לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: ֳ©ֳ₪ֳ£ֳ¥ֳ÷. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ויקרא ו': עולות וזבחים או צדק ומשפט?


פרק ו' ב"ויקרא" פותח את פרשת "צו" הממשיכה את הקו של קודמתה – תיאור עבודת הקורבנות.

 

האם מצוות הקורבנות נועדה להגשמה כבר במדבר, או רק עם ההגעה לא"י? על כך קיימת מחלוקת. על פי הנביא עמוס, בני ישראל לא הקריבו קורבנות במדבר. "הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם-לִי בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, בֵּית יִשְׂרָאֵל?!"

 

הנביא עמוס מזכיר לעם ישראל, בשם האלוהים, שהוא ידע היטב להסתדר בלי קרבנותיהם בכל ארבעים השנים במדבר, שנות עיצוב העם וחינוכו. הוא אומר זאת בנבואת התוכחה, בה הוא מבהיר להם שאין לו כל צורך בפולחן, אלא בצדקה ומשפט. "שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶם. כִּי אִם-תַּעֲלוּ-לִי עֹלוֹת וּמִנְחֹתֵיכֶם לֹא אֶרְצֶה וְשֶׁלֶם מְרִיאֵיכֶם לֹא אַבִּיט".

 

כאשר אני קורא את פרקי עבודת הכוהנים, ברור לי שמדובר בשלב פרימיטיבי ביהדות, שבה עבודת הקורבנות נועדה למנוע את זליגת העם לאקסטזה של העבודה הזרה, שכללה קורבנות אדם. אך האם אלוהים זקוק לסטייקים הללו? האם ריח הניחוח המוזכר שוב ושוב "עושה לו את זה"?

 

נביאי ישראל ובמיוחד עמוס, שעל שמו קראתי בשם בני הבכור, סולדים מהפולחן הזה ומציבים חלופה אחרת לגמרי לעבודת השם: "שִׂנְאוּ-רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט".

 

הפונדמנטליזם של הגופים המתאווים לעבודת הקורבנות ומתאמנים לחידושה, זר לי ואני רואה בו איום על עתיד היהדות והעם היהודי. לא זה המודל היהודי הראוי. המודל הראוי הוא חברת המופת, לה פיללו מייסדי המדינה כשהתחייבו במגילת העצמאות: "מדינת ישראל תהא מושתתה על יסודות החירות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל". זה האתגר שלנו גם היום. 

 

* 929

נכתב על ידי הייטנר , 3/5/2015 00:44   בקטגוריות היסטוריה, חברה, חינוך, יהדות, משפט, תרבות  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ויקרא ד: נשיא כי יחטא


פרק ד' בספר ויקרא עוסק בקורבן החטאת.

 

סלידתנו המוצדקת מעבודת הקורבנות, עלולה להסתיר מעינינו את המסרים הערכיים והאתיים המצויים גם בפרקי עבודת הקורבנות בספר ויקרא. לכן, כדאי לנסות לנטרל את הטכניקה שאינה רלוונטית לימינו, מאותם מסרים, ולהאיר עליהם בזרקור בן ימינו. מכאן ניתן יהיה לצאת לחיפוש הדרך להתאמת אותם ערכים לימינו.

 

קורבן החטאת המופיע בפרק שלנו הוא הקורבן שאנו נדרשים להקריב כדי לכפר על חטא שעשינו בשגגה. יש כאן מסר ערכי, שמצד אחד מבחין בין פשע בכוונה תחילה לבין חטא בשגגה, אך מצד שני, אינו פותר אותנו מאחריות על חטא בשגגה ועל הצורך לכפר עליו. זוהי תביעה מיוחדת לאחריות. אין די בכך שלא חטאתי במכוון. מצופה ממני להיות ערני כל העת ולפעול באופן אקטיבי כדי להימנע מכישלונות מוסריים.

 

מסר חשוב נוסף הוא מעמדם של המנהיגים – הכהן המשיח והנשיא. הם אינם פתורים מקרבן החטאת על שגיאותיהם. אך אין די בכך. הם נדרשים לקורבן אחר משל אחד האדם. כיוון שהם מנהיגים, נדרשת מהם אחריות גדולה יותר. עליהם לשמש דוגמה ולכן חטא שלהם, גם בשגגה חמור יותר. הן הם עלולים להחטיא את הרבים. כאשר מדובר בראשי העם, הנזק שבחטאיהם רב יותר, ולכן כפרתם צריכה להיות מהותית יותר.

 

אתגר ליהדות המתחדשת – למצוא תחליף ראוי, המתאים לימינו, לקרבן החטאת בכלל, ולקרבן החטאת של המנהיגים בפרט. 


* 929

נכתב על ידי הייטנר , 29/4/2015 00:56   בקטגוריות חינוך, יהדות, מנהיגות, משפט, שחיתות, תרבות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ויקרא ג: לאור מלאכתם של כוהני ישראל


האם הייעוד והייחוד של מדינת ישראל, יהיה על פי ויקרא פרק ג' או ישעיהו פרק א'?

 

במגילת העצמאות לא נאמר ש"מדינת ישראל תהא מושתתה על יסודות הזבח, השלמים והקורבן לאור מלאכתם של כוהני ישראל".

 

במגילת העצמאות נאמר ש"מדינת ישראל תהא מושתתה על יסודות החירות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל".

 

נביאי ישראל היו אופוזיציה לדת הקורבנות והציבו אלטרנטיבה – חזון מוסרי, שהוא גם לאומי וגם אוניברסלי, גם דורש ערבות הדדית בתוך עם ישראל וגם סולידריות אנושית.

 

חרף העובדה שמדינת ישראל נמצאת מיום הקמתה במאבק דמים יומיומי על עצם זכותה להתקיים, היא דבקה בבחירה היהודית של מגילת העצמאות. עם כל הקשיים, עם כל השגיאות, עם כל הביקורת המוצדקת – חזון הנביאים הוא האופק שלה.

 

לא בכדי, דווקא מדינת ישראל הקטנה, המצויה במלחמת קיום תמידית, היא מעצמת-על הומניטרית, שתרומתה לאנושות חורגת מכל פרופורציה לגודלה ולבעיותיה. הדבר בא לידי ביטוי כל אימת שקורה אסון הומניטרי בכל מקום על פני הגלובוס. ישראל נרתמת מיד, מגייסת את כושר האלתור והיצירתיות המאפיינים אותה יחד עם מקצוענותה ועוצמתה, כדי לסייע במקביל לישראלים במצוקה באשר הם ולבני אדם במצוקה באשר הם. אנו נוכחים בכך שוב ושוב, ונוכחנו בכך השבוע בנפאל.

 

במוצאי שבת שודרה בטלוויזיה תכנית עם בן גוריון, שצולמה בשנתו האחרונה, נועדה לשידור במוצאי יום הכיפורים שבו פרצה המלחמה ונגנזה ל-42 שנים. גם במרומי גילו, בסכמו את מפעל חייו ובהותירו צוואה רוחנית לעמו, דיבר בן גוריון על ישראל כמדינת מופת, כאור לגויים. בכל שעת מבחן ומשבר ישראל מוכיחה שהיא נאמנה לחזון מייסדיה.

 

"ונברכו בך כל משפחות האדמה" נאמר לאברהם בהתגלות הראשונה אליו, והדברים נשנו בדברי האלוהים ליצחק וליעקב. בכל מבחן ומשבר, אנו מוכיחים שהדברים היטיבו לחלחל ל-DNA שלנו.

 

* 929 

נכתב על ידי הייטנר , 27/4/2015 22:40   בקטגוריות חברה, חוץ וביטחון, יהדות, מנהיגות, ציונות, עולם, תרבות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ