 לבכות בחלום | ||
1/2010 אני כבר לא יודע איך לחיות עם הבדידות הזאת. אתמול ישבתי בעבודה ודיברתי בצ'אט עם הבחורה שהייתי איתה בקשר במשך החודש האחרון. היו בינינו כמה שיחות קצרות לפני שטסתי, ואז אמרתי לה שאני רוצה שניפגש, ואחרי שחזרתי לארץ כמות השיחות גדלה והשיחות התארכו. ונפגשנו. בפעם הראשונה היה נחמד אבל לא חשבתי שאני רוצה יותר. בפעם השנייה התחלתי להרגיש שאני רוצה יותר. והתחלנו לדבר יותר ויותר, ולא הרגשתי שזה מגיע דווקא ממני. וקיבלתי ממנה מסרים סותרים, אבל נשארתי אופטימי וחשבתי שאולי היא בכל זאת רוצה. וניסיתי לגרום לזה שניפגש שוב. אז לפני שלושה ימים נפגשנו שוב וחשבתי שזה דייט, אבל היא לא התכוונה לזה. וזה מה שדיברנו עליו אתמול כשישבתי על המחשב בעבודה. על זה שהיא לא רוצה לצאת איתי לדייטים, ושבעצם היא כבר אמרה לי את זה כמה פעמים. ואז אמרתי לה שאני שמח שהבהרנו את העניין והיא שאלה אם נעלבתי. ואחרי זה התנתקתי ולא שמעתי ממנה יותר. אני מניח שהיא לא תכתוב לי, כי היא לא טיפוס כזה וגם כי אין סיבה אם היא לא מעוניינת. היא הייתה שונה מהבחורות הקודמות. יותר צינית, אחת שאוהבת לצאת ולשתות, בעלת טעם מוסיקלי שונה משלי, לא מתביישת באינטיליגנציה שלה, לא מאמינה בנישואים. היא גם הייתה צעירה יותר אבל לא התייחסתי לזה. לא חשבתי שהיא מתייחסת לפער הגילאים בינינו ולא ראיתי סיבה להתייחס לזה בעצמי. והיה משהו בכימיה בינינו שלא לגמרי עבד, הרבה שתיקות. אבל חשבתי שאנחנו מחבבים זה את זו, וחשבתי שזה מספיק כדי ליצור מהקשר הזה משהו יותר חם וקרוב. אבל היא לא רצתה. ומאז שהיא אמרה לי את זה אני תוהה אם זה בגלל שהיא יותר חכמה ממני. כי לפני כמה שבועות כשדיברנו על מה אנחנו מחפשים בבני/ות הזוג שלנו, היא אמרה שהיא רוצה שהוא יהיה יותר חכם ממנה (או בערך באותה הרמה?) ויאתגר אותה. שזו דרישה די הגיונית בסך הכל. ואז הבנתי שגם אני עושה את זה, בוחר בבחורות יותר חכמות ממני. אז כנראה שלשתי הבחורות הקודמות זה לא הפריע שהן היו יותר חכמות ממני. אולי גם לבחורה הזאת זה לא הפריע, אני לא יודע, אני סתם מנחש. יכולות להיות לא מעט סיבות אחרות: שהיא כבר יודעת כמה אני בעייתי בקשרים רומנטיים, שהיא לא נמשכה אלי פיזית, שהיא לא חשבה שהחיבור בינינו עובד מי יודע מה. שפשוט לא עשיתי לה את זה. הכל יכול להיות. אבל לא שאלתי אותה ואני לא מתכוון לשאול למה כי אני לא רואה את הטעם. אם היא לא רוצה אז היא לא רוצה וזה שאני אשאל אותה למה זה לא משהו שישנה את זה או יעזור לי לשנות את עצמי בצורה כזאת שתשפר אותי לפעם הבאה. זה לא עובד ככה. אז אתמול פתחתי שוב את מיטת הנוער הפתטית שלי והלכתי לישון מוקדם, ובפתטיות התרגשתי קצת בכל פעם שהגיע אסאמאס כי חשבתי שזה ממנה. והבוקר התעוררתי מחלום שבו ראיתי את טלי אחרי המון זמן שלא התראינו והיא סיפרה לי שבעוד פחות משנה היא מתחתנת עם הבחור הנחמד שהיא התחילה לצאת איתו לפני כמעט שנה, עוד בזמן שדיברנו והיא אמרה לי שגם אם היא תהיה עם מישהו כמה שנים, היא עדיין תשקול ברצינות להתחתן איתי. ואחר כך התחלתי לשכב עם בחורה שאני לא מכיר אבל זה לא עבד (בחלום). וחבל שאין לי את האופציה להתקשר לעבודה ולהגיד להם שאני חולה ולא מגיע לעבודה כי אני רוצה רק לשכב במיטה כל היום. כן, למרות כל מה שכתבתי כאן שילשום על זה שאני צריך לקום יותר מהר אחרי שאני נופל, שאני צריך ללמוד איך ממשיכים הלאה ואיך מתמודדים עם האכזבה. כל מה שאני רוצה זה לשכב במיטה ולא לעשות כלום. או לשבת מול המסך ולבהות בו. רק לחיות את הריקנות הזו שככל שעובר הזמן מוכיחה שוב ושוב שהיא זו ששולטת בחיים שלי. רק לשבת ולנשום את השקט שמסביב, את השומדבר, את הכלום. אני לא רוצה להמשיך לחיות לבדי. === אני חושב שאני אדם טוב יותר כשיש מישהי שמעוניינת בי. או כשאני חושב שהיא מעוניינת. נכתב על ידי , 28/1/2010 08:26 1 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ ועכשיו יש יותר שם בחוץ. יותר ממה שיש פה, יותר ממה שהיה לי עד עכשיו. יש חיים מלאים, מחוץ לחדר הזה, מחוץ לעבודה, מחוץ לעיר ומחוץ למדינה. יש אנשים אחרים חוץ ממני ומחוץ לחיים שלי. פתאום זה נורא מוזר לקרוא את זה - מחוץ, מחוץ, מחוץ. כל מילה מאבדת את המשמעות שלה כשחוזרים עליה כמה פעמים. וכל פנים מאבדות את הצד המוכר שלהן, את הקשר לאדם שנושא אותן, כשבוהים בהן יותר מידי זמן. אני צריך להפסיק לבהות באנשים, לבהות במסך ולבהות בחיים. אני חושב שכבר התחלתי לצאת החוצה אבל אני צריך לעשות את זה יותר, להגביר מהירות. אני רוצה יותר מהחיים שלי. אני רוצה לעבור את הרחובות באופניים. להיות בתנועה, לא לעצור במקום. ואולי אני לא יכול לשנות את עצמי מקצה לקצה, אולי אני לא יכול להפוך להיות מישהו אחר לגמרי ולהיות כל הזמן נורא מקסים וכריסמטי וחיובי. אבל אני צריך לנסות יותר כי זה לא מספיק רק להרגיש את מה שקורה לי, בעיקר כשרוב הדברים שקורים לי חוזרים על עצמם ולא מציעים לי משהו חדש. אני כבר יודע להרגיש כאב ועצב ואכזבה אבל אני רוצה ללמוד להרגיש סקרנות. פליאה. וגילוי. אני רוצה ללמוד. אין לי מה להפסיד. === דברים שאני רוצה וצריך לעשות כדי שלא אתעורר בעוד כמה שנים בהבנה שבזבזתי את החיים שלי: - להפסיק לרחם על עצמי - להפסיק לחפש איפה ומתי אני צודק. להיות צודק לא עושה אותי יותר מאושר - ליזום יותר - לא ללחוץ על כפתור ה-OFF ברגע שקורה לי משהו שאני לא מרוצה ממנו - לדעת לסלוח לעצמי כשאני מבין שהייתי לא בסדר. ללמוד מהטעויות שלי כי אולי אפשר להפיק מהן משהו חיובי יש עוד דברים שאני רוצה, אבל את חלקם אני לא יודע איך לעשות. רשמתי כאן את הדברים שאני חושב שאני יכול כבר להתחיל לשנות. יש כמה שכבר התחלתי לתרגל, אני חושב. נכתב על ידי , 26/1/2010 23:41 3 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ נמאס לי מהרוחות של שתי הבחורות שרצו אותי לפני 4 שנים. בשביל שתיהן זה נגמר כבר מזמן, ורק אני ממשיך להלקות את עצמי.
וגם נמאס לי מקשרים חדשים שאני תולה בהם תקוות אבל לא יוצא מהם כלום. אבל כנראה שאין הרבה מה לעשות בקשר לזה. נכתב על ידי , 9/1/2010 21:17 1 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ | ||
| 17,280 |
|
©
הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפרנק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פרנק ועליו/ה בלבד כל הזכויות שמורות 2010 © נענע 10 בע"מ |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
