לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2006

רק שאלה (14.6.06)


 

יואב: שלשום היתה לי דילמה עריכתית שנפתרה בדרך לא צפויה, יש יאמרו שערורייתית. מכיוון שהיא קשורה גם בדברים שיאיר כתב בפוסט הקודם שלו, הריני מביא אותה לפניכם קוראים וחותמים נכבדים.

 

עניינה של ההתחבטות היה בידיעה הזאת של רותי סיני. בידיעה נכתב על סקר שנעשה בקרב בני 65 ומעלה על מצבם הכלכלי והחברתי. מתוקף תפקידי באותה משמרת, לא עסקתי בשכתוב הטקסט, אלא רק בכותרת שהוא יקבל. ובכן, החלטתי שהכותרת תתייחס לנתון שלפיו 37.2 אחוזים מהנשאלים מקבלים פנסיה, והתפניתי לניסוח משהו קצר וקליט. אתם יודעים, כמיטב המסורת ההארצית ("איפה בכותרת הוא ישים את הנקודה-פסיק", שואלים את עצמם בחיוך החברים ממעריב).

 

הכותרת שנתתי בהתחלה היתה כזאת: "סקר: רק 37% מבני 65 ומעלה מקבלים פנסיה". אבל רגע, שנייה אחת. "רק 37%"? רק?? הלא על זה בדיוק כתב מר טרצ'יצקי. דבריו הידהדו בראשי, אף שלא שמעתי אותו ממש אומר אותם, אלא רק קראתי אותם בבלוג: "את האידיאולוגיה - תשאיר לפרשנים ולבעלי טורי הדעה", אמר הקול.

 

כשאני כותב "רק", חשבתי לעצמי, אני אומר לקורא באופן מפורש בכותרת בעמודי החדשות, שמספר מקבלי הפנסיה נמוך מדי. אני אמנם מאמין ששיעור מקבלי הפנסיה במדינת ישראל צריך לעמוד על לא פחות מ-100 אחוז (מבין אלה הזקוקים לה), אבל אולי עדיף להגיש את הנתונים כמו שהם, ומי שיחשוב שזה מעט - שיחשוב, ומי שלא - לא. אולי עדיף לכתוב פשוט "סקר: 37% מבני 65 ומעלה מקבלים פנסיה" וזהו. המשכתי להרהר ולהתלבט עד שהשעה המאוחרת האיצה בי להכריע.

 

גמלה החלטה בלבי להשאיר את ה"רק" בחוץ, אף שהשאלה עצמה עדיין לא נתנה לי מנוח. הכותרת שקיבלתי נראה ככה על עמוד, פחות או יותר:

 

 

לא בלוק

 

 

רואים את החור הלבן הזה בצד השמאלי של השורה העליונה? אני אמנם לא אדם דתי, אבל מסתבר שבזמן שביזבזתי זמן בהרהורים עקרוניים, העורך הגדול שבשמיים כבר קיבל החלטה. צריך בדיוק עוד שתי אותיות בשורה העליונה כדי לקבל מלבן סימטרי ומושלם של טקסט. שתי אותיות, כמו ר' וק'. הנה, תראו:

 

 

כן בלוק

 

 

זו רק דוגמה אחת לדבר שקורה כמעט בכל משמרת, כמעט לכל עורך: שיקולים עקרוניים מפסידים לזמן הדוחק ולשיקול הגרפי, שמשקלו בתהליך קבלת ההחלטות רק הולך וגובר עם הזמן. אולי ב"הארץ" של לפני 10 שנים זה לא היה קורה והעורך היה בוחר בכותרת היפה פחות, אבל הפעם, במקרה שלי, האלמנט הגרפי הכריע בשאלה, שגם ככה עדיין לא מצאתי לה פיתרון מוחלט. עם רק או בלי רק? מה אתם אומרים? רק 37? רק 60? רק 80? מתי ואיפה זה נגמר? ומצד שני, קיבינימט, כמעט לשני שליש מהם אין פנסיה. ה"רק" הוא חלק מהסיפור.

 

הגברת אנדרגראונד

 

אתמול ולווט שאלה: "בכתבה של רן רזניק על הנסיונות בהרצפלד, הופיע לאורך כל הכתבה הניסוח 'הד"ר'. מישהו מבין למה צריך ליידע את הדוקטור הזה?" ובכן, הנה אני מסביר. לאקדמיה ללשון לא אכפת אם מיידעים או לא: "תואר כבוד הקודם לשם פרטי, כגון אדון, גברת, דוקטור, סרן - אפשר ליידעו ואפשר שלא ליידעו". ב"הארץ", לצורכי האחדה בלבד אני חושב, הוחלט ליידע תמיד תארים המקדימים את שם האדם הנושא אותם. אני בעד כתיב אחיד בעמודי חדשות.

 

יואב.

נכתב על ידי , 14/6/2006 13:31  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נפתלי לפידות ב-18/6/2006 20:40



Avatarכינוי: 

בן: 13

תמונה




196,415
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה , עבודה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללחץ חברתי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לחץ חברתי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ