לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: ׳§׳™׳‘׳•׳¥. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

על דמותה ומשמעותה של התנועה


ב-5-6 ביוני, תתכנס ועידת התנועה הקיבוצית לוועידתה החמישית. הוועידה היא המוסד העליון של התנועה, המתכנס אחת למספר שנים. הוועידה הקודמת נערכה לפני 5 שנים. נושא הוועידה הוא "קיבוציונות – מאז ולתמיד". ביומה השני, תתמקד הוועידה ביעדי העשיה הציונית של התנועה הקיבוצית. יומה הראשון של הוועידה יוקדש לציון וחגיגת 80 שנה לחומה ומגדל ויובל להתיישבות בגולן. הוועידה תתקיים בעין גב, וחציו הראשון של היום הראשון יוקדש לסיורים בגולן (אחד הסיורים – בהדרכתי). אני אייצג את אורטל כציר בוועידה.

 

קבוצה מתוך אנשי ה"שמאל" הקיצוני בתנועה יצאה נגד קיום הוועידה בגולן ונגד חגיגות היובל. הם פרסמו גילוי דעת בעיתונות הקיבוצית, פנו למזכירות התנועה ותבעו להביא את הנושא לדיון במועצת התנועה, שהתקיימה ב-18.5 באפעל. גם במועצה השתתפתי כציר מטעם אורטל.

 

בראשית הישיבה, המשנה למזכ"ל גיל לין תיאר את תכנית הוועידה. בפתח הדיון, עלו בזה אחר זה מתנגדי הוועידה בגולן. אתמצת את דבריהם בשלושה נימוקים: א. אקיבוש. ב. אקיבוש. ג. אקיבוש.

 

את דבר הגולן הבאנו ערן גליק ממרום גולן ואני. אף שאין זה מקובל למחוא כפיים בישיבות המועצה, בסיום דבריי מחא הקהל כפיים, מה שמעיד על הלך הרוח בקרב צירי המועצה.

 

אחרון הדוברים היה מזכ"ל התנועה ניר מאיר, שנשא דברים נחרצים. משפט המפתח בדבריו היה: "התנועה הקיבוצית הייתה תמיד החלוץ לפני המחנה. כך היה בדגניה, כך היה בחומה ומגדל, כך היה בי"א הנקודות בנגב וכך היה בגולן". מילים כדורבנות. (לצערי, מזה 35 שנים התנועה הקיבוצית אינה מקימה קיבוצים ואין בכוונה להקים ולו קיבוץ אחד, ועל כך היה לי ויכוח עם ניר מאיר, בביקור מטה התנועה באורטל, בשבוע שעבר).

 

הדיון הסתיים בהצבעה. ים של ידיים התרוממו בעד הצעת המזכירות לקיים את הוועידה כמתכונתה. מי נגד? הקומץ. לא היה אפילו צורך למנות את הקולות, אך מספר המתנגדים היה חד ספרתי.

 

****

 

להלן נאומי במועצה:

 

זמן רב לא עמדתי על הבמה הזאת, אולם בשנות ה-90, שנות המאבק על הגולן, הרביתי להופיע כאן כנציג קיבוצי הגולן, בפני מרכז התק"ם, ולהביא את דבר החברים בגולן.

 

לא אחת שאלו אותי חבריי, למה אני מתעקש? למה אני משקיע כל כך הרבה, בפלח קטן כל כך באוכלוסיה הישראלית, שמשקלו במשאל עם על הגולן אפסי ושתמיכת מרבית חבריו בנסיגה כמעט מובטחת?

 

תשובתי הייתה, שאני מודע לכך, אך איני עושה זאת כתושב הגולן המשכנע ציבור מצביעים, אלא כחבר קיבוץ הנאבק על נשמתה ועל דמותה של תנועתי.

 

כך אני חש גם היום. תושבי הגולן מצויים בעיצומם של אירועי היובל, אירועים רבים ומגוונים, לאורך שנה שלמה. בעוד כחודש נחגוג את היובל בעצרת רבתי, בהשתתפות נשיא המדינה, המייצג בנוכחותו את כלל אזרחי ישראל. מה כל כך חשוב לנו, לקבל גם את הוקרת התנועה הקיבוצית?

 

וגם כאן, אני חש שיותר משהדבר חשוב לי כתושב הגולן, הוא חשוב לי כחבר בתנועה הקיבוצית. בקיום הוועידה בגולן, מצדיעה התנועה הקיבוצית לקיבוץ, להתיישבות, לרעיון הקיבוצי, לתנועה הקיבוצית, שחוללה את אחד ממפעלי ההתיישבות החשובים והמוצלחים ביותר בתולדות הציונות, ולבטח את מפעל ההתיישבות הקיבוצית המוצלח ביותר שנוצר אחרי קום המדינה.

 

מפעל ההתיישבות בגולן הוא בראש ובראשונה מפעל של התנועה הקיבוצית. הוא צמח מיוזמה של קיבוצי הגליל העליון מיד לאחר המלחמה. הוא החל בהתיישבות חלוצי מרום גולן בעלייקה, חמישה שבועות בלבד אחרי המלחמה. ארבעת היישובים הראשונים בגולן היו קיבוצים; הֶחלוץ לפני המחנה.

 

במשך כמעט עשרים שנה, לאחר קום המדינה, התנועה הקיבוצית הייתה בבצורת התיישבותית. אף תנועה לא הצליחה להקים קיבוצים, גם לא בשעה שהוקמו מאות מושבים בגליל ובנגב. מפעל ההתיישבות בגולן פתח עשור של התיישבות קיבוצית, בגולן, בבקעת הירדן ובצפון ים המלח, ובאותה תנופה – גם בגליל, בנגב ובערבה. יש לתנועה הקיבוצית מלוא הסיבות לגאווה על המפעל הזה, וכל הסיבות שבעולם לציינו ולחגוג אותו בוועידה, המוקדשת לקיבוץ וציונות.

 

מפעל ההתיישבות הקיבוצי בגולן, היה של שלוש התנועות. הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים דחפו להתיישבות והובילו אותה, אך גם הקיבוץ הארצי, הגם שהייתה בתוכו מחלוקת, נטל בה חלק חשוב מאוד. הדבר בא לידי ביטוי, בראש ובראשונה, במעשה ההתיישבותי – בהקמת שניר, גשור ונטור. אך בנוסף לכך, חשוב לציין ולזכור, שנציגי מפ"ם והקיבוץ הארצי בממשלה ובוועדת השרים להתיישבות, היו שותפים מלאים להחלטות על יישוב הגולן. איני מדבר על אחריות משותפת מעצם ישיבתם בממשלה, בדומה לאחריותם להתיישבות בבקעת הירדן למרות שהם התנגדו לה. אני מדבר על שותפות כמי שתמכו תמיד, ללא סייג, בכל ההחלטות על ההתיישבות בגולן בעשור שבו המערך היה בשלטון – ובעשור זה הוקם רוב מניינו ובניינו של מפעל ההתיישבות בגולן.

 

טועה ומטעה מי שנאחז ב"נוסחת גשור" ש"יישובינו לא יהיו מכשול לשלום", כבעלת משמעות. הרי איש ממתנגדי הקמת גשור לא תמך בהקמת הקיבוץ בעקבות הנוסחה הזאת, ובצדק לשיטתו, כי הוא ידע שההחלטה להקים יישוב, להכות שורש, לשלוח אנשים לבנות את בתיהם, את משפחותיהם ואת חייהם בגולן, משמעותית לאין ערוך יותר מכל ערימת מילים. גם תומכי ההתיישבות הבינו זאת, ולכן היו מוכנים לשלם את מס השפתיים הזה. לבוא היום, אחרי 45 שנים, כאשר חלוצי גשור הם כבר סבים לנכדים, ולהיאחז בנוסחה העבשה הזאת, זה... תסלחו לי, קצת מגוחך.

 

פתחתי בתקופת המאבק על הגולן, ובו אסיים. אין כמעט שבוע שבו לא אומֵר לי מישהו שבזמן המאבק על הגולן הוא היה נגדנו, בעד הנסיגה, והיום הוא מודה בטעותו ובצדקתנו. "איזה מזל שעמדתנו לא התקבלה", הוא אומר לי. היום ברור לכל, שמשמעות עקירתנו מהגולן, הייתה מסירת הגולן למשרפות של אסד, והבאת דאעש וג'בהת אל נוסרה אל חופי הכינרת ואל גדת הירדן. האסון הזה נמנע בזכות קיומה של ההתיישבות בגולן.

 

לתנועה הקיבוצית יש זכות ראשונים בהתיישבות בגולן. ההתיישבות בגולן הוכיחה, שגם אחרי קום המדינה, לא רק טנקים ומטוסי קרב, אלא בראש ובראשונה מתיישבים וחלוצים מעצבים את גבול המדינה.

 

את ההצלחה הזאת ראוי שנחגוג, במלאת יובל להתיישבות בגולן, לצד חגיגת 80 שנה לחומה ומגדל.

 

****

 

עד כאן נאומי.

 

סיפרתי בראשיתו על הופעותיי הרבות בפני מוסדות התנועה בתקופת המאבק. אז, חשתי עוינות רבה, בשל עצם ה"חוצפה" להיאבק נגד הממשלה "שלנו". העוינות הגיעה לשיאה לאחר רצח רבין.

 

הפעם, התמוגגתי לבטא את הקונצנזוס הרחב בתנועה. עובדה זו מבטאת את ההתפכחות הכללית בציבור הישראלי בנושא הגולן. ואני מקווה שהיא מבטאת גם את העובדה שהתנועה הקיבוצית אינה מנותקת לגמרי מן החברה הישראלית.


* מידף - עלון קיבוץ אורטל

נכתב על ידי הייטנר , 18/5/2017 16:55   בקטגוריות אורטל, הגולן, היסטוריה, התיישבות, התנועה הקיבוצית, חוץ וביטחון, נאומים, פוליטיקה, ציונות, קיבוץ  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נאום במועצת תק"צ 18.5.17: על נשמתה ודמותה של התנועה


זמן רב לא עמדתי על הבמה הזאת, אולם בשנות ה-90, שנות המאבק על הגולן, הרביתי להופיע כאן כנציג קיבוצי הגולן, בפני מרכז התק"ם, ולהביא את דבר החברים בגולן.

 

לא אחת שאלו אותי חבריי, למה אני מתעקש? למה אני משקיע כל כך הרבה, בפלח קטן כל כך באוכלוסיה הישראלית, שמשקלו במשאל עם על הגולן אפסי ושתמיכת מרבית חבריו בנסיגה כמעט מובטחת?

 

תשובתי הייתה, שאני מודע לכך, אך איני עושה זאת כתושב הגולן המשכנע ציבור מצביעים, אלא כחבר קיבוץ הנאבק על נשמתה ועל דמותה של תנועתי.

 

כך אני חש גם היום. תושבי הגולן מצויים בעיצומם של אירועי היובל, אירועים רבים ומגוונים, לאורך שנה שלמה. בעוד כחודש נחגוג את היובל בעצרת רבתי, בהשתתפות נשיא המדינה, המייצג בנוכחותו את כלל אזרחי ישראל. מה כל כך חשוב לנו, לקבל גם את הוקרת התנועה הקיבוצית?

 

וגם כאן, אני חש שיותר משהדבר חשוב לי כתושב הגולן, הוא חשוב לי כחבר בתנועה הקיבוצית. בקיום הוועידה בגולן, מצדיעה התנועה הקיבוצית לקיבוץ, להתיישבות, לרעיון הקיבוצי, לתנועה הקיבוצית, שחוללה את אחד ממפעלי ההתיישבות החשובים והמוצלחים ביותר בתולדות הציונות, ולבטח את מפעל ההתיישבות הקיבוצית המוצלח ביותר שנוצר אחרי קום המדינה.

 

מפעל ההתיישבות בגולן הוא בראש ובראשונה מפעל של התנועה הקיבוצית. הוא צמח מיוזמה של קיבוצי הגליל העליון מיד לאחר המלחמה. הוא החל בהתיישבות חלוצי מרום גולן בעלייקה חמישה שבועות בלבד אחרי המלחמה. ארבעת היישובים הראשונים בגולן היו קיבוצים; החלוץ לפני המחנה.

 

במשך כמעט עשרים שנה, לאחר קום המדינה, התנועה הקיבוצית הייתה בבצורת התיישבותית. אף תנועה לא הצליחה להקים קיבוצים, גם לא בשעה שהוקמו מאות מושבים בגליל ובנגב. מפעל ההתיישבות בגולן פתח עשור של התיישבות קיבוצית, בגולן, בבקעת הירדן ובצפון ים המלח, ובאותה תנופה – גם בגליל, בנגב ובערבה. יש לתנועה הקיבוצית מלוא הסיבות לגאווה על המפעל הזה, וכל הסיבות שבעולם לציינו ולחגוג אותו בוועידה, המוקדשת לקיבוץ וציונות.

 

מפעל ההתיישבות הקיבוצי בגולן, היה של שלוש התנועות. הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים דחפו להתיישבות והובילו אותה, אך גם הקיבוץ הארצי, הגם שהייתה בתוכו מחלוקת, נטל בה חלק חשוב מאוד. הדבר בא לידי ביטוי, בראש ובראשונה, במעשה ההתיישבותי – בהקמת שניר, גשור ונטור. אך בנוסף לכך, חשוב לציין ולזכור, שנציגי מפ"ם והקיבוץ הארצי בממשלה ובוועדת השרים להתיישבות, היו שותפים מלאים להחלטות על יישוב הגולן. איני מדבר על אחריות משותפת מעצם ישיבתם בממשלה, בדומה לאחריותם להתיישבות בבקעת הירדן למרות שהם התנגדו לה. אני מדבר על שותפות כמי שתמכו תמיד, ללא סייג, בכל ההחלטות על ההתיישבות בגולן בעשור שבו המערך היה בשלטון – ובעשור זה הוקם רוב מניינו ובניינו של מפעל ההתיישבות בגולן.

 

טועה ומטעה מי שנאחז ב"נוסחת גשור" ש"יישובינו לא יהיו מכשול לשלום", כבעלת משמעות. הרי איש ממתנגדי הקמת גשור לא תמך בהקמת הקיבוץ בעקבות הנוסחה הזאת, ובצדק לשיטתו, כי הוא ידע שההחלטה להקים יישוב, להכות שורש, לשלוח אנשים לבנות את בתיהם, את משפחותיהם ואת חייהם בגולן משמעותי לאין ערוך יותר מכל ערימת מילים. גם תומכי ההתיישבות הבינו זאת, ולכן היו מוכנים לשלם את מס השפתיים הזה. לבוא היום, אחרי 45 שנים, כאשר חלוצי גשור הם כבר סבים לנכדים, ולהיאחז בנוסחה העבשה הזאת, זה... תסלחו לי, קצת מגוחך.

 

פתחתי בתקופת המאבק על הגולן, ובו אסיים. אין כמעט שבוע שבו לא אומר לי מישהו שבזמן המאבק על הגולן הוא היה נגדנו, בעד הנסיגה, והיום הוא מודה בטעותו ובצדקתנו. "איזה מזל שעמדתנו לא התקבלה", הוא אומר לי. היום ברור לכל, שמשמעות עקירתנו מהגולן, הייתה מסירת הגולן למשרפות של אסד, והבאת דאעש וג'בהת אל נוסרה אל חופי הכינרת ואל גדת הירדן. האסון הזה נמנע בזכות קיומה של ההתיישבות בגולן.

 

לתנועה הקיבוצית יש זכות ראשונים בהתיישבות בגולן. ההתיישבות בגולן הוכיחה, שגם אחרי קום המדינה, לא רק טנקים ומטוסי קרב, אלא בראש ובראשונה מתיישבים וחלוצים מעצבים את גבול המדינה.

 

את ההצלחה הזאת ראוי שנחגוג, במלאת יובל להתיישבות בגולן, לצד חגיגת 80 שנה לחומה ומגדל.

נכתב על ידי הייטנר , 18/5/2017 15:21   בקטגוריות הגולן, היסטוריה, התיישבות, התנועה הקיבוצית, חוץ וביטחון, נאומים, פוליטיקה, ציונות, קיבוץ  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אורטל - תכניות ראשונות


בשנה הבאה ימלאו ארבעים שנה לאורטל.

העליה לקרקע הייתה ב-1 ביוני 1978.

חלוצי החבורות שהקימו את אורטל, עלו לגולן כבר ב-1977, ישבו במרום גולן והחלו לעבד את אדמות אורטל (ברשומות הרשמיות מקובל להגדיר את שנת העליה לקרקע של אורטל כ-1977).

ההחלטה על הקמת אורטל, "הקיבוץ הרביעי" כפי שכונה, בהיותו הרביעי בגוש קיבוצי הקיבוץ המאוחד בצפון הגולן, הייתה ב-1976, ואז החלו כל ההכנות, הקמת החבורות וגרעיני הצופים, הכשרה בבית השיטה ובהמשך הקמת יסודות היישוב ושטחיו.

 

אולם כפי שנראה להלן, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, כשהחלו להתרקם תכניות ההתיישבות בגולן, האזור שבו הוקמה אורטל סומן כאזור להתיישבות חקלאית.

 

****

 

מיד לאחר מלחמת ששת הימים, גויס המתכנן עוזי גדור, בידי המחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית, לתכנון ההתיישבות בגולן.

 

כבר בנובמבר 1967, הוגשה תכנית הפיתוח הראשונה של הגולן: "רמת הגולן – הצעת תכנית מוקדמת לפיתוח חקלאי".

 

5 חודשים בלבד חלפו מאז שחרור הגולן, ומתכנן שהגיע לאזור שקודם לכן כף רגל ישראלי לא דרכה בו, כבר הציג תכנית רצינית, מגובשת, מסודרת, מתומחרת ומפורטת, לפיתוח החקלאי; 33 עמודים כולל מפות וטבלאות, ניתוח צרכים, ניתוח משאבי קרקע ומים ועוד. התכנית מעוררת התפעלות, בעיקר לנוכח היותה מוקדמת כל כך.

 

ניכר בתכנית שילוב של חזון ומעוף עם מקצועיות ומעשיות. אם נשווה את התכנית למציאות, נראה שיש לא מעט פערים, אך בעיניי אין זה מוריד מערכה, כיוון שכל מה שנוצר כאן, הוא תוצאה שלה ושל התכניות שבאו אחריה, תוך התאמה למציאות, שלעולם אינה זהה לתכנית.

 

התכנית מדברת על הקמת 20 יישובים חקלאיים בגולן.

 

בתכנית, מחולק הגולן לשלושה אזורים: "הרמה הצפונית", "הרמה הדרומית", "חופי הירדן והכנרת" (הבטיחה). על אזור "הרמה הצפונית" נכתב בתכנית: "מצטיין בגובהו, במקורות מימיו, במשקעיו ובמרעהו. מאידך, מוגבל יחסית בשטחי עיבוד".

 

הענפים המומלצים ליישובי צפון הגולן: מטעי אגוז (פקאן, אגוז-המלך), גידול שלחין (גידולים לזרעים, תפו"א לריבוי, כותנה, עגבניות לתעשיה), בע"ח לבשר (בקר, צאן), פלחה בעל.

 

השטחים הראויים לעיבוד בצפון הגולן מסתכמים ב-20,000 דונם. צפון הגולן מחולק לשלושה תת אזורים. אחד מהם הוא דלווה, ובו 3,000 ד'. אזור דלווה הוא האזור שלנו – כלומר מיד לאחר שחרור הגולן, כבר בתכניות הפיתוח וההתיישבות הראשונות, 11 שנים לפני הקמת אורטל, תוכננה התיישבות באזור!

 

****

 

שנה מאוחר יותר, בנובמבר 1968 הוציא חבל הגליל של המחלקה להתיישבות תכנית נוספת: "תכנית פעילויות ברמת הגולן בשנת 1969/1970".

 

זו אינה תכנית פיתוח, דוגמת התכנית שהזכרתי לעיל, אלא תכנית פעילות שנתית לביצוע אופרטיבי; למעשה – תכנית תקציבית. עלות התכנית - 26-30 מיליון ל"י (במספר נושאים הוצגו חלופות שונות, ולכן התקציב מודולרי).

 

עיקר התכנית הוא תקצוב יישובי גל ההתיישבות הראשון בגולן; היישובים שהוקמו או היו על סף הקמה. מדובר בשליש (!) מן היישובים שקמו בגולן עד היום.

 

בין היתר, נכללה בה – תכנית להכשרת קרקע, ליישובים הקיימים וליישובים פוטנציאליים. תכנית ההכשרה הוצגה בשלוש חלופות תקציביות. בכל החלופות הופיע סעיף של הכשרת 500 ד' בדלווה.

 

אין לי נתונים האם התכנית אושרה, באיזה היקף והאם באמת הוכשרו 500 ד' ראשונים בדלווה כבר בשנת 69-70, אבל הכשרה כזאת הייתה מרכיב בכל חלופה בתכנית תקציבית מעשית.

 

****

 

בינואר 1969, הוציא חבל הגליל של המחלקה להתיישבות תכנית אזורית ליישוב ופיתוח הגולן. גם הפעם המתכנן הראשי היה עוזי גדור ועמו בצוות:

אברהם בן דוד, מיכאל גלעד, עדנה לרמן, רפאל לרמן וישראל פריאון.

 

תכנית זו הייתה מסודרת ומבוססת יותר מהתכנית הראשונית. זו תכנית רבת מעוף, ולמרבה הצער, גם היום, במלאת יובל להתיישבות בגולן, אנו רחוקים מאוד ממימושה; מימוש שאמור היה להתבצע במשך עשר שנים.

 

ליבת התכנית: "הגולן יהיה אזור מאוכלס אשר יפותח כיחידה אורגנית שלמה. עמוד שדרתו תהיה מערכת דרכים מרכזית יעילה, הקושרת את חלקיו השונים לחטיבה אחת. מערכת זאת בנויה על ציר צפון דרום המחבר את הגולן אל מרכזי הארץ. לאורכו יתרכזו יישובי הגולן החקלאיים ומרכזי הקייט [=תיירות]. במוקד המערכת תמוקם עיר הגולן".

 

בעיניי, גדולתה של התכנית, הייתה בתובנה שיש צורך בעיר בגולן, במרכז הגולן. המתכננים סימנו את האזור המתאים להקמתה, ואכן, קצרין הוקמה בקרבת מקום.

 

מסיבות שנויות במחלוקת (יש על כך סיפור רשומון שאינו מעניינו של מאמר זה) התכנית נגנזה. הרעיון של הקמת עיר, נשאר קבור בארגזים. רק טראומת הפינוי במלחמת יום הכיפורים, והתובנה שיש צורך באכלוס מהיר ומאסיבי של הגולן כדי להיות גורם משמעותי ויציב, הפילה את האסימון בקרב הנהגת מתיישבי הגולן, שיזמו, הובילו ודחפו את הממשלה להחליט על הקמת קצרין ולהקימה בפועל.

 

מתוך התכנית: "אוכלוסיית האזור תגיע לכ-55,000-60,000 נפש, בכלל זה כ-10,000 בני מיעוטים, מרביתם דרוזים. כשני שליש מכלל האוכלוסיה היהודית תתגורר בעיר אם אמנם יוחלט על הקמתה, ויתרה בכפרים החקלאיים ובמרכזי הקייט.

 

כלכלתה של האוכלוסיה המוצעת תבוסס על משאבים מקומיים ועל כאלה שאינם מחייבים זיקה לאזור, בכלל זה מפעלי תעשיה ומלאכה; מפעלים אלה יתרכזו בעיר הגולן. תושבי העיר יתפרנסו גם על מתן שרותי תיירות. האוכלוסיה הכפרית תעסוק בענפי משק המבוססים על נתוניו הטבעיים של האזור; החשובים ביניהם הם החקלאות והקייט".

 

בחלוקה האזורית בתכנית זו, מוגדר האזור שמגובה 700 מ' ומעלה, "האזור הקר". וכך תואר "טיפוס המשק" באזור זה: "כאן יפותח משק מתמחה בגידולים הנענים לתנאי הקור האופייני לאזור. גידולים אלו כוללים: מטעי נשירים ואגוזים, גידולי זרעים ופקעות (תפוחי אדמה לזרעים), ירקות רגישים לחום (חסה גזר, כרוביים), אשר באזור זה ניתן יהיה לגדלם בעונת הקיץ הבלתי מקובלת ועוד. ענף בקר לבשר במרעה טבעי, ומטע סובטרופי, בריחוק מה (במדרונות הבטיחה) ישלימו את תמונת המשק החקלאי. ענפים שאינם חקלאיים, כגון שירותי קייט ותעשיה חקלאית וניטרלית, ישלימו את המערכת הכלכלית של היישובים".

 

התכנית מדברת על מערך יישובים חקלאיים שיכלול 17-22 יישובים בגולן. גודל היישוב המוצע: כ-130-150 משפחות.

 

מעניין המקום המרכזי שהוקדש בתכנית לענף התיירות והקיט בגולן, "מסקי שלג לסקי מים" (חודש אח"כ יצאה תכנית אב גדולה לפיתוח תיירות ונופש בגולן).

 

והיכן אורטל ניצבת בתכנית?

 

לתכנית הפיתוח של 1969 מצורפת מפה. על המפה מסומנות נקודות, ללא שם, שמוגדרות: יישוב (מתוכנן) או יישוב (אפשרות).

 

במיקום של אורטל מסומן יישוב כ"אפשרות". לעומת זאת, בצדו המזרחי של הכביש, למרגלות השיפון – יישוב מתוכנן.

 

****

 

אני עורך כעת מחקר מקיף על גל ההתיישבות הראשון בגולן. עיקר המחקר שלי מתמקד בצד הפוליטי אידיאולוגי, אך אני עוסק גם בצד התכנוני והפיסי של ההתיישבות. זו חוויה גדולה בעבורי, לעסוק בתקופה המכוננת הזאת, ההרואית הזו, של ראשית ההתיישבות בגולן.

 

התכניות שהזכרתי הן מן השנה וחצי שלאחר מלחמת ששת הימים, ומעניין להיווכח שכבר אז היה חזון של התיישבות באורטל.

 

לא חרגתי במסגרת מאמר זה מן התקופה שאותה אני חוקר, אך מעניין לעקוב אחרי המשך התכניות, ואיזה מקום תפסה אורטל עד הקמתה.

 

* מידף - עלון קיבוץ אורטל

נכתב על ידי הייטנר , 7/5/2017 14:34   בקטגוריות אורטל, הגולן, היסטוריה, התיישבות, התנועה הקיבוצית, חוץ וביטחון, ציונות, קיבוץ  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ