לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Empty


?If you wake up at a different time in a different place, could you wake as a different person

כינוי: 

בת: 25





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2010

מכתב לסבא


עברה חצי שנה, ואני מתגעגעת כל כך.

אני מנסה להספיק הכל, ולעשות כמה שיותר, כדי שתהיה גאה בי.

ובכל זאת, אני יודעת שאני מאכזבת.

אני נשברת יותר מידי, קורסת ונשחקת.

ובכל פעם שמשהו נהרס אני מסתכלת למעלה ושואלת אותך אם יהיה בסדר בשלב מסויים.

והשלב הזה אף פעם לא מגיע.

כולם משתגעים פה. אף אחד לא כמו שהיה לפני.

הארוחות מצטמצמות, והחסרון מורגש.

 

אני לא מפסיקה לשחזר את הערב לפני, כשביקרתי אותך.

האנחות שלך מהדהדות לי בראש, ההליכה האיטית אך זקופה ואצילית,

וההתפתלויות במיטה.

רק אתה ידעת שזה הסוף. ולא העזת לגלות.

 

קשה לי כשאתה שם. כי אתה יכול לראות הכל.

אתה נמצא שם ברגעים שאני רוצה להיות לבד, ושאף אחד לא יראה אותי נופלת,

ואני יודעת שאתה מסתכל. ומגלה מישהי אחרת, שבכלל לא כמו הנכדה שהשארת.

אני מרגישה את הביקורת,

את המבטים,

את האכזבה.

 

אתה צודק.

 

אני רוצה לבקר ומפחדת.

אני לא אצליח לקום, ואשקע עוד יותר.

אני רוצה לבוא יחד,

ולהישאר לחוד,

ושמישהו יחזיק אותי,

ויעזוב ויעלם.

 

אני מפחדת. המחשבות מתרוצצות בראש.

ואני רוצה לעצור הכל ולהישאר ככה. להיות אמיתית לשם שינוי.

 

הכל הצגה. שום דבר לא אמיתי.

הגיע הזמן לסגור את המסך,

לכבות את האורות,

וללכת לישון.

 

ואולי אתה לא מאמין,

אבל זאת עדין אני.

 

נכתב על ידי , 21/8/2010 19:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לEmpty אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Empty ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ