לדף הראשי של nana10
לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לבלוג קודםהקבועים שליהוסף | הסרלבלוג הבא
לדף הראשי של nana10קניותערוץ 10פורומיםכיףתוכן
 
FTTH Israel - סיב אופטי לכל בית ועסק בישראל
הסיבים האופטיים משנים את חיינו: הם יאפשרו לנו להתחבר לטלויזיה היי דפינישין , ערוצי קול,מידע ותקשורת דיגיטלית ברוחב פס של מאות מגה-ביט. נוכל ללמוד ולעבוד מהבית - לגור במצפה רמון ולהרגיש בתל-אביב.
כינוי: 
Skype:  rafiglick1525 


מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS: לקטעים  לתגובות  (הסבר)
ארכיון:


<<    פברואר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28      



הוסף מסר
2/2010

טוב ליהודים, רע לישראל

הביטוי "טוב ליהודים" הפך לכה שגור עד ששרי הממשלה ופקידיה משתמשים בו ואינם שמים לב כי הביטוי הזה הוא אנטישמי וגזעני לכל דבר. מענין מה היינו אומרים אם הנשיא סרקוזי היה אומר "טוב לקאתולים" ואפילו אם ראש הרשות הפסטינאית אבו מאזן היה אומר "זה טוב למוסלמים. וכשאומרים טוב ליהודים גם מסירים אחריות ממגזרים הדורשים עידוד ועזרה.


השר לענייני ערבים אבישי ברוורמן אומר בכנס הרצליה " טוב ליהודים " כשהוא מתכוון להעלאת את רמת החיים של המגזר הערבי .


חיים שני מנכ"ל האוצר אומר "בניכוי ערבים וחרדים ישראל היא בין המדינות העשירות בעולם .

גם הנשיא שמעון פרס חושב שמצבנו לא רע. מלבד אולי הסקטור החרדי והערבי שאחראים לעוני בארץ.


שר האוצר יובל שטייניץ אומר בקריה האקדמית אונו בכנס שעסק במגזרים בישראל הסובלים מאפליה בתעסוקה, כי החרדים והערבים בישראל, שניים מהמגזרים החלשים כלכלית בחברה, נושאים בחלק מהאשמה על עובדת היות רבים מהם מובטלים.


הנשיא שמעון פרס גם מודיע בגאוה בראיון לדה מרקר על תרומה של עשרה מיליון דולר מחברת סיסקו לחיבור בפס רחב של נצרת עילית לנצרת הערבית . אך איזו בושה שמדינת הייטק כישראל צריכה מסיסקו תרומה עבור פס רחב לערבים.


כל הנזכרים לעיל רוצים לעשות טוב אבל מדברים רע. כי המסר שהם מעבירים הוא , זה הם, זה חריג, זה לא אנחנו.

יתפלא מנכ"ל האוצר אם אציג לו נוסחא סטטיסטית פשוטה שאומרת שבכל מדינה בעולם, אם מנכים את העניים אז נשארים רק העשירים. וכבוד הנשיא, בכל מדינה בעולם הכלל אחראי על העוני ורק אצלנו לפי דבריך, העוני הוא פוליטי והחרדים והערבים אחראים לו.


חברת סופטוור גליל עושה מאמצים לפתח את מגזר ההיטק במגזר הערבי ובגליל. בנוסף לאפליה בהעסקת מהנדסים מהמגזר הערבי, נתקל אינס סעיד מנכ"ל החברה, בקשיים רבים בתשתיות פיזיות, כמו העדר שרותי תחבורה ציבורית ומחסור בפס רחב, שכה חיוני לתעשיות ההיטק.

ומה משתמע מהתשובה שהנשיא פרס נותן בראיון לדה מרקר : ג'ון צ'מברס מנכ"ל סיסקו מעונין לפתח את תעשיית ההיטק במגזר הערבי ויסייע בתשתיות פס רחב בחיבור נצרת הערבית , כי הפתרון שייך להם ולא למדינת ישראל, שבמאה ה21 אינה מסוגלת לדאוג לפס רחב לעיר גדולה כמו נצרת . אגב, גם המפאיניקים לפני שישים שנה סירבו להשקיע את הנדרש בתשתיות פיזיות ואנושיות וחשבו שאירועים ותופעות חריגות לא ישנו , אלא שאז העניים היו יושבי המעברות ולא החרדים והערבים.


בדו"ח אונו האחרון הראה מחקר של הקריה האקדמית אונו כי השכלה בלבד אינה מונעת את האפליה במציאת מקומות עבודה למגזרים מודרים, כמו "הערבים , החרדים והאתיופים. בכינוס על דו"ח אונו אמרו מנהלי משאבי אנוש בבנקים ,חברות ביטוח ותעשיות ההיטק , כי כאשר דרישות התפקיד למנהלים מחייבות תאר שני במנהל עסקים (MBA) אז כמעט לא מוצאים ביניהם ערבים ומטבע הדברים שהם נעדרים מתהליך הבחירה . במקרה הזה גם אפליה מתקנת לא תעזור.


כמרצה לתאר שני במנהל עסקים באוניברסיטה ובמכללות אני יכול לומר כי בארבע השנים האחרונות, לא היה לי סטודנט ערבי ורק מעטים מהם מסתובבים בפקולטות לניהול והתוצאה ברורה. הניסיונות שלי לגייס גורמים בסקטור הערבי, חברי כנסת ועמותות לשכנוע סטודנטים ערביים, להמשיך לתאר שני בלימודי מנהל עסקים עלו עד עתה בתוהו. הסביר לי בכנס הרצליה האחרון עוזרו הערבי של חבר כנסת: רציתי ללמוד מנהל עסקים לתאר שני אבל זה היה יקר מדי, רוב הבוגרים נשלחים על ידי החברות בהם הם עובדים.


הסברתי לעוזר הפרלמנטרי שרק תוכניות האקזקוטיב ממומנות בחלקם על ידי מפעלים ויש בכל האוניברסיטאות והמכללות תכניות לתאר שני במנהל עסקים בשכר לימוד רגיל ושווה לכל נפש. העוזר הפרלמנטרי לא השתכנע.


אז אדוני הנשיא , שר האוצר ומנכ"לו, השר ברוורמן, תמחקו מהלכסיקון את המשפט "טוב ליהודים, , ותתחילו להגיד "טוב לישראל" או טוב לישראלים ואז אולי תבינו כי האחריות נופלת על ראשכם -ראשינו.





נכתב על ידי , 7/2/2010 10:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ



מכנס הרצלייה ליצואן מצטיין

כנס הרצליה בעיצומו, אבל מעטים יודעים שהמרכז הבין תחומי בהרצליה הוא יצואן שרותים מצטיין והיצוא שלו יעבור השנה את העשרים מיליון דולרים. הכל בזכות אלף ומאה סטודנטים זרים, שכל אחד מהם מכניס למדינת ישראל למעלה מעשרים אלף דולרים לשנה. עשרות סטודנטים זרים עסוקים בימים אלו בליווי האורחים החשובים מחו"ל שהגיעו לכינוס החשוב, הם גם נהנים מהרחבת הדעת וסופגים הרבה ישראל.


על המלאכה של הסטודנטים הזרים מנצח מנהל בית הספר הבינלאומי וסגן הנשיא לקשרי חוץ יונתן דיוויס, הנהנה מרוח גבית חזקה של הנשיא והמייסד פרופסור אוריאל רייכמן והנשיא הקודם הפרופסור אמנון רובינשטיין. יונתן עשה עלייה בצעירותו, התנדב לצנחנים ושירת הרבה שנים ביחידת המילואים של דובר צה"ל. גם היום הוא לא מחמיץ כל הזדמנות לדברר את צה"ל ואת מדינת ישראל.

ונתן דיוויס מנהל בית הספר הבינלאומי על שם רקאנטי במרכז הבין תחומי בהרצליה.


בניו זילנד הקטנה על ארבעת מיליוני תושביה, לומדים כ 200000 אלף סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה ממש כמו בישראל על שבעת מיליוני התושבים, הכיצד? הסוד טמון בתעשית יצוא משגשגת של סטודנטים זרים. על כל ארבעה סטודנטים מקומיים יש סטודנט זר אחד. למעלה מ 50000 סטודנטים זרים לומדים במוסדות להשכלה גבוהה בניו זילנד ועוד כ 43000 סטודנטים זרים לומדים בשאר מערכות החינוך של המדינה.


תעשיית היצוא החינוכית של ניו זילנד מגלגלת כ 1.5מיליארד דולר. ענף הסטודנטים הזרים בניו זילנד גדול באופן יחסי מענף התיירות בישראל למשל, ונחשב לאחת התעשיות החשובות במדינה. הוא זוכה גם לתמיכה ממשלתית רחבה, בנוסף לתרומה העצומה שהוא מביא לצמיחה ולחברה.


לפני כמה עשורים, הקיבוצים בישראל הביאו בני נוער למערכת החינוך בקיבוץ, מכיוון שמספר התלמידים בני הקיבוץ לא הספיק לקיומה של חברת נערים לומדת ועובדת. בהמשך פתחו בקיבוצים אולפנים למתנדבים ועולים חדשים, במטרה למלא את שורות החברים החסרים. החלשות התנועה הקיבוצית הפסיקה גם&nbsp;מגמה זו, אבל &nbsp;מדינת ישראל יכולה לנהוג באופן דומה ברמה הלאומית.


דומה שהפיכת ההשכלה הגבוהה בישראל לענף יצוא היתה מביאה מזור ל"בריחת המוחות" ומפסיקה את הויכוח הבלתי נגמר: למה טובי בנינו עוזבים את הבית?


ישראל ששואפת להיות מרכז רוחני לעם היהודי בגולה, עושה מעט מאוד לשימור ולקידום ההצטינות במערכות החינוך. אנו שומעים דיבורים מפחידים על הידרדרות מערכת החינוך הישראלית והצורך לייצר משאבים מבפנים, אבל המעשים בתחום ההשכלה הגבוהה הם מעטים ומאוחרים מדי.


השקעת משאבים בהפיכת מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית לתעשיית יצוא , המייבאת מוחות ומשביחה את עצמה , עשויה לשנות את מגמת ההדרדרות וגם לסייע לכלכלה ולצמיחה .


תעשיית הסטודנטים הזרים אינה צריכה להתמקד ביהודים בלבד. בניו זילנד שני שליש מהסטודנטים הזרים מגיעים מארצות אסיה וכמחציתם מסין. אצלנו ניתן למשוך סטודנטים רבים מאסיה אך גם ממזרח אירופה ומרכזה. ניתן לפתוח כיתות בשפה האנגלית, אך גם בשפות נוספות כמו צרפתית, ספרדית, ערבית ורוסית.


תעשיית הסטודנטים הזרים הגלובלית עשויה להבריא את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ולהחזיר אליה מרצים וחוקרים שירדו מהארץ. המגמה הנוכחית המצביעה על עודף גדל והולך בדוקטורנטים שלא יקלטו במוסדות להשכלה גבוהה, עשויה להתהפך עם הגידול במספר הסטודנטים.


השלב הבא יהיה לקבל קרדיטציה לחוגים המובילים , להתמקם בדירוגים המובילים בעולם ואז ניתן יהיה גם להעלות את שכר הלימוד ולהפריח את תעשיית היצוא החדשה.


יונתן דיוויס מודאג מכך שהמרכז הבין תחומי מוגבל ביכולת הקליטה הפיזית של הסטודנטים הזרים המתדפקים על דלתותיו. הוא אומר כי היום הוא מוגבל בקליטת עוד כ 500 סטודנטים בלבד. כמה חבל.


אם יהיו לנו עוד כמה יונתנים במערכת ההשכלה הגבוהה נוכל להגיע ליצוא שרותים בענף הסטודנטים הזרים של כמיליארד דולר בתוך פחות מעשר שנים, עדיין הרבה פחות ממה שעושה ניו זילנד הקטנה. לידיעת הפרופסור מנואל טרכטנברג יו"ר ות"ת וחברי המועצה הלאומית להשכלה גבוהה.


מדינת ישראל צריכה להקצות משאבים וכוחות כלכליים וחינוכיים להקמת ענף יצוא חדש: "יבוא מוחות", ממש כפי שעושות מדינות רבות בעולם וביניהן: ארה"ב, אוסטרליה, אנגליה, קנדה ניו זילנד, צרפת ועוד.





נכתב על ידי , 2/2/2010 10:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ





37,380
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRafi Glick רפי גליק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Rafi Glick רפי גליק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2010 © נענע 10 בע"מ