לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

mybody

לא היה לך נעים לאמר "לא"? הוטרדת או הותקפת מינית ולא התלוננת? התלוננת והעולם המשיך כאילו כלום??? אל תשמרי בלב! ספרי לי ואני אספר לכולם. בלי שמות, בלי פרטים מזהים, רק ה"אירועים". כל מקרה לגופה (*הפניה לנשים מטעמי נוחות אך מכוונת לכל סוגי המינים)

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2007    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2007

זו הייתה מערכת יחסים חולנית ומעוותת


טריגר! Fake Reality נכנסה לזוגיות הרסנית, בתקופה שבה גם כך מצבה הנפשי היה בכי רע.

 

היי, אני לא יודעת עד כמה הסיפור שלי נחשב לסוג של הטרדה, אבל אני חושבת שהוא חשוב מאוד שבנות אחרות יקראו ויפנימו.

כבר כתבתי את הסיפור בבלוג שלי, והפעם אני רוצה שהסיפור הזה יגיע לכמה שיותר בנות.

 

הייתי בתקופה מאוד קשה בחיים שלי. הייתי בדיכאון, סבלתי מאנורקסיה נרווזה, והכרתי את מי שחשבתי שהוא הבחור המושלם. הוא היה חתיך, עם עיניים ירוקות, נוטף כריזמה וקסם אישי. מי לא תרצה בחור כזה, בעיקר בחורה כמוני, עם הערכה עצמית כל כך נמוכה.

יצאנו, התחלנו להיות זוג של ממש, ולכאורה הכל נראה בסדר.

אבל זה לא. זו הייתה מערכת יחסים חולנית ומעוותת. למשל, הוא לא הסכים שאני אבוא אליו הבייתה, אלא אם כן ההורים שלו לא בבית. הוא רצה שנהייה רק באוטו (או אצלי, לפעמים). זה כבר גרם לי להרגיש כמו איזו מושפלת, כמו זונה.

היה אסור לי להגיד לו את המילה "לא" או כל משפט אחר שמתקשר לדחייה. לא משנה מה הוא רצה. הייתי חייבת להיפגש איתו כל ערב. גם שלא היה לי כוח. גם כשהייתי עייפה. ואם סירבתי לו, אז היה מתחיל סימפוזיון שלם. אם אני דוחה אותו- זה אומר שאני לא אוהבת אותו.

לא היה אכפת לו ממני, מההנאה שלי, מזה שגם הבחורה צריכה ליהנות מסקס ולהרגיש מסופקת. הוא פשוט היה "מסרס" אותי. מה היה מותר לי ובעיקר מה לא היה מותר לי לעשות. למשל, אם היה כואב לי בזמן החדירה (וכן, לפעמים זה כואב, למרות שהוא לא היה הראשון שלי), אסור היה לי לבטא את הכאב שלי. הייתי צריכה לשתוק. ולסבול בשקט. למה? "כי אני לא מסוגל לחשוב שכואב לך בגללי". יה רייט.

אתם יודעים, לפעמים הייתי אומרת משפטים תמימים, שלא קשורים לדחייה. או פעם אחת הוא הכריח אותי פחות או יותר להצטלם בעירום- בהתחלה זה משעשע כזה, שרק עם תחתונים וחזייה, יש בזה משהו כיפי, אבל הוא החליט, שהוא צריך לצלם אותי בלי זה. אז נבהלתי נורא, שכן זה לא נעים שמישהו מצלם לך בפולשנות את האיזורים האינטימיים של גופך, וצעקתי בבהלה "לא". ואז, הוא התחיל. לעשות פרצוף, את לא אוהבת אותי, את פוגעת בי.

אז בגלל זה ועוד כמה אירועים שכביכול פגעתי בו הוא אשכרה היה מכריח אותי לכתוב מדיי ערב משפטים של "מה מותר". וגם היה בודק. ואוי ואבוי אם לא כתבתי.

באיזה שלב, כדי להימנע מאמירת מילים ומשפטים שיגרמו לו להרגיש רע, פשוט לא הייתי אומרת כלום.

הוא החליט שהוא צריך לגמור שמונה או שבע פעמים בערב (אללי, למי יש את הכוחות האלו?), ואני חייבת לגרום לו שהוא יגמור את מספר הפעמים שהוא צריך. והוא לא רצה שנשכב כל כך, הוא רצה רק ירידה. כנראה ככה הוא רצה להרגיש שליטה או משהו כזה.וככה, הייתי חייבת לרדת לו את המספר פעמים שהוא רצה. לא משנה שהייתי חולה, לא משנה שיש לי צבא ושאני אאחר, לא משנה שהתעלפתי על הפרצוף ודפקתי את הלסת בבטון ונפתח לי הסנטר. עשיתי את זה בלי חשק, בלי רצון. עשיתי זאת כמו מטלה מעצבנת.

הוא היה מתחקר אותי על דברים שעשיתי בעבר, עם בנים אחרים, פשוט תחקור כמו בשב"כ, ויחד עם זה באו ההתקפות של "למה עשית" "הוא יותר טוב" כל מיני כאלו. זה היה מחרפן אותי טוטאלית.

הוא היה רב איתי על שטויות, באמת, שטויות.

כל מה שעשיתי או לא עשיתי- תמיד הייתה לו ביקורת שלילית. על כל דבר. באיזה שלב הייתי משקרת לו, במצח נחושה, כי פחדתי ממנו. מהתגובה שלו.

הגעתי למצב שהייתי צריכה לבקש ממנו רשות להיפגש עם חברים, כי הייתי הרכוש שלו. אסור היה לי לצאת, כי הייתי אמורה להיות פנוייה אליו לכל ערב. הייתי צריכה לחכות לו, לפעמים עד 12 בלילה, לפעמים עד לפנות בוקר, עד שהוא יואיל בטובו להגיע, לדרוש את הזיון או הירידה הקבועים שלו. הוא היה נשאר אצלי עד אור הבוקר. אמרתי לו שזה מפריע להורים שלי, לאחיות שלי, שצריכות לקום בבוקר ולהתארגן לבית ספר, וזה לא נעים שיש בחור זר בבית, שהן בקושי מכירות. הבית שלי היה בשבילו שירותי שינה ומין. כמו בית מלון.

היו לנו ריבים על זה, אבל זה תמיד הסתכם בכך שהוא הקורבן, ואני הרעה.

ככה זה היה תמיד. אני המכשפה הרעה, החברה הרעה, והוא המסכן הקורבן. כן, אם היה לו רע כל כך למה הוא נשאר איתי? הוא אמר שהוא אוהב אותי כל כך. אבל האמת היא שהיה לו נוח שיש לו שפחה משל עצמו. שיש לו זונה, בלי לשלם כסף.

שמונה חודשים הייתי איתו.

בדרכו המניפולטיבית והמתוחכמת, הוא גרם לי לפחד ממנו, לפחד שאשאר לבד. לעשות כל מה שהוא רצה. להאמין שזו אהבה. הוא לא אהב בי כלום. איך הוא היה יכול לאהוב אם כל דבר בי היה רע מבחינתו?

אני לא יכולה לתאר לכם, את מסכת הייסורים שעברתי בקשר הזה. אני לא יכולה לתאר ולספר ולהזכיר את כל הדברים שהוא עשה לי, אבל אלו העיקר. הקשר הזה נגמר בסופו של דבר, אחרי לחץ מתמשך מצד ההורים שלי, שפשוט "הכריחו" אותי לשים לזה סוף. גם, זה איכשהו התפוגג בגלל שיחות טעונות בסוף, מעולם לא אמרתי לו שאני נפרדת, מעולם לא אמרתי לו מה שאני חושבת עליו. כי פחדתי.

בגללו רבתי עם ההורים שלי. בגללו התנתקתי מכל מי שהיו החברים שלי. בגללו הייתי בדיכאון, רזיתי בטירוף, לקחתי פרוזק.

עד היום, זה משפיע עליי. ברמת חרדות וסיוטים בלילות. בצורה שבה אני חייבת טיפול כדי להתגבר על הנזקים הנפשיים שהוא גרם לי. על הטראומות שהוא עשה לי.

 

בנות יקרות. זה נורא קל ליפול בזה. תדעו שבחור לא חייב לאנוס אותך פיזית, לא חייב לאיים עלייך בסכין. יש אונס נפשי. יש התעללות נפשית. תראו מה לי קרה. אני לא בחורה מסכנה, בהחלט לא.

זה דווקא יכול לקרות לנו, התמימות, המתוקות, שרק רוצות לאהוב.

זו לא אהבה. בחור שרומס אותכן ואת כבודכן העצמי- לא אוהב אתכן.

בחור שגורם לכן להרגיש מושפלות, שגורם לכן להרגיש שנעלמתן בקשר, שזה רק הוא ואין שום דבר מעצכן- לא אוהב.

מי שאוהב אותך באמת, יאהב אותך גם אם שכבת עם גברים אחרים לפניו, גם עם עשית איתם דברים שאת לא מוכנה לעשות איתו, גם כשאין לך חשק. בחור שיאהב אותך באמת, יאהב אותך, את כולך, עם הדעות שלך והרצונות שלך, ויכבד אותך ואת המשפחה שלך. אחר כך היה לי חבר אחר, שאיתו זה היה שונה בכל הרמות, הוא היה כל כך ההפך, וככה זה צריך להיות.

בשום מצב, בשום פנים ואופן לא צריכה להיות מערכת יחסים בה את מספקת שירותי מין, בה את מפחדת מהצד השני. בשום פנים ואופן. מערכת יחסים שהייתי בה היא מערכת יחסים חולנית ומעוותת. החבר שלי לשעבר הוא בחור פסיכוטי, הוא בחור סדיסטי! גם במערכות יחסים של סאדו-מאזו, הדבר החשוב הוא הסכמה של שני הצדדים. פה זה לא היה ככה. פה אני הייתי השפחה שלו, לא כי רציתי בלהיות "שפחה". אלא כי פחדתי ממנו. כי אהבתי אותו משום מה, והוא ניצל את האהבה ואת התמימות שלי. כל פעם שהעזתי להרים את הראש- הוא דרך עליי.

 

אני קוראת לכן ללמוד מהסיפור הכואב שלי. אני ראיתי את זה אצל מישהי אחרת שהכרתי,שקרה לה בערך פחות או יותר כמוני, ולא למדתי ממנה דבר.

עדיף להיות לבד. עדיף להיות לבד, ולשבת בליל שישי לבד ולהיקבר עם עצמך ולבכות, מאשר להיות במערכת יחסים חולנית כזאת.

אני מבקשת מכן, אל תיפלו למלכודת הקלה של טריקים זולים ומילים מתוחכמות. אל תיפלו למניפולטיביות הזו.

תהיו חכמות.

כשיש קשר אמיתי, שיש מערכת יחסים אמיתית, אתן אמורות להיות מאושרות, ולא אומללות. מערכת יחסים זה הדדי, לא רק צד אחד.

תשמרו על עצמכן.


כתובת לסיפורים (נא לציין ניק):

mybodyster@gmail.com

 

נכתב על ידי , 6/7/2007 17:24   בקטגוריות אדם מוכר, באלימות, בבית, בינו לבינה, הכל קרה, מילים כדרבנות  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-31/7/2007 12:14



כינוי: 

מין: נקבה




456,133
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmybody אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mybody ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ