הבלוג של אורי הייטנר

בתגובה למאמר של משה גרנות "היסטוריה מתוקנת":

כפי שציין גרנות, יוכי ברנדס "תיקנה" בספרה "מלכים ג'" את הסיפור המקראי, לפיו מיכל נענשה ולא היה לה ולד, ואילו בספרה היא העמידה לה ולד.

בכך, הלכה יוכי ברנדס בעקבות חז"ל. ר' חסדא מציין שהכתוב הוא "לא היה לה ולד עד יום מותה", ודורש שביום מותה נולד לה ילד: "מאי דכתיב ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה, א"ר חסדא עד יום מותה לא היה לה, ביום מותה היה לה" (סנהדרין כ"א).

בכך הוא מחבר אותה אסוציאטיבית לרחל אמנו, שמתה בלדתה את בנימין. ואכן, בבראשית רבה, כאשר מסופר על מותה רחל, אומר המדרש: "שלוש הן שנתקשו בשעת לדתן, רחל ואשת פנחס ומיכל בת שאול" (ב"ר פ"ר).

* "חדשות בן עזר"