההורים שלנו בבתי קברות. בסוף גם אנחנו.אל תעקוב אחרי מה שאמרו לך שנכון. תעקוב אחרי ההרגשה הפנימית שלוקחת אותך מכאן אל קצה האושר. יש שם אור שאף אחד אחר לא יכול לראות.אם אתה הופך אמוציות לדם, אל תשכח שגם אני הייתי בנעליים דומות. וגם אני שילמתי מחיר כבד. ולא עזרו לי מילים להחזיר את הזמן ולא עזרו לי חרטות לשמור עליה מהזיקנה. בסוף מה שאנחנו עושים זה מה שאנחנו. ואין דרך לברוח מהצורך בהחלטה.תפילה לא תשחרר את הנשמה מהעולם הגשמי לעולם הרוחני. אבל אנחנו עדיין אומרים אותה. אנחנו מספרים לעצמנו סיפור ואנחנו משוכנעים שהוא נכון. שיש משהו בסדר באורגניזם החי שנותן ולוקח. שהכל זמני ודבר לא משנה. וזה טוב מספיק בשביל לשמור על שפיות זמנית. לעת עתה.
נכתב על ידי מוזס , 30/3/2018 18:01  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של The Guru ב-24/5/2018 00:50
 




לפני שזה

מאוחר מדי

לפני שזה

עכשיו

תצאי החוצה

תחזירי תשובה

תאמרי שהכל בסדר

תסגרי מעגל

תורידי עוגן

תפרשי כנפיים

לפני שזה

מאוחר מדי

תאמרי שלום

לפני שזה

עכשיו

תפסת אותי

לא מוכן

נכתב על ידי מוזס , 20/3/2018 10:45  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מוזס ב-6/4/2018 17:55
 




לא נשארו חלומות
מעבר לחשכה
רק עצים
באדמה
נכתב על ידי מוזס , 18/3/2018 16:13  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני נאלץ לחיות עם התחושה הזאת

שלא תעלמי

שלא תתכסי בעפר

שלא תברכי אותי

לדרכי


שלא אוכל עוד רימונים מהעץ שלך

כל מה שנטעת

כל מה שנתת

עכשיו באדמה


תמיד שלחת אותי בברכה

"שמלאכים

ישמרו עלייך"

עכשיו זאת

את

ששומרת

עלי

נכתב על ידי מוזס , 18/3/2018 13:51  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






מעפר באת
ואל עפר
שבת
 
בור אחד
נפער באדמה
ובור שני
נפער בלב
 
על כל יום
שפספסתי
ביקשתי
מחילה
 
על כל יום
שפספסתי
ביקשתי
סליחה
 
ידעת שזה
מגיע
סיפרת לנו
שקראו לך 
חזרה לאוהל
כולם שם
מחכים
כלכך הרבה
זמן
 
ורק את שרדת
כלכך הרבה זמן
לאבד את
כולם
לתת לנו כל מה
שרק יכלת
 
מעפר באת
ואל עפר
ואל עפר
נכתב על ידי מוזס , 17/3/2018 00:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




פעם אחרונה שראיתי אותך
לא היית עצמך
רציתי לשמור זיכרון
אחרון ממך
בעטיפה של ממתק
בעטיפה של נחנק
בטעם הרוח
בטעם מלוח

פעם אחרונה שחזרתי
לא היית שם
מאז רק תהיתי
אם הזיתי
מאז רק חיפשתי
אותך
במבוך ארוך
כסוף ותלול
הררי ואפל
מאז רק חיפשתי 
פירורים של זיכרון
בעטיפה ריקה
נכתב על ידי מוזס , 14/3/2018 18:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דברים טובים


פגשתי שבוע שעבר גיבור ילדות. אי אפשר לתאר כמה התרגשות בדיעבד הרגשתי. ועוד לעבוד איתו על פרויקט סודי שקשור למה שהוא עשה שגדלתי עליו? חלום שהתגשם.

אני מתחיל לצאת מהקומפורט זון שלי ולחפש ערבי הקראת שירה.

אני מתקדם לתפקיד מטורף בעבודה.

איזה כיף.
נכתב על ידי מוזס , 2/3/2018 00:14  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מוזס ב-6/4/2018 17:55
 




יש רגעים שבהם יש לי את התחושה שאני תקוע בלולאה אינסופית. אני תקוע במחשבה מסויימת ואני לוחץ על Continue. אני ממשיך לרוץ חיים שלמים וחוזר ונתקע שוב. אני לוחץ Continue. אני ממשיך לרוץ חיים שלמים וחוזר ונתקע שוב. אני לוחץ Continue. אני ממשיך לרוץ חיים שלמים וחוזר ונתקע שוב. אני לוחץ על Break. אני נשבר ולא יודע מה לעשות. איך צוללים פנימה להבין את הרגשות הללו? הם כלכך מבלבלים. לפעמים הייתי שמח אם רק הייתה איזו דרך לקחת את הכל ולהפוך אותו לקל יותר. אני רוצה לרוץ, לקפוץ, לרקוד. אבל הכאב ביד שלי מחזיר אותי מהשמיים לקרקע. והשמיים היו כלכך יפים ומלאי כוכבים. מי שהיה מתאמץ היה מסוגל לראות את כל החיים עצמם בשמיים. והוא היה נאבד שם באושר השחור שמנצנץ מלמעלה.
המחשבה עלייך היא אנומליה. היא תוקפת אותי וחונקת. לפעמים אני מנסה לספור כמה ימים לא חשבתי עלייך. ואז אני מאפס את הספירה ומתחיל מחדש. כל פעם אותו סיפור. כמה פעמים לחצתי על Contine. אני ממשיך לרוץ חיים שלמים וחוזר ונתקע. 
שוב. לעזאזל. BREAK.
זה המדע של איך אנשים חושבים. בכזו קלות אנחנו משחזרים את הצעד הבא שלהם, איך הם בוחרים שם משתמש, כל כמה זמן הם מחליפים סיסמה. באותה מידה ככה הם נאמנים, שומרים על קשר. מתכננים מתי להתחתן. כמה פעמים לטוס לחו"ל. האם לטוס עם מחשב נייד. האם לנעול את המחשב נייד בתיק. תוכנית בריחה למקרה שמישהו יסרוק את הכונן הקשיח. תעודת זהות שניה וסיפור כיסוי. כל אלה באים להחליף את הגעגוע.
ככה מודדים געגוע. כמה פעמים כתבו עלייך בבלוג. כמה פעמים היה סטטוס עם שיר עצוב. כמה פעמים קיבלת בקשת חברות ממישהו שאתה לא מכיר. כמה פעמים ניסו לפרוץ לך לחשבון. כמה פעמים ניסית להיעלם והבנת שזה לא אפשרי. כמה פעמים התגעגעת למשהו שכבר לא תוכל לפגוש?
אני עובר על ההודעות הישנות שלי ורואה כמה הודעות שלחתי ולא קיבלתי תשובה. בכמה קבוצות נשארתי לבד. כמה מילים כתבתי שאף אחד לא קרא. כמה פעמים המשכתי קדימה ולא הצלחתי לעצור בצד ולהרגיש.
אני מרגיש כמו עמוד שמתמשים בו לבדוק שעדיין יש חיבור אינטרנט.
"הכל בסדר?"
"בסדר"
"יופי"
עכשיו אפשר להמשיך הלאה. להיות רגילים. לא להגיד, כואב לי. עצוב לי. אני מרגיש בערה בגוף של געגועים חמים והם לא מוכנים לעזוב אותי. הם לא, אבל את כן.
Continue
עכשיו אפשר להמשיך הלאה.
Continue
עכשיו אפשר להמשיך הלאה.
Continue
עכשיו אפשר להמשיך הלאה
Break
את כמו אנומליה. חודרת לי למחשבות. מחזירה אותי אחורה לאותה פקודה שאני תמיד חייב לציית לה. את יכולה להריץ עלי קוד. את רק צריכה לנסות לבדוק אם זה אפשרי, זה הכל. כלכך פשוט.
אבל הפתח הזה ישאר לנצח כאן, לא מנוצל.
Continue
אני רוצה להרים אלייך טלפון, אבל הבאג לא משתחזר. אני כבר לא מרגיש דבר.
Continue
אני רוצה להרים אלייך טלפון, אבל הבאג לא משתחזר. אני כבר לא מרגיש דבר.
Continue
אני רוצה להרים אלייך טלפון, אבל הבאג לא משתחזר. אני כבר לא מרגיש דבר.
Continue
נכתב על ידי מוזס , 1/3/2018 23:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




בשעות הלילה
אני חוזר חזרה
לרחם של אמי

היא קוראת לי מרחוק
מבקשת שאני אצא
ממקום המחבוא
ואני רוצה להישאר

באמצע הלילה אני
מתחיל לבכות
היא מגיעה
ולא יכולה למשוך אותי
החוצה

אני רוצה שהיא תוכל
לראות אותי
אבל אנחנו חיים
במימדים שונים
של תודעה

בשעות הבוקר המוקדמות
אני קורא לאמי
ושואל אותה
למה אני?
איך זה שאני
יצור חי וקיים?

אך היא מתחבאת
ולא עונה
היא למדה לא לבכות
כשכואב לה
כדי שלא נוכל למצוא אותה
בחשכה
נכתב על ידי מוזס , 1/3/2018 22:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  מוזס

בן: 27

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

39,055
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוזס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוזס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ