לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

צועדת מחדש


"Every step that you take can be your biggest mistake it could bend or it cold break but that the risk you take"

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2008    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2008

סליחה, אבא


זה מצחיק, אבא, איך שכשהיקר לנו מכל נפגע, נכנסים ללחץ ומתלכדים כולם.

עולים לי זכרונות מתוקים, שלי ושלך נוסעים בצאת השבת להסעות שלך, עוצרים בבני ברק באותה מאפיה, ואתה קונה לי פיצה עם ביצה עמומה מעליה, מגיש לי בחיוך ואהבה גדולה.

סליחה אבא, שלא חלקתי איתך חרף סירובך.

אתה יודע, אבא, קיבלת בי את כל התכונות שאהבת ושנאת בי גם יחד.

את העקשנות שלך, הרודנות והשאיפה הבלתי נדלית והרדיפה אחרי ההצלחה תוך כדי חתירה לניצחון גם כשלא מדובר בתחרות, ללא ספק קיבלתי ממך.

נחקק בזכרוני המבט הגאה שלך, גאה בבת הקטנה שלך, שקיבלה את הציונים הכי טובים בכיתה וגדלה להיות מה שהיא - אישה חזקה, עצמאית שעושה את מה שתמיד אמרת לנו שצריך לעשות - לא לתת חשבון ולא להיות תלותית. למרות שבנינו, לא ברור איך זה מסתדר עם האישיות השובינסטית שלך, זו שגרמה לך לצעוק בכביש על נשים לחזור למקומן במטבח ועוד. עד הבנות שלך, אה? אותנו חינכת להשליט טרור במסכן שיפול לרשתנו.

דבר לא אוכל לזקוף לזכותי, כי אלמלא אתה לא הייתי יודעת עצמאות מה היא.

סליחה אבא על כל הדברים אשר אמרתי בזמן כעס. סליחה על שצעקתי עליך שבכיתה ט' העדפת לתת כסף לאחי ולא לקנות לי בגדים. אני מצטערת אבא. שנינו יודעים עד כמה זה חישל אותי.

עוד התנצלות, על הבכי והכעס שלי כשמכרת את הבית שלנו באריאל. סליחה, אבא יקר, שהיית צריך לחזור ב-2 לפנות בוקר הרוג מהעבודה ולראות אותי מיבבת על הבית האבוד.

לו ידעתי עד כמה הבכי שלי נוגע לליבך, הייתי משתדלת לחנוק את הדמעות בגרון.

לא התכוונתי לגרום לך לרגשות אשם כה גדולים, עד כדי דמעות שלך.

אתה יודע אבא, יש לך במה להתגאות. היתה לי ילדות נפלאה, לא כמו שאתה חושב. היה לי אבא שלאחים שלי לא היה. היה לי אבא משלי, שחיבק אותי חזק, והביט בי בעיניים הכי אוהבות שאפשר, הולכת וגדלה.

נכון שזה מצחיק, מערכת היחסים שלנו, אבא? עד כיתה ט' לא היית מסוגל להגיד לי "לא".

רק אז, כשהתחלת, חישלת אותי.

אבל די עם הסליחות, אבא, אנחנו לא ביום כיפור, אתה בסה"כ אחרי דאליזיה. הרופאים אומרים שהכליות קרסו, אבל שנינו יודעים שזה קטן עליך.

אבאל'ה,

הקשר בנינו תמיד היה חזק.

לא אשכח לעולם את הפעם הראשונה שישנתי אצל אביב, ולכם אמרתי שאני ישנה אצל מריה מפ"ח. למחרת כשאספת אותי שאלת אותי איך היה אצל אביב. איך הסמקתי, אה? לחיי בערו, אבא.

או בחנוכה, כשנסעתי לאביב, וביקשת ממני שאשמור על עצמי, כלומר שלא אשכב עם אביב. איך ידעת, אבא, שזו תהיה הפעם הראשונה שלי?

תמיד שימשת לי כחדר ביטחון, מקום מפלט להניח את הראש. הייתי באה אליך במבט מושפל לרצפה, מתוודאה כי עשיתי מעשה קונדס...

ואתה? היית מלטף את ראשי, בהבעת גאווה שכבשה את פנייך, ואמרה ללא מילים וצליל, כמה אתה שמח שאלו הם הקונדסים שלי, ושקיבלת אותי ולא אחרת, ומייד התחלת לנחם אותי שזה לא נורא.

ובכלל, מה הייתי עושה בלעדיך? במיוחד בסוף י"ב כשחזרתי שיכורה, ואמא צרחה מבהלה, כשחשבה שהבת שלה מסוממת, ואתה ידעת להרגיע אותה ולהסביר שאני רק שיכורה.

איזה כיף לנו, אבא, תמיד היה אימון הדדי בנינו. אתה ידעת שלא אגע בסמים לעולם, לא אעשה כל דבר לא הגיוני (פרט לנהיגה. אבל טיסה נמוכה, כמו שאמרת, מבטיחה), ואני יודעת שתהיה שם כשאתחתן.

 

אבאל'ה שלי, יש לך הרבה במה להתגאות, גידלת 5 ילדים לתפארת בעזרת אישתך. אנשים רבים היו חולמים על האפשרות להעניק לכל ילדיהם קורת גג ופת לחם כשצריך.

ואתה אבא... אתה ניצחת במירוץ החיים.

 

 

 

 

נכתב על ידי Snorka , 5/10/2008 20:21  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ranchuk ב-8/10/2008 13:12



כינוי:  Snorka

בת: 29

ICQ: 226670415 




60,835
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , עבודה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSnorka אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Snorka ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ