לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הסאטירה של ישרא
Avatarכינוי: 

בן: 23



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ₪ֳ¸ֳ¡ֳ₪ ֳ°ֳ¦ֳ· ֳ¡ֳ´ֳ§ֳ¥ֳ÷ ֳ®ֳ ֳ®ֳµ. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הרוב קובע


כמו בכל פסח, עולים להם הוויכוחים ברשת על האם כן או לא לאסור על מכירת חמץ בפסח. רוב המצדדים מביאים את הרעיון שלמדינה יהודית (מה זה בדיוק? אנחנו דורשים מהפלסטינים להכיר בנו כמדינה יהודית ואין לנו מושג מה זה אומר) צריך להיות צביון יהודי (כמה אומלל הצביון שלכם שהוא לא יכול להחזיק חמש דקות בלי חוקים?). אבל, משתתפת אחת בדיון נתנה עוד טיעון: זה מה שהרוב רוצה, והרוב קובע, כי זה דמוקרטיה פה. ניסיתי להסביר שדמוקרטיה פירושה הכרעת הרוב ולא עריצות הרוב, והואשמתי בתמימות.

 

אז אני מודה שזה קצת נאיבי מצדי לצפות ממדינה שנבחריה ומושליה בטוחים שהם מינימום גרסא משודרגת של פרנק אנדרווד* להתנהג כמו דמוקרטיה מתוקנת, או אפילו כמו אוליגרכיה מתוקנת. נכון גם שבאופן כללי הרוב קובע: רוב חברי הכנסת הצביעו בעד העלאת אחוז החסימה, והנה, קיבלנו פוטנציאל לאיחוד של בל"ד ורע"ם-תע"ל. לרוב אכן יש את היכולת להעביר את החוקים שהוא רוצה, ולמיעוט נשאר לפנות לבג"צ. עם זאת, זה שהרוב החליט על משהו זה עדיין לא הופך את החוק שעבר ליותר דמוקרטי.

 

הבעיה עם דמוקרטיה היא שהמשטר הזה דורש עוד כמה דברים חוץ מהליכה לקלפי שתביא לבחירתם של 120 אידיוטים (טוב, נפרגן להם קצת. 119 אידיוטים) שיצביעו על חוקים, יעבירו אותם ואז כשיתרעמו על החוקים האלו הם יגידו "הרוב קובעך וקקה בידיך". דמוקרטיה גם צריכה להתחשב בזכויותיו של המיעוט. הרי אם באירופה יאסרו על מכירת מצות כי מדובר בשימוש לרעה בחומרי בניין (עשו לי טובה, אתם יודעים שזה בעצם דיקט. אתם משקרים לעצמכם ואומרים שזה ראוי למאכל, אבל זה דיקט), אנחנו לא נקבל את זה בקטע של "טוב, הרוב קובע", אלא נזעק משהו עם אנטישמיות, עריצות, פגיעה בחופש הדת וכל הדברים האלו - דברים שהם, אפעס, נכונים.

 

הרוב, מה לעשות, חושב הרבה פעמים שטויות. פעם הרוב חשב שהאישה צריכה להיוולד, לגדול, לחיות ולמות במסגרת המצומצמת הזו שנקראת "המטבח". פעם הרוב חשב שלקחת למישהו את החירות שלו ולהגיד לו "אתה שייך לי מעכשיו ועד יום מותך ואתה תעשה מה שאני אגיד" זה בסדר. הרוב פעם חשב שלהרוג הומוסקסואלים זה לגיטימי (אוקיי, בחלק מהמקומות זה לא "פעם"). פעם הרוב (לפחות הרוב של המצביעים) חשב שג'ורג' בוש צריך להיות נשיא (אבל רק פעם אחת, ייאמר לזכות הרוב הזה). בקיצור, לא פעם הרוב מוכיח שהוא לא כשיר לקבל אפילו רשיון נהיגה.

 

אז כשזה מגיע לבחירת נשיא, אכן אם הרוב טמבל גם המיעוט יצטרך לסבול. אבל כשזה מגיע למה שאני אוכל או לא אוכל, אמכור או לא אמכור (כל עוד לא מדובר במשהו שמסכן את הציבור או פוגע באחרים), אקנה או לא אקנה - דמוקרטיה מתוקנת אמורה לשלוח את הרוב לחפש את החברים שלו. הרי זה לא הגיוני שאם לרוב יימאס לראות מכוניות בצבע אדום אז נוריד מהכביש מכוניות בצבע אדום. זה לא הגיוני שאם הרוב יחליט שצריך להגלות את נתניהו (מודה שבלהט הרגע אני גם עלול להיות חלק מהרוב הזה) אכן נגלה את נתניהו. זה לא הגיוני שאם הרוב יחליט להרוג את ג'סטין ביבר אכן נעמיד אותו מול כיתת יורים (למרות שעצם המחשבה על כך מעלה חיוך).

 

הרוב יכול לכפות את דעתו על המיעוט כשהבחירה היא בינארית, או זה או זה. או שבוש יהיה נשיא או שקרי יהיה נשיא. או שניתן לפלסטינים את הגדה המערבית או שלא ניתן. אבל כל העסק הזה של חמץ, לדוגמא, הוא היברידי - זה שאני אפיקורס מוחלט שאוהב לאכול בפסח לחמניה עם חזיר בשמנת (כדאי לכם לנסות) לא מונע מאף אחד אחר לאכול את הדיקטים שלו (תתמודדו, זה דיקט) או את הלחמניות לחולי צליאק שלו. הרי זה לא שאם נרשה למכור חמץ בפרהסיה כל הסופרים יפציצו עם לחמניות - אנשים רוצים לשמור על תעודת הכשרות שלהם - זה פשוט ייתן לכל בעל עסק את הבחירה האם הוא רוצה או לא רוצה למכור ולהציג חמץ בפרהסיה במהלך פסח. ואם זה לא בא לכם טוב בעיניים, איך אומרים, תתמודדו. יש אנשים ממורמרים שלא מסוגלים לראות ביטויים של אושר ושמחה אצל אנשים אחרים, אבל גם אם הממורמרים האלו יהיו הרוב (אנחנו בדרך לשם) אנחנו לא נאסור על הפגנת שמחה וחיבה בפרהסיה.

 

אז האם הרוב קובע? בהחלט, לפחות הרוב של חברי הכנסת. האם זה אומר שכל החלטה של הכנסת היא דמוקרטית? לא ממש. אם הרוב יחליט לאסור עלינו להגיד נאצי זה יהיה, מה לעשות, לא דמוקרטי (ואפילו קצת נאצי). אז עם כל הכבוד לרוב, הגיע הזמן שמישהו יגיד לו שבדברים מסוימים הוא יכול לשמור את הרצונות שלו לעצמו בלי להתעמר במיעוט שלא מסכים איתו.

 

*בואו נסגור עניין, ח"כים ושרים יקרים: אתם לא פרנק אנדרווד. אתם אפילו לא דאג סטמפר, יו"ר הלשכה שלו (למרות האובססיה שלכם והרצון שלי לשלוח את כולכם למפגשים של אלכוהוליסטים אנונימיים). אתם אולי, אולי, גרסא ממש גרועה של דון דרייפר, ובזה אני מתכוון שאתם מסוגלים למכור את הזבל שלכם להמונים, לא שיש לכם איזשהו קסם אישי או תחכום.

נכתב על ידי , 21/4/2014 10:43   בקטגוריות אנטי ממסדי, הומור, הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם, הרבה נזק בפחות מאמץ, ח"כ = חולה כוח/כסף/כיסא, חברה לא חברותית, חוק בלי סדר, טפשת נפוצה, כי הייתי חייב לכתוב משהו, לכו תלמדו מה זה אומר, מעט בושה, פוליטיקה לעניים, פלורליזם רבתי, רק בישראל, רשמים שלי, שטח ציבורי, פסימי  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוגניה ב-25/4/2014 07:01
 



קרי, לך הביתה


השיחות עם הפלסטינים התפוצצו, וג'ון קרי עושה הכל כדי לחדש אותן. אי לכך, אני רוצה לפנות פה במכתב פתוח למר קרי, שכמובן לא ייקרא על-ידי קרי כי אין לי שום כוונה לתרגם את זה לאנגלית ולשלוח לו, אבל שלפחות אתם תיהנו:

 

היי, המזכיר קרי.

 

עשה לעצמך טובה, לך הביתה. אם לא הביתה, אז תתעסק במה שקורה באוקראינה, או בסין, או באחד המקומות הללו שארצות הברית טרחה כל כך יפה לעשות כדי שיהיו לכם אחר כך משברים לטפל בהם. אני אומר את זה לא כי אני נהנה לנפנף בכמה שהעולם צבוע ומתעסק רק בישראל, אלא פשוט כי זה לא מגיע לך. נכון, יש לך ולממשל שלך כמה באגים רציניים שרצוי להסדיר, אבל לאיזה אדם או ממשל אין כמה כאלה? בסך הכל אתה בחור טוב, ופשוט לא מגיע לך להתעסק בכל הזבל הזה שהולך בשטח שבין הירדן לים.

 

כלומר, מצד אחד יש לך את ממשלת ישראל. אני לא יודע אם שמת לב, אבל ראש ממשלת ישראל הוא בנימין נתניהו. מכיר? זה האיש הזה שמספר לנו על שתי מדינות לשני עמים וכל המילים היפות, אבל ממשיך לבנות בשטחים. זה האיש שהכיף השנתי שלו זה להגיע לעצרת האו"ם ולנאום באנגלית (אגב, זה רק אני או שהוא המנהיג היחידי שנואם באו"ם שלא באחת השפות הרשמיות של מדינתו?) נגד איראן. זה האיש שכמעט ולא מתראיין לתקשורת הישראלית כי הוא עסוק בלנפח לתקשורת שלך את המוח.

 

ליד האיש האדיב הזה, נמצא נפתלי בנט. מכיר נפתלי בנט? זה האיש הזה שהבטיח (ולא קיים) לצאת מהממשלה אם ישראל תדון עם הפלסטינים על בסיס גבולות 67'. האיש הזה שחושב שהשמש זורחת לישראל מהתחת. האיש שעל פי מה שנחשף העדיף לשחרר אסירים עם דם על הידיים על מנת להמשיך לבנות בשטחים. מהצד השני של נתניהו יש לך את יאיר לפיד, האיש שחושב שאסור לחלק את ירושלים כי ירושלים היא לא מקום אלא רעיון (אני חייב לציין שזה אחד הרעיונות הגרועים שידעה האנושות, ואנחנו מדברים על אנושות שידעה את הרעיונות של ג'ורג' בוש). שלושת האישים האלו משתינים מהמקפצה על ציפי לבני, שממשיכה להעמיד פנים שזה גשם ושהיא עושה משהו מועיל, ושלא יכולה אפילו לאיים על מישהו במקרה שהמשא ומתן נתקע, כי המפלגה שלה לא מספיק גדולה כדי להפיל את הממשלה.

 

מול כל אלה, יש לך את הפלסטינים. הבעיה איתם היא לא שהם מסרבים להכיר בישראל כמדינה יהודית (כי אפילו לנו אין מושג מה זה אומר), אלא כי פשוט אף אחד לא מבין מה הם בדיוק רוצים. כלומר, אם נסתכל על האמירות של מחמוד עבאס, יש מספיק חומרים לתעמולה גם של השמאל וגם של הימין. אמנם עם ביבי הסיפור זהה, אבל עליך זה בטוח לא מקל. יכול להיות שהם פשוט הבינו שהם ירוויחו הרבה יותר אם הם רק יחכו כמה שנים וייתנו לעסק להתפוצץ לכולם בפרצוף, ויכול להיות שלעבאס יש איזשהו פטיש לאו"ם, אני באמת לא יודע.

 

כמו שאתה רואה, להתעסק במה שקורה פה זה מתכון לכאב ראש. למה לך להתעסק בזה? אני יודע שאתם מפחדים שפוטין ייכנס הנה ויתחיל לבחוש, אבל אולי מגיע לו? בוא נבדוק את הדברים שהמזרח התיכון הביא לארצות הברית: כאב ראש, כאב ראש, כאב ראש, כאב ראש, מלא חיילים מתים, מטוסים מתרסקים לתוך בניינים ובין לבין קצת נפט. לא עדיף שתפתחו איזה דלק ירוק במקום לירות לעצמכם ברגל בשביל נפט? צאו מהמזרח התיכון, ותנו לפוטין להיכנס לזה ולעשות לעצמו כאב ראש (או שהוא יהפוך את האזור לחניון אחד גדול, שזו אופציה לא כזו רעה). ואולי לפוטין אין בכלל ראש למזרח התיכון, ואנחנו ניתקע פה אחד עם השני בלי איזשהו מתווך שיעזור לנו להתגבר על השתיקה המעיקה. בשני התרחישים, תוך עשרה ימים שני הצדדים פונים אליך במכתב נרגש בו הם יבקשו ממך לשרטט מפה והסכם עליהם שני הצדדים יחתמו בלי לשאול שאלות.

 

אז לך הביתה, המזכיר קרי, לך הביתה. לא מגיע לך להתעסק במה שהולך במזרח התיכון. אגב, גם לנו לא מגיע לסבול ממה שהמנהיגים משני הצדדים עושים, אז אם אתה מוכן לזרוק לנו כמה ויזות, זה יהיה מאוד נחמד מצדך.

 

בכבוד רב,

אוריה בר-מאיר, בלוגר מטעם עצמו.

נכתב על ידי , 10/4/2014 19:05   בקטגוריות אחראי בלי אחריות, איך שהזמן מתבזבז לו, אנטי ממסדי, הומור שנוי במחלוקת, היסטוריה בגרוש, הצעות לעולם טוב יותר, הרבה נזק בפחות מאמץ, טפשת נפוצה, כי הייתי חייב לכתוב משהו, מכתבים ל, מלחמה ושלום, פוליטיקה לעניים, הומור אוניברסלי, רשמים שלי, אקטואליה, פסימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גולדי10 ב-11/4/2014 02:52
 



ראיון עם כבוד ראש הממשלה


כמו שבוודאי רובכם ראיתם, אחרי ששנה שעברה ראש הממשלה נתניהו החליט לתת חיבוק טוב לתכנית הסאטירה "ארץ נהדרת" באמצעות התארחותו שם, הוא החליט לעשות את אותו דבר גם ב"מצב האומה". לזכותו ייאמר שבניגוד להופעה ב"ארץ נהדרת", בה הוא הראה כישורים קומיים של מלחיה (ואנא מכם, אל תביאו לי כדוגמת נגד את המלחיה שציון ברוך משחק בפרסומת, גם בגלל שזו לא באמת מלחיה וגם בגלל שזה לא באמת מצחיק), ב"מצב האומה" הוא הגיע מוכן, מיומן והופעתו הייתה מפתיעה לטובה.

 

הבעיה היא, איך לא, בתכנית עצמה, שבמקום לעשות סאטירה ולתת לו כמו שצריך על הראש עשתה לו בעיקר כבוד עם עקיצות שעשו לו יותר טוב מאשר רע (ככה זה, סאטירה לא אמורה לגרום לפוליטיקאים שנגדם היא יוצאת כל השנה להרגיש נינוחים). אי לכך, החלטתי אני להראות ראיון עם ראש הממשלה, בו אני אנסה לשאול שאלות קשות באמת. הראיון כמובן פיקטיבי, ואם הבאתי את הפחדן הזה לדיבייט בחירות פיקטיבי, אני לא רואה סיבה לא לנהל איתו ראיון פיקטיבי (בעיקר לאור העובדה שהוא לא ממש יהיה מעוניין להתראיין אצלי). הראיון כולל, איך לא, אתה מה שאני הייתי רוצה להגיד לו ב"מצב האומה", ולכן לא חסר דמיון. תבלו.

 

כתב: שלום.

נתניהו: ערב טוב.

כתב: בוא נתחיל בעניין החוק שיכריח את "ישראל היום" לגבות תשלום.

נתניהו: תראה, יש עיתון שהוא נגד, שהוא בתשלום, ויש עיתון שהוא יותר מאוזן, שהוא בחינם.

כתב: אתה באמת קראת ל"ישראל היום" עכשיו "עיתון מאוזן"?

נתניהו: אתה לא חושב שהוא מאוזן?

כתב: בוא נתחיל מזה שאני לא חושב שהוא עיתון.

נתניהו: אז מה הוא?

כתב: ריפוד לכלובים של תוכים, חומר גלם לעטיפת דגים, מחבט זבובים... אתה מבין לאן זה הולך.

נתניהו: ו"ידיעות אחרונות" זה כן עיתון?

כתב: איפה אמרתי את זה?

נתניהו: ואתה בעד החוק הזה?

כתב: מה פתאום. מעבר לזה שמדובר בחוק אינטרסנטי של בעלי עניין מאוד ברורים, הדבר האחרון שאני מעוניין לעשות זה להכריח את שלדון אדלסון להרוויח כסף.

נתניהו: טוב, אז אני חושב ש"ישראל היום" הוא עיתון נהדר -

כתב: אז אתה ממשיך לקרוא לדבר הזה "עיתון"?

נתניהו: כן.

כתב: בסדר גמור, אני לא אהרוס לך את הבועה. בוא נמשיך הלאה - מה אתה הולך לעשות עם יוקר המחייה?

נתניהו: תראה, המצב הוא שאני רוצה לטפל ביוקר המחייה, אבל אני חייב קודם כל לטפל באיום האיראני.

כתב: תן לי לנחש - אם לא יהיה יקר בישראל איראן תפציץ אותנו.

נתניהו: אתה עושה צחוק מהאיום האיראני?

כתב: חלילה, את זה אני משאיר לך.

נתניהו: טוב, אז יוון וספרד.

כתב: הספין הזה שמור לשר האוצר, זה עובר משר לשר בירושה יחד עם גרעונות ענק והנחה שהשמש זורחת לך מהתחת.

נתניהו: אתה טוען שאני מנסה לעשות ספין ולשנות נושא כדי לא לדבר על סוגיות חשובות?

כתב: בוא נגיד שאתה לא עונה לעניין יותר מש"ישראל היום" זה עיתון. עכשיו, אם לא אכפת לך, בוא נדבר על הוצאות בית ראש הממשלה.

נתניהו: תעזוב את שרה בשקט.

כתב: לא הזכרתי אותה.

נתניהו: גם אל תזכיר.

כתב: אפשר לשאול שאלה?

נתניהו: שאל.

כתב: מה נסגר עם הנרות וכל ההוצאות שלכם? בשביל מה בדיוק משלמים לך משכורת אם אתה מממן את עצמך מתקציב חיצוני?

נתניהו: תראה, אני עובד 18 שעות ביום, מתי יש לי זמן להיות נהנתן?

כתב: העובדה היא שהמשפחה שלך חיה על חשבון תקציב בית ראש הממשלה במקום על חשבון המשכורת שאתה מביא הביתה.

נתניהו: הכנסת את שרה לשיחה עכשיו?

כתב: היא חיה על חשבון המסים שלי, לא?

נתניהו: אתה הכנסת את שרה לשיחה עכשיו?

כתב: כן.

נתניהו: אבל ביקשתי ממך שלא. אתה לא מבין, היא מקור הכוח שלי.

כתב: יופי. מקור הכוח הזה ממומן מכספי המסים שלי, לא? אז אולי תסביר למה מקור הכוח שלך צריך כל כך הרבה נרות?

נתניהו: תגיד לי, מה זו החטטנות הזו?

כתב: קשה לקרוא למה שנעשה מכספי מסים משהו שראוי לפרטיות, לא? אז אולי תענה על השאלה?

נתניהו: איראן.

כתב: מה?

נתניהו: אבו מאזן.

כתב: בשבילו קניתם נרות?

נתניהו: אובמה.

כתב: מה נדפק? נכנסת ללופ של ספינים?

נתניהו: איראן.

כתב: כן, בסדר, הבנו, אנחנו מתים מפחד.

נתניהו: ובשביל זה אני פה! אתה מבין, העם היהודי מעולם לא היה טוב בזיהוי מוקדם של סכנות.

כתב: אה, זה ברור, אם הוא היה מוצלח בזה אתה לא היית ראש ממשלה.

 

וכמו ששליין אומר - ושיהיה לנו בהצלחה.

נכתב על ידי , 24/3/2014 23:54   בקטגוריות אחראי בלי אחריות, איך שהזמן מתבזבז לו, אנטי ממסדי, הומור בלי טעם, הרבה נזק בפחות מאמץ, ח"כ = חולה כוח/כסף/כיסא, טפשת נפוצה, מעט בושה, סיטואציות, עוד אחד שחי בסרט, פוליטיקה לעניים, רק בישראל, רשמים שלי, שטח ציבורי, תשקורת עוינת, אקטואליה  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוריה בר-מאיר ב-2/4/2014 19:13
 




דפים:  
50,547
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוריה בר-מאיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוריה בר-מאיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ