לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

יותר טוב כלום מכמעט...


בכל זאת היה למרות שהייתי לבד, בכל זאת היה לי טוב.

כינוי:  SoAfraid

בן: 24





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2007

עץ נובל


לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, רציתי להקדיש קטע מסויים לאדם יקר שלא יחזור.

מטעמי פרטיות וחשש שהקטע הכל-כך אישי הזה, שנכתב במיוחד וספציפית לאדם כל-כך מיוחד,"יגנב", נמנעתי מלפרסם אותו שנה שעברה, ואני נמנע גם הפעם.

 

אני מקדיש במקום המקור את הקטע הבא בהמון אהבה לאדם יקר שלא יחזור.


 

ראיתם פעם עץ נובל?

אני ראיתי.

תארו לעצמכם את העץ הכי חזק בעולם, הכי גדול, הכי גבוה מכולם.

זה שהתחבאתם מאחוריו במשחקי המחבואים, התנדנדתם על ענפיו, תלשתם את עליו.

גילתם לו סודות בנעורים, ברחתם אליו כששגעו אתכם ההורים.

חרטתם על גזעו גילויי אהבה ראשונים.

העץ הכי עבות.

הכי טמיר.

הכי יפה.

ואז, לאט לאט, מבלי שאף אחד שם לב,  העלים מתחילים לנשור, ענפים מתחילים לחרוק, הפירות מרקיבים והפרחים יבשים.

ואתם? אתם רק עומדים ומקשיבים.

עומדים ובוהים.

עומדים ומקווים.

החזאי אומר שזה מזג האויר.

החקלאי אומר שזאת האדמה.

הגנן מאשים את החרקים.

ואתם?

משקים.

מלטפים.

מחממים.

העץ כבר כמעט עירום לגמרי, נטול פירות, הפרחים קמלו, השורשים הרקיבו.

החזאי אומר שזה האקלים.

החקלאי אומר שזה הריסוס.

הגנן מאשים את עוברי האורח.

ואתם? יודעים שזה הסוף. יודעים שזה נגמר. ומחכים. ומחכים. ומחכים.

ראיתם פעם עץ נובל? אני ראיתי.

 

נכתב על ידי SoAfraid , 22/4/2007 01:52  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא נועד



יש דברים שפשוט מעולם לא נועדו להיות.

 

ואיכשהו, אני תמיד מוצא את עצמי שואל "למה?", כאילו זה יעזור.

כל-כך קטנים הסיכויים ואני עדיין משלה את עצמי, ומקווה.

שרשרת אין סופית של ציפיות ואכזבות, בזו אחר זו, בסדר ידוע מראש ובלתי ניתן לשינוי.

ועם כל מה שלמדתי, הבנתי ושכנעתי את עצמי שהפנמתי - אני תמיד נכשל. מבחן בלתי-פתיר עם צורך בלתי מובן לגשת אליו ולצפות לעבור.

אני חושב שישה צעדים קדימה ובכל זאת מרשה לעצמי, בצורה מטופשת מדי, לחזור על כל ששת הצעדים במציאות ולהגיע לאותה המסכנה, עם ניסיון וידע שלעולם לא אשתמש בהם, שישכנעו אותי שאזדקק להם, שהפנמתי ושאני הולך להצליח במבחן שאני יודע שאכשל בו.

אני מגיע למבחן גם כשאני חולה, גוסס וכשיש לי אישור מחברי להישאר לשכב בבית. אני גם מגיע למועד ב', ו-ג', ו-ד'...

 

יש דברים שפשוט מעולם לא נועדו להיות.

לא נועדתי לאהבה.

נכתב על ידי SoAfraid , 21/4/2007 03:51  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , פילוסופיית חיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSoAfraid אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על SoAfraid ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ