לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

Just Who i Am


Avatarכינוי: 

מין: נקבה

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2015

מוסר השכל.


בחורה פוגשת בחור, הם מתאהבים.

הבחורה חושבת שהבחור נפלא, שהוא מושלם. שנה אחר כך הם מביאים כלב ביחד, ואחרי שנתיים נוספות הבחור מציע נישואין לבחורה.

הבחורה אומרת כן.

 

הבחור והבחורה יוצאים לחפש אולם לחתונה. הם קובעים תאריך, סוגרים עם צלם ועם דיג'יי.

הבחורה יוצאת לחפש עם אמא שלה שמלה לחתונה, היא עושה דיאטה ומתחילה לרוץ על מנת להיראות במיטבה באירוע.

 

הבחור מחליט שהספיק לו ומבטל את הכל. הבחור והבחורה נפרדים, הכלב נשאר אצלה.

הבחור לא עושה שום צעד או מעשה על מנת להקל על הבחורה את הפרידה, שלושה חודשים לפני החתונה, ואפילו להיפך.

הלב של הבחורה נשבר. היא מתמוטטת, היא כועסת על כל מי שאמר לה שהכל לטובה ושמה שצריך לקרות - קורה.

 

שבועיים אחרי הפרידה - הבחורה מחליטה להרים את עצמה ולעבור הלאה. היא מחליטה להיות שמחה ולהנות מהמצב החדש.

הבחורה פוגשת בחור חדש. הוא מרגש אותה, הוא גורם לה להרגיש טוב יותר משהבחור הקודם גרם לה להרגיש בארבע שנים.

 

לבחורה יש בחור חדש, חבר חדש. נכון, לא עבר כל כך הרבה זמן מאז הפרידה מהבחור הקודם, אבל הבחורה שמחה.

הבחורה משווה בראש שלה כל הזמן בין הבחורים, ובכל פעם - הבחור החדש מנצח. אפילו הכלב שלה אוהב אותו.

 

הבחורה היא אני. כנראה שכל מה שקורה - באמת צריך לקרות, ואולי זה כדי לפנות מקום לדברים טובים יותר.

נכתב על ידי , 29/9/2015 00:28  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThis is me then אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על This is me then ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ