לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


"היה קשוב, מקבל ואוהב לאין קץ. חווה את הקסם בבריאה, בליבם של כל הסובבים."
Avatarכינוי: 

בן: 28

MSN: 



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2010    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2010

זיכרון



נכתב על ידי , 11/1/2010 10:21  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"אתה חשוב לי, ואני אוהב אותך"


לפני שבוע בערך החלה הידרדרות רגשית אצל אחד הילדים בקבוצה שלי, הסיפור של הילד לא ממש רלוונטי ואני לא חושב שזה המקום לפתוח דברים כאלה אבל בגדול מדובר בילד בכיתה א' שנמצא אצלנו בפנימיית היום. המצב לא דבש. הוא לא סתם מגיע לפנימית יום. בכל אופן לפני כמה ימים היית התפוצצות, הוא קרע ספרים, הרביץ, קילל בקיצור הפך את הקבוצה. ממש לא משהו שאופייני לו. לא ידעתי איך להתמודד עם זה, קשה לי להיות הסמכות שלו כי יש לי איזה סוג של חיבור מדהים איתו, אני מרגיש שאני לא יכול לצעוק עליו או להעניש אותו, קשה לי לשים את הגבול בין הרגש לסמכות ובמיוחד איתו. הצוות החליט שביום שהוא עשה "בלאגן" הוא לא יוצא לחצר, היה בזה הרבה הגיון, חייב לשים לו מסגרת חוקים שהוא לא מקבל במקום אחר וקצת "לסדר" לו את הראש. 

הוא המשיך להשתגע, לעשות "בלאגן", קרע לעצמו את הספרים, את הבגדים, צרח וזעק. המדריכה לקחה אותי לצד, אמרה לי "דימה, אני לא יכולה יותר, קח אותו", אמרתי לו "בוא", הוא תפס אותי, הביא לי חיבוק ונעץ בי את הציפורניים שלו בגב. ברגע הזה התחלתי להבין שאני הולך להישבר לאט, לאט. הרגשתי את כל החסכים הרגשיים שיש לו ברגע אחד. לקחתי אותו למטה לפינת חיי, נכנסו לעזים שהוא כל כך אוהב, הוא ליטף את העזה האהובה עליו, נרגע. הסתכל לי בעיניים ואמר לי "דימה, אתה הכי חשוב לי ואני אוהב אותך" רק מלהיזכר מה זה גרם לי להרגיש באותו הרגע אני עוד רגע מתחיל לבכות. זה היה הרגע שכבר לא יכולתי להחזיק את עצמי וזלגו לשנינו כמה דמעות. 
 
באותו הרגע קיבלתי את הברק הזה בעיניים של אני פה בשבילו, אני פה בשבילם ואני פה לתת להם את האלטרנטיבה הטובה ביותר למה שאין להם, אני פה בשביל לאהוב אותם בלי תנאים ובלי לבטים. אני פה לתת את עצמי במשך שנה לילדים שצריכים אותי. ואותו הרגע גרם לי להבין שהילדים האלה כן צריכים אותי.

שנת שרות זה חלון הזדמנויות מדהים, קשה להאמין עד כמה כוח יש לך עד שאתה לא מנסה, קשה להאמין עד כמה אפשר להיות משמעותי בשביל הילדים האלה, עד כמה הם זוכרים ועד כמה הם מרגישים שאכפת לך. אם ניתן להם אהבה אולי הם לא יראו שהם מקבלים אותה אבל הם בטוח ירגישו אותה ובסופו של דבר גם יקבלו. וכן, סה"כ מה שהם צריכים זה מישהו שיאהב אותם ושיהיה שם בשבילם.

4 בינואר – השראה יומית – רובין שארמה.
"המילה חובה נתפסת לעיתים באור שלילי בתרבות שלנו. אנשים רבים לא רואים בעין יפה את עצם הרעיון ומרגישים שחובה תגביל אותם ותקשה עליהם לחיות את הרגע. בעיני המילה חובה מייצגת חירות ואושר. ומנהיגות והצלחה אמיתית פירושם לעשות את מה שנכון לעשות ולא את מה שקל לעשות."
נכתב על ידי , 4/1/2010 11:59  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





60,623
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , תחביבים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדימסאם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דימסאם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ