הבלוג של אורי הייטנר

תיקון ליל שבועות תשע"ג, קריית שמונה 16.5.13

ערב טוב וחג שמח!

ר' ישראל מסלנט, אבי תנועת המוסר בליטא במאה ה-19, נהג לספר שלילה אחד הלך ברחוב, וראה אור דולק באחד הבתים. הוא הציץ פנימה, וראה סנדלר יהודי עובד אל תוך הלילה. למה אתה עובד בשעה מאוחרת כל כך? הוא שאל אותו. השיב הסנדלר: כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן.

חג שבועות כבר מאחורינו, אנו במוצאי אִסרו חג, אבל הנר שלנו דולק, ויש הרבה מה לתקן והרבה צורך בתיקון, וגם תיקון ליל שבועות, לא מאוחר לעשות.

שמי אורי הייטנר, מנהל מרכז "יובלים" – מרכז פלורליסטי לתרבות וזהות יהודית במכללה האקדמית תל-חי. מרכז "יובלים" שותף לקבוצת ארגונים החובר זו השנה השלישית לקיום במשותף של תיקון ליל שבועות ומפגשים נוספים בחגי ישראל, שנועדו להעניק צביון יהודי, ציוני, קהילתי לחיינו בקריית שמונה ואצבע הגליל, באופן הנותן ביטוי לדרכים השונות ולמגוון אורחות החיים שלנו. שותפינו הם "הלל" בתל-חי, האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך, עיריית קריית שמונה, המועצה הדתית קריית שמונה, ישיבת ההסדר קריית שמונה ואחרונים חביבים – מארחינו, מתנ"ס קריית שמונה, שאנו שמחים מאוד על חידוש פעולתו והצטרפותו לקואליציית הארגונים. אנו מודים ל"צו פיוס", למכללת תל-חי ולמחלקה להתחדשות יהודית בקהילה בחברה למתנ"סים שנרתמו אף הם להצלחת הערב – מי בקמח ומי בתורה.

הנושא שאותו ננסה לברר הערב, הוא  – האם שנת 2013 היא שנת מהפך ביחסי חילונים, דתיים וחרדים בישראל? הערב יפתח בפאנל, ימשך במעגלי שיח ולימוד ויסתיים בשירה בציבור, באמפיתיאטרון החאן, בהובלתו של גבי ברלין.

אני מזמין אל הבמה את משתתפי הרב שיח – ח"כ הרב דב ליפמן וח"כ איילת שקד.

הרכב הפאנל מסמל – אם לא את המהפך, לפחות את הציפיה והתקווה למהפך כזה. איילת שקד היא הח"כית החילונית הראשונה במפלגה שהיא גלגולה של המפד"ל. איני מדבר על לפני 30 – גם לפני שלוש שנים קשה היה להאמין שדבר כזה יתכן. הרב דב ליפמן הוא ח"כ חרדי במפלגה ששם משפחתו של העומד בראשה הוא לפיד. האם מישהו יכול היה לחלום על כך לפני עשור? הרב ליפמן אינו יחיד. מספר 2 ברשימת "יש עתיד", ומי שמכהן היום מטעמה כשר החינוך, הוא ראש ישיבה, הרב שי פירון. וברשימת המפלגה ח"כית דתית נוספת – ד"ר עליזה לביא. אבל נדמה לי שמי שמזוהה יותר מכל באותה מפלגה עם הנחלת היהדות לעם, היא דווקא ח"כית חילונית – ד"ר רות קלדרון, שהשתתפה כאן בתיקון ליל שבועות אשתקד, כשלא חלמה אפילו על הכנסת. מבולבלים? גם אנחנו. מה קורה כאן?

האם ברית האחים בין "הבית היהודי" ו"יש עתיד" הוא קוניוקטורה פוליטית טקטית זמנית; ברית אינטרסים של מו"מ קואליציוני, או באמת ובתמים משהו חדש מתחיל בחברה הישראלית ובפוליטיקה הישראלית? מצד שני, אנו שומעים את החרדים החשים פגיעה קשה ונוראה, כמי שהודרו מהקואליציה וכמי שנרדפים בשנאת חרדים והופכים לשק החבטות של החברה הישראלית. וכך לצד סממנים של חיבורים ואחדות, אנו רואים ביטויים של פלגנות וקרע. אז מה קרה השנה בחברה הישראלית, בפוליטיקה הישראלית?

שני המשתתפים בפאנל יאמרו דברי פתיחה של כעשר דקות, ולאחר מכן שאלות מהקהל ושאלות שלי.

* במגילת העצמאות הכרזנו שמדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החרות, השלום והצדק לאור חזונם של נביאי ישראל. בן גוריון נהג לומר שישראל תהיה אור לגויים. בנימין זאב הרצל תיאר את מתווה המדינה בספרו אלטנוילנד כחברת מופת וצדק חברתי. אתמול קראנו את עשרת הדברות – הקוד המוסרי העמוק ביותר שהיהדות הנחילה לאנושות כולה. מגילת רות אותה קראנו אתמול היא מגילת החסד, מגילה של ערבות הדדית ואחריות חברתית וקהילתית. אנו רואים בה הגשמה בפועל, הלכה למעשה, של מצוות לקט, שכחה ופאה, שבה אלה שיש להם נותנים משלהם לטובת אלה שאין להם. ובאותו יום, התפרסם דו"ח העוני של ארגון ה-OECD דו"ח קלון המעיד שחברת המופת, שאמורה להיות אור לגויים, היא המדינה המובילה בעוני, ובחמישיה הפותחת בפערי השכר.

כמדינה יהודית, המחויבת לערכי היהדות – מה מתחייב מאתנו לעשות כדי לתקן את החברה והכלכלה בישראל?

- שאלות והתייחסויות מהקהל וסבב מסכם.

ברכת ראש העיר – הרב נסים מלכה.

קדימון לכנס האקדמי – "צדק חברתי ביהדות", יום א' 19.5.13.

מעגלי שיח ולימוד:

"יובלים" וישיבת ההסדר (איימי קליין, לוני נתנזון ואליאב סמואל) – מחלוקת לשם שמים. חילונים ודתיים במרחב הציבורי.

"הלל" (טליה איצקוביץ' ועקנין) – חיים ביחד. חינוך וחיי קהילה משותפים בין המגזרים.

ניגון נשים "יובלים" (גלית דקל) – נשים מובילות התקרבות. מודל לשיח מקדם חיבור בין ציבורים.

מכללת תל-חי (ד"ר איילת שביט) – ערבות הדדית ביהדות דתית וביהדות חילונית.

החברה למתנ"סים (שרה טסלר) – נשים במגילת רות.

מה כל כך "דתי" בהעמדת פושע בראש מפלגה "דתית"?

האם לקיחת שוחד היא מצווה הכתובה בתורה של מועצת "חכמי" התורה?

האם עובדיה נרדם בשיעור בו נלמד הפסוק: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" (דברים טז, יט)?

ואם זה לא חילול השם – חילול השם מהו?

* "חדשות בן עזר"

לכבוד נפתלי בנט,

כבוד שר הדתות,

כאשר נתבקשתי לכתוב צרור עצות לשר הדתות, התלבטתי למי ראוי למען אותו – אליך או לסגנך, ח"כ בן דהן. הרי אתה – ראשך במשרד המסחר והכלכלה וסגנך ינהל בפועל את משרד הדתות.

ואף על פי כן, הגעתי למסקנה שאתה הכתובת – לא רק מאחר ועליך מוטלת מלוא האחריות, בהיותך השר וחבר הממשלה, אלא בעיקר בזכות מי שאתה ומה שאתה מייצג; את הכמיהה לכך שמשהו חדש יתחיל בחברה הישראלית. ובמשרד הקטן מבין השניים שעל כתפיך, טמונה הזדמנות לשינוי מהפכני באחד הנושאים הדורשים שינוי מהותי, יחסי דת ומדינה בישראל. במשרד הזה, בכוחך לחולל שינוי ולהתחיל משהו חדש תחת הישן והמסואב.

בחברה הישראלית מתחוללים במקביל שני תהליכים מנוגדים – תהליך של הקצנה, קיטוב והתפוררות ותהליך של התחדשות יהודית ציונית הנושאת תקווה לתחיה ובנין מחדש של החברה הישראלית על בסיס של סולידריות, אחדות וממלכתיות. המערכת הפוליטית, יש לציין, הייתה הקטליזטור של התהליך השלילי. בעקבות הבחירות האחרונות, לראשונה, החלה לחלחל לפוליטיקה הישראלית הרוח של התהליך החיובי. הברית בין "הבית היהודי" לבין "יש עתיד", אם אינה קוניוקטורה קואליציונית גרידא, עשויה לסמן את התמורה הזאת. משרד הדתות מעניק לך עוצמה לחולל את השינוי הדרוש.

* האתגר הראשון הניצב לפתחך, כשר הדתות ומנהיג "הבית היהודי", הוא בחירת הרב הראשי. אין גורם במדינת ישראל שאחראי לחילול השם יותר מהרבנות הראשית, המרחיקה את הציבור החילוני והמסורתי מן היהדות, בשל קיצוניותה, חרדיותה, עסקנותה, זלזולה בציבור ונטייתה להתיישר אחרי הקיצונים ביותר, באופנת ה"חומרות" שלא הייתה מביישת את בית שמאי ביום רע במיוחד. הציבור החילוני איבד את האמון במוסד הזה.

התלות של האזרחים ברבנות, בצמתים מרכזיים בחייו האישיים, הופכת את כל האזרחים היהודיים בישראל לבעלי עניין ברבנות. הרבנים הראשיים חייבים להיות אנשים המקובלים על כלל הציבור, הנהנים מאהדתו ושיש בכוחם לחולל מהפכה בדמותה ותדמיתה של הרבנות. מבין המועמדים הקיימים, רק הרב סתו נהנה מן האמון הזה ומסוגל ורוצה להוביל מהפכה כזו. לפיכך, משימתך הראשונה היא לגלות מנהיגות, להתייצב לצד הרב סתו ולהטיל את מלוא כובד משקלך בתמיכה בו. עליך לדחות על הסף את כל העסקאות המכוערות עם ש"ס, ברוח חוקק לי חוק פרסונלי ואחוקק לך חוק פרסונלי ונבחר שני אנשים שאינם מתאימים, מאחר ואין הם נהנים מאמון הציבור. ולצד התמיכה ברב סתו, עליך להוביל את הציונות הדתית להעמדת רב "ספרדי" ראוי, שייהנה אף הוא מאמון כלל הציבור ויהיה מחויב אף הוא למהפכה הנדרשת; לא רב חרד"לי ולבטח לא רב גזען.

* מן הראוי, שהקדנציה הבאה של הרבנים הראשיים תהיה האחרונה שיש בה הפרדה בין "אשכנזי" ו"ספרדי". אחרי 130 שנות ציונות ו-65 שנות מדינה, נשכיל להוציא מתוכנו את הגלות ולמחוק את ההפרדות העדתיות האנכרוניסטיות והפלגניות הללו. רב ראשי ישראלי אחד, יבטא את אחדות ישראל, להבדיל מהשבטיות והכיתתיות שבמצב הקיים.

* ישראל היא מדינת העם היהודי, ויש לשים קץ למצב האנומלי, שבו היא מתנכרת לזרמים הגדולים ביותר ביהדות העולם. על ישראל להעניק מעמד שווה לזרמים ביהדות, הן לשם חיזוק זיקתה לעם היהודי בתפוצות הגולה וזיקתם של יהודי הגולה לישראל, הן כדי לעודד את עלייתם לארץ והן כיוון שגם בישראל קיימים הזרמים הללו. ואם הענקת מעמד שווה היא מהפכה מרחיקת לכת מידי בעבורך, עשה לפחות את הצעדים הראשונים, של הידברות עם כל הזרמים, מתוך כבוד, פתיחות, אהבת ישראל ואחווה יהודית.

* העליה הגדולה מחבר העמים בדור האחרון, היא אחד הניצחונות הגדולים בתולדות הציונות. העובדה שלאחר 70 שנות דיכוי נורא מצד המשטר הסובייטי, פתאום קמו יהודי בריה"מ בבוקר וראו שהם עם והתחילו ללכת לא"י, היא התגלמות המושג נצח ישראל לא ישקר. הניכור כלפיהם, בעיקר מצד הממסד הרבני ואי ההכרה ביהדותם, היא חרפה לאומית. מן הראוי לקבל החלטה גורפת המכירה ביהדותם של כל העולים. ואם אין בכוחך, או אין בך אומץ לצעד המתבקש הזה, למצער – הובל מהלך ממלכתי ברוח הפעולה הנעשית בידי רבני צהר, של הוכחת יהדותם של מרבית העולים, ולצדו מהלך של גיור ברוח טובה ולאומית, בלי לכפות על המתגיירים לשקר ולהעמיד פנים. הגרים מתקבלים לעם היהודי, והעם היהודי בימינו אינו רק אורתודוכסי, ולכן הצטרפות לעם היהודי אינה צריכה להיות כרוכה בדרישה להתחפש לדתיים אורתודוכסים.

* ההצבעה ברגליים, של ישראלים רבים הבוחרים שלא להתחתן דרך הרבנות, היא בראש ובראשונה תוצאה של המפגש עם הממסד החרדי השולט ברבנות ואינו מאיר פנים, אם לנקוט לשון המעטה. מהפכה ברבנות תשנה את המצב הזה, אולם הגיע הזמן לבחון את עצם המונופול של הרבנות על הנישואין בישראל. מן הראוי שתהיה אפשרות לנישואין אזרחיים, לצד האפשרות לנישואין יהודיים. שינוי כזה יחייב את הגורמים המקדמים נישואין ברוח היהדות לדרכיה השונות, ובראשם הרבנות, להשתפר ולהתחרות על לבם של הזוגות הנישאים. אני מאמין שצעד כזה יחזק את מוסד הנישואין היהודי ואת מוסד המשפחה היהודית.

* לנאום הבכורה של ח"כ רות קלדרון בכנסת נחשפתי דרך קישור בדף הפייסבוק שלך, שמעליו כתבת "משהו חדש מתחיל". רות מייצגת מהלך תרבותי היסטורי בחברה היהודית הישראלית – ההתחדשות היהודית. תגובתך מעידה על כך שאתה רואה בתנועת ההתחדשות היהודית בעלת ברית טבעית של הציונות הדתית.

ההתחדשות היהודית במרחב החילוני בישראל נעשית בדרכים שונות – בתי מדרש, קהילות תפילה, ישיבות, ארגוני שיח, קבוצות לימוד, אירועי חג ומועד ועוד ועוד. רבבות ישראלים, אולי מאות אלפים, נוטלים בהם חלק. הגיעה העת לחדול מן ההתעלמות הממלכתית מן המהלך החשוב הזה. מן הראוי שמדינת ישראל תכיר במהלך ובחשיבותו, ותעודד אותו באמצעות מימון ממלכתי – תקציבי משרד החינוך, התרבות והדתות.

* תנועת "נאמני תורה ועבודה" מציעה תכנית מפורטת לשינוי מהותי ומשמעותי באופן התנהלות חיי הדת במדינה, באמצעות ביזורם והעברת האחריות והתקציב לידי הקהילה. מהפך כזה – דמוקרטיזציה של החיים היהודיים בישראל, יעניק משמעות ועניין בחיים היהודיים שיתקיימו בקהילות השונות – קהילות דתיות מכל הזרמים וקהילות מתחדשות, קהילות חרדיות וקהילות דתיות לאומיות, שתתנהלנה בדרכן הייחודית, על פי קריטריונים מוסכמים. מהפכה כזו עשויה להיות תרומתך הגדולה ביותר לחברה הישראלית.

... ומי יודע אם לעת כזאת הגעת להנהגה.

* "סטטוס"