לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

I'm so tired of being here



כינוי:  +*+believe+*+

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2017


כמה זמן לא יצא לי לכתוב פה שנים... אני לא מאמינה 4 שנים פלוס ליתר דיוק, הפעם האחרונה שכתבתי פה זה שהילדה הבכורה שלי הייתה בת 9 חודשים...היום אני אמא ל3 בנות מדהימות משמעות של חיי, עדן אור ולוריאן הבכורה עוד מעט חוגגת יום הולדת 5 האמצעית 3 והקטנטונת בת חצי שנה....עברתי כל כך הרבה בשנים הללו חוויתי רגשות עוצמתיים כל כך של שמחה , עצבות, כעס, אכזבה, אדישות כל כך הרבה רגשות מעורבים בזמן קצר כל כך.... עברתי תקופות הכי מאושרות בעולם שאדם אי פעם יכול לחוות אבל עברתי גם תקופות לא פשוטות.... במילה אחת דיכאון בכמה מילים מחלת נפש שמטלטלת את כל החיים של כל כך הרבה אנשים, מחלה ארורה שמכחידה את הרצון לחיות ולשמוח מהדברים היפים שיש לחיים האלה להציע ויש המון.


מחלה שתקפה את בעלי בעקבות ילדות מזעזעת שהוא עבר של נטישה של שתי הוריו התעללות נפשית ופיזית ואדישות הורים שאני לא יודעת אם אפשר לקרוא להם הורים כי אין מילים לתאר למה שהם עשו לו בנפש בתור ילד והיום בתור גבר, הורים שנטשו אותו פעם אחר פעם הורים שאין להם מחילה כל כך הרבה חוסר איכפתיות שבחיים שלי לא ראיתי ולא הכרתי, כי אני תמיד גדלתי עם הורים שנתנו לי את כל כולם והקדישו לי את כל החיים שלהם אני הייתי מרכז העולם שלהם, ועד לפני כמה שנים הייתי בטוחה שכך צריכים להיות כל ההורים ושרובם זה ככה אבל היום אני מבינה כמה מזל נפל בחלקי שזכיתי בהורים כאלה וכמה זה לא מובן מאליו שיש לי את הקיר הבטון הזה שהם הוריי הקיר הזה שאני יכולה להשען עליו לא משנה מה הבית החם הזה שאליו אני ת מיד יכולה לחזור ולדעת שלא יחסר לי שום דבר....אז אנחנו חיים בדיכאון כבר כמה שנים טובות עד לפני שנפל לי האסימון חשבתי שאני חייה עם אדם שלא אוהב עצלן וכו... זה מחלה שכל כך קשה להבין ולהסביר זה אדם שלכאורה נראה בריא מאוד בעלי בן אדם מאוד אינטליגנטי אפשר לדבר איתו על כל נושא והוא מבין המון בכל תחום יש לו חוכמת חיים של אדם עם מיליון תארים והוא מדבר לעניין והכל אבל וזה אבל גדול הבן אדם חי בדאון גדול ברמה שאין לו חשק לצאת מהחדר החשוך קשה לו להרדם והוא מסתובב שעות במיטה אין לו חשק לצאת ולעשות שום דבר מלבד לברוח לתוך מציאות משלו למשחקים במחשב שהם כמו מפלט עבורו לעולם שבו הוא לא צריך לדאוג ולא צריך לחשוב... הבן אדם לא נהנה מדברים שכמעט כל אדם רגיל נהנה, לצאת ולבלות עם המשפחה בים בקניון או כל מקום אחר פשוט אין חשק לשום דבר, הוא סובל גם מהפרעת קשב וריכוז ופוסט טראומה ואפשר לבד להבין כבר שעל עבודה אין ממש מה לדבר פעם הוא עובד ופעם הוא לא כי בתור אדם כזה שאתה עובד בתוך שכיר בתוך עבודה שאתה לא ממצא את עצמך ואת היכולות שלך אתה מרגיש מתוסכל וזה רק מחמיר את הדיכאון שלך, הסיפור שלו מאוד עצוב כי זה אדם שבקלות יכל להיות דוקטור למשהו עכשיו והסיבה היחידה שהוא לא כזה זה הגיהנום שהוריו גרמו לו לחוות בילדות לא נתנו לו הזדמנות לשום דבר לא לפתח את עצמו בשום תחום ועכשיו זה נורא קשה עם המחלה הארורה הזאת שמשתלטת עליו ויש גם ילדים ברקע.... מאוד קשה לי ההתמודדות עם המחלה שלו זה מתבטא בהמון דברים אבל בעיקר קשה לי מהלבד זה להתנהל כגרושה בכל דבר אבל להיות נשואה... זה לגדל את הילדים לבד כרגע אני גרה אצל ההורים שלי כי הגענו פשוט לשפל מבחינה כלכלית תקופות מאוד ארוכות שהוא לא יכל לעבוד וצברנו חובות מכרנו כמעט את כל התכשיטים שלנו הגענו למצב שהיינו חיים משבוע לשבוע מהכסף שההורים שלי היו מביאים וזה עוד מבלי שידעו בכלל מה קורה איתנו הם ידעו שהוא חולה בדיכאון ושקשה לו לישון אבל לא עד לרמה שהוא לא מתפקד ולא יכול לעבוד ולפרנס את המשפחה...את הגן לגדולה שלי בציפורניים הייתי צריכה להחזיק עד לחודש יוני שתסיים כדי שאני אוכל לעבור לגור אצל ההורים שלי בדרום.... וזה המצב אני חייה אצלם כבר המון זמן שאבא שלי הוא המפרנס העיקרי של המשפחה ואני והבנות תלויים בהוריי טוטאלית בעלי נשאר במרכז לבנתיים בבית שעד לא מזמן היינו חיים בו ביחד הבית של חמי כן בית שהסכים לתת לנו אותו לחמש שנים או יותר נכון זה לא היה בית זה היה חורבה מקום שבו כל החיות הכי גועליות ודוחות נמצאות בו עכברים לטאות ג'וקים כל היצורים שאני פוחדת מהם פחד מוות לא יודעת איך הייתי בבית הזה שנים ביחד עם הבנות...מקום שבזכות הוריי זה היה נראה כמו בית כי הם הביאו לנו הכל ברמה של מחט וחוט אפילו...


זה שחמי הביא לנו את הבית לחמש שנים זה פשוט נס כי הוא לא הבן אם שיעשה את זה אני מאמינה שהוא עשה את זה כי הבית היה במצב נוראי אז לא היה איכפת לו אבל אז שהבית התחיל להראות כמו בית והבאנו שלושה ילדים לעולם הוא הבין שלא נוכל לצאת משם בקלות בטח לא עם המחלה שיש לבעלי, אז הוא פשוט החליט למכור את הדירה כל עוד אני בדרום עם הוריי במילים אחרות להעיף אותנו מהבית בהבטחה שיביא לנו חלק קטן מהכסף לקניית בית בעתיד הרחוק שנקח משכנתא רק בורא עולם יודע איך נקבל משכנתא במצב שלנו... בקיצור מיותר לציין שההורים של בעלי הם האנשים הכי שנואים עליי בעולם אנשים שעד לפני כמה שנים היה לי כל כך הרבה הערכה וכבוד אליהם פתאום הכרתי את הפרצוף המכוער שלהם חמתי זרקה אותנו מהבית שאני ובעלי היינו נשואים טריים... במקום שתראה כמה נזק נפשי עשתה לבן שלה שנטשה אותו בילדות והעדיפה את חיי המסיבות והבילויים על לגדל אותו היא החליטה שיש לה בן פרזיט שחי על חשבונה מה שכמובן לא היה נכון כי אז הוא עוד עבד ללא הפסקה אבל זה מה שהיא החליטה ואמרה לנו לעזוב את הדירה במילים מכוערות לבעלי שהוא מפריע לשלום הבית שלה ועוד כל מיני מילים שמעולם לא חשבתי שאמא יכולה להגיד לבן שלה....אנחנו לא בקשר איתה כבר שש שנים פלוס אישה שלא איכפת לה מה קורה עם הבן שלה אם הוא חי או מת מה הוא אוכל איפה הוא ישן שום דבר אישה שמעמידה פנים כאילו היא האמא הכי מדהימה בעולם מול אחרים שהיא בעצם האמא הכי נוראית... אישה שלא מכירה אף אחת מהנכדות שלה....אבל יותר גרוע ממנה חמי... חמי שיודע כבר על הבעיה של בעלי שיודע שזה על כל הדברים שעשה לו בעבר חמי שיודע שיש לנו שלושה בנות שלא בטוח שבעלי יצילח לדאוג להן... הוא מכר לנו את הדירה בתירוץ שיש לו חובות שהוא צריך לכסות ועוד כמה סיפורים מצוצים מהאצבע אני כל כך מתעבת את האנשים האלה ולעולם לא אסלח להם על בלב שלי לעולם  מה שהם עשו לבעלי ולנו על הרגעים הקשים על הדמעות העצב הכעס החוסר צדק והעוול שהם עשו לנו הלב שלי לעולם לא יוכל לסלוח להם... בתקופה כל כך קשה הבנתי מי זה מי גיליתי את הפרצוף האמיתי של כל כך הרבה אנשים....אך יחד עם זאת הכרתי גם המון מלאכים שעזרו לי כל כך ממש שליחים של בורא עולם..... אני יודעת שהניסיון הזה שאנחנו עוברים אמור ללמד אותנו הרבה בחיים...ואני יודעת שהכל לטובה ושבורא עולם איתנו ולא ינטוש אותנו.... בורא עולם הביא לי את הוריי המדהימים שלולא הם היום אני ובנותיי היינו ברחוב ולא היה לנו מה לאכול....הוריי המקסימים שבנותיי גודלות בתוך אהבה כל כך גדולה ובתוך פינוק עצום שהן בקושי מבינות מה קורה סביבן... כמובן שהן מרגישות את החיסרון של אבא שלהן בחייהן אבל עדיין לא חוות את התקופה הזאת כמו שהיא וזה תודה לבורא עולם על הכל...אני לא מתלוננת אני מודה על הכל להשם גם על מה שאנחנו עוברים עכשיו על שהוא נתן לי להבין מי חבר ומי אוייב....מעולם לא הייתי חולמת גם בחלומות הכי גרועים שלי שבעלי האהבה הראשונה שלי אהבת חיי יגיע למצב הזה...לעולם לא הייתי מדמיינת שהניירות הארורות האלה יהיו לי כל כך חסרות יום אחד...היום אני מבינה כל כך הרבה דברים ואני קולטת שלפני כמה שנים ראיתי את החיים האלה בתמימות כל כך...אני לא מאמינה כמה תמימה יכלתי להיות כמה לא ראיתי את כל האנשים הרעים שסובבים אותי ומאחלים לרעתנו....אבל אני אופטימית אני יודעת שיבואו ימים טובים יותר אני יודעת שזה רק תקופה זה רק ניסיון שבורא עולם מעמיד בפנינו כדי שנתחזק אז תודה לך על הכל אבא תודה שפקחת לי את העיניים לראות מעבר למשקפיים הורודים שהיו עליי תודה שנתת לי לחוות מהי אהבה ואהבה ראשונה אומרים שאהבה אמיתית חווים רק פעם בחיים אז תודה לאל שנתת לי לחוות מה היא ואיך זה מרגיש. אני יודעת שיש המון אנשים בכולם שמתים מבלי לחוות מהי אהבה אז גם זה לא מוב מאליו.. אך יותר מכל תודה שזכיתי בזכות הזאת להיות אמא ... אני מבטיחה לעשות הכל כדי להיות האמא הכי טובה שאני יכולה להיות כל יום מחדש...בבקשה בורא עולם חזק אותי ועשה שלא אפחד... שהתקופה הזאת תעבור במהרה ואני ובעלי נצליח לנצח את כל זה ויום יבוא ונחייה באושר.

נכתב על ידי +*+believe+*+ , 6/6/2017 22:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





2,046
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל+*+believe+*+ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על +*+believe+*+ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ