ראש ממשלתנו, בנימין נתניהו, נפגש עם נשיא רוסיה ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין (לא המצאתי את הוולדימירוביץ', נשבע). למי שלא הצליח לעקוב, הנה מה שעלה בפגישה שלהם:

נתניהו: אני מאוד שמח שרוסיה מחזקת את הקשרים שלה עם הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

פוטין: תגיד לי, אני נראה לך שחור?

נתניהו: לא.

פוטין: אני נראה לך כמו מישהו שנולד בהוואי?

נתניהו: לא.

פוטין: יכול להיות שאתה מתבלבל וחושב שביקרתי אצלכם במרץ האחרון?

נתניהו: לא.

פוטין: אז הבנת כבר שקוראים לי פוטין ולא אובמה?

נתניהו: כן.

פוטין: אז למה נראה לך שאכפת לי מהדמוקרטיה המסכנה שלכם? יותר מזה, למה נראה לך שאני תומך בדמוקרטיה? לא נראה לך מוזר שהמדינות שחיזקו עמכם את הקשרים בשנים האחרונות, תחת שר החוץ שלך, היו מדינות שעושות בדמוקרטיה מעשה מגונה?

נתניהו: אתה רומז שליברמן הוא סוכן שלכם שרוצה להפיל את הדמוקרטיה הישראלית?

פוטין: פחות סוכן מאשר שגריר של החזון שלי, חיסול הדמוקרטיות אצל בנות החסות של ארצות הברית.

נתניהו: אני לא בטוח שאני בסדר עם זה.

פוטין: ביבי, על מי אתה עובד? ממתי הדמוקרטיה הייתה יקרה לך? אם היית יכול היית זורק אותה מהחלון.

נתניהו: בכל זאת...

פוטין: הבנתי, בכל זאת. (קורא החוצה) מדבדב! שלח לאסד כמה ראשי נפץ גרעיניים! נראה לי שהוא צריך את זה!

נתניהו: אני בסדר גמור עם זה שהורסים את הדמוקרטיה הישראלית. זה תמיד היה החזון שלי. אם תתן לי כמה דקות אני יכול להראות לך שגם טענתי את זה בספרים שלי.

פוטין: מה אתה מזיין את ת'שכל? אתה כתבת שגם הערבים צריכים דמוקרטיה כדי שיהיה שלום.

נתניהו: אתה יודע, לפעמים אנשים מדברים שטויות וחושבים שצריך לפרסם את זה בספר.

פוטין: תגיד, של מי כיף יותר להיות שפוט? שלי, של אובמה או של חבורת "תג מחיר"?

נתניהו: של החרדים.

פוטין: אתה אומר את זה רק כי אתה מתגעגע. טוב, בוא ניגש לעניין: מה אתה רוצה לי מהחיים?

נתניהו: אנחנו צריכים שלא תתנו נשק לסורים.

פוטין: איך אתה עם הצלפות?

נתניהו: לא הבנתי.

פוטין: אין לך בדיוק משהו שאתה יכול לתת לי בתמורה, אז חשבתי לתת קצת דרור ליצרים הסדיסטיים שלי.

נתניהו: מה שאתה עושה לרוסיה ולעם הרוסי בכל יום לא נחשב?

פוטין: נקודה טובה. אז באמת שאין לך מה להציע לי. (קורא החוצה) מדבדב! שלח לאסד גם איזו פצצת מימן, מתנה ממני.

נתניהו: אבל יש לי משהו להציע לך בתמורה.

פוטין: אני אגיד את זה כבר עכשיו: אם אתה רוצה להציע לי שאני אקח אליי את כל הסודנים שהגיעו אליכם בתור עובדי כפייה, תשכח מזה. יש לי מספיק מתנגדים שאפשר לעשות להם את זה.

נתניהו: האמת היא שקיוויתי שתיקח את לפיד, בנט, אקוניס, דנון ורגב.

פוטין: אם דנון, אקוניס או מירי רגב רק דורכים על אדמת רוסיה אני נשבע לך שאני מפציץ אותך ישירות, בלי תיווך של סוריה וחזבאללה.

נתניהו: מה אני אמור לעשות איתם? אני לא יכול פשוט להעלים אותם כמוך.

פוטין: כאילו שאכפת לי. מה יש לך להציע?

נתניהו: גז.

פוטין: גז זה טוב.

נתניהו: יש לנו הרבה גז להציע לכם.

פוטין: מבחינתי זה מקובל.

נתניהו: אבל יש לי תנאי קטן.

פוטין: מה?

נתניהו: תמשיכו לממן את איראן.

פוטין: אתה אמיתי? כל היום אתה מבלבל את השכל על זה שאסור שתהיה להם פצצת אטום ושחייבים להתגונן מהאיום האיראני.

נתניהו: ומה אני אמור לעשות אם נפתור את הבעיה הזו? להתריע מפני הסכנות שטמונות במירי רגב?

פוטין: אז למה לא לתת גם לסוריה נשק?

נתניהו: אני רק צריך איום, אני לא צריך באמת לצאת למלחמה. אתה יודע שבמלחמה ממש צריך לקבל החלטות?

פוטין: אני יכול להחליט בשבילך.

נתניהו: זה לא יתקבל טוב.

פוטין: פחות טוב ממה שאתה התקבלת זה לא יכול להתקבל.

נתניהו: יש בזה משהו.

פוטין: למה נעשית בכלל ראש ממשלה?

נתניהו: הפסדתי בהתערבות.

פוטין: שלוש פעמים?

נתניהו: אני מהמר גרוע.

פוטין: You don't say.

נתניהו: עשינו עסק?

פוטין: עשינו עסק.

(לוחצים ידיים)

נתניהו: זו תחילתה של ידידות מופלאה.

פוטין: תיפטרו מהדמוקרטיה ואז נדבר.

ושיהיה לכולנו בהצלחה.

בשבועות האחרונים אחמדניג'אד מרגיש קצת מקופח, כי ילד כאפות מעצבן שנראה כמו ההוא מגאנגנאם סטייל גונב לו את ההצגה בתור הפסיכופת שכל העולם צריך לדאוג שלא יעשה משהו טיפשי.

למי שלא יודע, קים ג'ונג-און, הדיקטטור של קוריאה הצפונית, החליט שהוא צריך לאיים על כל המזרח הרחוק וגם קצת על ארה"ב עם טילים בליסטיים ושואות גרעיניות בפוטנציה. כל העולם עבר לנסות להוריד את הטמבל הזה מהעץ שעליו הוא טיפס וחוץ מצוות קטן ומסכן לאף אחד לא אכפת כל כך מאיראן.

ובמה מתעסקת המדיה החברתית (מה שנקרא "ממיסטים")? בזה שקים הוא ילד שמן.

לכאורה יש טעם להתעסק עם המראה החיצוני של הדיקטטור: הרבה דיקטטורים עשו בעיות לעולם בגלל בעיות של ביטחון עצמי. מוסוליני היה נמוך אז הוא החליט שהוא שולח את המדינה שלו למשימת התאבדות; סטלין גם היה נמוך והוא פשוט חיסל את בני עמו; לאסד יש רגשי נחיתות לעומת אביו אז הוא לא משאיר אזרחים חיים בתחומי המדינה; היטלר היה מכוער עם שפם אידיוטי ואמן כושל והוא הרס את העולם. לפיכך, דיי הגיוני להתעסק בזה שקים הוא ילד שמן, כי זה בטח גורם לו לבעיות של ביטחון עצמי והוא מחליט להתנהג כמו מטורף, ואם תוסיפו לזה את העובדה שגם לו יש רגשי נחיתות לעומת אבא שלו (מה הקטע שלכם עם רגשי נחיתות לעומת האבא? אתם חושבים שהוא לא יהיה מרוצה אם תביאו למותם של המון אנשים?!) זה בכלל מתכון לאסון. (יש לציין שלא כל אדם שיש לו בעיות של ביטחון עצמי יהפוך בהכרח לדיקטטור רצחני. יכול להיות שתגיעו להייטק, לכתיבה, לאקדמיה, לייעוץ משפטי, תפתחו עסק או שתגורו ברחוב. כל האפשרויות פתוחות בפניכם)

אבל זו גישה שגויה משני טעמים:

הראשון הוא שלהיות שמן עדיין לא הופך אותך לפסיכופת שיפוצץ את העולם רק כי הוא קצת רעב. בואו נודה, זו דרך מעולה לצחוק על שמנים במסווה של "אנחנו רק צוחקים על פסיכופת בן 30 שנראה כמו ילד בן 12 שהוא במקרה גם שמן". אמנם השמנה היא רעה כי היא מסכנת את האדם השמן, אבל זו עדיין לא סיבה לצחוק עליהם. זה אמנם קביל בסוגיית חופש הביטוי, אבל בואו נודה שזה לא ממש יפה, וגם מקבע מודל מאוד מסוים ליופי ואסתטיקה. אפשר לצחוק על פוליטיקאי שהוא אהבל, כי עניין האהבלות שלו משפיע על כולנו; אפשר לצחוק על פוליטיקאי שהוא עשה את זה עם קטינה בשירותים של מועדון, כי זה לא ממש חוקי; לצחוק על פוליטיקאי בגלל המראה שלו זה לא ממש עוזר להילחם בסטריאוטיפים.

אבל בואו נגיד שאחרי הרבה מאוד מאמצים תצליחו לשכנע אותי שאין בעיה בלצחוק על הדיקטטור הבעייתי בשל בעיית המשקל שלו (סביר להניח שזה לא יקרה, אבל נגיד). האם זה באמת חכם לקחת מישהו בעל בעיות של ביטחון עצמי, בין השאר בגלל בעיית המשקל שלו, שיש לו גישה לארסנל נשק גרעיני, טילים בליסטיים וכפתור אדום - ולצחוק עליו שהוא שמן? אתם הרי לא תיכנסו אליו ללשכה, תצביעו עליו, תצחקו שהוא שמן ושהוא בחיים לא יגיע לרמה של אבא שלו (לא שזה כל כך הרבה לשאוף אליו, אבל עדיין), נכון? הרי באותו רגע הוא יכניס את כל לגיון השומרים שלו, וכל שומר בתורו יתקע בכם כדור.

אז בחייאת רבאכ, תעזבו את המסכן. הילד קיבל מלא צעצועים והוא עדיין לא מבין שצעצועים רבים מביאים איתם אחריות רבה או איזה בולשיט בסגנון הזה. במקום לצחוק עליו שהוא שמן, תכינו לו איזה סנדוויץ'.

שלום רב לכם.

אז מה? הצבעתם? אם כן, אתם מוזמנים לקרוא, לצחוק ולהמשיך בחייכם חסרי המשמעות. אם עוד לא הצבעתם, אתם מוזמנים לקרוא, לצחוק, לחשוב רגע, ללכת להצביע ואז להמשיך בחייכם חסרי המשמעות. הנה זה בא: ספיישל בחירות 2013.

אני תמיד אומר שבשבילי תקופת הבחירות הן כמו חגיגה עם אלכוהול חופשי. כשמגיעות התוצאות של הבחירות זה ההאנגאובר. אז כל עוד החגיגה נמשכת, הנה סאטירת בחירות:

בגלל שלרוב המפלגות יש סיסמאות ממש גרועות, הנה הצעתי לסיסמאות חלופיות:

• הליכוד ביתנו: למען אתמול יפה יותר.
• מפלגת העבודה: אצלנו סוציאל-דמוקרטיה זאת רק סיסמא.
• יש עתיד: פוליטיקה חדשה - מה שזה לא אומר.
• קדימה: בבקשה תצביעו לי.
• התנועה: למען חברי כנסת בלי בית.
• ש"ס: מה שהרב עובדיה יוסף יגיד.
• יהדות התורה: למען גפילטע פיש כשר.
• מרצ: נותנים עבודה גם לפרסומאים גרועים.
• הבית היהודי: כי בנט לא כוסית כמו ביבי.
• חד"ש: פרלמנטריזם זה הכי אחי.
• עוצמה לישראל: ערבים - לים.
• בל"ד+רע"ם-תע"ל: ערבים ישראלים? תזכיר לי?
• אור: כי גם חילונים זה מגזר.
• מפלגה כלכלה: עם יוליה שמאלוב-ברקוביץ' נגיע לאנשהו.
• ארץ חדשה: יש לנו יופי של שיטות.
• עלה ירוק: כבר לא רק סטלנים.

והנה הקריאה של ראשי המפלגות כדי שתצביעו להם:

• "חברים, רק איתי אתם יכולים לדעת בדיוק איך תידפקו, כי לי כבר יש ניסיון בזה." (בנימין נתניהו אמיתי)
• "סוציאל-דמוקרטיה סוציאל-דמוקרטיה סוציאל-דמוקרטיה סוציאל-דמוקרטיה." (שלי יחימוביץ' היא ה"כאב ראש" החדש)
• "אני רוצה להזכיר לכם שאם אני אצטרך אני אשב באופוזיציה, אבל אני ממש מעדיף שלא אז תצביעו לי הרבה." (ליאיר לפיד אכן יש עתיד)
• "נו, בבקשה." (שאול מופז מתחנן)
• "אני אהיה ראשת הממשלה הבאה." (ציפי לבני, תביאי את מה שאת מעשנת)
• "כל האפריקאים האלו צריכים לעוף מפה." (אלי ישי עם מודעות עצמית מפותחת)
• "רק אנחנו נחזיר את הטוהר לכנסת." (אריה דרעי מציב לישי תחרות קשה)
• "למה אנחנו דואגים בעיקר לקשישים? שמת לב בני כמה אנחנו?" (יעקב ליצמן ישר)
• "שמאלנים שמאלנים - בואו הביתה!" (זהבה גלאון שרה בציבור)
• "תראה, אח שלי, אני לא תמיד קורא לסרבנות, אבל כשאני כן, זה מיד מוסיף לי עוד מנדטים." (נפתלי בנט מסביר את הטריק)
• "למישהו מהיהודים אכפת ממני? דבר עם דב חנין." (מוחמד ברכה מתנער)
• "שמע, אני מלך. אני פרלמנטר כזה טוב שאני פשוט אעביר חוק שאסור לביבי להיות ראש ממשלה." (דב חנין צנוע)
• "אל תדאג, לא נזרוק את הערבים לים סתם ככה, כי זה זיהום. נזרוק אותם ממש פצועים באזורים עם המון כרישים, ואז נעזור קצת לטבע." (אריה אלדד מרגיע)
• "מה אתה רוצה מאיתנו? למי אכפת שהפלסטינים לא מצביעים לנו?" (ג'מאל זחאלקה ואברהים צרצור מתעצבנים)
• "כפיים!" (מירי רגב נדחפת)

כמו שאתם יודעים, הבחירות הפעם לא מעוררות שום עניין בעולם, כנראה מהסיבה שבעולם הספיקו לקלוט שהשמש לא זורחת לנו מהתחת (אני מצטער מירי, היא לא). אבל הנה מה שיש לכמה מנהיגים לומר בנושא:

• "עוד ארבע שנים?" (ברק אובמה מיואש)
• "אם ביבי נבחר, רק שלא ישיר שוב את 'עם ישראל חי'." (פרנסואה הולנד בטראומה)
• "הפעם אם הוא מדבר אני לא מתכוון להקשיב." (דייוויד קמרון סותם אוזניים)
• "חברים, תצביעו מחל. רק ביבי יכול לחזק את החמאס." (איסמעאיל הנייה מעודד הצבעה)
• "שיהיה ברור לכולם שאם יחימוביץ' נבחרת היא באה אליי עם רעלה." (מוחמד מורסי קובע עובדות בשטח)
• "אתה באמת חושב שזה מעניין אותי עכשיו?" (בשאר אל-אסד עסוק)
• "מה זה משנה מי יהיה ראש ממשלה? מי שזה לא יהיה יצטרך להחזיר לנו הרבה כסף." (חו ג'ינטאו, נשיא סין, מדבר ביזנס)
• "ברור שאני בעד יחימוביץ'. נמאס לי לגמרי מטראומת השואה של ביבי." (אנגלה מרקל מתערבת בבחירות)
• "מה זה משנה? נגנה אתכם בכל מקרה." (באן קי-מון עם התחזית)

חברים יקרים, אם עוד לא הצבעתם, תזכרו את זה בקלפי!