לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

mybody

לא היה לך נעים לאמר "לא"? הוטרדת או הותקפת מינית ולא התלוננת? התלוננת והעולם המשיך כאילו כלום??? אל תשמרי בלב! ספרי לי ואני אספר לכולם. בלי שמות, בלי פרטים מזהים, רק ה"אירועים". כל מקרה לגופה (*הפניה לנשים מטעמי נוחות אך מכוונת לכל סוגי המינים)

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ¬ֳ®ֳ₪. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הייתי עדה


היי, זה מקרה של הטרדה, הוא לא קרה לי, אבל אני הייתי עדה ..

זה היה באחד מימי השביתות שהיו השנה , והחלטתי ללכת עם חברה בבוקר לסרט, הלכנו והקניון היה ריק, אולי רק כמה אנשים, נכנסנו לקולנוע וראינו בשורה האחרונה באמצע (איפה שיש שתיי מושבים שמלפניהם אין כלום) וראינו איש בסביבותגיל ה-45-50 מנשק ילדה בערך בת 14. שהיא הייתה בכיתה שלנו בערך בכיתה ג'.

הוא לא סתם נישק אותה, הוא ממש עלה עליה עם כל הגוף ונישק אותה בהתלהבות והנערה לא זרמה או משהו כזה, אבל לא היה נראה שהיא כל כך סובלת.

שהם קלטו שאנחנו מסתכלות עליהם האיש הפסיק והתיישב בכיסא שלו כאילו כלום והנערה הזילה כמה דמעות וראו עליה שהיא ממש רועדת ובלחץ.

ממש לא ידענו מה לעשות, אם לקרוא למישהו או לא. או שזה לא עינייננו וזה בהסכמה.

ממש פחדתי שהאיש יתקוף אותי ואת החברה שלי אם הוא יקלוט שאנחנו הולכות לספר על זה למישהו.

וגם אם היינו אוזרות אומץ והולכות לדווח, מה בדיוק נגיד כאילו? "אמממ סליחה יש שם איש שמנשק נערה!" כאילו מה הקטע? אם זה בהסכמה ?

אבל זה ממש לא היה נראה בהסכמה. החברה שלי אמרה שזה לא ענייננו ושנעזוב את זה. אבל ממש הרגשתי צורך להגיד למישהו כי לא באמת הגיוני שהוא ינשק אותה ככה.

החלטנו שנכחה לסוף הסרט ונראה מה יקרה. מידי פעם הסתכלתי עליהם (אגב, היינו לבד באולם הקולנוע), והם ישבו וראו את הסרט..

כשנגמר הסרט הסתכלתי עליהם. האיש הסתכל על הנערה, ונתן לה נשיקה בשפתיים והיא קמה. הוא הושיב אותה ונתן לה עוד נשיקה, והיא שוב קמה ורצה במורד המדרגות. האיש נשאר לשבת שם כמה דקות (ובינתיים חברתי ואני אספנו את הדברים שלנו.

אחרי איזה 2 דקות קמנו ובאנו ללכת ואז הוא קם.

פחדתי שהוא יבוא לנשק אותנו או משהו אז תפסתי את החברה שלי ביד ורצנו אל מחוץ לקניון וכבר היו שם המון אנשים אז לא נלחצתי כי ידעתי שהוא לא יעשה דברים כאלה מול אנשים.


לסיפורים (נא לציין ניק)

mybodyster@gmail.com

נכתב על ידי , 28/9/2007 11:51   בקטגוריות אדם זר, אדם מוכר, בהסכמה/בדרכי נועם, באלימות, הכל יכול היה לקרות, למה לא התלוננתי  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-11/10/2008 22:06
 



דחפתי אותו ממני וברחתי


טריגר! חבר לשעבר של "בכיתה יא" ניסה לכפות את עצמו עליה במועדון

 

טוב אז הסיפור שלי מתחיל בערך מלפני שנה הייתי אז ביכתה י"א והייתי במסיבה. התחיל איתי שם מישהו- נקרא לו ג' לצורך העניין- ומפה לשם העניינים התגלגלו ונהפכו להיות זוג. היה לנו קשר קצר מאוד, של חודש, אבל המשכנו להיות בקשר אחרי שנפרדנו ואני רוצה לציין שהוא היה אפלטוני לגמרי.ג' הוא מהאנשים האלה שתופסים מעצמם אלוהים ושחושבים שהם הכי הכי וכל העולם מאוהב בהם, ומסתבר שהוא חשב שאני עדיין רוצה אותו אחרי שהקשר נגמר. במשך השנה הזאת שעברה נפגשנו כמה פעמים והיה לנו דווקא סבבה דיברנו וצחקנו.פעם אחת לפני שהוא הלך הוא ניסה לנשק אותי ואני לא רציתי - היה לי כבר חבר חדש (נקרא לו ל')- אז הזזתי את הראש וג' נישק אותי בצוואר ואני אמרתי לו שיפסיק כי זה לא לעניין והוא הלך. אבל אני רוצה לשתף אתכם במקרה אחר שקרה לי איתו מלפני חודש. אני בן אדם שיוצא להמון מסיבות, אני אוהבת לרקוד ולבלות ולא פעם יצא לי לראות את ג'  במסיבה. אז המקרה המדובר קרה ביום שישי בערב. יצאתי עם כל החברות למסיבה בת"א וראיתי את ג' שם. הלכתי אליו ואמרתי לו שלום התחבקנו והוא נתן לי נשיקה בלחי. במשך המסיבה יצא לנו לראות אחד את השני כמה פעמים ואפילו רקדנו קצת. לקראת סוף המסיבה רציתי לצאת החוצה כי כבר שרפו לי העיניים ובדרכי החוצה נתקלתי שוב בג'. הוא שאל מה קרה, סיפרתי לו, והוא לקח לי את היד ועלה איתי למעלה. ואני לתומי חשבתי שהוא סתם רוצה להיות איתי בחוץ כדי שאני לא אהיה לבד עד שיעבור לי השורף בעיניים. התחלנו לעלות במדרגות כשלפתע הוא משך אותי לחדר צדדי במועדון שיש בוא שולחן סנוקר. שאלתי אותו מה הוא עושה והוא פשוט דחף אותי לקיר והתחיל לנשק אותי. צחקתי כי הייתי בטוחה שהוא מסתלבט עליי ודחפתי אותו ממני ואמרתי לו- דיי  זה לא לעניין יש לי חבר. אבל הוא בשלו... הוא דחף אותי לפינה ואמר אז מה והמשיך לנשק אותי...אני ניסיתי לדחוף אותו אבל כל פעם מחדש הוא חזר אליי ונישק אותי.. ואז ביותר אגרסיביות דחפתי אותו ואמרתי לו "לא אני לא רוצה תעזוב אותי"... והוא ברוב חוצפתו התקרב החזיק אותי ביד אחת וביד השנייה הכניס לי יד לחולצה ופתח לי את החזייה!! התעצבנתי עליו צעקתי ואמרתי לו מה אתה עושה אתה לא נורמלי?! והוא חשב שהכל משחק, צחק וענה אני יודע שאת רוצה אותי. הייתי בהלם בחיים שלי לא חשבתי שהוא יעז לעשות לי משהו כזה. אבל הסיפור שלי לא נגמר כאן, אחרי שהוא צחק הוא משך אותי לעבר השולחן סנוקר שהיה בחד הרים אותי עליו ואמר- אף פעם לא עשית סקס על שולחן סנוקר-  דחף אותי והשכיב אותי על השולחן. אני ניסיתי לקום וצעקתי עליו שיעזוב אותי וכל פעם מחדש כשניסיתי לקום הוא דחף אותי חזרה והתחיל לעלות עליי.. אני אפילו כבר לא זוכרת איך הצלחתי לקום משם אני רק זוכרת שהוא משך אותי לשירותים והתחיל לגעת בי ואני כולי בהיסטריה ובלחץ לא ידעתי מה לעשות... הוא נגע לי בחזה ואז החלטתי שאין מצב פשוט שזה יגמר כמו שהוא רוצה, גייסתי את כל הכוח שלי ודחפתי אותו ממני וברחתי החוצה לחברות שלי... למזלי זהנגמר בזה ולא במשהו יותר גרוע..

עד עכשיו אני מרגישה אשמה, ואני חושבת לעצמי שאולי עשיתי משהו לא בסדר, אולי שידרתי לו משהו שלא רציתי והתכוונתי, אני כבר לא יודעת..

יום אחרי זה סיפרתי לחבר שלי ל' מה קרה, הוא ישר בא להיות איתי עזר לי ותמך בי, הוא ממש התחנן שאני אלך למשטרה אבל אמרתי לו לא. אמרתי לו שאני מרגישה אשמה בכל מה שקרה, שאולי לא התנגדתי מספיק, שאולי לא הראתי לו שאני לא רוצה יותר ברור ושאולי ג' יאמר שרציתי את זה. והוא אמר לי שברגע שאמרתי לו "לא" זה היה צריך להספיק, שאני לא אעז להרגיש אשמה כי הוא האדיוט ולא אני. הוא עזר לי להרגיש יותר טוב עם עצמי, עזר לי לא לחשוב על זה כל יום. הוא אחד האנשים שאני הכי מעריכה ואוהבת בעולם. אני מראה לו שהכל כבר בסדר כי הוא נורא דואג לי אבל מבפנים אני הרוסה ואני לא חושבת שהנשמה שלי תצליח להחלים מזה, אף פעם.


לסיפורים (נא לציין ניק)

mbodyster@gmail.com

 

נכתב על ידי , 28/9/2007 10:31   בקטגוריות אדם מוכר, באלימות, בידידות, במסיבה, הכל יכול היה לקרות, הכל קרה, למה לא התלוננתי  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אשלי ב-24/10/2007 03:22
 



הוא שומע אותי אבל ממשיך בשלו


בדרך בחזרה מטיול של הצופים, בזמן שמאיה ישנה, מישהו החליט לנצל את החולשה שלה ולמשש אותה

 

טוב הסיפור קרה שהייתי בת 15. לפני שנתיים.

זה היה בטיול של הצופים, לאיזה יער רחוק, בדרך חזרה.

היינו באוטובוסים, והיה תישע בערב, כולם היו הרוגים מעייפות, אחרי ארבעה ימי טיול. ולאף אחד לא היה אכפת עם מי הוא יושב.

לא היה לי כוח להתחיל למצוא לי מקום ליד כל הבנות אז אני ועוד חברה שלי, ט', היינו בספסל האחורי עם עוד שלוש בנים. (שבמהלך הנסיעה הצטרפו עוד שתיים.

אני וט' ישר נרדמנו. ישנו המון זמן אפילו כל הצעקות וההפרעות של הבנים. פתאום התעוררתי וראיתי את אחד הבנים שוכב עליי, "ישן" הוא לא באמת ישן, אני יודעת את זה.

עשיתי את עצמי ישנה ואז מי ששכב עליי אמר לחבר שלו: נו תשכב גם את, תשכב אתה על ט'....

אני ממש נלחצתי. פתחתי עיניים ואמרתי לו לקום, אבל הוא עשה את עצמו לא שומע, ולא קם. אחר כך הוא העביר את היד שלו על הציצי שלי. הוא אשכרה הכניס את היד שלו לחולצה שלי. זה היה כל כך מוזר. כי אנחנו חברים ממש טובים, כל הבנים שהיו שם אני ממש חברה טובה שלהם..

זזתי טיפה אבל הוא זז אחרי, הוא גם היה די כבד. הסתכלתי על ט', היא באמת ישנה, וגם עליה היה ילד. אני לא יודעת אם הוא נגע לה בציצי לא הצלחתי לראות אבל לפי התנוחה שלו אני מנחשת שכן.

אני כבר ממש רעדתי. ניסיתי להתיישב כדי שהוא יקום, אבל פשוט לא הצלחתי, אולי מרוב עייפות.

הוא השכיב אותי חזרה ושוב נגע לי בציצי. צעקתי לו: "נו תתעורר כבר..אתה לא נותן לי לישון!"

הוא פשוט לא ענה, זה היה כל כך מעצבן, הוא שומע אותי אבל ממשיך בשלו. אני העפתי אותו הצידה אבל הוא חזר אליי.

מה שהכי חירפן אותי זה שאני רואה את שאר הבנים שהיו שם מסתכלים אבל לא עושים כלום!

ואז הייתה עצירה, המון ילדים, אולי אפילו חצי, יצאו לשירותים, והוא קם ממני והלך גם. וגם זה שהיה על ט'.

אחרי איזה עשר דקות שאני מתאוששת, כולם חזרו. אני חשבתי שהוא יחזור למקום שלו ושזהו, נגמר הסיוט.

אבל לא, הוא נשכב עליי שוב.

ושוב אמרתי לו שדיי שיפסיק. והוא לא הפסיק.

בסוף כנראה נרדמתי.

התעוררתי שהאוטובוס עצר והגענו לשבט.הוא עוד היה עליי. עם הידיים שלו בחולצה שלי, וגם הילד השני שהיה על ט' עדיין היה עליה. הוא קם מהר, ואחר כמה שניות אני קמתי. ושאלתי אותו למה הוא היה עלי בנסיעה, והוא ברח משם ולא ראיתי אותו מלא מלא זמן (זה היה בחופשת הפסח).

אחר כך בבית הספר, אחרי איזה שבועיים וחצי שאלתי אותו את זה שוב והוא אמר שאני מדמיינת ושחלמתי את זה...רציתי להעיף לו בוקס.

ששאלתי את ט' היא אמרה שהיא לא זוכרת, טוב זה הגיוני כי היא ישנה כל הנסיעה.

בתכל'ס עכשיו אני לא מבינה למה לא עמדתי על שלי ופשוט העפתי אותו משם וקראתי למדריך. אולי כי פחדתי...

אבל אם חס וחלילה זה יקרה לי שוב, אני יודעת שאני פשוט יגיד לא! כי עכשיו אני מצטערת על זה...

 


לסיפורים (נא לצרף כינוי):

mybodyster@gmail.com

 

נכתב על ידי , 7/6/2007 17:01   בקטגוריות אדם מוכר, אני והחבר'ה, באוטובוס, באלימות, בזמן שישנת/התמסטלת, בידידות, בין ילדים, הכל יכול היה לקרות, ילדות נשכחת, למה לא התלוננתי  
75 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-11/7/2007 23:43
 



"אם היית נחמדה הייתי מוכן לעשות לך טובה"


הדבר האחרון שסטודנטים היתה צריכה כשחזרה מעט שתויה ממסיבה זה שנהג המונית יתחיל להציע לה כל מיני הצעות לבלות עמו את הלילה.

 

רציתי לשתף את קוראי הבלוג ב"תענוג" המפוקפק שעברתי בליל פורים. כרגיל, שום דבר שהולך למשטרה, אלא עוד הוכחה לזה שמעט מדי אנשים מבינים את ההבדל בין מחמאות להטרדות.

 

הייתי במסיבה, שתיתי, נהניתי וכו'. החבר שלי לא יכול היה לבוא איתי, ומכיוון שידעתי מראש שאני הולכת לשתות, הגעתי עם חברים ובדרך חזרה לקחתי מונית. כשעליתי על המונית כבר לא הייתי שתויה בכלל, למעשה כאב לי הראש וכנראה שהנהג שם לב לזה שאני לא מרגישה כל כך טוב. הוא שאל בנחמדות אם הכל בסדר, אמרתי לו שכן. הוא ניסה לפתח איתי שיחה לגבי מה עשיתי באותו ערב, אם הייתי במסיבה ואם נהניתי, ואני עניתי תשובות מנומסות אבל קצרות וענייניות (חשבתי שבטח משעמם לו, אבל לא הייתי במצב-רוח לפתח שיחה).

 

ואז פתאום הוא שאל אותי: "אז איך זה שיצאת מהמסיבה לבד? חשבתי, מישהי כמוך, בטח תצאי אם איזה בחור ללילה". הייתי קצת המומה, עם כל הכבוד - זה ממש לא עניינו (ומה זה לעזאזל "מישהי כמוני?"). אמרתי לו שהחבר שלי מחכה לי בבית (תשובה שהוכיחה את עצמה בעבר). ואז, במקום להניח לי, הוא התחיל להפציץ אותי בשאלות.

 

"אז יש לך חבר?" (כן), "כמה זמן אתם ביחד?" (הרבה). "אם הוא חבר שלך אז למה הוא לא בא איתך למסיבה?" עניתי משהו בנוסח "מה זה משנה למה", והוא, במקום להבין את הרמז (אני לא מעוניינת בשיחה), אמר: "נראה לי שמזמן כבר לא הזדיינת עם החבר שלך, אחרת לא היית מסתובבת עם כזה פרצוף חמוץ". לקח לי שניה לעכל את מה שהוא אמר, ואז אמרתי לו בתקיפות שזה לא עניינו ושאני מבקשת שיניח לי בשקט. חשבתי שזה יסיים את העניין, אבל בתגובה הוא צעק עליי "תגידי, מה הבעיה שלך, אני בסך הכל מנסה לדבר איתך, אם היית קצת יותר נחמדה, עוד הייתי מוכן לעשות לך טובה, אבל נראה לי את אחת שלא נותנת".

 

ביקשתי ממנו שיעצור מיד את המונית (זה כבר היה במרחק הליכה מהבית שלי והעדפתי ללכת ברגל מאשר להמשיך את הנסיעה עם הפסיכי הזה) ואחרי ויכוח קצר שבו הוא אמר שהוא לא מתכוון לעצור ואני הודעתי לו שיעצור או שאני פותחת את הדלת, הוא עצר את המונית, ואני שילמתי ויצאתי. כשהייתי בחוץ, עשיתי סוף סוף את מה שרציתי להגיד לו מההתחלה, ופחדתי לעשות כשהייתי בתוך הרכב שלו: אמרתי לו שהוא סוטה מגעיל. ורצתי הביתה. כמובן שזה לא עזר לי לא להרגיש זוועה ביום שאחרי.

 

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

mybodyster@gmail.com

נכתב על ידי , 28/4/2007 20:48   בקטגוריות אדם זר, אצל המומחה, במכונית, בזמן שישנת/התמסטלת, במסיבה, ברחוב, הכל יכול היה לקרות, למה לא התלוננתי, מילים כדרבנות, סרחו, אקטואליה, ביקורת  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אילנה ב-30/7/2007 15:50
 



מה הסיכוי שארבעה אנשים מהמשפחה יעשו לי דברים כאלה?


ה' הוטרדה על יד ארבעה במבני משפחתה הקרובה ולמדה שהיא יכולה לסמוך רק על עצמה.

 

חשבתי הרבה אם לכתוב או לא, בסופו של דבר החלטתי לכתוב. אין לי אומץ לספר את הכל למישהו, יש רק כמה אנשים שיודעים קצת, אבל הם פשוט לא מבינים כמה קצת הם יודעים וכמה עוד יש לי בלב ואיך אני לא יודעת מה לעשות כדי להתמודד עם זה.

 

הסיפור שלי מתחיל מגיל קטן מאוד, אני משערת שזה היה בערך גיל 5-6. אני אכתוב על דוד שלי, אח של אמא - ג' לצורך העניין. שני בני דודים שלי, שהם אחים, מ' ו-א', ועוד בן דוד ר', וכולם פגעו בי בגיל קטן. תמיד חשבתי שאני אשמה, כי מה הסיכויים שארבעה אנשים מהמשפחה עושים לי דברים כאלה, דווקא לי ולא לאחרות? היום אני מאמינה שאני לא אשמה כי מה כבר ילדה בגיל כזה יכולה לעשות כדי לגרום לזה?!?!

 


 

אז... הבית שלי תמיד היה כזה שכולם באים אליו, כל הדודים היו מבקרים, אפילו סתם בלי סיבה. הרבה היו נשארים לישון אצלנו והיו גם מנצלים את זה, לרוע מזלי... מגיל קטן דוד שלי ג' נהג לגעת בי בחזה ובאיבר המין שלי. הייתי בורחת ממנו באופן קבוע. הוא היה ישן אצלנו לפעמים, ובלילה היה בא למיטה שלי, מושך את היד שלי ושם אותה איבר מינו. פחדתי, עשיתי את עצמי ישנה אבל לא התנגדתי. הוא היה מעיר הערות ואני הייתי מתעלמת. חשבתי שאמא בחיים לא תאמין לי - היא כל כך אוהבת אותו. לפני כמה שנים הוא נפטר והאמת היא שלא ידעתי אם לשמוח או להיות עצובה. הייתי עצובה ובכיתי בעיקר בגלל שראיתי את הכאב של אמא שלי והמשפחה כולה.

 


 

א' היה נוהג לקחת אותי לחלון להראות לי מכוניות, להסביר עליהן, ותוך כדי כך להישען עליי מאחורה ולשפשף את איברו על גופי. הוא היה נוגע בי כשאף אחד לא היה רואה ואני כמובן פחדתי להגיב.

 

מ', אח של א', היה לוקח אותי מהגן. יום אחד כשאמי היתה במטבח ואני בסלון, הוא נכנס לחדר שלי ואני ישבתי מול הדלת, צפיתי בטלוויזיה. הוא הוציא את איבר מינו וקרא לי. הסתובבתי והוא שאל אותי אם ראיתי כזה פעם. רצתי למטבח, לאמא,אבל לא סיפרתי לה כלום. הוא היה מטריד אותי באופן קבוע, מכניס את ידו מתחת למכנס שלי ומלטף את איבר המין שלי. לא הבנתי מה הוא עושה אבל הבנתי שזה אסור. הוא היה ענק לעומתי ואני פחדתי להגיב, הוא היה כל הזמן אומר לי שאני נורא יפה וכמה חבל שאני לא לגילו, שאני הילדה היפה ביותר שהוא מכיר ושאין אחת שדומה לי.

 

יום אחד הוא ישב איתי ליד המחשב, בערך בגיל 12, ושאל אותי אם כבר יש לי שערות באיבר המין. אמרתי לו שלא והוא אמר לי שכשיצמחו לי שערות זה יהיה סימן לזה שאני כבר מוכנה ושהגוף שלי בשל לקיים יחסי מין מלאים. ידעתי שבת דודה שלי עמדה מחוץ לחדר ושמעה הכל, אבל לא היא ולא אני לא פתחנו את הפה, אפילו לא דיברנו על זה. אחרי תקופה מסויימת הוא בא אלינו שוב. הייתי במכנס קצר וכשנשארנו לבד הוא אמר לי שהוא ראה שיש לי כבר שערות. ברחתי לחדר שלי, סגרתי את הדלת ולא יצאתי עד שהוא הלך. זה נפסק אחרי המקרה הזה ולאחר כמה שנים הוא התחיל להתקשר אליי. ידעתי שהוא לא יכול לעשות לי כלום דרך הטלפון, אבל בכל זאת פחדתי לא לענות. הוא היה יושב איתי על הקו שעות, מספר לי כמה הוא מתגעגע אלי, אל הגוף שלי וכו'. זה הפסיק כשאזרתי אומץ וסיפרתי לחברה שלי חלק מהדברים. ביקשתי ממנה שתעשה קול של בן ותגיד שזה החבר שלי ושלא יתקשר למספר הזה יותר. אחרי זה הוא הפסיק להתקשר. ביום כיפור האחרון הוא התקשר לבקש סליחה.

 


 

ר', עוד אחד מבני דודיי המהוללים, בערך בגיל 6 סגר אותי בחדר והתחיל לנשק אותי, ואני - איך לא? מפחד לא הגבתי. אחרי הפעם הראשונה הוא היה עושה את זה בכל פעם שהיינו נשארים לבד. מושיב אותי עליו, מחכך בין האיברים שלנו, מנשק אותי ונוגע בכל גופי. בשלב מסויים הוא הפסיק לבוא אלינו, וכשהייתי בגיל יותר בוגר הוא בא אלינו שוב. הוא הכניס אותי לחדר ואמר לי "בואי נעשה מה שעשינו כשהיינו ילדים". הפעם נאבקתי בו. אמרתי לו שאני לא מוכנה, אבל איכשהו הגענו למצב שבו אני שוכבת, קפואה, הוא לידי נוגע בכל גופי. אבא שלי ישן באותו הזמן, רק הוא היה בבית. ר' לא שמע שהוא התעורר. הוא בא לחדר, ראה אותנו והתחיל לצעוק "מה קורה פה? מה אתם עושים?" ר' לקח את הדברים שלו והסתלק, אני רצתי לחדר שלי ונשארתי שם. בבוקר שאחרי, אבא שלי קרא לי לחדר שלו והתחיל לספר לי על איך שבנים בגיל הזה מפתים ילדות וכמה שזה לא בסדר - הוא אפילו לא הבין ולא חשב שאני לא רציתי את זה! ניסיתי לברוח ולא היתה לי הגנה! הוא חשב שהכל היה מרצוני...

 

כל הדברים האלה הם קמצוץ ממה שקרה לי, ולתאר את ההרגשה שלי כפי שרואים - אפילו לא ניסיתי, כי זה דבר שאי אפשר לתאר. חייתי עם זה את רוב החיים שלי, והיום, כשאני כבר יכולה להגן על עצמי מפניהם, אני לא מסוגלת להגן על עצמי מפני עצמי. הפחדים שלי תמיד בלב, זה לא עוזב אותי לרגע.

 


 

התחלתי להפנים את כל מה שקרה בערך לפני שנה וחצי, כשסיפרתי לחבר שלי על מ'. לא היה לי אומץ לספר לו על האחרים, בין היתר מפני שיש לנו בן דוד משותף (הוא מצד האבא ואני מצד האמא) והבן דוד המשותף הזה הוא ר'. אני לא יכולה לראות אותם ביחד ואני לא יכולה לסבול את המחשבה שהוא יוצא איתו לבלות, אבל לספר לו - אין לי אומץ. אני לא יודעת למה כל זה נפל דווקא עלי וכנראה שבחיים לא אדע, אבל מצד שני מרגיעה אותי המחשבה שהדברים האלה לא עוברים על בת דודה שלי שאני כל כך אוהבת, או על אחותי.

 

מעולם לא סיפרתי לאמא. תמיד היתה לי הרגשה שהיא יודעת ולא אומרת כלום. אחרי הכל אלה אחיינים שלה וזה אח שלה, אני בטוחה שהיא הבינה ואני גם יודעת על הבת דודה שלי ששמעה את השיחה עם מ'. משום מה אף אחד לא פותח את הפה, לא אומר ובטח שלא עוזר, אז הבנתי שזה מה שנשאר לי - רק אני. ואם אין אני לי, מי לי? ועם המשפט הזה בראש אני עושה כל דבר ומנסה להתקדם עכשיו, כשאני כמעט בת 19, לחיים עצמאיים, בתקווה להתרחק ולנסות לשכוח.

 

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

mybodyster@gmail.com

נכתב על ידי , 10/4/2007 11:46   בקטגוריות אדם מוכר, בבית, בהסכמה/בדרכי נועם, בזמן שישנת/התמסטלת, בידידות, במשפחה, הכל יכול היה לקרות, ילדות נשכחת, למה לא התלוננתי, מילים כדרבנות, אקטואליה, ביקורת, פסימי  
76 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של num ב-21/4/2007 19:29
 



רק שיגמור כברררר...


ידידה הקרוב של numik הכריח אותה לבצע בו מין אוראלי כשהיתה בת 16.

 

אני גרה בישוב קטן... מאוד קטן... שבו כולם מכירים את כולם... ורוב בני גילי גדלו כאן כולם ביחד... מהתינוקיה ועד בית ספר תיכון...

 

זה קרה לפני כמעט 3 שנים, כשהייתי בת 16... בסוכות 2004... לידיד שלי היה בית ריק כל הסוכות... וכולם היו אצלו כל הזמן... אני באותו חג הייתי עסוקה או לא הייתי בבית, אני לא בדיוק זוכרת, אבל לא היתה לי הזדמנות להגיע גם, רק ביום הלפני אחרון של החופש... זה היה יום ששי... כ-ו-ל-ם היו אצלו... כל השכבה שלו כמעט (הוא היה שנה מעלי...) וחצי מהשכבה שלי... היה נורא נחמד, צחוקים ושמח ונשארנו עד השעות הקטנות מאוד של הלילה... ואז כולם התחילו להתפזר... באיזשהו שלב נשארנו רק אני וחברה שלי, והוא הציע להקפיץ אותנו עם האוטו הביתה... כי היה כבר איזה 5 בבוקר והיה נורא קר בחוץ...

 

הוא הקפיץ את שתינו הביתה (אנחנו גרות באותו רחוב, היא - כמה בתים לפני) ואחרי שהוא הוריד אותה הוא התחיל להגיד שממש מבאס, זה היום האחרון ודווקא היום לא ישן אצלו אף אחד, כל החופש היו כמה אנשים שישנו אצלו וזה... ואני לא חשבתי שום דבר בכיוון... זה לא שלא היה לי נסיון וזה לא שלא שמעתי על דברים כאלה... אבל רבאק, אני מכירה את הבחור מאז שאני זוכרת את עצמי ועוד לפני... המשפחות שלנו ביחסים ממש טובים ולמה שיהיה לי סיבה לחשוש?... אז הצעתי שאני אבוא לישון אצלו... בשיא התמימות שבעולם... רק עצרנו אצלי בבית, הבאתי את המיכל של העדשות שלי וכתבתי פתק לאמא שאני ישנה אצלו - ועלינו אליו הביתה.

 

הייתי הרוגה מעייפות אז ישר הלכנו לישון... כבר היה אור בחוץ וניסיתי להירדם... (ישנו יחד במיטה שלו...) והרגשתי שהוא מתחיל ללטף לי את הרגל... אז הסתובבתי אליו ואמרתי לו שאני לא חושבת שזה מתאים... ושדי ואני רוצה לישון... הוא הפסיק... אבל אחרי איזה דקה שתיים הוא התחיל שוב... נגע לי ברגל. ושוב אמרתי די ושאני לא רוצה. והוא שוב הפסיק ואחרי כמה זמן - פעם שלישית... ושוב אמרתי לא... קצת יותר באסרטיביות... אבל הפעם הוא בחר להתעלם ממני לחלוטין... והוא עלה עלי... הייתי בשוק טוטאלי ומשום מה הגבתי בצחוק... חבטתי בו קלות, צחקתי ואמרתי שירד ממני כי אני רוצה לישון... ואז הוא ניסה לנשק אותי... וממש נלחצתי אבל לא עשיתי כלום... רק ניסיתי לסגור את השפתיים ולהדוף אותו ממני... הוא נגע בי ונישק אותי בכל הגוף וכל הזמן צעקתי עליו שדי ושאני לא רוצה שאני שונאת אותו... הוא היה הרבה יותר חזק ממני מן הסתם...

 

ואז הוא התחיל "לעשות לי ביד" מעל המכנס ונורא כאב לי... כבר התייאשתי מלהיאבק פיזית, כי זה לא הזיז לו בכלל ולא ידעתי יותר מה לעשות... חשבתי שאולי כדאי שאני אשתף פעולה ואז הוא יתרצה וירד ממני כבר... אז התחלתי לגנוח כאילו... והוא עושה לי ביד חזק יותר ויותר, וכואב לי ממש, אבל אני גונחת כאילו כיף לי... באיזשהו שלב הוא ממשיך רק לגעת בי וללטף אותי ואז הוא נשכב על הגב ואומר לי לרדת לו... כאן כבר היה הגבול... התווכחנו... אמרתי לו שאין סיכוי... (אלוהים ישמור אותי למה לא הלכתי משם... אני פשוט לא יודעת... לא מצליחה להסביר...). הוא התעקש והתעקש ואיכשהו הוא לא השאיר לי שום ברירה אלא לעשות את זה... אבל אני לא הסכמתי וממש התנגדתי בכל הכוח המנטלי שעוד נשאר בי... אחרי 5 דקות של ויכוח נמאס לו. הוא תפס לי את הראש ודחף לי אותו בחוזקה... לא נתן לי להתרומם לנשום אפילו... מצאתי את עצמי... ללא שום יכולת להתנגד, יורדת לו, רק שיגמור כברררר...

אחרי נצח הוא הסתובב לגמור על הרצפה, קם ויצא מהחדר...

 

ישבתי שם בשוק מוחלט... הלכתי לשירותים... שטפתי את הפה ואת הידיים, בלעתי בערך חצי שפופרת משחת שיניים והתכוונתי ללכת... כשהוא חיכה במטבח ואמר שהכין לנו קפה... לא יודעת למה... באמת שלא... ואני מתביישת בזה עד היום, נשארתי לשתות איתו קפה... כל האזור האינטימי שלי כואב (היה לי אחר כך חודש וחצי כחול באזור הדגדגן) והנשמה שלי פצועה... אבל שתינו קפה... והכל היה כאילו שום דבר לא קרה והכל בסדר...

 

אחרי זה הלכתי הביתה... נכנסתי למיטה שלי וישנתי 32 שעות ברציפות... לא רציתי להתעורר... לא רציתי שייגמר החופש ואני אראה אותו בביצפר... לא רציתי כלום... מלא זמן אחר כך הוא בא ונתן לי את המיכל של העדשות ואמר ששכחתי אצלו... לקחתי את המיכל וזרקתי לפח... אם הייתי יכולה הייתי גם שורפת אותו...

 

אחרי שנה בערך סיפרתי לחבר הכי טוב שלי... שהיום הוא החבר שלי... והוא הכי מדהים בעולם... הוא עזר לי להתגבר על הסלידה מלהעניק לגבר מין אוראלי... ולאט לאט הוא אפילו הצליח לשים את היד שלו על הראש שלי בעדינות בלי שאני אתחרפן... והוא עוזר לי להתגבר על הטראומה ועל הפלשבקים שבאים מדי פעם... הוא מבין ותומך ומחבק, וגם מאד מאד רוצה שאני אגיש תלונה... אבל אני מפחדת מהאונס החברתי החוזר שיעשו לי בישוב, אני מפחדת מהשפיטה והמבטים והלחשושים והכל... ואני גם עדיין מרגישה קצת אשמה... לא משנה מה יגידו לי... אשמה כי יכולתי למנוע... לפני ובזמן... אשמה כי יכולתי לקום וללכת... ומי יאמין לי?... הרי אני זאת שלא הלכתי... אחרי זה גם סיפרתי לאמא ואבא...

 

מאד מאד קשה לי להעלות את זה על הכתב... למרות שכבר "פתחתי" וסיפרתי... יש בי איזו תקווה שאם אני אפתח את זה כאן, לעיני רבים, אולי זה יהיה צעד בדרך להתלונן... כי אני כן רוצה... אבל מתה מפחד...

 

אני יודעת שאני מרגישה אשמה בעצמי... אני מבקשת שתשקלו מילים כשאתם מגיבים לדברים... ראיתי פה כמה תגובות שאם אני הייתי מקבלת לא הייתי מסוגלת לחיות עם עצמי... מה גם, ואני אומרת את זה ליותר מדי אנשים לאחרונה... מי שלא עבר חוויה כזאת לא יכול לשפוט את מי שכן חווה... גם אם זה נורא קל לחשוב שאם היו עושים את זה לי – ישר הייתי בורחת או צורחת או מחטיפה לו איזה סטירה כזאת... ואי אפשר לדעת עד שלא נמצאים בסיטואציה... (לא מאחלת את זה גם לאויביי השנואים ביותר...).

 


 

תוספת מאוחרת - נומיק חזרה לענות לתגובות ולהוסיף הבהרות:

טוב... קראתי כאן את הדברים כמה פעמים... ועם כמה שקשה לי... לאור התגובות שביקשתי במפורש שישקלו מראש, מדובר בי ואני מרגישה צורך לענות... ו"להגן" על עצמי, לצערי, מול חלק מהמגיבים. מצער אותי מאד מאד שישנם אנשים שקוראים בבלוג הזה שעדיין מצליחים להוציא מעצמם תגובות כאלו. אין לי יותר מדי מה להתייחס אליהן, מן הסתם אני היחידה שיכולה בדיוק לדעת אם זה אמיתי או לא, אני חוויתי את זה ומן הסתם אני יכולה גם לבדות את הכל מליבי... (פשוט נורא כיף להיות חלק מהסטטיסטיקה...מרגש משהו) ולאף אחד מכם אין את הידיעה הברורה שזה קרה... אבל כמו שאני יודעת - זה קרה, וזה קרה לי וזה הכאיב לי וזה השאיר בי חותם, וחתך לי בברוטליות את היכולת המלאה להאמין באנשים שאני מכירה, ובמקומה השאיר צלקות וכאב... אז נכון, אף אחד מקוראי הסיפור שלי לא חייב להאמין לי, אבל אני יודעת את זה, והאנשים שאני מכירה ואוהבת מאמינים לי - וזה מספיק לי לעת עתה.

כתבתי גם שאני לא יודעת למה עשיתי הרבה דברים שעשיתי... אחד מהם היה להישאר לשתות איתו קפה (ולהישאר בכלל). נכון, בדיעבד זה היה מטומטם, אבל אפילו אני - במבט לאחור - לא יכולה לשפוט את עצמי על איך שהתנהגתי... ותאמינו לי, אני הרבה יותר ביקורתית מכם כלפי עצמי. אני לא יכולה לשפוט את עצמי כי הייתי ילדה, ילדה שהאמינה בבנאדם שהיא הכירה כל החיים שלה, ילדה שהייתה צריכה לעכל בבת אחת שהבנאדם הזה עובר גבול שאף אחד לא צריך לעבור בלי רשותה... ילדה שסירבה להאמין, ילדה בשוק. אני לא מנסה להצטדק וכואב לי שלא התנהגתי אחרת... אבל למרות כל ההתנגדות ולמרות שצעקתי והרבצתי - התחלתי לעכל את מה שקרה רק בדרך הביתה... אני חושבת שזה משהו שאנשים ששופטים בכזאת חומרה צריכים לחשוב עליו. נכון, הרבה מהמקרים יכולים להימנע או להיות שונים אם הקורבן היה נוהג אחרת, אבל אי אפשר להאשים אותו בשום מקרה. התוקף הוא לא בסדר. רק התוקף ואת המעשים של התוקפים, החברה צריכה לגנות - ולא את איך שהמותקפת התנהגה באותו רגע מכריע. אפשר רק לדמיין מה הייתם עושים בכל מקרה שלא יהיה, אבל עד שלא חווים משהו - לא יודעים בדיוק. מי יתן ואף אחד לא יצטרך לחוות כדי לדעת.

לא פרסמתי את הסיפור שלי רק כדי לקבל אמפתיה והשתתפות ב"צערי", למרות שזה מחמם את הלב... פרסמתי אותו כדי להוריד אבן מהלב, כדי להתווסף למאגר הסיפורים שרק גדל לצערי... כדי לשנות משהו אפילו בצורה הכי קטנה... ובקשר לשפשוף ולכחול והכל - נכון, זה רק בד... זה אמור להיות נעים ונחמד... אבל הכל תלוי בצורה שבה זה נעשה. ברוטליות ואלימות זה לא נעים. והבד לא חוסם את הכאב או את החוזק שבה נעשו הדברים. אז בגלל שהוא עשה את זה כל כך חזק וכל כך להיפך מנעים ועדין... יצא כאב וכחול.

אני חייבת לציין משהו שמאד מאד חשוב לי: אני לא בעד לסרס אנשים ואני לא אוהבת את ההערות האלה. אם הייתם נותנים לי את המילה אם לסרס אותו - את אותו אחד שפגע בי והשאיר חור שצלקותיו ישארו תמיד גם אם הוא יתאחה - הייתי אומרת שלא. זה לא הפתרון. הפתרון לדעתי הוא למנוע.  בחינוך, במודעות ובהכרת החברה כי הנאשמת לעולם לא אשמה, לא "מזמינה את זה", לא"רוצה את זה", לא "מבקשת את זה", לא "מתלבשת בצורה מגרה מדי" ולא כלום. ענישה -אבל לא בלתי הפיכה. עם כמה שקשה לנו לקבל, האנס הוא גם בנאדם. הוא גם עושה טעויות והוא בהחלט צריך להיענש עליהן בחומרה! אבל לא בצורה בלתי הפיכה. בנאדם שעשה טעות, חמורה ככל שתהיה, צריך את ההזדמנות להתחרט להשתקם ולצמוח מכך לחיים בוגרים יותר, חכמים יותר, מודעים יותר. אנשים צריכים להתחנך לשלוט בצורכיהם ולכבד את פרטיותו של האחר ואת המילה שלו. להתחנך חברתית... זה מה שלדעתי אנחנו צריכים...

בכל מקרה, תודה לכל אלו שהגיבו. תודה על התגובות התומכות ותודה גם אלה שפחות תמכו - זה רק מאפשר לשנות עוד דעה, או ללמוד שיש עוד מה לשנות. בכל מקרה... תודה (= על האוזן הקשבת והאפשרות בכלל לפרוק ולשתף.

 

מכל הלב, נומיק

 

ותודה לך, נומיק


אנא התאזרו בסבלנות, יש תקלה קלה במייל, מבטיחה לחזור לכולם.

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

mybodyster@gmail.com

נכתב על ידי , 3/4/2007 18:29   בקטגוריות אדם מוכר, אני והחבר'ה, באלימות, בבית, בהסכמה/בדרכי נועם, בזמן שישנת/התמסטלת, בידידות, הכל קרה, למה לא התלוננתי, אקטואליה, ביקורת  
72 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סטלה והבטטות.D: ב-23/3/2008 13:53
 



הוא אמר לי לא להגיד את זה לאף אחד בחיים


זהירות - טריגר!!!

מ' נאנסה על ידי בן דודה בליל הסדר, אבל בכלל לא ברור אם הוא מודע למה שעשה. 

 

זה היה שנה שעברה... יום אחרי ליל הסדר...

השעה הייתה בערך אחת בלילה...

וההורים שלי כבר ישנו...

אחותי יצאה עם חברות שלה...

ואח שלי היה בחדר שלו עם בן דוד שלי...

הם תכננו לצאת עוד מעט לסרט...

אני בדיוק בדקתי מה מסת הגוף שלי וגיליתי שאני בתת משקל...

ואז...

נשמעה דפיקה בדלת...

זה היה בן דוד שלי אז נתתי לו להכנס...

הוא נכנס סגר אחריו את הדלת והתיישב על המיטה שלי...

הוא שאל אותי אם זה מפריע לי שאני בתת משקל אז אמרתי לו שלא...

 

הוא הציע שנשחק משחק...

כל אחד יגיד לשני משהו שהוא חייב לעשות...

(כמו אמת או חובה אבל זה היה רק עם חובות...)

הוא לקח קופסה קטנה ואדומה בצורת גיטרה וסובב אותה...

היא נעצרה עליו...

אבל הוא אמר שאני יכולה להתחיל...

הוא אמר לי להוריד מכנסים...

אז ביקשתי ממנו שיבחר משהו אחר... נורמאלי...

אז הוא אמר לי להוריד חולצה...

גם את זה לא רציתי אבל כבר לא היה לי נעים לו את זה...

אז שתקתי והורדתי חולצה...

נשארתי רק עם גוזיה...

הוא הסתכל עלי טוב טוב...

איך אני נראית בלי חולצה...

ואז היה תורי...

אמרתי לו שאני לא רוצה ממנו כלום...

(אפילו שאחרי מה שביקש רציתי שיצא לי מהחדר...וכמובן רציתי להחזיר את החולצה...!)

הוא החליט שגם הוא צריך להוריד חולצה...

ואני... אני לא יודעת למה אבל פשוט שתקתי...

לא הייתי מסוגלת להגיד לו לצאת מהחדר שלי...

 

ואז היה תורו...

הוא ביקש ממני לתת לו חיבוק...

כשהוא בלי חולצה...!

אחרי זה כבר ממש רציתי להעיף אותו מהחדר שלי...

וזה באמת עיצבן אותי...!

אבל לא היה לי אומץ להגיד לו את זה...

אז נתתי לו חיבוק כדי שזה יגמר כבר...

תכננתי שזה יהיה חיבוק מהיר וזהו...

אבל ברגע שבאתי לעזוב אותו הוא תפס אותי חזק ושם עלי ראש...

הוא אמר לי לא להבהל ופשוט לזרום...

אבל זה רק הלחיץ אותי יותר...

הגוף שלו היה חם...

והוא החזיק אותי מאוד צמוד אליו...

בחיים שלי לא חיבקתי ככה מישהו שהוא בלי חולצה...! ניסיתי לעזוב אותו...

אבל הוא תפס אותי חזק ואמר לי שאני צריכה להרגע...

הוא הניח על הכתף שלי את הראש שלו וכבר הרגשתי איך אני כולי מתחילה לרעוד...

רציתי ללכת משם...

פשוט לעזוב הכל...

אחרי כמה זמן הוא הרפה קצת...

ישר התרחקתי ממנו...

אבל הוא אמר לי לא להבהל ושאני יכולה להתקרב קצת...

אני הייתי קפואה במקומי ולא זזתי אז הוא התקרב אלי...

 

הוא נתן לי נשיקה על הלחי...

אבל לא נשיקה רגילה...

נשיקה ארוכה ארוכה...

וחמה חמה...

ואז הוא אמר שתורי...

אני גמגמתי...

אמרתי לו שאין לי מה להגיד לו...

למרות שהיה לי מה להגיד לו...!

רציתי להגיד לו שישים את החולצה שלו ויעוף מהחדר שלי!!

אבל לא היה לי אומץ...

שוב היה תורו...

הוא אמר לי להוריד מכנסיים עוד פעם...

כולי רעדתי...

כל כך רציתי שיצא מהחדר שלי...

שיעזוב אותי...

אבל הייתי גם כ"כ מבוהלת ומבולבלת שממש לא הייתי מסוגלת...

הוא ממש הלחיץ אותי...

אז פשוט שתקתי וחיכיתי שזה יגמר...

מרוב שהייתי מבוהלת אז כבר לא היה אכפת מה אני עושה ואיבדתי ריכוז...!

 

רק רציתי שזה יגמר...

אז הורדתי מכנסים...

הוא הסתכל על הרגלים שלי...

מלמטה עד למעלה...

הוא הסתקל במיוחד ליד הפות...

אני לא הבנתי מה הוא רוצה...

שאלתי אותו עם אני יכולה להחזיר את המכנסים...

אז הוא אמר לי להרגיש בנוח...

ושאני אוריד אותם לגמרי...

אני הורדתי אותם...אוטומטית בלי לחשוב בכלל...

הייתי בטוחה שהוא יראה ת'רגליים ואז יסכים שאני אחזיר ת'מכנסיים...

חשבתי שהוא בטח רוצה לראות אותי כי הייתי מאוד רזה או משהו...

אז נשארתי רק עם חולצה ותחתונים...

השתדלתי לו לרעוד יותר מדי שלא יבין שאני פוחדת...

הוא אמר לי להוריד גם תחתונים...

זה כבר היה מוגזם...!

שאלתי אותו למה כדי להתחמק מזה...

אז הוא אמר שהוא פשוט רוצה לראות אותי...

אני שתקתי לא היה לי נעים להגיד לו לא...

לא ידעתי מה לעשות...

בינתיים הוא הוריד מכנסים... וגם תחתונים ביחד...!

לא היתה לו שום בעיה...

הוא ישר הוריד אותם לגמרי והתקרב אלי...

אני ישר הסתובבתי כדי לא לראות אותו...

בחיים שלי לא ראיתי בן רק ככה וגם לא רציתי לראות...!

ואני הייתי מאוד תמימה...

שאלתי אותו אם הוא יכול להחזיר...

הוא התקרב אלי...ליטף אותי...ואמר לי שאני אוריד גם...

לא הבנתי למה הוא עושה את זה...

הוא שאל אותי אם אני מורידה אותם...

נעשיתי חיוורת והראש שלי התחיל להסתובב...

הוא שאל אותי אם יש לי שערות...

באותו הזמן כבר היה לי קצת...

הבנתי שהוא כבר ראה בנות ערומות...

הוא שם את היד שלו על הברך שלי והתחיל לעלות איתה עד שהוא הגיע לקצה התחתון...

היד שלו הייתה חמה...

והיא העבירה לי צמרמורת בכל הגוף...

הוא התחיל ללטף לי את כל האזור ליד התחתון...

אז הורדתי אותו...

הורדתי את התחתונים שלי לפני בן דוד שלי!!

 

הוא הסתכל לי על הפות...

הוא בחן לי את כל הגוף...

אני כמעט ברחתי משם ערומה...

אבל פחדתי ולא הוצאתי מילה...

הוא התקרב אלי...

הלב שלי דפק מהר...

לא האמנתי שהגעתי לסיטואציה כזאת איתו...

והוא עשה את זה בכזאת קלות...

לא הייתה לו שום בעיה...

אני שאלתי אותו אם אני יכולה להחזיר את התחתונים...

הוא התקרב אלי עוד...

ממש צמוד...

הוא התחיל להגיד לי כמה שאני יפה ומושכת...

ושאני צריכה לזרום ולא להלחץ...

הוא שם את היד שלו על הצוואר שלי...

והעלה אותה לאט לאט...

היד שלו הייתה יותר ויותר חמה...

ואני יותר ויותר נלחצתי...

ואז פתואום הוא נישק אותי...!

צרפתית!!

כל כך נבהלתי...

הלשון שלו טיילה בתוך הפה שלי שניסיתי לסגור אותו...

היה לזה טעם מוזר...

וזה היה נורא מלחיץ...

זאת הייתה נשיקה ארוכה...

 

ותוך כדי הנשיקה הוא מנסה להשכיב אותי על המיטה...!

הוא הזיז את הדברים שהיו עליה לרצפה ופשוט עלה עלי!

ומהכובד שלו אני נפלתי על המיטה...

והוא מיד עלי!

הוא עצר לרגע ואמר לי לפתוח רגליים...

בינתים הוא התחיל לשפשף את הזין שלו או משהו...

הוא נגע לי בפות...

הוא פתח לי את שפתי הפות...

הוא הכניס אצבע לתוכו...

ואז עוד אחת...

וזה היה כואב...!

 

כל כך רציתי ללכת....

ולא הצלחתי...

הייתי פשוט קפואה במקומי...!

ואז פתאום הוא הכניס את הזין שלו לתוך הפות שלי!

אני נורא רעדתי...

וממש נבהלתי...

אז הוא אמר לי להרגע ולזרום...

הייתי נורא תמימה ולא הבנתי בדיוק למה הוא מתכוון...

לא ידעתי מה זה לזרום...

הוא התיישב על המיטה שלי ואמר לי להתיישב מעליו...

ואז הוא ניסה להכניס את הזין שלו ולא הצליח...

הוא אמר לי לשכב על הבטן...

הוא התיישב עלי...

הוא החזיק תזין שלו ודחף בכח לפות שלי...

זה היה כואב...!

ניסיתי ללכת אבל הוא היה כבד ולא נתן לי לזוז...

 

בסוף הוא הצליח...

כל הזין שלו היה בפות שלי...

זה היה נורא כואב אבל לא ירד לי דם...

הגוף שלי רעד כמו שבחיים לא רעדתי!

הייתי מזוזעזעת וכבר לא הבנתי מה קורה סביבי...

כל כך רציתי לצעוק דיי!!

תלך מפה!

אבל כבר פשוט לא יכולתי!

הרגשתי איך הדמעות מתחילות לרדת...

ניסיתי לדבר ולא הצלחתי...

אפילו לזוז לא יכולתי...

הוא בינתים עשה שם משהו אני לא ראיתי ממש אבל זה היה כואב...

אני לא זוכרת הרבה אבל אני זוכרת שהוא עשה כל מני קולות...

אפילו לכתוב את זה עכשיו קשה לי...

 

אחרי כמה דקות הוא אמר שאני יכולה לחזור לבגדים...

אני ישר חזרתי לבגדים....

אבל כבר בכלל לא שמחתי שזה נגמר...

לא יכולתי לשמוח...

אני פשוט לא הרגשתי...

הייתי כל כך מזועזעת...

לא קלטתי מה קרה...

כבר ממש לא ידעתי מה קורה...

הרגשתי כל כך נורא...

זה לא היה עצב...

ולא שמחה...

גם לא פחד...

עצרתי את עצמי מלבכות...

אני לא זוכרת בדיוק...

חזרתי לבגדים ופשוט שתקתי...

 

הוא אמר לי לשכוח מכל מה שקרה...

כאילו לא קרה כלום...

הוא גם אמר לי לא להגיד את זה לאף אחד בחיים...

והשביע אותי אפילו לא לכתוב על זה ביומן שלי!

אבל בכלל לא התייחסתי לזה!

מיד כשהוא יצא אני התחלתי לבכות...

בכיתי ובכיתי...

20 דקות אני רק ישבתי ובכיתי...!

ניסיתי לקלוט מה קרה...

אבל עדיין נשארתי עם אותה הבעת פנים מאז...

הייתי מזועזעת...!

ואז נשמעה דפיקה בדלת...

ניגבתי פנים וקמתי לפתוח...

זה היה אח שלי ובן דוד שלי היה איתו...

 

הוא הסתכל עלי במבט מוזר...

זה היה מבט חצי מרוצה וחצי מאיים...

קשה להסביר את זה...

אח שלי אמר שהם יוצאים לסרט ושאל מה עשינו כ"כ הרבה זמן בחדר שלי...

אני עדיין שתקתי...

עוד מאז...

עידן אמר שדיברנו על זה שאני בתת משקל...

הוא היה רגוע...

לא כמוני...

אח שלי שאל אם אני בסדר עכשיו... (בקשר לתת משקל)

אני לא יכולתי לדבר...

אז עשיתי לו כן עם הראש...

הוא אמר ביי והם באו לצאת...

שניה לפני שהם יצאו אזרתי אומץ ושאלתי את אח שלי מתי הם יחזרו....

הוא אמר לי שמאוחר...

ושהם כנראה יחזרו לבית של בן דוד שלי...

נשמתי לרווחה...

לא רציתי לראות אותו שלי גם בבוקר...

גם פחדתי שהוא יכנס לי לחדר באמצע הלילה...

ואז נשמעה סגירת דלת...

הבנתי שהם הלכו...

 

חיכיתי עוד כמה דקות והוצאתי את היומן שלי...

כתבתי על כל מה שקרה...

עדיין לא הצלחתי בדיוק לקלוט את זה...

אחר כך נכנסתי לחדר של אח שלי...

נכנסתי לאימייל שלי ושלחתי לו הודעה שאני צריכה לספר לו משהו חשוב...

רציתי לספר לו על מה שקרה...

אבל ישר אחרי ששלחתי את זה התחרטתי...

למזלי גם האימייל שלו היה פתוח אז ישר מחקתי את ההודעה...

הלכתי בחזרה לחדר שלי וניסיתי להרדם...

חשבתי על כל מה שקרה...

חשבתי וחשבתי...

עד שנרדמתי....

באותו הלילה היה לי סיוט נוראי...!

רק בבוקר קלטתי מה קרה...

מאותו היום נהרסה לי הילדות...

אני כבר לא כל כך אותה ילדה תמימה כמו שהייתי...

ואני חושבת יותר על נושאים כאלה...

 

עכשיו אני גם הרבה פחות שמחה...

והרבה פעמים אני מתעוררת דיכאונית ועצבנית...

לאירועים משפחתיים שהוא נמצא אני כבר לא באה...

אני מקווה שאתן לא תעשו את הטעות שאני עשיתי ותדעו להגיד "לא" אם אתן לא רוצות...!

כי מה שקרה לי... זאת טעות חיי...!

ואני לא אסלח לעצמי על זה בחיים!

 


 

הסיפור פורסם בנענע. 

 

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

mybodyster@gmail.com

נכתב על ידי , 1/4/2007 15:47   בקטגוריות אדם מוכר, בבית, בהסכמה/בדרכי נועם, במשפחה, הכל קרה, למה לא התלוננתי, אקטואליה, ביקורת  
160 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של juij ב-22/6/2008 02:40
 




דפים:  
כינוי: 

מין: נקבה




457,162
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmybody אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mybody ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ