לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: ֳ©ֳ₪ֳ£ֳ¥ֳ÷. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מלכים א ח: מי צריך את המקדש?


פרק ח' מתאר את המעמד החשוב ביותר מאז כניסת בנ"י לארץ ישראל – חנוכת בית המקדש. שבע שנים בנה שלמה את בית המקדש – מפעל חייו, המיזם הלאומי והדתי המרכזי של שנות מלכותו. הוא מכנס את העם לירושלים, ליטול חלק במעמד. ובמרכז המעמד – תפילתו הפומבית של המלך שלמה, הבנאי הגדול של בית המקדש.

 

מה יאמר שלמה בנאומו? מן הסתם יהלל את מקומו וחשיבותו של בית המקדש. לבטח יתעלם מן הדילמה האמונית שבעצם קיומו; שהרי לשם מה זקוק האל הכל יכול, בורא העולם, שאין לו גוף ולא מראֶה, לבית חומרי שנבנה בידי אדם?

 

שלמה מפתיע, והוא עצמו מעלה את הסוגיה, בעיצומו של טקס חנוכת הבית. ולא זו בלבד שהוא מעלה אותה כדילמה, תשובתו חדה וחלקה ואינה משתמעת לשני פנים: אין לאלוהים כל צורך בבית המקדש. "הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ?! הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ! אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי!"

 

נו, אז למה בנית? לשם מה כל המשאבים העצומים, העבודה הרבה הממון הרב?

 

שלמה מסביר, שבית המקדש לא נבנה למען אלוהים, אלא למען בני האדם. דיברה תורה בלשון אדם. יש צורך לאדם בעצם-המחשה, מעין חפץ מעבר, שיגשר על הפער בין יכולת התפיסה האנושית המוגבלת, הזקוקה למוחשי, לבין האלוהות הבלתי מוגבלת, הבלתי נתפסת, תרתי משמע. הפולחן אינו למען אלוהים, אלא למען האדם. אלוהים אינו זקוק לעולות וזבחים וגם לא לתפילות ולתרי"ג מצוות. האדם זקוק להם, כדי לעבוד את אלוהיו. לשם כך, מסביר שלמה, בניתי את בית המקדש.

 

וּפָנִיתָ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ, יְהוָה אֱלֹהָי, לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה, אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם. לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל הַתְּפִלָּה, אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ, אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה. וְשָׁמַעְתָּ אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְאַתָּה תִּשְׁמַע אֶל מְקוֹם שִׁבְתְּךָ אֶל הַשָּׁמַיִם. וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ".

 

בית המקדש נועד לתווך בין האדם והעם לבין האלוהים. שם האדם יתפלל לאלוהים. אך גם כאשר אינו נמצא שם, גם כאשר בני העם יפלו בשבי, תפילתם תכוון דרך בית המקדש, כאמצעי מוחשי לכיוון תפילתם אל האלוהים. ומעניין וראוי לציון, שבית המקדש אינו מיועד רק לתפילת יהודים, אלא גם לתפילת נוכרים הרוצים בכך.

 

בהמשך תפילתו מפרט שלמה שורה של מקרים שבהם נדרשת תפילה, והיא תעשה באמצעות בית המקדש. ומי שבולטת בהעדרה, היא עבודת הקורבנות. בכל נאומו, מדבר שלמה על בית המקדש אך ורק כעל בית תפילה. זו עבודת ה' הרצויה. אף מילה על פולחן הקורבנות.

 

רק מסיים שלמה את תפילתו, ומה הוא עושה? פותח בית מטבחיים המוני לקרבנות: וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַיהוָה: בָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְצֹאן מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף, וַיַּחְנְכוּ אֶת בֵּית יְהוָה הַמֶּלֶךְ וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

 

איך ניתן להסביר את הפרדוכס הזה, את הפער בין פולחן התפילה שבנאום לפולחן הקורבנות שבתום הנאום? אני רואה את הפרדוכס ופתרונו כדומים לפרדוכס של עצם קיום הבית. הפער בין הדיוטא העליונה של הרצוי, לבין המציאות. הפולחן הראוי והרצוי הוא התפילה, אך כנראה שעם ישראל עוד לא היה כשיר לכך, והיה זקוק עדין, כשלב מעבר, בפולחן הקורבנות. אולם תפילתו של שלמה מבשרת את העתיד לבוא.

 

וכמה מוזר שבימינו, אלפיים שנה אחרי שנגמלנו מעבודת הקורבנות והלכנו קדימה, יש מי שעוד מתגעגעים ועורגים לפולחן הזה. 

 

* 929

נכתב על ידי הייטנר , 3/2/2016 18:27   בקטגוריות חינוך, יהדות, תרבות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מלכים א ז: ארכיטקטורת ההיבריס של שלמה


פרק ו' הוקדש לתיאור המפרט הטכני ותהליך הבניה של בית המקדש. המתואר עורר תמיהות ושאלות – כל זה, לשם מה? האם אלוהים זקוק לבית כזה? הרי כאשר דוד ביקש להקים את הבית אמר לו ה': "לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן. בְּכָל אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת עַמִּי, אֶת יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים?"

 

בפרק ז' אנו מתחילים לקבל תשובה. הפאר הוא מטרה בפני עצמה. והשאלה היא את מי רוצה שלמה לפאר – את האלוהים שאינו זקוק לפאר הזה ואינו חפץ בו, או שמא את המלך שיזכה לכך שבית האלוהים ייקרא לדורות על שמו: "מקדש שלמה"?

 

מסתבר שהמיזם הלאומי האדיר של בניין בית המקדש, לא היה מיזם הבניה הגרנדיוזי היחיד. לצדו היה מיזם בניה גרנדיוזי לא פחות – בניין ארמונו של המלך שלמה.

 

לא פחות?! הרבה יותר!

 

על בית המקדש נאמר במילים האחרונות של פרק ו' "וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים". וההמשך הישיר, פרק ז', נפתח במילים הבאות: "וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה". אורכו של מיזם הבניה שנועד להאדיר את שלמה היה כמעט כפול מאורכו של המיזם שנועד להאדיר, לכאורה, את שם ה'.

 

ושמא אורך המיזם אינו עדות מספקת. אולי בניית הארמון התעכבה בשל העדיפות לבניית ביהמ"ק. יש צורך בפרמטרים נוספים. נבחן את גודלו של הבית.

 

בית המקדש: "וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַיהוָה שִׁשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ".

 

ארמון המלך: "וַיִּבֶן אֶת בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ". כלומר לא הארמון כולו, אלא רק "בית היער", יתכן שאולם הכניסה לארמון, גדול באופן משמעותי יותר מגודלו של בית המקדש כולו, הגדול והמפואר בפני עצמו. תיאור המפרט של הארמון מדהים בפארו.

 

מצטיירת לנו תמונה מבהילה, של מלך שכל בקשתו הייתה לב חכם לשפוט בצדק את העם ולהבחין בין טוב ורע, שאיבד את הצפון, והתמכר לגאווה אלילית ממש, בונה לעצמו ארמון פאר בארכיטקטורת היבריס. שלמה מצטייר בהדרגה כהיפוכו של אידיאל המלך שקראנו בספר דברים, וקרוב יותר לאזהרת שמואל את בני ישראל מפני "מלך ככל הגויים" שהם ביקשו להמליך עליהם.

 

ואם כבר בראשית מלכותו הצבעתי על נישואיו של שלמה עם בת פרעה כזריעת זרע הפורענות, בפרק שלנו אנו כבר קוראים על הפאר שהוקדש לה: "וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה כָּאוּלָם הַזֶּה".

 

מחר המלך הזה יחנוך את בית המקדש.

 

* 929

נכתב על ידי הייטנר , 2/2/2016 16:53   בקטגוריות חינוך, יהדות, מנהיגות, תרבות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מלכים א ו: בונים בית מקדש


דוד המלך רצה להקים את בית המקדש, אך אלוהים אסר עליו. לדוד הייתה משימה דחופה יותר ואולי חשובה יותר – להילחם באויבי ישראל, להגן על הממלכה, להרחיב את גבולותיה, לנצח את צריה, להבטיח את קיומה, ליצור הרתעה שתאפשר קיום לאומי בשלווה.

 

כששלמה עלה לשלטון, הוא לא מיהר להקים את בית המקדש. קודם כל הוא ייצב את הכלכלה והבטיח שפע לעם. הוא השתית את הממלכה על צדק חברתי, שבו השפע מחולק באופן צודק, כך שכל נתיני הממלכה ייהנו מפירותיו. הוא תרגם את העוצמה הצבאית שיצר אביו ליחסי שלום עם השכנים. הוא מיתג את ממלכתו ואת עצמו כגורם בינלאומי שכל מנהיגי העולם משחרים לפתחו ועולים אליו לרגל ללמוד מחוכמתו. הוא עיצב מערכת משפט צודקת, המושתתת על אבחנה חדה בין טוב ורע ועל חכמתו של שלמה.

 

ורק אחרי שהשיג שלמה את כל אלה, הוא חש שהגיעה השעה למיזם הלאומי והדתי הגדול, מפעל חייו – הקמת בית המקדש. מיזם שארך שבע שנים, והעסיק רבבות עובדים ישראליים וזרים.

 

ונשאלת השאלה – לשם מה? למי זה נחוץ? אלוהים הכל יכול, שכבודו מלא עולם, היושב בשמים למעלה ובארץ מתחת וכל היקום אינו יכול להכיל אותו – הוא זקוק לבית, מעשה ידי בשר ודם?

 

פרק ו' מציג את המפרט הטכני של המקדש – לשם מה הפאר הזה? לשם מה הבזבוז הזה? וכבר בפרק הקודם, נרמז לנו מחיר המיזם: "וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר. לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה אֲשֶׁר עַל הַמְּלָאכָה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה" – שכבה של 150,000 עובדים קשי יום, שקופים, ומעליהם שכבה דקה של 3,300 רודנים קטנים. ועוד טרם הזכרנו את המסים הכבדים שהוטלו על העם כדי לממן את המיזם, שלא לדבר על מיזמים אחרים שבהם ניגע בפרקים הבאים.

 

נכון לעכשיו, איש אינו מוחה. העם באופוריה. אך החשבון – בוא יבוא.  

 

 * 929

נכתב על ידי הייטנר , 1/2/2016 17:00   בקטגוריות חברה, חינוך, יהדות, כלכלה, מנהיגות, תרבות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ