לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2007

בזכות ועדת הקבלה


אני חבר בקיבוץ שיתופי. כל שכר עבודתי נכנס לקופת הקיבוץ. אין קשר בין גובה שכר עבודתי ושכר עבודת אשתי לתקציב שמשפחתי מקבלת מקופת הקיבוץ. קופת הקיבוץ מממנת את הבריאות, החינוך, התרבות, הרווחה, הביטחון הסוציאלי וצרכים נוספים שלנו, של כל חבריו. הקיבוץ הוא קהילה. הקהילה היא משפחה מורחבת. על מנת לקיים מערכת חיים כזאת, יש צורך ברמת חברות, אמון ואינטימיות גבוהה בין השותפים בקהילה. האם כדי לקיים מערכת כזאת, מותר לי לבחור את שותפיי? האם יתכן שמחר אאלץ להגיע לבית המשפט, כדי לדון בעתירה של אדם שלא התקבל למשפחה הזאת, בטענת אפליה? האם יתכן שבית המשפט יפסוק נגד הקיבוץ, ויקבל את טענתו של העותר, שבאי קבלתו יש משום פגיעה בזכויות האזרח שלו?

 

לא אופתע אם זה יקרה. מבחינה מהותית, פסיקה כזאת, בעבורי, כמוה כפסיקה של בית המשפט שיקבל עתירה של אישה נגדי, בטענה שבכך שהתחתנתי עם אישה אחרת, הפליתי אותה לרעה ופגעתי בזכויות הפרט שלה, ובעקרונות השקיפות והמכרז ההוגן. אבל שיח הזכויות המשפטני המשתלט על חיינו והורס כל חלקה טובה בחברה הישראלית, לא יתייחס לבחירת חבר לקיבוץ כאל בחירת בת זוג. בשיח זה, אין מקום לקהילה. זהו שיח אינדבדואליסטי, המתייחס לזכויות הפרט בלבד, ומבחינתו אין לקבוצה רשות למנוע מפרט להתגורר במקום בו הוא חפץ.

 

לא, אין עדיין התערבות כזו בקליטת חברים לקיבוץ שיתופי. קבוצה המקיימת שותפות כלכלית בתוכה, עדיין נתפסת כחבורה וולונטרית הרשאית לבחור את חבריה. אולם השיח המשתלט, אינו מכיר עוד בזכותה של קהילה שאין בה שותפות כלכלית לבחור את חבריה, ומתייחס לכך כפגיעה בזכויות האזרח.

 

סוגיית ועדות הקבלה ליישובים הקהילתיים עולה לעתים תכופות יותר ויותר לדיון בבתי המשפט ובתקשורת. לאחרונה הוא עלה שוב על סדר היום הציבורי, בעקבות הקרנת סרטה של רוני אבולעפיה "משפחה מושלמת" בערוץ "יס דוקו"; סרט העוסק בוועדות הקבלה ליישובים קהילתיים בגליל ובגולן. מאחר ולא ראיתי את הסרט, לא אתייחס אליו, אלא רק לנושא גופו, ולכתבות בעיתונות הכתובה לקראת הקרנתו ובעקבותיה. הכתבות היו ביקורתיות מאוד כלפי ועדות הקבלה (אף שגם הסרט ביקורתי כלפיהן, הכתבות אף טענו כלפי הסרט שביקורתו רפה מידי).

 

כך, למשל, כתב חגי חיטרון בביקורת הטלוויזיה ב"הארץ": "מעמדים משפילים, חטטנות חוצפנית, ייהוד הגליל, אפליית ערבים... הישגו של הסרט הוא עיצוב קונוטציה חדשה למילים 'ארץ ישראל היפה', שנשמעות פתאום רע. הארץ נשארת יפה מבחינת הנוף אבל דוחה למדי מבחינה אנושית. ארץ של קבוצות שסולדות זו מזו, של סיסמאות שנעות בין פשטנות חלולה לגזענות... שמירה על טוהר אתני ועל אקסולסיוויות".

 

אני תומך בוועדות הקבלה. איני רואה דרך לקיים קהילה, גם קהילה בלתי שיתופית, ללא יכולת לבחור את חבריה. קהילה מבוססת על מטרות משותפות, על אורח חיים משותף, על ערכים משותפים, על מערכת יחסים בין חבריה, על זהות תרבותית משותפת. קהילה אינה מבוססת על אנשים זהים, אפילו לא על אנשים דומים, אך אין לה קיום אם חבריה אינם חולקים מערכת ערכים ותרבות משותפת. אחרת לא תהיה זו קהילה, אלא מקבץ של אנשים בעלי נדל"ן שהמגרשים שלהם קרובים פיסית זה לזה. במקבץ כזה אין צורך במטרות ובערכים משותפים, אין צורך בזהות משותפת, יש מכנה משותף אחד – הנדל"ן. תנאי הקבלה היחיד למקבץ כזה, הוא היכולת לרכוש את המגרש ולבנות עליו בית.

 

אבל יש אנשים שאינם מסתפקים בנדל"ן. הם מעוניינים בחברה, בקהילה, בהשתייכות, בהשפעה. הם מעוניינים לחיות במקום שיש לו זהות מסויימת. יש להם חלום אודות חברה המבוססת על דרך חיים מסויימת. כדי להקים מקום כזה, עליהם ליצור סגל של אנשים החולקים עמם את החלום המשותף. ואם המקום הזה כבר קיים, עליהם לקבל לתוכו את מי שרוצים ומסוגלים להתחבר לחלום.

 

מדובר ביישובים קטנים. חשוב להבין – אדם אחד יכול להרוס יישוב שלם. די בסוציומט אחד, טראבל מייקר מקצועי, שאין לו עניין אמיתי בזהות הקהילתית, אין לו עניין לתרום לחברה אלא רק לקחת ממנה, המכניס לקהילה שיח של "מגיע לי" ונלחם כל העת על פרינציפים מתוך תחושות קיפוח בלתי פוסקות, כדי להעכיר חיי קהילה שלמה. אם כך אדם אחד, קל וחומר מצב שבו כל החפץ בכך מצטרף לקהילה. מצב זה משמעותו אחת – אין יכולת קיום לקהילה.

 

איזו סיבה יש ליישוב קשת, יישוב דתי הנמצא במרחק רבע שעה נסיעה מביתי, לקבל אותי לשורותיו? למה זכותי לגור איפה שאני רוצה, גוברת על זכותם של חברי קשת לחיות באורח החיים הדתי בו הם בחרו, בלי שאחלל בנוכחות את השבת?  האם זכותי כאינדבדואל קודמת בהכרח לזכותו של קולקטיב לממש חלום? קיבוץ נטור שבגולן, עובר שינוי והופך למושב משותף לחילונים ולדתיים. חבריו החליטו, על מנת להגשים את חזון החברה המעורבת, להקפיד בקליטה על פריטט – בניית הקהילה כך שמחציתה תהיה חילונית ומחציתה דתית. ההקפדה על כך מבוססת על ניסיון מוצלח של יישובים קהילתיים מעורבים אחרים שנבנו בדרך זו. האין זו זכותם של אנשים שבחרו בהגשמת האידאל הזה, לדחות משפחה דתית, כיוון שמספר המשפחות הדתיות שפנו גדול יותר ממספר המשפחות החילוניות, וכדי לא לצבוע את היישוב כדתי ובכך לפגוע במימוש החלום? האם יש חטא כלשהו בכך שהיישוב יקים ועדת קבלה, שתבחן את ההתאמה של המשפחות המצטרפות לאורח החיים הזה? הרי משפחה דתית קיצונית אחת שלא תגלה סובלנות לאורח החיים של שכניה החילונים, או משפחה חילונית קיצונית אחת שתנהג "להכעיס", כדי לפרום את החוטים הדקים מהם טווה הקהילה הצעירה את צביונה.

 

חגי חיטרון לועג במאמרו לסדנה לקראת קליטת תושבים חדשים בכפר חרוב שבגולן, והגדרת מטרת הסדנה כ"קביעת ערכים משותפים לקהילה ולגיבוש זהות היישוב". הוא יוצא חוצץ נגד "תוכנם של החלומות" ומצטט: "דגש על זהות יהודית, גידול דמוגרפי מבוקר, בניית עתיד לדור הצעיר, קהילה ייחודית".

 

מה פסול הוא מצא בכך, שקבוצת אנשים רוצה לעצב קהילה על בסיס תרבות משותפת, על בסיס זהות משותפת. למה רצונם של אנשים להתאגד בחברה המחנכת את ילדיה עם דגש על זהותם היהודית, מוגדרת בפיו כ"שמירה על טוהר אתני" עם כל המטען השלילי שבביטוי קשה זה. למה ברור לחיטרון שלכל אדם כפרט זכות לעצב את זהותו, אך לקהילה אין זכות כזו?

 

משמעות הביקורת על ועדות הקבלה, אינה רק שלילת הוועדות, אלא שלילת רעיון הקהילה. היא ביטוי לשיח הזכויות האינדבדואליסטי, המנוכר, המשפטי, הטכני, שמחליף אצלנו את שיח הזהויות, שיש בו מקום לקולקטיב, לקבוצה, לקהילה, לאינטרקציה בין אנשים, לחברות, לסולידריות. ואף ששיח הזכויות מדבר בשם ערכים נעלים של שוויון וצדק, הוא עלול להביא להתפוררות החברה, לחוסר שוויון ולחוסר צדק.

 

* הפורטל לשוויון זכויות וצדק חברתי bsh

נכתב על ידי הייטנר , 22/5/2007 00:55   בקטגוריות אורטל, הגולן, חברה, יהדות, משפט, ציונות, קיבוץ, תרבות  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ