לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מיומנו של פילוסוף מתוסכל... אלו הם הסיפורים, השירים והחוויות.

Avatarכינוי:  BenISHere

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2012    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2012

הדרך


בין כל הדרכים שמובילות אל תוך הכאב,

מצאתי דרך אחת שמובילה אל האושר,

אך דרך זו אינה משחק ילדים וכבר נדרש מספר דברים חשובים,

כדי להכנס אל הדרך צריך להיפטר או לפחות להדחיק, את זכרונות הילדות,

כדי להכנס אל הדרך צריך לשכוח, את החלומות שמתאמצים לזכור,

כדי להכנס אל הדרך צריך לקבל, שהחיים לא תמימים ובשביל הלחם צריך להלחם.

 

לעיתים איני מוצא את עצמי, מעדיף להמשיך ולחיות בעולם של פנטזיות,

מאשר לקבל את עצמי או להשתנות,

תמיד חיכיתי לאחת שתבוא ותעשה את הכל שונה,

עכשיו אני מבין שהיא תוכל לבוא רק שאני אשנה.

 

שיורד גשם ומטפטף על החלון ואי אפשר לישון,

רוצים לתכנן את מה שיהיה אך מפחדים לחשוב על מה שיגיע,

וכך נותרים דום במקום.

 

שהייתי קטן תמיד האמנתי שאוכל לחיות את החיים קצת אחרת,

שלא אהיה חייב להתמסר ולהפוך לעבד מודרני בתוך חברה הנגזלת וגוזלת,

אך קרב היום בו ארצה חיים, משפחה, ילד,

קרב היום בו אאלץ להפוך לעבד בעין לילה, להתמסר לכל הדברים שאני לא מאמין,

להבין שהחיים לא תמימים, הדברים לא פשוטים ולהלחם על הלחם.

 

ברגע שאתה נכנס לרכבת החיים היא לא עוצרת, היא רק ממשיכה וממשיכה ושאתה רוצה לרדת, איך אומרים בנעימות, כבר אי אפשר...

ולא בנעימות, אם לא תבלע טוב טוב את מה שהבוס אמר לא יהיה לך איך לשלם שכר דירה, ולך תמצא עבודה נורמלית בשוק של היום, אם זה השוק או אתה, אתה כבר לא באמת מבין אבל המציאות היא שרוב האנשים היום מקבלים הרבה פחות ממה שמגיע להם,

אני רוצה בתמימותי לא לחיות מאוים, בתמימותי רוצה לקבל שכר הוגן על עבודתי והשקעתי,

אני יכול להאשים את המדינה, את המצב, את החברה, את המשק, את הטרור, את הכלכלה, ובאמת כל אלא אינם מאפשרים לי בהכרח תנאים הוגנים,

אך האמת היא שהאיום הכי גדול של כל אדם הוא עצמו,

הפחד הכי גדול שלי הוא מעצמי, מהחוסר יכולת שלי לקרוא מצבים חברתיים הכי פשוטים, מחוסר היכולת שלי להרגיש טוב עם מה שאני אומר,

הפחד מהחוסר בטחון שלי שבסופו של דבר יבלע את כל הטוב שעוד נשאר,

הפחד מלחיות חיים שאני לא רוצה, עד כדי שאני לא חי בכלל.

 

ובין כל הדרכים האלה אל הכאב והדרכים אל הטוב,

לא ברור באיזו דרך לבחור ולא ברור אם כל הכאב והטוב יגיע עוד בדרך או רק שנגיע לסוף,

אבל בנתיים כל דרך שהתחלתי בחרתי לעצור באמצע כי לא ראיתי את הסוף הטוב,

ועכשיו שאני ניצב בפני כל הדרכים הראשונות, אני נותר חסר בטחון ושפוף ודוחה את הדרך,

ותועה לעצמי האם עדיף להתחיל דרך שלא בטוח אסיים, או להמשיך ולנדוד במחשבותיי עד שאמצא את הדרך אותה ארצה לסיים בכל מקרה?

נכתב על ידי BenISHere , 6/12/2012 03:43  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBenISHere אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על BenISHere ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ