לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

כל מי שגבר שימחא כף



כינוי: 

בן: 24

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2019

בוחר


יש המון כוח בלבחור.

כשזה מגיע, אתה רוצה להסתיר הכל. להעלים הכל.

תכלס, אתה קצת מעדיף למות. או... לקחת כדור.

כשזה עובר, השאריות מחזיקות חזק, ככה ש.. אתה לא יכול לדבר רגיל עם אנשים.

אתה לא יכול להתפנות שוב להכין אוכל, או להקשיב בשיעור,

להיות עם חברים או ללכת לבנק.

צריך לעכל מה קורה, צריך לנסות לתת לזה לחלוף. ואז אתה תרגיש כאילו אתה הולך על ביצים..

אוכל קצת, מקשיב קצת, משתדל לא להעמיס ומצד שני מרגיש שלפעמים שזה מה שעוזר לזה להיעלם.

 

אבל מפחיד. נכון, הקול בראש - הכל בראש. אבל, אי אפשר להפריד שהפנים שלי הוא מי שאני, ולא רק החוץ.

ניסים אמר

בשלב כזה או אחר בחיים, עברת תאונת חיים רגשית. משם - משהו תפס שליטה, או המוח - או הרגש.

פתאום לא הכל קל כמו בילדות?.. לא הכל זורם.

ולא תמיד אפשר לצעוק כשרוצים. לא תמיד אפשר לבכות כשרוצים. ואפילו.. לא תמיד אפשר להיות עצוב או שמח כשרוצים.

אנחנו צריכים ללמוד להקשיב לשניהם, ולנסות להחזיר אותם לאיזון.

 

מול אנשים - אני מוכן לעבוד על ריק. מול עצמי, זה יכול לשגע אותי, כשזה מגיע לסבל.

לא הייתי רוצה לדמיין מכות, אונס, או צעקות, כשהראש שלי מתחיל לצרוח.

אבל הייתי רוצה לדמיין משהו. כדי להיתפס ולדעת - על מה לעבוד, מה הפצע, מה לרפא.

אבל הוא שם עליי זין.. הוא סתם צועק פתאום. ואני מנסה להקשיב לך יא מניאק, תראה כמה אנרגיות אני משקיע בך.

אבל לא, פשוט צועק. לך תנחש לבד. אולי אני סתם צועק בכלל? אולי אני משוגע וכפרהעליך כנס למוסד לפני שיהיה מאוחר מדי.

אבל הכל היה בסדר..

חודשיים כולה לפני שחזרתי, הלכתי לריברסינג בהודו. והייתי כ"כ במצב סבבה ושקט עם עצמי, שלא מצאתי על מה לחשוב. הרגשתי שאין לי מה לפרוק, שום דבר לא כואב לי. עד כדי כך.

לא עשו לי כלום, לא קרה לי כלום, אז למה בכל זאת

אתה משגע אותי כל הזמן

מחזיק אצלי מועקה, כאילו אני ממשיך להקיא למרות שלא נותר לי מה

והמוח רץ ושובר קירות ודוחף אנשים, לא עוצר גם אם כל הגוף עייף

 

מה אתה מחפש.

מה אני מחפש.

מה אני מחפש בעצם?

מה בא לי לעשות בחיים

לכתוב שירים? להופיע? להפיק? ללמד?

לטפל?

להרוויח הרבה או מעט?

מה עם זוגיות כבר?

למה אני יוצא עם אחת כל שבוע וכבר 3 שנים נשאר לבד

 

בא לך לחיות?

 

אני מפחד מהעתיד.

אני לא משלים עם תהליך ההתבגרות שלי. קשה לי להאמין שאני בן 25 בקרוב, ומתנהג לפעמים ממש כמו ילד. דרמטי, הורמונים, ויסות רגשי חרא.

ויש לי חרא בראש שמרגיע אותי לפעמים, ספציפית בתור גבר שמרגיש במקום הזה.

יש אנשים שמתאבדים.

אנשים הגיעו למקומות כנראה יותר גרועים.

או פחות פחדו מהלחיצה.

אז צא מהסרט שאתה לבד..

 

 

אני עכשיו נזכר קצת בדיכאון ההוא הישן שהיה לי.

הסימפטומים היו שונים, אבל הוא כן דומה.

אבל אח, אהבת את החיים.

תן להם לאהוב אותך חזרה.

 

נכתב על ידי , 30/10/2019 15:22  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Bow ב-30/10/2019 18:32
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdbshachar אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dbshachar ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ