לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Fortress of Solitude


This Fortress of Solitude, this repository for collectibles - the junk and the treasure of the great man's life - was the final privacy he had.

כינוי: 

בן: 38





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2016

מכתב מהעבר


מצער מאוד שעדיין אינני יכול להקדיש למקום הזה את הזמן הראוי לו. כל פעם כשאני מנסה לכתוב כאן, זה מרגיש שזה כל כך סתמי ועדיף שיישארו רק הדברים העוצמתיים שכתבתי בעבר.


אבל הרבה דברים עברו והרבה השתנה. מאז הפוסט האחרון ארז פנה אלי וביקש שנפגש. במקום שאשמח, דיי דחיתי אותו בנושא לאור המקרה האחרון. אני אפילו לא יודע מה עצר בעדי. כל כך קיוויתי לכך ובכל זאת, עצרתי. לשמחתי הוא לא ויתר והמשיך לשאול. ביום שהסכמתי לפגישה עמו, קרה מקרה מעיק בעבודה ולא התאפשר לי לצאת מוקדם. אפילו השמיים לא רוצים שזה יקרה.
בינתיים זה מרגיש שהאווירה סביבי ממשיכה להיות חשוכה יותר ויותר בעיקר מאחר שממסגרת החברים, למעט שני אנשים איש לא זכר לברך אותי ביום הולדתי.

ובין כל השיחות השחורות ואנשים קרובים שכבר לא איתנו אשר חלפו מעל פני בזמן האחרון, הפתיע אותי ברכת היום הולדת השלישית שקיבלתי באותו היום - מעצמי. כן, מסתבר שלפני כ-8 שנים, החלטתי לכתוב לעצמי מייל שישלח אלי ממש ביום הולדתי שחל אתמול.
המכתב המרגש נכתב בשפה אחרת ולכן הרבה מהמשפטים והנושאים איבדו את הקסם בתרגום, אבל בכל מקרה זה עניין שאני ממליץ לכל אחד - לדאוג להקדיש לעצמו מכתב שיגיע אליו בעוד כמה שנים. לראות היכן הוא עמד אז והיכן הוא עומד כיום. ממש לרגע אחד להרגיש חבל ישיר ומקשר בין מי שהיית לפני כמה שנים למי שאתה היום ולנהל מעין שיחה עם עצמך מהעבר.


לכן, החלטתי לענות לעצמי מלפני 8 שנים ממש כאן בכותלי הבלוג רק לחלק מהדברים שרשומים שם:


אני מהעבר: קודם כל - יום הולדת שמח!
היום אני סטודנט בשנה השנייה של הלימודים, יושב בדירה השכורה בשבוע הרביעי ברציפות מבלי לחזור ולהיפגש עם משפחתי וחבריי.
היום אני מרגיש מעט רחוק מחבריי - חברי הוותיק והעליז, אור, פנה אלי במפתיע. מסתבר שהוא פגש בחברי ארז במקרה. זה היה סיפור דיי משעשע משום שהם נפגשו בבר עליז וארז כלל אינו משתייך לכך. ארז סיפר לאור שאני מתגעגע אליו ולכן אור שלח לי הודעה. בעבר אור ואני היינו חברים קרובים ואיפשהו בין אותם ההודעות, שוחחנו כאילו מעולם לא נפרדנו עד שהוא הפסיק להגיב אליהם. אני יודע שאור נסע מחוץ לארץ לכמה חודשים, אבל אינני מעודכן לגביו כיום.
אני מההווה: לצערי אור נותר בסטטוס מרוחק למדי ולא רק הוא. לפני כמה חודשים החלטתי לנסות שוב פעם ליצור איתו קשר בעקבות יום הולדתו. הוא שוחח איתי שוב באופן קרוב בהודעות עד ששוב פעם הפסיק להגיב ונעלם. למעשה אפילו הפעם קבענו פגישה, אבל הוא החליט לא להופיע ברגע האחרון ופשוט נשאר מרוחק.
בזכותך, נזכרתי שזה לא עניין חד פעמי וכנראה שאור פשוט נותר להתרפק על זיכרון העבר בעקבות שיחותנו אחת לתקופה. זיכרונות מתקופה קרובה יותר שהייתה קיימת עוד בעבר שלך. עד שהוא מואס בכך וחוזר להווה ולריחוק.


אני מהעבר: האם אתה זוכר את עולם הבלוגים? יש שם תיעוד מפורט של כל כך הרבה אירועים עוצמתיים שעברת לצד אנשים יקרים. האם המקום הזה עדיין קיים או שהוא נעלם מדפי ההיסטוריה האינטרנטית?
אני מההווה: כן, בוודאי שאני זוכר את המקום הזה, לצערי אין לי את הפנאי לכך כמוך ואני מצטער על כך כל כך. אבל אני משער שזה מקום שתמיד נזכור ובתקווה שהוא תמיד יישאר גם קיים, בהחלט.


אני מהעבר: בבקשה תגיד לי שאתה עובד עכשיו בעבודה רצינית וטובה ולא במקום הנוראי שעבדת בו לפני הלימודים. בבקשה תגיד לי שכל הלימודים שאני משקיע בהם עכשיו, הזמן הרב והקשרים שהולכים ונעלמים - לא אבדו לחינם. בבקשה תגיד לי שבזכות הלימודים, אכן מצאת את מקומך לפחות במידה סבירה כדי שאדע לא לבזבז את חיי כרגע.
אני מההווה: אכן ההשקעה הזו גבתה מחיר כבד בדיוק כפי שחשדת. הרבה קשרים נעלמו ואף הסטטוס הבלתי מעורער שלך בקרב החברים, נשבר לאלפי רסיסים עגומים. אבל אל דאגה, במקרה שלך לפחות ההשקעה הולידה פירות מיוחדים. לא רק שההשקעה שלך השתלמה מהבחינה המקצועית, אלא גם זכתה בהצטיינות יתרה כך שאפילו עוד לפני שנגמרו הלימודים באופן רשמי, כבר קיבלת הצעת עבודה במקום יחסית מוכר ומפורסם. אומנם השכר אינו מרשים במיוחד ביחס לתפקיד, אבל אין ספק שלמחיר הכבד יש גם פירות מתוקים למדי, בהחלט.


אני מהעבר: אני כרגע עומד בדילמה קשה, אני יכול להתחיל כבר עכשיו להתקדם לכיוון תואר אחר כדי לשלב אותו עם לימודיי הנוכחיים. העניין הזה אומנם מוסיף שנות לימוד נוספות, אבל התואר יהיה מרשים הרבה יותר. מצד שני, זה אומר שאני אמשיך להיות סטודנט גם לאחר גיל 30 ואני לא בטוח שיהיו לי תקציבים ויכולות להמשיך כך. זאת לעומת האפשרות האחרת להישאר רק בלימודים הנוכחים ולמצוא עבודה בסופם.
אני באמת לא יודע במה כדאי לבחור. האם לסיים את לימודי ולצאת אל שוק התעסוקה או שכדאי להמשיך וללמוד כדי להבטיח תואר נחשק בכדי שיהיה לי קל למצוא עבודה מבוססת אף יותר.
במה כדאי לבחור? במה אתה בחרת לבסוף? אני תוהה, בהחלט.
הלוואי שהיית כאן כדי להדריך אותי. אפילו רק כמה טיפים בכדי שאבחר בדרך הנכונה ומשם אצעד בה בעצמי. אילו רק ידעתי מה צופן העתיד.
אני מההווה: עתה אתה יודע. עתה אתה מבין שלמרות שבחרת לסיים את הלימודים מבלי ללמוד תארים נוספים, עדיין מצאת מקום עבודה מרשים ומיוחד למדי. כך שאני לא יכול להעיד על הדרך השנייה, אבל אני יכול להעיד שבדרך בה בחרת, הגעת רחוק וזה בהחלט מרשים למדי לאור היסטוריית הרקע הלימודי הלקוי שלך. כמותך, אני מקווה שאני מהעתיד לא יתחרט על כך במבחן הזמן ושלא נגלה שדווקא התואר המכובד יותר, היה הכרחי לעתידנו, אני כל כך מקווה, בהחלט.


אני מהעבר: מי יודע מה העתיד טומן בחובו ובאיזה דרך כדאי לבחור, אני מניח שאתה כן. אז בבקשה תעדכן אותי בנוגע לחייך. האם אתה מאושר מהדרך בה בחרת? האם יש לך לפחות חבר טוב אחד? מה לגבי המשפחה והאם אתה אוהב אותם? בבקשה תגיד לי כבר עכשיו כדי שאוכל לחיות את "אילו יכולתי" שלך.
אני משער שאינך אוהב את עבודתך יתר על המידה, אבל האם היא לפחות נסבלת? אני מבקש ממך, אם עבודתך היא בלתי נסבלת ולא משתלמת בדיוק כפי שקרה לך בעבודה הקודמת, עזוב את המקום הזה מיד ומספיק עם התירוצים. כבר תרמת שנים רבות באותו מקום מעופש שלא ידעו להעריך אותך בו. היית המנהל של המקום, הדרכת עובדים, התעסקת בניהול מוחלט של המקום, כולל הפקדות בסכומים גדולים. ולשם מה? כדי שלאחר מכן יגיע אדם חדש ויזקוף לזכותו את כל הקרדיט בבת אחת? פעם אחת כבר טעית בנושא, בבקשה אל תחזור על השגיאה הזו בשנית. הפעם הקשב לעצה של שרה. האם אתה זוכר אותה? היא הייתה הידידה הטובה ביותר שלך. כיום היא בקושי זוכרת אפילו את שמי. בזכותה השער לעולם החברתי המדהים שהכרת, נפתח. אפילו בזכותה מצאת מקום עבודה שעזר לך לממן את הלימודים והטיול הגדול. אבל נתקעת במקום העבודה הזה יותר מידי ושרה דחקה בך כל כך הרבה פעמים לעזוב את המקום ההוא.
אני מההווה: אכן אני יודע בדיוק מה טומן עתידך לפחות ל-8 השנים הקרובות. אך עד היום אני לא יודע לאן היו מועדות פני אילו הייתי עומד בפני אותן הדילמות בשנית. אכן אני אוהב מאוד את משפחתי למרות המקרים הקשים שצריך לעבור, אחסוך אותם ממך כדי שתוכל ליהנות מהצרות הנוכחיות שלא כוללות את הצער והחרטה הנוראים מכל.
לצערי כרגע כבר אין אפילו חבר אחד קרוב. אם אתה בתקופתך יכול לכנות את ארז, ערן, אלעד ורן כחברים קרובים, לעומתך אני דיי מתקשה בכך כיום בעיקר לאור המקרים האחרונים שקרו. אני חושב שזה לא משהו שאוכל להסביר או להזהיר מפניו בדיוק כפי שלאורך השנים רבים מהמגבים בבלוג ניסו. לכן לצערי תהיה חייב לעבור זאת בעצמך כדי לגבש את המסקנות. צר לי שעליך לעבור זאת והייתי מקווה לחברים הטובים שהכרת, בהחלט.
לפחות בנושא העבודה אני יכול להפתיע אותך מעט, העבודה בהחלט נסבלת ואף מהנה ביותר. כמובן שיש את הקשיים מצד המנהל ובקשה בעמידת יעדים בלתי אפשריים וללא פשרות. בנוסף לשאר עומס החיים, אינני מוצא זמן פנוי בעקבות כך. אבל עניין זה יכול להגיע בכל מקום עבודה ואם יש לי עניין טוב במקום הנוכחי, אז אין מדובר בסבל מתמשך לעומת העבודה במקום שציינת. אני גם מתקדם מבחינת המעמד ולכן זה לא מרגיש כלוא כפי שתיארת בעבודה הקודמת. כן יש את נושא גנבת הקרדיט שתיארת. אבל נוכחתי לגלות שזה לא עניין נקודתי ולכן זו עוד נקודה שאני לא יכול להסתמך עליה כבעיה ספציפית למקום העבודה, אלא כעניין שאני מנסה וצריך להילחם בו. אני מקווה שאני לא נשמע כמתרץ כפי שתיארת, אבל אני מניח שהרבה יעידו שעלי לבחור במקום אחר למען שכר טוב יותר גם כיום. בכל זאת, כל עוד הסיבה האמתית היחידה היא השכר ולא רק היחס והקושי הפיזי והמנטלי כפי ששרה טענה על העבודה הקודמת שלך, אני מעדיף להמשיך להגיע למקום עבודתי בנוחות וחיוך. גם אם המשכורת נמוכה מין הממוצע, בהחלט.
הלוואי ששרה הייתה עונה לי כדי לשמוע את דעתה בנושא בדיוק כפי שהיא עונה לך. אפילו אם השיחות והקרבה אליה עבורך הרבה פחות קרובים משידעתם. אבל לצערי גם המעט הזה עתיד להסתיים. שרה עומדת לצאת מחייך באופן קבוע ואין דבר שתוכל לעשות בנושא בכדי למנוע זאת. בעוד כשנה תנהלו את שיחת הטלפון האחרונה שלכם. בפעם הבאה שתשמע את קולה, יהיה אך ורק מבעד למסך הטלוויזיה. אני מצטער על כך, כל כך. :/


אני מהעבר: לסיום אני רוצה לאחל לך שיהיה לך טוב, שמחה ואושר. עשה כל שביכולתך בכדי לדאוג שיהיו לך חיים נחמדים ושלווים. זה אכן מגיע לך אחרי כל הסבל שעברת.
תמיד תזכור - כשאתה אוכל, אל תמהר לבלוע את הלעיסה הנוכחית של הארוחה בכדי למהר ולהגיע אל הלעיסה הבאה. הנח בצד את הסכין והמזלג, אכול את הלעיסה הנוכחית ותתרכז אך ורק בטעמים וההנאה המופקת ממנה. אחרת, לעולם לא תוכל ליהנות מטעם החיים. אז הפסק באופן עקבי לסבול היום עבור המחר - תהנה כבר היום. בבקשה, עשה זאת למעני כי כרגע אני חי בעומס וקושי את היום במבחנים, עבודות, קשרים מתפוררים והמרת הזמן האישי בביסוס הלימודים בעקבות רקע הלימודים הלקוי. זאת למען שתוכל ליהנות מחר מחיים מבוססים, מהנים ושלווים יותר. אבל אם גם אתה חי כרגע בעומס וקושי את היום בשביל אתה מהעתיד, לא תוכל ליהנות באמת לעולם. :/
שיהיה המון בהצלחה, וכמו שדוקטור אמט בראון אמר - נתראה אי שם בעתיד. :)
ממתין לתשובתך,
בכבוד רב,
אתה מהעבר.
אני מההווה: אני מודה רבות על איחוליך וחושב שהמשפט שרשמת על הארוחה בהחלט מקסים ומיוחד. שכחתי ממנו לחלוטין והוא אכן מדהים למדי, תודה שהזכרת לי אותו. תוכל לדעת שאכן אולי אני עובד קשה בעבור העתיד של מחר, אבל לא ברמה שאתה השקעת. אתה השקעת בשביל לתת לי בסיס טוב לחיי. נכון, כיום יש קשיים ויש עומס רב. יש ניתוקים ובדידות גדולה. יש גם נושאים שמעלים דמעות רבות לצד געגוע רב להיות עטוף אך ורק בצרות שאתה מכיר בתקופתך. אבל אין ספק שעכשיו החיים הרבה יותר יציבים ורגועים, בעיקר בזכותך. ללא ההשקעה הגדולה שעשית עבורי, הייתי צריך לעמול עתה שבעתיים בשביל שעבורי מהעתיד, תהיה האפשרות לחיות לפחות באופן מינימלי.

אז תודה לך על כך. תודה רבה על העזרה. תודה רבה שפעם ראשונה בחייך, החלטת לקחת את נושא הלימודים ברצינות גמורה. על כך שנתת לי את הזכות לחיות בנחת ושלווה. תודה שהשקעת וויתרת, אני יודע שהפסדת המון קשרים והמון חברים ושהנפילה הגדולה רק החלה ותמשך לפחות עד זמני שלי. אני יודע שיכלת לבחור בנתיבים אחרים ומי יודע? אולי עדיין היית מנהיג הלהקה במקום הספינה השוקעת. אבל בזכות הבחירה האמיצה שלך, אתה יכול לדעת שבעתיד אתה חי עם משפחה אוהבת בחיים מבוססים וטובים, כמו שתמיד דאגת ורצית להגיע, לצד הסתייגויות למיניהם.
אכן מאוד הייתי רוצה להגיע ולבקר אותך שם בעבר. מאוד הייתי רוצה שהצרות שלך, יהיו הצרות היחידות שלי כיום ולא הדברים האיומים שצריך להתמודד איתם בגיל מבוגר יותר. אבל לאחר הביקור בתקופתך, אני גם מעוניין לחזור למקום הנוכחי שלי בזמן הנוכחי אליו הגעתי, בזכותך. אז אתה יכול לקחת אותי לבקר בתקופה שלך, אני לא אתנגד, אבל הבטח לי שאחזור, בזמן. :)


So take me away, I don't mind
But you better promise me, I'll be back in time

 
נכתב על ידי , 29/7/2016 13:28  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





45,248
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתם_אחד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתם_אחד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ