לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


The world is so full of a number of things I am sure we should all be as happy as kings.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2019


פגשתי בחורה בסביבות גיל שלושים, דתיה לייט. השתתפנו בסדנה והיא סיפרה על הרצאה ששמעה בנושא זוגיות, ומאד השפיעה עליה כדרך חיים.

המרצה אמר שיש הבדל קיצוני בין גבר לאישה. היא רוחנית והוא ארצי. הוא דיבר על סולם יעקב ואמר שהוא רואה את הגבר בתחתית הסולם ואת האישה למעלה, וזאת משום עליונותה הרוחנית של האישה. כדי שיהיה קשר בין הגבר והאישה צריך היה למעשה שכל אחד מהם יעשה חצי הדרך לכיוון בן/בת זוגו. אבל אם אישה רוצה את הגבר, כדאי שלא תחכה שיתקדם לעברה, אלא עליה לרדת לארץ ולהעלות אותו משם אליה. עליה למשוך את הגבר בדברים האהובים עליו ולעשות למענו כל שיבקש, אפילו אם אלה דברים שלא כל כך מוצאים חן בעיניה. לרדת לארץ פרושו להסכים לתאוות ולרצונות ארציים גם אם הם לא הכי מוסריים. לדבריה, המרצה אמר שזו הדרך של היהדות. הוא הביא לדוגמא את אסתר המלכה שכדי למשוך את אחשוורוש פיתתה אותו ועשתה עליו מניפולציות והסכימה לכל מה שרצה, כי כך משיגים את הגבר שרוצים. ושתי מאידך משולה ללילית, השטנית, כי היא העזה להגיד למלך "לא".

הקשבתי לבחורה ולא האמנתי למשמע אזני. בחורה צעירה במאה העשרים ואחת עדיין מוכנה לקבל את הדעות השוביניסטיות האלה. זה גם הרגיז אותי.

אני לא חושבת שיש הבדלים קיצוניים בין גברים ונשים כמו מאדים ונוגה, אבל גם אם הם חושבים שהנשים יותר רוחניות והגברים יותר ארציים, מדוע שהגברים לא יטרחו להיות יותר מוסריים כדי להיות ראויים לאישה שהם רוצים?

 


ערבה בניטה ט7 הכפר הירוק

נכתב על ידי , 21/3/2019 21:34  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אחת התלמידות האריתראיות שלי ילדה בת. קניתי שובר מתנה והלכתי עם בעלי לבקר אותה. היא שמחה וסיפרה שזה יום מיוחד עבורה משום שעוד מעט אמורים להגיע אליה אנשי דת מהקהילה שלה לברך אותה. גם בעלה הגיע מהעבודה לכמה שעות לכבוד המאורע. ואכן, הגיעו שני גברים לבושים גלימות שחורות ובעלי כובעים שחורים. אחד מהם הוא נזיר ממנזר אתיופי בהר הצופים והשני נזיר שהגיע לפני שמונה שנים מאריתראה, ועכשיו הוא הכומר של כנסיה שפועלת בתל אביב. הנזיר מירושלים כמעט לא דבר עברית, אבל הנזיר השני לומד עכשיו באולפן בחולון ויכולנו לשוחח אתו. דרך אגב, הוא קבל תעודת זהות ישראלית. זה משהו מאד מיוחד כי המקסימום שמבקשי המקלט מקבלים עד כמה שידוע לי זה ויזה לשנה. סיבת הביקור היא שכאשר נולד בן, שבעה ימים אחרי הלידה עורכים טקס תפילה, ובמקרה של בת עושים זאת ארבע עשר יום אחרי הלידה. אותו יום היה שבועיים אחרי הלידה.

 

שני הנזירים נעמדו והתפללו תפילה ארוכה בשפתם שלא הבנו חוץ מ"קדוס, קדוס, קדוס" שהוא כנראה קדוש, קדוש, קדוש מישעיהו. אח"כ לקחו מים מבקבוק מים מינרליים ופזרו בחדר מסביב.

 

אחרי הטקס רצינו ללכת אבל התלמידה שלי התעקשה שנשאר לאכול. היא הביאה מגש גדול שבתוכו כמה שכבות של אינג'רה, ה"לחם" שלהם, והביאה גם שתי צלחות. היא שאלה אותנו אם נרצה לאכול בצלחות לחוד, או עם כולם במגש. חשבתי שזה נחמד לאכול עם כולם. היא הביאה תבשיל של חתיכות בשר קשות ושמה קצת בחמשה צדדי המגש ואנחנו חתכנו מהאינג'רה ואכלנו כמובן בידיים עם הבשר, כמו כולם. אני בדרך כלל לא אוכלת בשר, אבל החלטתי לזרום מתוך הנחה שהבטן שלי לא תסרב לקבל זאת. אחר כך היא הביאה תבשיל בשר עם רוטב ושפכה במרכז המגש. הפעם התבשיל היה ממש חריף ואת זה כבר לא יכולתי לאכול. היא גם הביאה ביצים קשות לכל אחד, ובזה הסתיימה הארוחה.

 

אחרי האוכל שוחחנו עם הנזיר. הוא סיפר שהוא למד עוד באריתראה במשך שבע שנים להיות נזיר, מגיל 15. כשהמשטר באריתראה נעשה רודני, שמו אותו בכלא והוא ברח והגיע לארץ דרך סודן ודרך סיני. הוא ידע היטב כל פרט מהתנך, וגם הכיר את הארץ היטב. הוא הסתובב הרבה בארץ והוציא לאור ספר בשפתם על כל האתרים בארץ שמיוחסים לתנך ולברית החדשה. חלק מהצילומים צילם בעצמו וחלק לקח ממקורות שונים. מכיון שלא הבנו מילה מהכתב שלהם, יכולנו רק לנסות לנחש את האתרים שצולמו. חלק גדול מהם לא הכרנו. שאלנו אותו והוא הסביר לגבי חלק מהם, וחלק נשארו סתומים. מתברר שיש מספר גדול מאד של אתרים כאלה, ומסתבר שאנחנו הכרנו רק חלק מהם. אני משערת שיש ספרים דומים באנגלית, אבל היה מעניין לראות את הספר שלו.

 

היה גם מעניין להשוות ביטויים ומילים בשפות השונות. חבל שאני לא זוכרת את כל המילים שהזכרנו. אני זוכרת שהם אמרו שבע, שבע, שבע, והתפלאו שאני לא יודעת מי זה שבע, עד שהבנתי שהכוונה למלכת שבא. הסיפור שהיה ילד משותף לה ולשלמה המלך והוא נקרא אריה יהודה. יש מילים שדומות לערבית, עד כמה שאני ובעלי מכירים, ומילים דומות לעברית.

 

בסופו של הביקור לקחנו את הנזיר לתחנת האוטובוס ונפרדנו. זו הייתה בשבילי חוויה.

נכתב על ידי , 2/3/2019 21:58  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
41,513
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקורדליה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קורדליה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ