לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הסאטירה של ישרא
Avatarכינוי: 

בן: 24



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2015    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ«ֳ© ֳ₪ֳ©ֳ©ֳ÷ֳ© ֳ§ֳ©ֳ©ֳ¡ ֳ¬ֳ«ֳ÷ֳ¥ֳ¡ ֳ®ֳ¹ֳ₪ֳ¥. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

לכל מפלגה יש שם


קצת באיחור, אבל זה מה שיש לי בראש ואם זה לא זה אז ינואר 2015 ייזכר לדיראון עולם כחודש שבו פרסמתי רק פוסט אחד ואני לא מוכן לזה. אז את תקראו, תיהנו ואני אלך להמשיך לפגוע בשפיותי עם מבחנים:

 

כידוע לכולכם, ד"ר רונן שובל, מייסד התנועה המקארת'יסטית "אם תרצו", הגיש עתירה לוועדת הבחירות המרכזית במטרה לא לאפשר לרשימה המשותפת של הרצוג ולבני, היינו "המחנה הציוני", לרוץ תחת שם זה בטענה שיש מלא אנשים לא ציוניים, והוא גם טרח להביא דוגמאות. בגלל שציונות היא רבת זרמים ואין באמת קורלציה אמיתית בין הדוגמאות שהוא הביא לבין אנטי-ציונות או פוסט-ציונות (למעט זה שיוסי יונה אמר שהוא לא רואה עצמו כציוני), חשבתי בהתחלה לכתוב משהו על הנושא הזה. אבל אז נזכרתי שהקדמתי את המציאות וכבר כתבתי פוסט בנושא, שאפילו הגיע למומלצים. כמו כן, התגובה לא איחרה לבוא והוגשה תביעה כנגד מפלגתו של שובל, הבית היהודי, בטענה שהמפלגה לא ראויה לשם הזה. אי לכך, כדי שבבחירות האלו יוכלו להתעסק בתוכן במקום בשמות דביליים, החלטתי לבוא לעזרת המפלגות ולתת להן שמות שעליהם לא יהיה ניתן לעתור לוועדת הבחירות המרכזית. בבקשה:

 

  • הליכוד: "המפלגה שנמצאת בשלטון מאה 1977 עם הפסקות קלות פה ושם ולכן החליטה לוותר על הרעיון של אידיאולוגיה או מצע"; "המפלגה ששותקת בכל פעם מחדש בה נתניהו מקדים את הפריימריז כדי לסנדל את המתחרים שלו"; "המפלגה שנותנת כל הזמן לתאומים דני דנון ואופיר אקוניס לרוץ במסגרתה בזמן שהעולם שותק".
  • מרצ: "המפלגה עם הקופירייטרים הכי מביכים במדינה"; "שמאל זה אנחנו"; "אבל אנחנו לא רדיקלים"; "זהבה שולטת".
  • ישראל ביתנו: "מעשיהו ביתנו"; "המפלגה של ליברמן"; "המפלגה שתעלה את אחוז החסימה, כשתישאל תשלח את חבריה להגיד שהמפלגות הערביות יכולות להתאחד, ואז כשהן יעשו את זה נאשים אותן בחתירה נגד המדינה".
  • המחנה הציוני: "המחנה שמצא מילה שמלא אנשים אוהבים"; "המפלגה שאיחדה את השורות בין ציפי לבוז'י כדי להחליף את ביבי"; "המפלגה שתנסה להחליף את ביבי אבל אם היא לא תצליח היא תשב אצלו בכיף בממשלה".
  • הבית היהודי: "המפלגה שהיא הצליחה להכניס גול עצמי עם אלי אוחנה"; "המפלגה שתעמיד פנים שהיא של כולם אבל היא תכל'ס עוד מפלגה סקטוריאלית"; "המפלגה ש... יואו תראה איזה סרטון מגניב היא הוציאה".
  • הרשימה הערבית המאוחדת: "המפלגה שיש בה ימין ערבי ושמאל ערבי, אבל צריך להתאחד כי אחוז החסימה"; "יש לנו את דב חנין!!!".
  • יש עתיד: "היי, לפחות ניסינו".
  • כולנו: "העברתי רפורמה בסלולר ולכן אני כנראה יכול לעשות רפורמה בכל הדברים בעולם ובשביל זה אני צריך מפלגה משלי".
  • עוצמה יהודית: "המפלגה הימנית שלא תעבור את אחוז החסימה".
  • העם איתנו: "המפלגה שתיקח קולות מש"ס ומעוצמה יהודית ועדיין לא תעבור את אחוז החסימה".
  • ש"ס: "המפלגה החרדית המזרחית הציונית".
  • יהדות התורה: "המפלגה החרדית האשכנזית האנטי-ציונית שזה לא מה שיפריע לה לקחת חלק בקואליציות של כל מי שמוכן לקבל אותם ולא יפריע למפלגות שקוראות לעצמן 'ציוניות' לבקש ממנה להצטרף".

ותזכרו את זה בקלפי!

נכתב על ידי , 29/1/2015 16:05   בקטגוריות אנטי ממסדי, הצעות לעולם טוב יותר, הרבה נזק בפחות מאמץ, ח"כ = חולה כוח/כסף/כיסא, טפשת נפוצה, כי הייתי חייב לכתוב משהו, הומור, פוליטיקה לעניים, רק בישראל, אקטואליה  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוגניה ב-30/1/2015 10:02
 



אז למה אני לא כותב?


זה פשוט הורג אותי. פאקינג תקופת בחירות, ואני בקושי מצליח לחשוב על קטעים סאטיריים, וכשיש לי רעיונות הם כל כך מעטים שאני מעדיף לשלוח אותם לסטיקר (כמו זה, חם מהתנור), כי שם יש גם סוג של מחויבות כלפי המערכת. זה דפוק, בבחירות הקודמות ואלו שלפניהן היו לי בראש מספיק חומרים כדי למלא באופן יומי שלושה בלוגים ומצאתי את עצמי מסנן כדי לא ליצור עומס יתר על המערכת. אז נכון שהפעם יש לימודים שלפעמים קצת יונקים את הנשמה, אבל אי-אפשר באמת להפיל את הכל על זה. אז הנה כמה תאוריות למה לא עולה לי כלום:

 

חוסר בתוכן

אם ב-2009 ו-2013 לפחות עשו קולות שהבחירות האלו הן על תוכן כלשהו, בבחירות האלו ויתרו על העניין מראש. הימין התאחד "מול כל השמאל", השמאל התאחד נגד ביבי, אלי ישי נלחם בדרעי ויאיר לפיד נגד כולם. היחידים שקצת מנסים להראות תוכן אלו מרצ (וגם זה תמיד בתגובה לאמירה מטומטמת שבאה מהליכוד או הבית היהודי) והבית היהודי (וגם זה רק הפריימריסטים בסרטונים לאתר "כיפה"). הנישה של נתניהו היא פאקינג חוק משילות מסכן (שלא יעבוד) והרצון לחזור לשתי מפלגות גדולות (איך תביא לזה? תעשה הוקוס פוקוס?). מה קרה ל"חזק מול החמאס" (אגב, זה מול חמאס, לא מול החמאס, זה כמו להגיד "מול הדאע"ש")? מה קרה להבטחות להוריד את יוקר המחייה? משהו? אז נכון שאפשר ללעוג למעשים שנעשים בזמן הבחירות, אבל זה הרבה פחות כיף כשזה כל מה שיש ושאי אפשר לעשות פוסטים נוסח "אלו חוקים הם יחוקקו?" ועוד כל מיני דברים פסימיים על העתיד.

 

אין ריגוש

הבלוג נפתח ב-2006, והוא התייחס לצורך הדאחקה נטו לבחירות בשניים-שלושה פוסטים. הבחירות של 2009 היו הבחירות הראשונות בהן הצבעתי וגם הראשונות שבאמת התייחסתי אלין ברצינות והייתי בעל תודעה פוליטית מספיק מפותחת כדי להתייחס לעניין ברצינות ובהתלהבות שאני לוקח חלק במה שקורה. בחירות 2013 הגיעו ארבע שנים אחרי זה, עבר מספיק זמן כדי ששוב פעם תהיה תחושה של ריגוש. אבל אחרי שנתיים זה פשוט כבר לא מעניין אף אחד. כלום לא השתנה, המשחק הפוליטי עדיין מנוהל בידי כמה חדלי אישים שלא הייתי נותן להם לעשות בייביסיטר לבובה של הלו קיטי. הבדיחה שנקראת יאיר לפיד דיי שחקה את עצמה ויש גבול כמה פעמים אפשר להציג את דני דנון כאינפנטיל. קצת קשה לכתוב ככה סאטירת בחירות מוצלחת.

 

אין לי מושג למי להצביע

בבחירות 2009 ידעתי למי אצביע ושלחתי את החצים שלי בצורה כזו שיקדמו את מה שאני רוצה שיקרה. בבחירות 2013 הייתי עוד חייל וטכנית לא יכולתי להציג עמדה פוליטית (ואכן לא אמרתי למי אצביע עד אחרי שנגמרו הבחירות), אבל הייתה מגמה ברורה לאן אני שולח את החצים. עכשיו כבר פשוט לא בטוח שאכפת לי. אני לא רוצה את נתניהו בעוד קדנציה, אבל מצד שני גם בוז'י וציפי עושים לי אלרגיות, וגם מרצ מתחילים לעלות לי על העצבים. פשוט אין לי כוח לנסוע שעתיים לקלפי (לא אכנס עכשיו לשאלה למה זה המצב) בשביל להצביע למי מהמפלגות האלו, וככה קצת קשה לכוון את החצים הסאטיריים כדי לנסות ולהשפיע על דעת הקהל. כשזה המצב, למה בכלל להתאמץ?

 

ואולי, אולי בכל זאת, אלו פשוט הלימודים וכשתהיה רגיעה בתחום אתם תצטערו שחזרתי.

 

עמכם הסליחה, ולמרות שכמו הנבחרים שלנו לא אמרתי כלום: תזכרו את זה בקלפי!

נכתב על ידי , 13/1/2015 11:51   בקטגוריות כי הייתי חייב לכתוב משהו, לשם שינוי זה לא הומור, פוליטיקה לעניים  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוגניה ב-24/1/2015 12:27
 



פריימריז בליכוד


שלום לכם.

 

כרגיל, אפתח בהתנצלות על כך שאני לא מצליח לעמוד בהתחייבות שלי להחזיר את הבלוג הזה לפעילות רגילה, דבר בלתי מתקבל על הדעת בזמן בחירות, אבל אני מזמין אתכם לקחת קורסים אצל שלושה מרצים מטורפים שחושבים שאני עובד אצלם (אני משלם כדי להיות בקורסים שלהם, איך קרה הדבר הזה?!) ונראה כמה יצירתי יהיה המוח שלכם. ושמישהו יקרא לנפתלי בנט, מעניין אותי לדעת מה יש לו להגיד על ההתנצלות הזו.

 

ועכשיו, לנושא לכבודו התכנסנו פה: מחר, כדי לתת ל-2014 אקורד סיום מנצח, יתקיימו הבחירות המקדימות בליכוד. באמת שאני מרחם על כל הפקודים לליכוד שהולכים להצביע מחר. ראשית, כי הבחירות לרשימה עצמה לא נראות מרנינות במיוחד: הליכודניקים החדשים, אותם אנשים שהאידיאולוגיה היחידה שלהם - בה הם לא עומדים - היא להעיף מהמקומות הריאליים אנשים כמו משה פייגלין ומירי רגב (ויסלח לי פייגלין על כך ששמתי אותו באותה קטגוריה עם מירי רגב. שוב התנצלות, מה יהיה איתי?), הציעו להצביע לאנשים הבאים: בוגי "אני אסתיר מידע מהקבינט בזמן מלחמה כי למה מי הם בכלל?" יעלון, ישראל "תצא הוראה לפגוע בתחבורה הציבורית ביום שישי ואני אכחיש אליה כל קשר למרות שזה המשרד שלי" כץ, יובל "הייתי כישלון קולוסאלי אבל אני אאשים בכל את הסמולנים" שטייניץ, גלעד "מה פתאום התקשורת מדברת על זה שיש פה אנשים שאין להם מה לאכול?!" ארדן ואבי "עזבתי את הליכוד כשקדימה הייתה שוס ועכשיו כשהיא גוועת אני אחזור לליכוד כאילו כלום" דיכטר. איפה הימים בהם היה אפשר להצביע לאנשים כמו רובי ריבלין, מיכאל איתן, דן מרידור ובני בגין? זה לא שחסרים לליכוד אנשים טובים (בלי סרקזם), אבל הם כבר לא מגיעים למקומות הריאליים.

 

אבל מעבר לכך, ראיתם מי המתמודדים לראשות הליכוד? יש בדיוק שניים: בנימין נתניהו ודני דנון. כן, כן, קראתם נכון. הבחירה של מתפקדי הליכוד בשאלה מי יעמוד בראש הרשימה נעה בין מניפולטור אינטרסנט שמילא לא היה מיישם את המדיניות שאני מעוניין בה (הרי לא לשם כך הוא נבחר), אפילו את המדיניות של המפלגה שלו הוא לא מיישם (חוץ מבממשלה האחרונה. למפלגה לא היה שום מצע בבחירות 2013 והממשלה שלו אכן לא קידמה שום דבר משמעותי) לבין אינפנטיל שחולק תא מוח עם אופיר אקוניס. זה קצת כמו לבחור בין להיות תקוע על אי בודד עם הנוסע השמיני לבין להיות תקוע עליו עם הטורף, חוץ מזה שהנוסע השמיני שמנמן מגלידת פיסטוק ושאת דעתו של הטורף אפשר להסיח עם לגו (ושיהיה ברור לכל צורחי ה"הסתה": אני לא חושב שלמי מהמתמודדים יש כוונה להרוג אותנו, זה היה דימוי לבחירה בין אפשרויות ממש גרועות).

 

אבל בואו נודה, המנצח הגדול הולך להיות נתניהו. לדני דנון אין סיכוי. למשה פייגלין היה יכול להיות סיכוי. לגדעון סער היה יכול להיות סיכוי. לדני דנון אין סיכוי. נתניהו הוא אמנם תחמן שבאמת לא ברור למה הוא מתעקש להיות ראש ממשלה כשברור שהוא לא ממש מעוניין בתפקיד, אבל הוא עוד איכשהו אדם שקול, בדרכו. אין סיכוי שרוב מתפקדי הליכוד יגלו את חוסר האחריות הנדרש בהצבעה לדנון לראשות הליכוד, מה שיהפוך אותו למועמד ריאלי לראשות הממשלה. אני דיי בטוח שאם נשלח את דני דנון לחדר כדי שיחשוב על זה הוא יגיע למסקנה שממש לא כדאי לתת לו את המושכות. זה, או שהוא יגיד שהוא החליט לברוח מהבית כי הוא שונא את ההורים שלו, אי אפשר לדעת איתו. בכל מקרה, אף אחד לא באמת יצביע לו לראשות הליכוד. למקום גבוה ברשימה, אולי, כשהמקסימום שהוא יעשה זה להיות סגן שר כלשהו (כלומר, ישחק במכוניות), אבל לתת לו להיות בעמדה שתאפשר לו להיות ראש הממשלה? אפילו חמאס לא שונאים אותנו כל כך.

 

לסיום, אני מעוניין להמליץ לכל מי שהולך להצביע מחר שיצביע לאנשים שלא היו חברי כנסת. מבין חברי הכנסת המכהנים מטעם הליכוד היחידי שראוי להחזיק בתואר "ח"כ" הוא פייגלין, אבל הוא צריך להיות כזה מטעם הבית היהודי.

 

ובפרפראזה לדבר שאמר עוד ליכודניק: אני מאחל בהצלחה לכל הצדדים.

 

נתראה מחר עם פוסט שיסגור את השנה.

נכתב על ידי , 30/12/2014 18:31   בקטגוריות הומור, הרבה נזק בפחות מאמץ, ח"כ = חולה כוח/כסף/כיסא, טפשת נפוצה, כי הייתי חייב לכתוב משהו, פוליטיקה לעניים, רק בישראל, אקטואליה, פסימי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גולדי10 ב-31/12/2014 23:47
 




דפים:  
55,897
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוריה בר-מאיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוריה בר-מאיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ