לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2011

פינתי השבועית ברדיו: מיליונים


מיליונים / אתי אנקרי

פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 1.8.11

 

מחאה חברתית שוטפת את כל רחבי הארץ. זהו מאבק על דמותה של המדינה, למען תחייתה של מדינת הרווחה, למען צדק חברתי. אני תומך בכל לבי במאבק (למרות שאני מודע לכך שלא מעט טרמפיסטים שותפים להובלתו, מתוך מניעים זרים). היום אקדיש את הפינה למאבק החברתי, ואשמיע את שירה של אתי אנקרי "מיליונים".

 

אתי אנקרי חזרה בתשובה. השיר הזה הפתיע אותי, לא בשל חזרתה בתשובה, לא הייתי מופתע משיר כזה מפי אהוד בנאי, למשל, אלא כיוון שאנקרי משדרת איזו "רוחְניות" ניו-אייג'ית, ומה לרוחניות כזו ולהבלי העולם החומרני? והנה, השיר הזה עוסק בצורה מובהקת במצבו החומרי של האדם, ובעיקר במצבו של מי שבלי כסף, "לא שווה פרוטה".

 

אתי מודעת לסתירה הזאת, ומתמודדת איתה בשיר. היא פותחת בכך שהיא "יודעת שהכסף לא חשוב" ובמקום אחר ש"הבריאות חשובה הרבה יותר מכסף" ובוודאי שהאהבה חשובה יותר. אבל היא גם יודעת שלעתים אלה סיסמאות שמשתמשים בהם אלה שיש להם, ככלי לבלום את ההתנגדות של אלה שיש להם, כדי שיוכלו להמשיך לדרוך עליהם.

 

הציטוטים האלה של הבריאות והאהבה החשובים יותר מכסף, כסיסמאות כוחניות של החזקים, מזכירים לי קמפיינים נוסח שרי אריסון. "השלום מתחיל בתוכי", כסיסמה ניו-אייג'ית מטמטמת, שנועדה להנציח את המצב הקיים. אתי אנקרי יודעת לזהות את סוזן, הבכירה מהבנק, שמוקסמת מהפשטות האוטנטית שלה, אבל במקביל מזהה את חולשתה, כמי שאין לה מזומנים, מה שמפשיט אותה מיכולת ההתנגדות והופך אותה טרף קל. אותה סוזן מפשיטה אותה מכבודה.

 

שלב ראשון בהתקוממות נגד עריצות, היא התודעה. לא בכדי, כל עריצות משקיעה בטמטום תודעתם של המדוכאים, כדי שיחשבו שטוב להם. אנקרי יוצאת נגד השקר המוסכם הזה. "אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת שאני לא יודעת כלום", אבל היא יודעת לזהות שמישהו דרך עליה.

 

הכסף והחומרנות ממש אינם הדברים החשובים בחיים, אבל כאשר הם באים מצד מי שיש להם כדי לשכנע את אלה שאין להם, כדי לשמר את המצב החברתי הקיים, הם אינם מבטאים את אמת החיים. כי אמנם הבריאות חשובה הרבה יותר מכסף, אבל כאשר בריאותם של אנשים נפגעת, כיוון שאין להם כסף לממן את בריאותם, זהו עוול ועושק. ויש כאלה מיליונים. אתי אנקרי קוראת לצדק חברתי.

 

מה שהופך את השיר לעוד יותר רלוונטי למאבק הנוכחי, הוא נגיעתו במעמד ה"עניים החדשים", כלומר אלה שעובדים ומתפרנסים, ואינם יכולים להתקיים בכבוד מפרי עמלם. "השתכרתי החודש לא רע / ובכל זאת הם הגיעו / להוציא לפועל אצלי בדירה". למעמד הזה הרבה יותר קשה להכיר במצבו ולהודות בו. אבל "אתה יודע שאני יודעת שאתה יודע" ויש צורך לומר את הדברים בגלוי ולהיאבק לשינוי.

 

אני יודעת שהכסף לא חשוב / אני יודעת אם הלך אולי יום אחד ישוב / אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת / שלחשוב עליו זה סתם בזבוז / של זמן שעובר עלינו גם בלעדינו הוא יזוז // אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת / שאני לא יודעת כלום / אבל מישהו היום דרך עלי / ואני לא יכולה לקום // אני יודעת שאתה יודע - / השתכרתי החודש לא רע / ובכל זאת הם הגיעו / להוציא לפועל אצלי בדירה // לקחו ת'טלויזיה ת'ארון ת'מגירה / שפכו את מה שבתוכה / אני יודעת שזה לא צודק ואין לי הוכחה // ניסיתי להגיד שהמיסים / הורגים כל הגיון / והם אמרו לי שהם לא גונבים, / הם לוקחים ברישיון // אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת / שאני לא יודעת כלום / אבל איך שזה קרה לי / לא יכולתי לקום // ויש כמוני מיליונים / מתגלגלים ברחובות / יש כמוני מיליונים / בכל מיני צורות / יש כמוני מיליונים / אנשים בני תמותה / בלי כסף, / לא שווים פרוטה // אני יודעת שהבריאות חשובה / יותר מכסף הרבה יותר / ועל אהבה אין מה לדבר / אסור בשום פנים ואופן לוותר // אני יודעת יש חובות מגלגולים / מתגלגלים עלינו ביקום / אז אם היום נפלתי / אולי מחר אני אקום // אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת / שאני לא יודעת כלום / אבל מישהו היום דרך עלי / ואני לא יכולה לקום // ויש כמוני מיליונים ... // אתה זוכר את סוזן הבכירה מהבנק / נתנה לי הרבה אהבה / בעיקר הפשטות הקסימה אותה, / נגעתי לליבה // זה לקח לה קצת זמן לתפוס את העניין / לשנות את הגישה שלה אלי / היא הבינה שאין לי מזומן / והפשיטה את כבודי מעליי // אתה יודע שאני יודעת שאתה יודע / שאני לא יודעת כלום / ממרומי מעלתה / לא יכולתי לקום // יש כמוני מיליונים / מתגלגלים ברחובות / יש כמוני מיליונים / בכל מיני צורות // יש כמוני מיליונים, / אנשים בני תמותה, / בלי כסף, / לא שווים פרוטה // היום זו אני, / מחר זה אתה. / בלי כסף.... לא שווים פרוטה.

נכתב על ידי הייטנר , 1/8/2011 22:56   בקטגוריות אמנות, חברה, כלכלה, תרבות, המאבק החברתי, רדיו אורנים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ