לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


''אני אדם שטחי בצורה עמוקה'' אנדי

Avatarכינוי: 

בת: 22

Skype:  michal goor 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2016

יושבת בבית קפה ומתכננת את העתיד


 

לאט לאט אני לומדת לאהוב את עברי לידר ואת המשמעות שעומדת מאחורי השירים שלו.
החלטתי אחרי העבודה לנסוע לבית קפה בקרבת מקום ולשבת עם הלפטופ, מנהג שעד היום שמור בעיקר לאירופה.
אין הרבה בתי קפה בארץ ששמים דגש על יצירת אווירה וחוויה שלמה שמתחברת בהרמוניה לקפה.
יש קסם לא מוסבר שקורה באירופה, במיוחד במקומום הקטנים שנמצאים בסמטאות, דווקא שם אני מרגישה בבית.
במקומות האלו כל הסכרים נפרצים והמחשבות מתחילות לצוף בלי הפסקה. אני לא יודעת לשים את האצבע על מה בדיוק קורה שם אבל הכל מרגיש שלם יותר. ונכון, בעיקר עבורי.

הבית קפה הזה רק נפתח ואין נפש חיה במקום. הוא נראה תעשייתי וכמו שמכונה משומנת לכסף נראת. 
תפריט מנופח עם עיצוב דל וצוות מלצרים שעוד לא יודע מה זה משכורת מינימום ושכר בסיס.
פתאום העיניים מבחינות בדברים שעין רגילה לא תבחין. הלוגו, בחירת הפונטים לתפריט ואפילו עיצוב החלל עצמו.
עושה לי חשק לפתוח בית קפה משלי שיציב רף לכל השאר.  כזה שיהיה ידוע כמקום שמחבק אנשים אבודים שמחפשים מקום מעורר השראה.

 

תוך כדי כתיבת הפוסט הזה אני מקשיבה לעברי לידר ובין בית אחד לשני אני שומעת את המלצרים הצעירים מדברים על אמסטרדם.
על מה הם שמעו מאנשים שהיו בעיר, איך הם הולכים לזלול כל בראוני שיעמוד בדרכם ואם מותר להעביר מים בביטחון או לא.
זה גורם לי לחייך כי הם מתרגשים באמת, רואים את זה בעיניים שלהם. החיוך הקטן הזה שככל שעובר הזמן אני רואה פחות ופחות.

 

אני מרגישה שאיבדתי את היכולת ניסוח שלי.
תובנה נפלאה להגיע אליה כמה שבועות לפני קורס קופירייטינג.
מיכל גור.
 

נכתב על ידי , 30/5/2016 17:46  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פסטיבל יערות מנשה


 

''אני לא יודע מה עברת בסופש הזה אבל משהו בך השתנה קצת ואני מקווה שזה ישאר ככה.''
בעיקר ההבנה שאני לאט לאט מפילה חומות בפני העולם ולא מרגישה צורך להיות עוקצנית ואדישה.
הציניות עדייך חלק ממני אבל היא משעשעת ולא מרירה. אני חושבת שזה מה שהשתנה.
-
הגשמתי חלון קטן ונכנסתי לצלם את ההופעות מקרוב.
הכרתי צלם שהביא לי את המצלמה שלו ואת תג הצלם ובשיא הנונשלנטיות שלי נכנסתי פנימה ועליתי לבמה לצלם.
זה היה רגע מתוק כי הלהקה הייתה מעולה והקהל השתולל ולי הרגיש שאני עומדת בצד הנכון עם המצלמה הפסיכית שאני מחזיקה.
מה שהפך את הכל לחגיגת אופוריה אחת גדולה זה שלאחר מכן הוא החמיא לי על הצילומים ואמר שהם טובים.
-
היינו בהופעה של גל דה פז. נשכבתי על האדמה, קצת מסוחררת קצת מחויכת, רואה את קרני האור מציצות מבעד לעצי האורן וזה היה רגע מדהים.
-
התיישבתי מול מישהי והסתכלנו אחת לשניה בעיניים במשך דקה. שתינו היינו עם חיוך בלתי נשלט והתחבקנו אחכ. זה היה מקסים.
טבעתי בעיניים שלה. הן הרגישו לי כ''כ מלאות חמלה ואהבה.
-
A-WA הביאו הופעה מדהימה. לבנות האלו יש אנרגיה אדירה, לא הפסקתי לרקוד לרגע.
_
אני רוצה מזרח.
מיכל גור. 

נכתב על ידי , 24/5/2016 08:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

119,570
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , אופנה , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMichalGoor אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על MichalGoor ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ