לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


שמי אילנה שקולניק. אני מידענית בספרייה 'כותר ראשון' בראשל'צ ומנהלת את מרכז מידע וייעוץ לתושב בשיתוף ש.י.ל. פתחתי בלוג זה על מנת: להרחיב דעת, לשתף, וליחצ"ן את מרכז המידע ואת המקצוע. הפלטפורמה התרחבה גם ליומן אישי (שכפי הנראה די השתלט...) לעונג לי.
Avatarכינוי:  אילנה שקולניק ilana shkolnik

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2007    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2007

חזרה במנהרת הזמן : מרומניה לישראל





סמל רומניה

אחרי 42 מעלות ברומניה, (אפילו זקני רומניה לא זוכרים כזה חום...),
חשש מפני התנחלות בבוקרשט הלוהטת בגלל שביתה בארץ,
וכל מיני תקלות קטנות / גדולות בדרך - שבתי הביתה בשלום.
לא שכאן קל בימים אלו. לחות כמו שלנו לא פגשתי שם, אבל אנחנו
ערוכים אחרת.
מזג האויר ברומניה - כאן
ולענייננו:
טיילתי למחוזות מולדובה וטרנסילבניה, טיול חוויתי. ממש לא נופש
ולא פינוקים. מסע אל ארץ אחרת, מאד שונה. יפהפיה. מעניינת.
כפי שכתבתי בפוסט קודם, אכן חזרתי אחורה במנהרת הזמן,
לפחות על פי המראות בכפרים. שם מתנהלים החיים כמו לפני מאתיים שנה:
חריש וקציר בכלים "של פעם": ראיתי אנשים קוצרים עם חרמש! עבודת יד
במלא מובן המילה. את התבואה הם עדיין מעבירים על גבי עגלות עץ
רתומות לסוסים.



בכפרים, ליד כל בית, באר אישית!



ברוב המקרים הבאר מחוץ לגדר. מאפשרת לגימת מים גם לעוברים
ושבים - לזכותם יאמר! אנחנו לא העזנו, כנראה שלא בצדק.
אגב, אם תבקשו לרכוש מים, בחנויות, תמיד תקבלו מים מוגזים, דהיינו סודה.
מים רגילים אינם ברפרטואר שלהם. יש. אבל צריך לדעת לבקש
ולהדגיש מים ללא גז. בקבוקים עם פקק לבן!
הנופים מדהימים. אגמים. יערות. הרים וגאיות, הצבע הירוק עדיין שולט.
אמנם שנת בצורת ברומניה אבל היא טרם הצהיבה.
גם הם מאד סובלים משינויי האקלים בעולם, ואינם ערוכים בהתאם.
מוזר, הערים כבר מודרניות ובהן מוזיאונים המראים את אותם כלי עבודה
"עתיקים" שפגשנו בדרך, כאילו עברו מן העולם...או לפחות מרומניה..
הערים התקדמו אם כי ברוב החנויות עדיין נדמה היה לי שאני בשנות
החמישים של המאה הקודמת. אופנה מיושנת, חפצים שכבר מזמן איבדנו
בהם עניין. לצד חנויות יוקרתיות.
הזהירו אותי מפני ילדים קבצנים / צוענים / מקבצי נדבות. היו כאלו אם
כי לא רבים. לפחות לא במחוזות בהם טיילתי. אבל ראיתי עוני, ראיתי הבדל
בין בתי עשירים, בתים מודרניים, לבין חושות של עניים. ורבים כאלה. עצוב!

לחברותי הספרניות: חיפשתי את הספר החדש של הארי פוטר ומצאתיו!
לא הבחנתי בחגיגה סביבו, לא ראיתיו מתורגם לרומנית, אבל הוא שם -
באנגלית.


ולקשר הישראלי: רומניה מוצפת מטיילים ישראלים ובצדק. יש מה לראות.
אך ממש לא מומלץ להכנס אליה בחודשים יולי-אוגוסט. אין מיזוג בחנויות,
אין מיזוג ברוב בתי המלון, קשה לטייל בתנאים שכאלה.
אין לצפות למציאות בחנויות. בערים יקר (ניתן להשתמש במטבע מקומי,
ליי, או יורו. דולרים נתקלו בסירוב.
בכפרים זול אבל אין מה לקנות, להוציא מפות או חולצות רקומות, למי שאוהב.
האוכל בדרך כלל זול. בערים - יקר.
אפרופו מזון.. שמענו בארץ על, חיפשנו את, שאלנו, ולא מצאנו:
(מצאתי בויקיפדיה לאחר שובנו..)

חלב ציפורים (Lapte de pasare) הנו קינוח עדין המקובל במטבח הרומני.

חלב ציפורים הנו קרם המופק על ידי בישול חלמוני ביצים בתוספת חלב ווניל.

לאחר הבישול מוסיפים חלבוני ביצים מוקצפים עם סוכר ווניל. המוצר המוגמר

הנו קרם וניל עדין שעליו צפים מצבורי קצף לבן עשוי מהחלבונים.

המראה של המוצר מאפשר לקרוא לו גם "כדורי שלג".

ויש האומרים שהוא בכלל...מאכל הונגרי.
עוד פגשנו אנשי עסקים ישראלים המסייעים לרומניה להתפתח ולכיס שלהם
לתפוח... ניצפו בשדה התעופה כשמיהרו לשוב לארץ, טרום שביתה (שלבסוף
לא היתה). חלקם גרים ברומניה. אחרים: שבוע - שבוע (כמו הטבחים בצבא,
ויש מי שמגיעים לארץ לסופי שבוע : חמישי - שני. לא פשוט להם ולמשפחותיהם.
אחד השלטים הבולטים שראיתי בכניסה לעיר בוקרשט היה של חב. עלית!
כמוהו היו של חברות נוספות "משלנו".
לגבי הניתוק מהאינטרנט וממיילים: למען האמת, ממש לא חסר לי.
הופתעתי. אבל ברגע שנכנסתי הביתה... המתג הראשון שנלחץ היה של
המחשב, כמובן.
ולתיעוד: צילמתי מאות תמונות. כמעט 100 ליום. ערכתי אותם באלבום שלי
באתר פליקר. מיינתי, דיללתי ובקושי ויתרתי על 200..
אתם מוזמנים לצפות ולהתרשם. אין טוב ממראה עיניים..
כאן
אגב, חלק רב מהתמונות צולם דרך שמשת האוטובוס (הרבה השתקפויות)
או בחשכה - האיכות בהתאם. אם כי הופתעתי לטובה.
גם הפוסט הבא יגע בטיול, הוא כבר רשום, אבל...אחד אחד.


נכתב על ידי אילנה שקולניק ilana shkolnik , 27/7/2007 15:43   בקטגוריות רומניה, ארועים אוטוביוגרפיים, המלצות, העשרה, סגנון חיים, סקירה, פנאי, תרבות  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הקודם    לדף הבא
דפים:  

152,541
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , התנדבות ומעורבות חברתית , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאילנה שקולניק ilana shkolnik אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אילנה שקולניק ilana shkolnik ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ