לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2013

פינתי השבועית ברדיו: מחכים למשיח


מחכים למשיח / שלום חנוך

פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 4.11.13

 

לפני כשלושים שנה, נקלעה ישראל למשבר הכלכלי החריף ביותר בתולדותיה. האינפלציה בישראל שברה שיאים והגיעה לשיעור של מאות אחוזים בשנה, של עשרות אחוזים בחודש. אני זוכר כותרת באחד העיתונים, כאשר מדד המחירים לצרכן הצביע על אינפלציה של למעלה מ-20% בחודש: תשמ"דד. היה בכך רמז לנבואות האפוקליפטיים על סוף העולם בשנת תשמ"ד, שנת 1983-1984. שיאה של האינפלציה היה בשנת 1984 – אינפלציה מפלצתית של 445% בשנה. שיא האינפלציה החודשית היה ביולי 1985 – 27.49%.

 

לכך הצטרף משבר מניות הבנקים בסוף 1983. מאז שנות ה-70 ויסתו הבנקים, באופן בלתי חוקי, את מניותיהם בבורסה, באמצעות הזרמת ביקושים מלאכותית. היה זה בתקופה של בולמוס ציבורי סביב הבורסה, שהפכה לספורט הלאומי של ישראל. הציבור הישראלי הפך לחברה של ספקולנטים בבורסה. הבועה הזאת התנפצה במחצית השניה של 1983, וב-6 באוקטובר, בדיוק במלאת עשר שנים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, הבורסה התמוטטה. "יום חמישי השחור", כינו זאת העיתונים.

 

ביום ראשון באותו שבוע, הופיע שר האוצר יורם ארידור בתכנית "מבט" בערוץ הטלוויזיה היחיד, זחוח כולו והכחיש את המשבר. הופעתו הייתה למשל ולשנינה, והביאה לשיא את חוסר האמון של הציבור בכלכלה, בבורסה, בשקל (הישן), מה שבא לידי ביטוי באותו יום חמישי.

 

כל האירועים הללו היו על רקע המשבר הלאומי של מלחמת לבנון הראשונה, והשילוב של השניים גרם למוראל לאומי שפוף ולתחושה קשה של משבר לאומי.

 

ב-1985 הוציא שלום חנוך את אלבום הסולו החמישי שלו "מחכים למשיח". היה זה לאחר שני אלבומים שלא זכו להצלחה מסחרית: "חתונה לבנה", שהיום נחשב בצדק ליצירת מופת ולאלבומו החשוב והאיכותי ביותר של שלום, ו"על פני האדמה". באלבום הרוק "מחכים למשיח", שילב שלום חנוך כמה שירי מחאה חברתית ופוליטית, שהבולטים שבהם היו "לא עוצר באדום", שכוון לשר הביטחון של מלחמת לבנון אריק שרון (ולימים היה שמה של ביוגרפיה שכתב העיתונאי עוזי בנזימן על שרון) ושיר הנושא, "מחכים למשיח".

 

השיר "מחכים למשיח" עסק במשבר הכלכלי ובנפילת הבורסה, דרך סיפור של חבורת ספקולנטים מכורים לבורסה, היושבים במשרד יועצים בת"א, ומחכים בעצבנות לבואו של אדם שקוראים לו "משיח", כנראה דמות מרכזית בחבורה. הם יושבים ומחכים ומחכים, אך "משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן". כמובן שהבחירה בשם סמלית – הצגת משיחיות השקר של הבורסה. מי שבא, היה איש משטרה שהודיע להם ש"הייתה תאונה ולכן משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן". "תאונה למי" הם שואלים ונענים – "תאונה למדינה... הבורסה נפלה, אנשים קופצים מהגג, גם משיח קפץ והודיעו שהוא נהרג". השיר מספר על כך ש"שר האוצר נתן ל'מבט' ראיון", ואני מניח שכוונתו לאותו מופע הזוי של ארידור. איני מבין מדוע שלום כתב "דצמבר המר", אולי הוא רצה לא להתמקד דווקא בתאריך המסוים של נפילת הבורסה, ולומר שמדובר במשבר ממושך.

 

השורות הבולטות בשיר, הן מסר פוליטי וחברתי חד: "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם. מה שבא בקלות באותה הקלות יעלם. האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול". מסר נגד ההתעשרות הקלה מעסקי אוויר.

 

מילות השיר ועוד יותר מכך – המנגינה, העבירו את תחושת הבולמוס, המתח והלחץ. התחושה הזו עברה גם בעטיפת האלבום – תמונה של מאפרה עמוסה בבדלי סיגריות מעוכים, על חלקן סימני אודם נשי.

 

בדרך כלל, מוסיקת מחאה אינה מוסיקה פופולארית, ואמנים משלמים מחיר מסחרי כאשר הם מבטאים עמדות שנויות במחלוקת. במקרה הזה, האלבום זכה להצלחה מסחררת ועד היום זה האלבום המצליח ביותר בקריירה של שלום חנוך. לאחר צאת האלבום, יצא שלום חנוך בסדרה קצרה של מופעי ענק מצליחים מאוד. אני נסעתי, יחד עם חניכיי בגרעין "טל" לאורטל, לצפות במופע בפארק הירקון, בהשתתפות כמאה אלף איש. האלבום הפך את שלום חנוך למוסיקאי הרוק הפופולארי ביותר בישראל של אמצע שנות ה-80.

 

יושבים שעות
מחכים שמשיח יבוא
משיח איש מפתח
ידו בכל ויד כל בו
ענן סמיך
וירוחם ממצמץ בשפתיו
יהודה מסתכל בשעון
ומפלבל בעיניו
משרד בצפון
ארציאלי בע"מ יועץ
אחר הצהריים
ובחוץ העולם מתרוצץ
לוחץ זמזם עונה
תביאי לנו קפה.

משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן...

שתיקה כללית
חמישה אנשים מתוחים
הדלת נפתחת
וירדנה כולה חיוכים
השחור ליהודה
התה לארציאלי הבן
ירדנה יוצאת
עזרא לא מפסיק לעשן
הנה כי כן מתחלפת
שעה בשעה
זקן ארציאלי יודע
שהוא לא טעה
נוטף זיעה ומרעים
בקולו על הבן.

משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן...

פעמון הכניסה
מנסר את אוושת המזגן
מקפיץ את ירוחם לדלת
חותך בעשן
ארציאלי הבן
מסתכל על אביו מהצד
ובפתח מתגלה
שוטר עם הכובע ביד
ויהודה אומר
משהו בטח קרה
אומר לו ירוחם
סתם לא שולחים משטרה
אומר השוטר הייתה תאונה.

ולכן משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן...

תאונה למי
שואל ארציאלי הבן
תאונה למדינה
עונה השוטר המסכן
הבורסה נפלה
אנשים קופצים מהגג
גם משיח קפץ
והודיעו שהוא נהרג
הכל אבוד
בוכה עזרא דהן הקבלן
משיח בשמיים
ואנחנו בלי הכסף כאן
וירדנה היפה ממלמלת
זה לא יתכן.

משיח לא יבוא
משיח גם לא יטלפן...

דצמבר המר
זעקו כותרות בעיתון
ושר האוצר נתן במבט ראיון
הציבור מטומטם
ולכן הציבור משלם
מה שבא בקלות
באותה הקלות יעלם
האזרח הקטן
נאלץ לשלם בגדול
ואותי מעניינת
ירדנה יותר מהכל
הולך למילואים
וסופר את הכסף שאין.

ומשיח לא בא
משיח גם לא מטלפן...

כן, כן משיח גם לא מטלפן.

נכתב על ידי הייטנר , 4/11/2013 22:53   בקטגוריות אמנות, אנשים, היסטוריה, חברה, כלכלה, מנהיגות, פוליטיקה, רדיו אורנים, תקשורת, תרבות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ