לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"Second star to the right and straight on 'til morning."



Avatarכינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2014

מאז שעזבת הרבה השתנה כאן


מהרגע שהחלטת ללכת איתה במקום להמשיך איתי (למרות שהייתי לפניה)

דברים השתנו. לא בהכרח במובנים של טוב ורע אלא אחר, לא כמו שהכרת.

ראית בעצמך- אני מקשיבה יותר ופחות ביקורתית

משהו בי נפתח, אני לא בטוחה באיזה שלב זה קרה אבל אני מניחה שגם לעזיבה שלך ושל אחר כמוך היתה השפעה על התהליך הזה.

אני בשלב שאין בי מקום לפשרות כי אני הולכת כל כל הקופה. אני אשרוף את עצמי כדי לכבוש את היעד

אין מסלול מוגדר, לכל אחד יש את הדרך שלו

ובגלל שאני הראשונה אין מי שיגיד איך ומתי ואיפה לצעוד, וזה מייצר לי הרבה עבודה.

אני לא מפחדת, לימודים תמיד היו ויהיו חלק ממני. זה עניין של התפתחות אישית ללכת בשבילים שלא נצעדו בעבר

למרות שמישהו אחר בטח עשה את זה לפני במקום אחר ובזמן אחר אני לא הם והם לא אני

ואני לא מטילה אחריות אלא מקבלת את העובדה הזו כמו שהיא- לי זה לעולם לא יהיה קל. תמיד אצטרך להתאמץ יותר

וזה בסדר כי מאמץ תמיד מרגיע אותי מתוך המחשבה שעשיתי משהו ולא בזבזתי זמן.

זמן הוא המצרך המוערך ביותר בעיני ואני תמיד מחשבת אותו אלפי פעמים בראש ומחלקת כדי שלא יחלוף בלי שתינתן לו משמעות.

 

שעתיים אתך על ספסל זה כמו לעצור את היקום. עכשיו רק אתה ואני והשעון מסתכל עלי ואני עליו

ובמקום להאיץ בספרות להתחלף על המסך אני רק רוצה למשוך אותן עוד ועוד

להכביד אותן שיתקשו לרוץ את הדרך שהן מכירות כל כך טוב.

זו סיטואציה שלא הכרתי ממטפלים או בכלל לפני שנפגשנו

כל יום אני לומדת אותך קצת יותר

מוזר לי שהתהפכו התפקידים ואתה זה ששופך כרגע מה שרץ לך במחשבות

ואני מקשיבה ומציעה הצעות להקל בכאב, עוצרת היסחפויות ובכל זאת קצת משודרגת ממך כי אני יודעת איך הייתי רוצה שתגיב כשאני הייתי במקומך.

 

זו התחלה חדשה מכל הבחינות ואני לא חושבת שטעיתי הפעם בשיקולים

נלחמתי הרבה כדי להגיע למקום שאני יכולה להגיד שאני בטוחה בו ובעצמי

אמנם עבר מעט מדי זמן כדי להפוך את זה לרשמי ואני לא רוצה לפתוח פה

התחושה הכללית היא שזו היתה חוויה נדרשת כדי להשתחרר מהעבר

וכל החרא שצף הוא שם לתזכר להתרחק כמו מאש

את הפרפר והוא האש

רוצה, ולא מוכנה להשרף. זהו, עבר.

כל שנה מרגישה מחדש את ההתקדמות ומדגישה את הפערים

מזמן לא חשבתי על הפדופיל ואני לא צריכה לראות אותו כדי להתריס

לא מדמיינת מפגשים איתו ולא חילופי מילים

 

וזה כיף לשחרר את המחשבות משליליות כזו אני רוצה עוד מזה.

טוב לי ככה, כמו שעכשיו.

נכתב על ידי , 3/3/2014 14:17  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





9,988
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוּכָּת יָרֵחַ. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוּכָּת יָרֵחַ. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ