לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

mybody

לא היה לך נעים לאמר "לא"? הוטרדת או הותקפת מינית ולא התלוננת? התלוננת והעולם המשיך כאילו כלום??? אל תשמרי בלב! ספרי לי ואני אספר לכולם. בלי שמות, בלי פרטים מזהים, רק ה"אירועים". כל מקרה לגופה (*הפניה לנשים מטעמי נוחות אך מכוונת לכל סוגי המינים)

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ¡ֳ ֳ©ֳ°ֳ¨ֳ¸ֳ°ֳ¨. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אני לא רוצה את זה וזה לא מעניין אותם


אני לא יודעת מאיפה להתחיל, להבדיל מכולם אני אתחיל מהסוף.
כיום אני בת 20. אני סטודנטית. אני עתודאית.

בחיים האלה קרו לי הרבה דברים. אני חושבת שהגיע הזמן לספר הכל.
בכתה א' הייתי עולה חדשה, צחקו עלי, לגו לי, התעללו בי. אני יודעת שביום הראשון של כתה א' אני ברחתי מהכתה רצתי לחצר, הבניין של האולפן שבו הייתה אמא שלי היה סמוך לחצר. וצעקתי ובכיתי שתבוא לקחת אותי משם.

אם חלקכם זוכרים הייתה תורנות כתה. ילדים מחולקים בזוגות שתפקידם לגרש את כל הילדים מהכתה בהפסקה ולסדר את הכתה. אז שיבצו אותי עם אחד הבנים בכתה. אחד הבנים המקובלים. סידרנו קצת. אני זוכרת שהיינו משני צדדים שונים של ארונית שהיה בה חור. הוא רצה לראות את התחתונים שלי. סירבתי. אז הוא רצה לגעת. שוב סירבתי. הוא בא אלי לצד השני של הארונית. וניסה לבעוט בי. זה לא כ"כ הצליח כי תפסתי לו את הרגל- ומשכתי בכל הכוח שהיה בידיים הקטנות שלי. הוא נפל.

אח"כ עברתי בית ספר כי עברנו דירה. ואז פשוט התעלמו ממני. או התעללו. בן דוד שלי שהיה מבוגר בשנתיים אז עבר לגור קרוב אלינו. הוא ואני היינו קרובים כמו אחים. כל יום הייתי אצלם עד הערב. פעם אחת כשההורים שלו לא היו בבית.. אני הייתי אז הכתה ה' למיטב זכרוני הוא ביקש ממני להראות לו את הפות שלי. אני לא זוכרת מה היום המילים המדוייקות  הוא השביע אותי שהוא רוצה ממני טובה ושאסור לי לספר אף פעם לאף אחד. הסכמתי אבל כשהוא ביקש האוזניים שלי האדימו שאלתי מה שהוא רוצה כי לא הבנתי הוא נהיה נורא נבוך וויתר על כל הנושא. רק כמה שנים מאוחר יותר הבנתי מה הוא רצה.

מאז זרמו הרבה מים.

בפעם הבאה שקרה משהו כזה היה בטיול השנתי של כתה י"א. היה לי אז חבר בגיל שלי מבית ספר אחר.  היינו ביחד כבר מעל שנה וכולם ידעו שאני "תפוסה".
אלינו בחבורה היינו מאוד מגובשים בכל הטיולים ישננו כולם באותו חדר. או יותר נכון לא ישננו. היינו באמת חברות וידידים טובים ואמתיים.
היה אז לאחד הידידים הטובים שלי שותף בחדר שניסה להתחיל איתי. הוא שאל אם יש לי חבר, עניתי שכן הוא טען שאני אומרת את זה סתם כי בחורה שאין לה חבר "יש בה משהו דפוק" וניסה לנשק. דחפתי אותו ממני.
בערב חברה טובה ואני הלכנו לחדר של הידידים לשחק קלפים. סתם לשבת בחברה טובה ולהנות מהערב.
אני יצאתי מהמשחק וחיכיתי שהם יסיימו. כנראה שהייתי ממש עייפה כי הדבר הבא שאני זוכרת זה שאני מתעוררת בחדר חשוך. החדר של הבנים- ואותו בחור שניסה לנשק אותי בכח שוכב ליידי ומנשק אותי - כשאני ישנה. מתוך שיינה התנערתי והמשכתי לישון ושוב התעוררתי , העם לחלוטין כשהשפתיים שלו שוב נצמדות לשלי.  נזפתי בו הסתובבתי לצד השני והמשכתי לישון.
חבר שלי הבין לשמחתי. הוא כעס אבל הבין. הרגשתי אשמה הרגשתי כ"כ רע שלא הצלחתי להתעורר לגמריי ולהעיף ממני את המנוול!

באמצע כתה י"ב. החבר ואני נפרדנו. בגלל שאני גם בלוגרית ותיקה כאן היו לא מעט ידידים בלוגרים שהציעו עזרה.
כן אני יודעת שנפגשתי עם רבים. אני לא אציין כאן שמות. אולי פרט לאחד. כולם היו טובי לב ואדיבים אף אחד לא ניצל את המצב שהייתי בו. כולם עדיין ידידים טובים. חלקם הצילו אותי מלפגוע בעצמי. פרט לאחד שניסה לשכנע אותי שאני רוצה אותו שניסה לגעת בכוח שלי שרציתי אחרי שהבהרתי לו מילולית וחד משמעית שאני לא מעוניינת ניסה להמשיך בכוח. אני יודעת גם שאני לא היחידה. אני מפחדת לחשוף את השם שלו כאן.

גם מאז זרמו הרבה מים. סיימתי לימודים הגעתי לאוניברסיטה. אולי אני בחורה חברותית. יש לי הרבה ידידי אמת והיו הרבה שהתחילו איתי אבל ידידי אמת ותיקים לעולם לא פגעו בי. במסיבות שהיו לנו לא הייתי משתכרת אף פעם תמיד הייתי שם כדי לשמור על החברות שלי.
בתחילת שנה א' שלי התחלתי לצאת עם בחור מהכיתה, הוא נראה בחור הגון. מיותר לציין שעד אז כבר לא הייתי בתולה.
באחת הפעמים שהיינו אצלו בדירה והכל היה כרגיל. למדנו קצת התנשקנו ליטופים פה ושם. פתאום לא היינו לבושים, הוא היה מעלי והתנשקנו זה לא היה מוזר או שונה זה לא היה נגד הרצון שלי. עד שהוא ניסה לשכב איתי. לא רציתי, לא היה קונדום וגם אם היה באותו הרגע לא רציתי. אמרתי לו והוא אמר שזה בסדר ושאני אסמוך עליו ליטף את הפנים שלי ונישק. וניסה שוב. ושוב אמרתי שאני לא רוצה. והוא הרגיע אותי בליטופים ונשיקות. באיזשהו שלב הוא נכנס בכח. התפתלתי והוא החזיק אותי. בסוף הצלחתי להעיף אותו ממני. ופתאום הוא היה מתפרס ומתחרת. באותו יום ניסה לזרוק אותי, התוצאה הייתה שנשארו עוד כשבועיים ביחד ונפרדנו. אני לא יודעת למה שתקתי על זה. אני עדיין לא מוכנה לספר לחברים הכי קרובים במחלקה כמובן שלא לאמא. רק קומץ חברים קטן יודע. והחבר הנוכחי שאיתו אני כבר שנה.
הבחור שאנס אותי עדיין לומד איתי ובימים אלו מדי פעם אני יושבת ללמוד איתו למבחנים. אני מפחדת לעשות עם זה משהו. אני לא יודע מה לעשות מדי פעם אני נזכרת בזה, ושונאת את עצמי. לא הייתי ילדה קטנה ותמימה זה לא הייתה הפעם הראשונה שהייתי במצבים אינטימיים עם גבר אבל זה עדיין פגע יותר משאפשר לתאר.

בשנה האחרונה יש לי חבר, מתחשב ועדין. ולמרות זאת עברתי אין ספור הטרדות.
בחור שסמכתי עליו שקראתי לו ידיד- בחור שמכיר את חבר שלי נישק אותי, מישהו אחר ניסה לנשק בכוח.

לפני כחודשיים במסיבת ערב השנה החדשה שנערכה בדירה עם חברים טובים העזתי להשתכר, אחד השכנים מהדירה ליד נכנס לדירה וקלט שאני שיכורה אני רק זוכרת שברחתי מהדירה שלו. שהוא נישק אותי בכוח, ושברחתי.

יש לא מעט מקרים שיראו קטנוניים וילדותיים הרי זאת רק נשיקה. אבל זה פוגע בכבוד שלי זה פוגע בי, אני לא רוצה את זה וזה לא מעניין אותם.

אני כבר מזמן לא ילדה תמימה אבל כל מקרה קטן כזה פוגע יותר מסכין.

אז מה שמדי פעם אני הולכת עם מחשוף. ושאני אולי חברותית? אסור להיות חברותי ונותן אמון באנשים כבר?

זה שיש לי חבר שהם מכירים לא עוצר אותם? זה שאמרתי "לא" גם לא עוצר?

יש באמת משהו שיעצור את המטרידים?


נכתב על ידי , 5/6/2007 02:04   בקטגוריות אדם מוכר, אני והחבר'ה, באינטרנט, באלימות, באקדמיה, בבית הספר, בזמן שישנת/התמסטלת, בידידות, בין ילדים, בינו לבינה, במסיבה, במשפחה, ילדות נשכחת, אדם זר, הכל יכול היה לקרות, הכל קרה, מילים כדרבנות  
42 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביל3> ב-2/7/2007 21:34
 



הכי הורג אותי שהוא מודע לזה שהוא עשה משהו לא טוב


הידיד המסנג'רי של מאיה (שם בדוי) חשף בפניה את איברו מינו.

 

אני די צעירה אבל ממש לא תמימה לגילי, מגיל קטן הייתי מודעת לרוב הדברים. אני יודעת שמה שאני אכתוב לא ישתווה לאונס ותקיפות מיניות, אבל הבלוג יועד לא רק לזה.

 

לא זכורה לי הסיבה, אבל בסביבות גיל שש התחלתי להתרחק מכל הזכרים המבוגרים שהיו בקרבתי (הכוונה למגע פיזי... לפחות מטר או שניים מהאדם). עם בנים בגילי הכל היה בסדר... דווקא היו לי הרבה יותר חברים בנים מבנות. בחופש הגדול שבין כיתה ה' ל-ו' הכל התחיל להשתנות. אנשים ברחוב נתקלו בי בכוונה, הסתכלו עליי בצורה מוזרה מאוד וממש ממש לא נעימה. גם הידידים שלי לא עזרו... עשו כל מיני דברים שאני לא רוצה לפרט. זה היה בכללי, אך גם קרו לי כמה מקרים ממש לא נעימים.

 

בכיתה ד' הייתי בחוג אורגן במתנ"ס של בית הספר, זה היה שיעור פרטי. המורה כל הזמן נצמד אלי, התקרב אלי וגרם לי להרגיש לא בנוח. כמובן שפרשתי אחרי חודש.

 

בחופש הגדול שבין כיתה ד' ל-ה' דיברתי במסנג'ר עם ילד נחמד מאוד. דיברתי איתו המון זמן, ודי ניתקנו קשר למשך חצי שנה בערך. בכיתה ו' שוב התחלנו לדבר והוא שלח לי שיחת וידיאו. ואני, שדיברתי איתו די הרבה זמן, סמכתי עליו. בחלון המצלמה שלו הופתעתי לראות אותו מלטף את איבר מינו. לא עברה שניה וחסמתי אותו.

 

לפני כמה ימים התרתי את החסימה והחלטתי להתגבר על גועל הנפש הזה ולברר איתו מה קרה. בהתחלה הוא אמר "מי זה?", "אני מכיר אותך?" ושטויות כאלה... אבל אחר כך 'נזכר'.

דיבתי איתו והשיחה הלכה בערך ככה:

אני: אתה בנאדם מגעיל ודוחה לגמרי. ואני לא אתפלא אם כל הזמן זה היה שקר... מקווה שתדרוס אותך רכבת, יום רע לך.

הוא: מי זה?

אני: בבקשה אל תשקר...

הוא: אההה מאיה (שם בדוי).

אני: בטחתי בך כל החופש הגדול ואתה לגמרי מנצל את זה בשיחה וידיאו הזאת... למה אתה כזה מגעיל?

הוא: מה מגעיל בזה?

אחר כך הוא התחיל להגיד שאני מורמונית וכל מיני שטויות. מה שהכי הורג אותי זה שהוא מודע לזה שהוא עשה משהו לא טוב, אבל הוא לגמרי בסדר עם זה. גם לשקר ולבגוד במי שבוטח בך זה ממש מעשה מגעיל.

 

כמובן שהיו עוד מקרים לא נעימים, אלה הם העיקריים. רוב המקרים האחרים הם כל מיני הערות והארות שזורקים לי ידידים שלי, שגם הן ממש לא נעימות לי.


 

מאיה ענתה לכם:

תודה על כל התגובות שלכם. לאלה שאמרו שזה לא המקום לכתוב את זה ושהמקרה קנטרני וכו’ - תתמקדו לרגע במטרת הבלוג הזה, שהיא להראות מקרים שקורים בחיים האלה, פגיעות מילוליות ופיזיות במיניות של בני אדם. חומרת המקרה היא לא מה שאמור להעסיק אתכם, באינטרנט או ברחוב. הקטע שאני מנסה להעביר לכם בזה שאני מפרסמת כאן את הסיפור הוא שאין לגברים/ נערים האלה בושה, והם חושבים שהכל בסדר ושמותר להם... זה מתחיל מלהראות במצלמה איבר מין ונגמר באונס. עוד משהו שהוא אמר לי בשיחה ומוכיח את מה שאמרתי זה "אין בנים שלא מעבירים ככה את הזמן..." והוא התכוון בקטע של להראות את זה לכל מיני ילדות שלא קמו בבוקר וחלמו על לראות את זה.

בכל מקרה, אני לא יכולה להכריח אתכם לחשוב כמוני, אבל אני יכולה לנסות ולפחות להסביר את הדעה שלי...

לילה טוב.

 


 

"הפשיטו אותי בבריכה" בנענע

 


 

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

mybodyster@gmail.com

נכתב על ידי , 11/3/2007 14:45   בקטגוריות אדם מוכר, אדם זר, באינטרנט, בבית, בהסכמה/בדרכי נועם, בידידות, בינו לבינה, ברחוב, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת, בית ספר  
50 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מיכל ב-15/3/2007 22:20
 



בכל זאת תחשבי על זה


ידיד של darkness הפתיע אותה בהצעה "מקורית" למתנת יומולדת עבורה: להראות לה. למרות שסירבה, לקח לו יומיים תמימים לקלוט את זה.  

 

הוא ניסה לשכנע אותי לראות לו למרות שאמרתי לו לא, לבסוף הוא וויתר כשראה שאין סיכוי.

 

בשנה שעברה חגגתי את יום ההולדת שלי בבית. הזמנתי את כל החברים שלי, רק שישה מהם הגיעו. ידיד שלי לא הגיע והוא התנצל על זה ואמר לי שהוא רוצה לפצות אותי על זה שהוא לא בא. אני בתמימותי אמרתי לו שיחשוב על משהו, אז הוא אמר שכל דבר שאני ארצה, אז אמרתי לו "תפתיע אותי".

 

אחרי זה אני מדברת איתו באייסי והוא באמת הפתיע בשאלה:

"פעם ראית למישהו?"

אמרתי לו "לא".

"את רוצה לראות?"

"את האמת, ממש לא".

"אבל את מספיק בוגרת לראות את הדברים האלו".

"תראה, זאת ההחלטה שלי אם לראות או לא".

"נו תחשבי על זה, זאת הצעה של פעם בחיים".

"אני ממש לא יודעת, אני לא רוצה".

"אני יכול לעמוד מולך ערום ולדבר איתך".

"אני לא רוצה את זה, אנחנו ידידים, אתה גם לא חבר שלי, גם לחבר שלי לא הייתי רואה".

"זה יהיה כך, אני אבוא אלייך או שאת תבואי אליי, ננעל את החדר, אף אחד לא צריך לדעת על זה ויום למחרת נתנהג כאילו זה לא קרה".

"לא, אני לא יכולה".

"תחשבי על זה".

"אין על מה לחשוב".

"בכל זאת תחשבי בשבילי ותודיעי לי מחר".

 

במשך כל אותו יום הייתי בטיול הכנה לטיול השנתי. חשבתי, בעצם לא חשבתי - סיפרתי על כך לחברה שלי, היא אמרה לי לא לעשות שטויות. ידעתי שזה לא בסדר לכן אמרתי לו כשחזרתי הביתה שחשבתי והתשובה היא לא.

הערך שלו ירד, לא האמנתי לזה.

הייתי בחרדה, ופחדתי.

אבל מזל שעמדתי על שלי ואמרתי לו "לא", אחרת הייתי מצטערת על כך לכל החיים.

 

כשדיברתי עם דודה שלי (היא היחידה מהמשפחה שאני מחוברת אליה) היא אמרה לי "אני מקווה שלא הסכמת לזה", אמרתי לה שלא הסכמתי והיא אמרה אני כל כך גאה בך. אני לא יודעת אם זה נחשב להטרדה מינית, אבל אני רוצה להעביר מסר.

 

תמיד תתנגדו, לא משנה איזו הצעה יציעו - תתנגדו, אל תתנו לאנשים לעשות בכם כרצונם.

 

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

mybodyster@gmail.com

נכתב על ידי , 22/12/2006 17:36   בקטגוריות אדם מוכר, אני והחבר'ה, באינטרנט, בהסכמה/בדרכי נועם, בידידות, בינו לבינה, הכל יכול היה לקרות, אהבה ויחסים, אקטואליה, ביקורת  
33 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Darkness ב-6/1/2007 04:51
 



"היא" רצתה ללמד אותי "לעשות את זה נכון"


Wannabe.Me הוטרדה על ידי גבר שהתחזה באינטרנט לילדה. 

 

אני לא יכולה לסווג את עצמי בתור 'קורבן', 'מוטרדת מינית' או 'אחת מהסירה' כי אני מרגישה שאני לא, ושזה סתם מקרה לא נעים. אבל בכל זאת החלטתי להתייחס ולהוציא את הסיפור שלי לקהל. אולי הסיפור שלי לא משפיע או כואב כמו של הרוב פה, אבל אני מרגישה שאני צריכה להוציא אותו.

 

הייתי בערך בכיתה ד' או ה'. באותה תקופה אהבתי את כל העסק של להכנס לצ'טים ולהיות באינטרנט, זה היה מין עולם חדש בשבילי. יום אחד נכנסתי לצ'ט, קצת גלשתי והתכתבתי, כמובן נשמרתי ממשפטים מגונים כי ידעתי על כל העסק הזה כבר בגיל הזה (!). היתה אחת שקראו לה "ענת14" או "ענבל14", שהתחילה לדבר איתי על דברים יומיומיים ככה, ללא שום חשדות. כשהיא ביקשה את המסן שלי - נתתי לה אותו. היא התחברה והמשכנו לדבר. היא התחילה לדבר איתי על התבגרות ועל דברים אינטימיים כמו מחזור, כמו חזה. הייתי מטומטמת, לא חשדתי בכלום, פשוט זרמתי עם השיחה.

 

ואז היא ביקשה ממני להפעיל את מצלמת האינטרנט. מרוב טיפשות הפעלתי, לא חשדתי בכלל. החשדות הגיעו רק מאוחר יותר. היא ביקשה ממני להראות לה במצלמה אם יש לי שערות בבית השחי ואם אני מגלחת, ולעמוד בפרופיל בשביל לראות כמה החזה שלי צומח. כל זה היה תחת הכותרת/ תירוץ של "אני מבוגרת ואני יכולה לעזור לך בתהליך ההתבגרות וללמד אותך".

 

למחרת היום היא כמובן עוד פעם פתחה שיחה, ואני - בלי לחשוד כלום. היא התחילה לדבר איתי על אותם הנושאים ואז גלשה לאוננות, אם אני מאוננת, ואז היא שידלה אותי לאונן מול המצלמה והיא תאונן גם ותסביר לי 'אם אני עושה נכון או לא'. נזכרתי שהיא גם אמרה משהו על זה שהחברים שלה שם ושהם יצפו בי ויעזרו לו לקבוע אם אני עושה את זה נכון.

 

ואז החשדות התחילו להתעורר. מיד, בלי מחשבה שניה, התחלתי לעמוד על שלי ותקפתי אותה, אמרתי לה דברים בסגנון "זהו, עכשיו הוסגרת! השיחות האלה צוטטו למשטרה ואנחנו יודעים שככה בלה בלה..." וכל מיני דברים שילחיצו אותו. 'ענת/ענבל' ברח מיד, התנתק, ומאותו היום לא התחבר בחיים למסן שלי.

 

סיפרתי את זה לאימא שלי, והיא לא לקחה את זה בכובד רב מדי, רק נזפה בי ואמרה שטיפוסים כאלה הם מפוקפקים וצריך לפקפק בהם על ההתחלה. הגישה שלה די הרגיעה אותי, אבל עד היום זה יוצר בי הרגשה רעה כשאני חושבת על זה. יש לי מזל שהחשדות הופיעו בשלב הזה, כי אם לא זה היה נגמר הרבה יותר רע ממה שזה.

 

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

mybodyster@gmail.com

נכתב על ידי , 5/12/2006 19:21   בקטגוריות אדם זר, בבית, באינטרנט, בהסכמה/בדרכי נועם, הכל יכול היה לקרות, התלוננתי ו-כלום, ילדות נשכחת, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת, אני והחבר'ה  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של L.L.B ב-12/12/2006 22:14
 



כינוי: 

מין: נקבה




456,109
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmybody אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mybody ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ