לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הסאטירה של ישרא
Avatarכינוי: 

בן: 26



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2016    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ₪ֳ¸ֳ¡ֳ₪ ֳ°ֳ¦ֳ· ֳ¡ֳ´ֳ§ֳ¥ֳ÷ ֳ®ֳ ֳ®ֳµ. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

נקרופיליה המונית


היי שמאלנים, מה קורה? אנחנו חייבים לדבר שנייה. ממש חשוב לי להגיד את זה, כי אתם עושים את זה פאקינג עשרים שנה ולא נראה לי שזה הולך להשתנות בקרוב. אז בואו נדבר על עצרת רבין. כי די. תפסיקו עם זה. זה מביך. זו לא עצרת זיכרון, זו פשוט עצרת אוננות המונית של מה שנשאר מהשמאל הציוני. ומילא אתם מאוננים בפומבי, איפה שכולם יכולים לראות, אבל למה על גופה? זה קצת מגעיל, אתם לא חושבים? סבבה, בסדר, הבנתי שרבין היה המנהיג האחרון ממפלגת העבודה שאיכשהו התקרב ללהיות מנהיג בעל שיעור קומה (לפני שהטוקבקיסטים הימניים רצים לצטט את השמאלן שלא עף על מנהיגי השמאל, אני רק רוצה להזכיר לכם שבגין הפסיק להיות ראש ממשלה כבר בשנות השמונים), אבל העצרת הזו הגיעה למקום דפוק, ולהלן ההסברים.

 

ראשית, הנואמים. תראו, אני יודע שיש לכם נטייה מאוד גדולה לאהוב את שמעון פרס, למרות שהוא מדינאי בינוני ופוליטיקאי תחמן. מסתדרים עם מה שיש. אבל לכל הרוחות, זו אמורה להיות עצרת זיכרון ליצחק רבין, ואתם מביאים לדוכן הנואמים בכל שנה את פרס?! הוא יכול לספר על החברות האמיצה בינו לבין רבין עד מחר בבוקר, כל מי שקורא טיפה בנושא יכול לראות שרבין לא סבל את פרס, וספק רב אם פרס כל כך אהב את רבין כמו שהוא מספר. אז זה האיש שנואם בעצרת הזיכרון לרבין בכל שנה מחדש? ברצינות? כמו כן, השנה, לכבוד ציון עשרים שנות נקרופיליה, הביאו גם את ביל קלינטון, האיש שהביא לנו את "שלום, חבר". מדהים. הלוביסט של נובל אנרג'י, האיש שרצה לגבות מקק"ל חצי מיליון דולר להרצאה, האיש שכנשיא לא היה בדיוק איש זכויות האדם (פחות גרוע מבוש, אבל עדיין) - זה האיש שלכם? חבריי לשמאל, נדפקנו לגמרי? לכך ניתן להוסיף נואמים נוספים, שהופכים את העצרת לכנס בחירות בכל שנה מחדש, אבל למה שנלמד מזה ונפסיק להזמין אותם?

 

שנית, האיש. סבבה, רבין האמין בהסדר עם הפלסטינים ויגאל עמיר ירה בו על זה (או שהשב"כ ירה בו. או פרס. או המופתי. אני כבר מבולבל), אבל אני לא חושב שרבין עצמו היה מרוצה מהעובדה שהדעות הרווחות בשמאל מזוהות עם שמו. רבין היה הרבה יותר נצי מרוב השמאל הציוני של היום, כבר בהסכמי אוסלו הוא דאג לתקוע הרבה מקלות בגלגלי העצמאות הפלסטינים (בזה הוא דווקא הצליח לשתף פעולה עם פרס. מסתבר שאם רוצים לדפוק מישהו ביחד אז אפשר לשתף פעולה). החזון של רבין היה משהו הרבה יותר צנוע לעומת השאיפות של השמאל הציוני היום, דהיינו מדינה פלסטינית פלוס מינוס בקווי 67'. זה לא שיש משהו לא לגיטימי בדעות שלו, אבל אם כבר לוקחים דמות להתרפק עליה אז לא כדאי למצוא מישהו שאפשר קצת יותר ללכת בדרכו? נגיד ארתור רופין, שרצה ליצור הידברות בין יהודים לערבים? נכון שהוא לא היה ציוני מאוד גדול, אבל מצד שני היום ציונות זה פשוט לעשות את מה שנכון בעיניכם וזהו, אז למי אכפת? ובכל מקרה, אני יודע שיש נוסטלגיה לרבין, אבל הוא לא היה ראש ממשלה עד כדי כך מוצלח. עשה מאמצים, ייאמר לזכותו, אבל לא היה כזה מוצלח. בחייאת, אם כבר לאונן על גופה, לא כדאי שהיא תהיה שווה את זה?

 

שלישית, הפתטיות. שמאל יקר, אתם יודעים איך זה נראה מבחוץ? אני אדגים לכם: "אוי אוי אוי, הימין שולט בארץ והשמאל לא בשלטון ואנחנו לא מצליחים להגיע לשם כי רצחו לנו את רבין". אז תראו, גם הרבה אנשים בימין בוכים כאילו הם לא בשלטון כבר שש שנים ברצף וכבר קרוב לארבעים שנה עם כמה הפסקות פה ושם, אבל הם לא מכנסים עצרת בשביל זה פעם בשנה. חוץ מזה, הבעיה של השמאל היא לא שרצחו לו את רבין. לשמאל יש הרבה בעיות, ואחת מהן היא שהוא מתעקש להתרפק על רבין ועל הניינטיז המסכנים (היי, טוקבקיסטים ימניים, תרגיעו שם את הצהלות. בבית היהודי מתרפקים על מצדה ובליכוד על השואה, וזה מביך לא פחות) במקום להציע משהו חדש ובמקום להבין שכדי לזכות בלב העם צריך לדבר על הדבר שהכי חשוב לו: ביטחון. לא יודע אם שמתם לב, אבל אין ביטחון של ממש ברחובות. אז נכון שנתניהו הוא לא בדיוק ספק ביטחון מזהיר, אבל הוא לפחות מנסה לעשות רושם שכן. השמאל רק בורח מהנושא הזה כדי לא להבהיל אנשים שלא אוהבים את הביטוי "מדינה פלסטינית" (אתם חושבים שהאנשים האלו לא יודעים שאתם בעד פתרון שתי המדינות?). רוצים לחזור לשלטון? תפסיקו לבכות, תפסיקו לספר שאתם לא ביבי ותפסיקו להתגעגע למישהו ש"נרצח למען השלום" (בסדר, נגיד שזה באמת הלך לשם), תפסיקו לעשות לו עצרת שנייה במיוחד לתנועות הנוער (באופן כללי, אני מגיע לא פעם לאבן גבירול במוצ"ש, תפסיקו לחסום את הרחוב הזה בגלל אנשים שמתים כבר עשרים שנה), ותתחילו להציע אופק אמיתי. לא רק לדבר על שלום, אלא גם להגיד איך הוא יתרום לביטחון, לכלכלה, ליוקר המחייה, לכל דבר אחר. כי תסלחו לי, אבל מה שאתם עושים בכיכר זה פשוט לאונן. בציבור. על גופה. די עם זה כבר.

 

אז תנו לרבין לנוח, ואל תזמינו אותי לעצרת הזיכרון שלו. הניחו להולכים ותנו ללמוד בשקט.

נכתב על ידי , 24/10/2015 17:13   בקטגוריות אנטי ממסדי, הצעות לעולם טוב יותר, הרבה נזק בפחות מאמץ, חצי הומוריסטי חצי רציני, טפשת נפוצה, מעט בושה, פוליטיקה לעניים, רק בישראל, רשמים שלי, שטח ציבורי, אקטואליה, פסימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוגניה ב-26/10/2015 10:13
 



אל האינסוף ומעבר לו


כידוע, דני דנון הולך להיות שגריר ישראל באו"ם. צעד אחראי בסך הכל. מה שאנשים שכחו זה שהוא משאיר אחריו תפקיד מיניסטריאלי: שר המדע, הטכנולוגיה והחלל. פירוש הדבר הוא שלמרות שמדובר במשרד מטומטם שהוא תוצאה של פיצולי התיקים שנתניהו עשה ב-2009, בליכוד הולכים להילחם על התיק עד טיפת הדם האחרונה. להלן אילוסטרציה:

 

משרדו של נתניהו

 

נתניהו: הבא בתור.

 

מזוז: (נכנס) שלום.

 

נתניהו: תזכיר לי מי אתה.

 

מזוז: ירון מזוז, סגן שר הפנים. אתה בטוח מזהה אותי.

 

נתניהו: לא ממש.

 

מזוז: "אנחנו עושים לכם טובה שאתם יושבים פה"? אתה בטוח זוכר.

 

נתניהו: אה כן, המטומטם התורן. לא יפה שנדחפת בתור לפני איתן כבל. אתה יודע, יש מסורת, שבועיים קואליציה, שבוע אופוזיציה.

 

מזוז: הרגשתי צורך.

 

נתניהו: לא משנה. באת להסביר למה אתה צריך להיות שר המדע החדש?

 

מזוז: כן.

 

נתניהו: נו?

 

מזוז: באמת צריך נימוק?

 

נתניהו: כדאי.

 

מזוז: איזה נימוק יש לך למינוי של דנון לתפקיד?

 

נתניהו: הוא האיש המוכשר לתפקיד.

 

מזוז: האיש הזה מגוחך.

 

נתניהו: לכן הוא התאים בול לתפקיד.

 

מזוז: ואני לא מגוחך?

 

נתניהו: הכל יחסי. ביחס לדני דנון אתה מופת של שלמות ואיפוק.

 

מזוז: תן לי הזדמנות ואני אהיה לא פחות מגוחך ממנו.

 

נתניהו: עשה לי טובה, אתה אפילו לא מגוחך כמו יאיר לפיד. בקשתך תישקל, אנא קרא לבא אחריך.

 

מזוז: (יוצא)

 

אקוניס: (נכנס)

 

נתניהו: כבר אמרתי לך, דני, זו לא מתיחה ואתה תהיה שגריר באו"ם.

 

אקוניס: זה אני, אופיר.

 

נתניהו: מה אתה רוצה?

 

אקוניס: להיות שר המדע.

 

נתניהו: אבל אתה כבר שר.

 

אקוניס: בלי תיק.

 

נתניהו: לא נכון, אתה שר במשרד התקשורת.

 

אקוניס: מה ההבדל?

 

נתניהו: שזה נשמע פחות ביזיוני.

 

אקוניס: נו, תן לי משהו אמיתי, בבקשה.

 

נתניהו: אתה רוצה משהו אמיתי ואתה בא לבקש את משרד המדע?

 

אקוניס: זה יותר ממה שיש לי עכשיו.

 

נתניהו: אני אחשוב עליך.

 

אקוניס: (יוצא)

 

גמליאל: (נכנסת)

 

נתניהו: גילה, את כבר שרה.

 

גמליאל: כן, לשוויון חברתי. אתה נתת לי את התפקיד של פולישוק. אני נראית לך מטומטמת?

 

נתניהו: חלילה. פשוט לא הבנתי למה שרים רוצים את המשרד המסכן הזה.

 

גמליאל: כי השפלת את מרבית חברי הליכוד עד עפר ככה שמשרד החלל נחשב עבורם שדרוג?

 

נתניהו: הגיוני. בקשתך תישקל, אנא קראי לבא אחרייך.

 

גמליאל: (יוצאת)

 

חזן: (נכנס)

 

נתניהו: צא מפה, אורן.

 

חזן: אבל למה?

 

נתניהו: אתה באמת שואל?

 

חזן: אני הכוכב החדש של הליכוד.

 

נתניהו: אורן, אתה חתיכת תולעת סחטנית שהגיעה לאן שהגיעה בזכות העובדה שיש לנו בפריימריז נבחרים של מחוזות ובזכות זה שהפחדתי את הציבור מערבים שנוהרים לקלפיות. אנשים שמעו עליך בזכות האבא המטומטם שלך ובזכות זה שאתה עדיין חושב שקזינו בבורגס מהווה את החופשה האולטימטיבית. צא מפה.

 

חזן: אני אפיל לך את הקואליציה.

 

נתניהו: קבל רוטציה עם אלי בן דהן על תפקיד סגן שר הביטחון ועוף לי מהעיניים.

 

חזן: יו, איזה מגניב לי! (יוצא)

 

סמוטריץ': (נכנס)

 

נתניהו: בצלאל, אתה אפילו לא מהליכוד.

 

סמוטריץ': כן, אבל אני רוצה להיות שר המדע כדי להקצות כסף למחקרים שיוכיחו שהומואים הם אנשים מגעילים ולשים אותם בהסגר.

 

נתניהו: אתה דפוק לגמרי, אתה יודע?

 

סמוטריץ': למה ככה?

 

נתניהו: עוף מפה.

 

סמוטריץ': (יוצא)

 

בגין: (נכנס)

 

נתניהו: מה קורה, בני?

 

בגין: בסדר.

 

נתניהו: אתה באמת רוצה את התיק הזה?

 

בגין: אני דוקטור.

 

נתניהו: כן, אבל זה תיק גרוע. אתה הרי התפטרת מתפקידך כשר בלי תיק.

 

בגין: אם כבר החזרת אותי לפוליטיקה, לפחות אל תגרום לי להרגיש שאני מבזבז את זמני.

 

נתניהו: אבל זה משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. זה חרטא. אתה יודע שאתה לא תתעסק כמעט בכלום.

 

בגין: יותר ממה שיש לי.

 

נתניהו: אבל אתה תבזה את עצמך.

 

בגין: מה עשיתי עד עכשיו?

 

נתניהו: נקודה טובה. אשקול זאת.

 

בגין: תודה. (יוצא)

 

דנון: (נכנס)

 

נתניהו: אמרתי לך, אופיר, אני אשקול את זה.

 

דנון: זה אני, דני.

 

נתניהו: אתה תהיה שגריר באו"ם, דני, ואני מבטיח לך שאתה לא תוכל לצאת מניו יורק עד שאני אסיים פה.

 

ושיהיה לנו בהצלחה.

נכתב על ידי , 15/8/2015 14:21   בקטגוריות אנטי ממסדי, הומור, הרבה נזק בפחות מאמץ, ח"כ = חולה כוח/כסף/כיסא, טפשת נפוצה, מעט בושה, סיטואציות, פוליטיקה לעניים, רק בישראל, מדע הולך ונעלם, אקטואליה, פסימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוריה בר-מאיר ב-15/8/2015 19:49
 



נאום הבכורה של דני


אוקיי, מה?!

 

נתניהו, ברצינות, בוא נדבר על זה רגע: דני דנון? דני דנון?! זה האיש שהחלטת למנות לשגריר באו"ם?! דני פאקינג דנון?! הבעיה היא לא שהאיש ימני, כי זה לא הופך אותו לבלתי כשיר, אבל מה בדבר העובדה שהאיש הזה בן ארבע מבחינה מנטלית ושספק גדול אם הוא יוכל להבין שהוא אמור לייצג מדיניות שהוא לא תמיד ידגול בה? הרי רק לפני שנה פיטרת אותו מתפקידו כסגן שר הביטחון, אז אף אחד לא באמת קונה את זה שאתה סומך עליו. אז מה קרה, לעזאזל? החלטת שדני דנון שר החלל זה לא מספיק מצחיק אז החלטת לעשות משהו עוד יותר מגוחך? סתם, אני לא באמת חושב שזו הסיבה. הרי ברור לכולם שעשית את זה כי אתה לא רוצה את דני דנון בעמדת כוח שעלולה לאתגר אותך, אז הפכת אותו לפקיד בכיר ושלחת אותו לניו יורק. סך הכל הגיוני, כשמתחשבים בעובדה שאתה נחוש להראות שהמשפט הידוע של קיסינג'ר - "לישראל אין מדיניות חוץ" - קטן עליך.

 

אבל בואו נעזוב את השיקולים של נתניהו. אם העולם מספק חומרים כל כך טובים לסאטירה, זה יהיה חטא לא להשתמש בהם. לכן, אני גאה להציג בפניכם את נאום הבכורה של דני דנון כשגריר ישראל באו"ם:

 

מזכיר: גבירותיי ורבותיי, שגרירים ושגרירות, הנציג החדש של ישראל באומות המאוחדות - מר אופיר אקוניס.

 

דנון: אבל קוראים לי דני דנון!

 

מזכיר: סליחה, גבירותיי ורבותיי, אני מתנצל, חלה פה טעות. קבלו בבקשה את הנציג החדש של מדינת ישראל באומות המאוחדות - התאום של מר אופיר אקוניס.

 

דנון: (עולה לפודיום. נואם) גבירותיי ורבותיי, לכבוד הוא לי לעמוד על במה זו ולנאום בפניכם. בנאומי, ארצה להגיד מספר דברים. ראשית, לא קוראים לי אופיר אקוניס. לא קשה להבדיל בינינו - אני זה שיש לו שיער חום ולו יש בכלל פאה. שנית, אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי להגיד לכם: כולכם חבורה של אנטישמים מסריחים, שונאי ישראל, קוראים את הפרוטוקולים של זקני ציון לפני השינה ועוד תיאורים שכאלה. אין פה יוצאים מהכלל, כולכם אנטישמים מניאקים. כן, שגרירת ארצות הברית סמנתה פאוור, גם את חתיכת אנטישמית דוחה עם חצ'קונים, למרות שאת תמיד מצביעה בעדנו בכל ההחלטות החשובות. שלישית, בגלל שכולכם אנטישמים מגעילים שאני לא אוהב, אני מהיום אתחיל לחנך אתכם להיות פחות אנטישמים או לפחות פחות מגעילים. אין לי מושג עדיין איך השיעורים הללו ייראו, כי לא טרחתי להכין מערכי שיעור. לאלו מכם שתוהים למה אני כזה חסר אחריות שמבטיח שיעורים מבלי לתכנן אותם, הרי שזה נובע מכך שעד שלא התחלתי את הנאום הזה הייתי בטוח שאין סיכוי שנתניהו כזה טמבל ושהכל מתיחה. רביעית, עד שיהיו מערכי שיעור, כולכם צריכים להיות נחמדים אליי ולא להציק לי, כי ככה אמא שלי אמרה. וגם כי יש לי קלפים נדירים של "פוקימון", אז שווה להיות חבר שלי עכשיו. לפני סיום, אבקש לפנות מכאן לחברי מתחילת הדרך, אופיר אקוניס, ולומר לו: תאכל תחת! אני שגריר באו"ם ואתה סתם שר בלי תיק במשרד התקשורת שאף אחד לא יודע מה זה אומר! ולסיום סיומת, אשמח מאוד אם מישהו יוכל להסביר לי מה אני בכלל אמור לעשות פה במסגרת התפקיד הזה. תודה לכולכם.

 

מחר פוסט נוסף: התחרות בליכוד על התפקיד הנחשק של שר/ת המדע, הטכנולוגיה והחלל.

 

שיהיה לנו בהצלחה.

נכתב על ידי , 14/8/2015 15:35   בקטגוריות אחראי בלי אחריות, אנטי ממסדי, הומור, הרבה נזק בפחות מאמץ, טפשת נפוצה, כי הייתי חייב לכתוב משהו, מעט בושה, פוליטיקה לעניים, רק בישראל, אקטואליה, פסימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של golum ב-14/8/2015 16:20
 




דפים:  
57,861
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוריה בר-מאיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוריה בר-מאיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ