לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


looking for love in all the wrong places

כינוי: 

בן: 37

Skype:  dovi_shraga 




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2017


ושוב זה מגיע לאותה נקודה. פגעתי בה.

 

אבל לא סתם פגעתי. אני חסר רגישות. ואין לי רגשות. והיא שונאת אותי.

 

ומגיע לה לכעוס, ומגיע לה להיפגע. היא יכולה להרגיש הכל, גם אהבה וגם שנאה. אבל אצלי הכל חסום. אולי עשיתי טעות. אולי לא הייתי מספיק רגיש, או לא רגיש בכלל. אולי הקשר הזה היה פגום מהתחלה וזה רק היה עניין של זמן.

 

אבל שוב הגעתי למצב שבו אני מרגיש שקרו יותר מדי דברים כדי שיהיה אפשר להמשיך הלאה. ונראה לי שהפעם זאת היא ששמה את הגבול, שהחליטה שהיא לא יכולה יותר, שנמאס לה והיא לא תתן לי עוד הזדמנות.

 

ואם הייתה נותנת הזדמנות, הייתי לוקח? הכל שבור. אני רוצה להאמין שאני לא חסר רגשות, אבל לא יודע מה נכון. ושוב הגעתי למצב שבו אני חושב שאולי עדיף לבד, כי כשביחד אז היא נפגעת ואני יוצא חרא. אבל אם לא הייתי מרשה לעצמי להיכנס לקשר הזה, יש המון חוויות שלא היו מתרחשות. האם הייתי משנה משהו? האם הידיעה על כך שזה יסתיים בפגיעה, שאני אצא חרא, צריכה למנוע ממני את האפשרות לקשר?

 

אני לא יודע מה לעשות. אני רק יודע שאני לא רוצה להרגיש אשם, אני לא יכול לסחוב את כל האשמה הזאת יותר. אז אני לא מרשה לעצמי להרגיש שומדבר. וכנראה שמחר אגיע לפסיכולוג ואספר לו את כל זה, ואולי הוא יגיד לי שאני בן אדם די סבבה סך הכל. אבל זה לא יעזור.

 

כי פגעתי בה. וכנראה שהתחמקתי מלתת תשובות יותר מדי זמן.

נכתב על ידי , 6/6/2017 17:46  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



24,715
הבלוג משוייך לקטגוריות: אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפרנק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פרנק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ