לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הסאטירה של ישרא
Avatarכינוי: 

בן: 24



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ«ֳ© ֳ₪ֳ©ֳ©ֳ÷ֳ© ֳ§ֳ©ֳ©ֳ¡ ֳ¬ֳ«ֳ÷ֳ¥ֳ¡ ֳ®ֳ¹ֳ₪ֳ¥. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שיר בחירות


בחירות, חברים, בחירות!

בלי יותר מדי הקדמות מיותרות, הרי שיר פארודי לכבוד הבחירות. נכון, זו קצת רמאות כי כבר השתמשתי בשיר הזה כבר, אבל זה לפני המון שנים ובהקשר אחר ולמי בכלל אכפת? אז הנה זה, "בבחירות הבאות" המבוסס על השיר "בשנה הבאה" שכתב אהוד מנור והלחינה נורית הירש. תבלו:

 

בבחירות הבאות

בבחירות הבאות ינאמו מהמרפסת

ויספרו הצלחות בודדות

ימנים ושמאלנים ישחקו תופסת

ושוב ישקעו בהזיות

 

עוד תראה, עוד תראה

שכלום לא ישתנה

בבחירות, בבחירות הבאות

 

מנהיגים חדשים יבשילו עד הערב

ויקימו מפלגה לעצמם

ותקוות רדומות יישאו אל אם הדרך

גם זבל מהסוג הישן

 

עוד תראה, עוד תראה

שכלום לא ישתנה

בבחירות, בבחירות הבאות

 

בבחירות הבאות נפרוש כפות ידיים

מול האיום הנישא מאיראן

או דאע"ש או חמאס או קוצרי רגליים

ופתרון לא יהיה כמובן

 

עוד תראה, עוד תראה

שכלום לא ישתנה

בבחירות, בבחירות הבאות.

 

ושיהיה לנו בהצלחה.

נכתב על ידי , 11/12/2014 12:47   בקטגוריות איך שהזמן מתבזבז לו, אנטי ממסדי, הומור, הרבה נזק בפחות מאמץ, ח"כ = חולה כוח/כסף/כיסא, טפשת נפוצה, כי הייתי חייב לכתוב משהו, פוליטיקה לעניים, פרודיה, קצת תרבות לא הרגה אף אחד..., רק בישראל, אקטואליה, פסימי  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוגניה ב-19/12/2014 09:32
 



שני הגרושים שלי על אירועי השבוע


השבוע בקושי התחיל, גם אם לצורך העניין נתחיל אותו בשבת, וכבר הוא אזור מוכה אסון. ברצוני להתייחס כאן בעיקר לירי בנער מכפר כנא, אבל אתייחס גם לדברים אחרים. למי שלא יודע על מה אני מדבר אז נער מכפר כנא התנפל על ניידת משטרתית עם סכין, וכאשר השוטרים פתחו את הדלת הוא ברח מהם, נורה בגבו ונהרג. למה אני רוצה להתחיל דווקא בזה ולא באקטואליה מעכשיו? כי אחרי דקירת החייל היום (כולי תקווה שהוא ייצא בשלום מהתקרית הזו) חנוך דאום, איש מצחיק ושנון בדרך כלל, כתב כי לטובת מי שלא יודע (דהיינו, אלה שהיו להם טענות למשטרה על מה שאירע), זה מה שמחבל עושה עם סכין.

 

אז בואו נבהיר את העניין: את הנער מכפר כנא היה צריך לעצור. אבל, אפעס, לעצור זה לא להרוג. יש הנחיות מאוד מפורטות - בעיקר למשטרה שבהגדרתה מתמודדת עם אזרחים ולא עם כוח צבאי מאורגן, בניגוד לצה"ל - מתי אפשר לירות במטרה להרוג. מצב בו החשוד (כן, חשוד, עד אשר שופט יקבע שהוא אשם, גם אם אפשר לראות שהוא אשם) בורח הוא לא אחד מהם. במקרה כזה אמורים לירות לעבר הרגליים, ואפילו לירות לפני כן לאוויר יריית אזהרה אם אפשר. כשהשוטרים יצאו מהרכב ושלפו את האקדח (כן, ראיתי את הסרטון) הוא כבר רץ לכיוון הנגדי מהם (וזה לא משנה אם זה במטרה לברוח או כדי לצבור תנופה לעוד ניסיון דקירה), כך שהם לא היו בסכנת חיים.

 

תגידו, אבל מה זה משנה שירו בו? הרי גם ככה זה מחבל. אז זהו, שלא. סביר להניח שכן, אבל לא אני, לא אתם ולא המשטרה בעמדה לקבוע את זה. לשם כך המציאו את ההמצאה הזו שנקראת בית משפט. בהחלט יכול להיות, ואף סביר מאוד, שקריאות ה"אללה אכבר" של אותו נער לא היו מתוך שובבות נעורים או משהו כזה, אבל גם קיימת האופציה שהוא הפסיד בהתערבות או משהו בסגנון. נכון, זו תאוריה מטומטמת ואני לא חושב שזה מה שקרה, אבל לדעות שלי אין פה משמעות. כל עוד הוא לא נחקר ובית המשפט קבע במה הוא אשם, המצב הוא שכל האופציות קיימות.

 

עכשיו, אני גם מאוד רוצה להאמין לשוטר שהוא אמר שהוא כיוון ליד ושלא הייתה כוונה להרוג. אבל, למעט העונש שיינתן לו במקרה ויועמד לדין (והוא לא, כי שוטרים עומדים מעט מאוד פעמים לדין על פגיעה באזרחים, מכל סוג), זה לא באמת משנה - את הגיבוי שדורשים שכולנו ניתן לו אין לי כוונה לתת. לא סתם אמורים לכוון לרגליים, זה בדיוק כדי להימנע ממצבים כאלה. וגם, למה בדיוק לכוון ליד? כדי שיפיל את הסכין? מה, הוא היה נשאר לאחוז בו אם הוא היה נפגע ברגל? לא יודע מה אתכם, אני הייתי נופל וככל הנראה מאבד את האחיזה בסכין. שוטר שפועל בניגוד לנהלים האלו, שעוסקים בחיי אדם, עוד יפגע בי יום אחד, בלי כוונה, וממש לא בא לי שהוא יאחוז בנשק.

 

וכן, זה אומר שאני מרוצה מאוד מזה שהדוקר של החייל יצא חי מהתקרית, לא כי חייו יקרים לי, אלא כי כעת אפשר לחקור אותו, להבין את מניעיו, ולקבל עוד אינפורמציה לגבי שאלות כמו האם מדובר במשהו מאורגן או בפעולות ספונטניות שמקבלות גב מכל מיני ארגונים (הרשות, חמאס וכו'). כמו כן, שוב, אנחנו לא שופטים. אם אתם רוצים עונש מוות למחבלים זה עניין אחד, אבל זה לא יכול להיעשות במשפט שדה. היום יהרגו מחבל, מחר יהרגו אותי כי עשיתי תאונה, דרסתי אנשים ומישהו חמוש ששהה במקום החליט שזה ניסיון לפיגוע. אני מסכים שבמידה ואעשה תאונה כזו שתעלה בחיי אדם מגיע לי עונש, אבל תסכימו איתי שהייתם רוצים שזה יקרה בדרך המקובלת. נכון, יש מקרים בהם צריך להרוג את המחבל במקום כי אם לא אז הוא עלול לפגוע בעוד אנשים, אבל אסור שחיסול המחבל במקום יהיה לנוהל עבודה - כל עוד ניתן לעצור אותו מבלי להרוג אותו, צריך לשאוף לכך.

 

ולא, זה ממש לא אומר שאני נותן איזשהו גיבוי למהומות האלימות שקרו כתוצאה מתקרית הירי, שהגיעו בין השאר להצתת רכבו של אדם. אני מסכים ששוב נהיה פה מפחיד, ושצריך לעצור את זה (לידיעת ממשלת ישראל, יש פה אינתיפאדה, לטיפולך המסור אודה), ואולי הגיע הזמן שמישהו יעיף את אהרונוביץ' מהתפקיד שלו כי הוא חתיכת שר לבטחון פנים מחורבן, אבל אסור על הדרך להתנהל כמו מיליציה שקובעת את החוק, מבצעת אותו ושופטת לפיו. כלומר, כל עוד ניתן לעצור מישהו בלי שזה יעלה בחיי אדם נוספים, כך צריך להיעשות, ולא משנה כמה היינו רוצים לראות אותו נורה במקום כנקמה על מה שכבר הספיק לעשות. באסה, אבל ככה זה עובד, במיוחד כשמדובר באנשים שחיים בשטחה הריבוני של ישראל.

 

בתקווה לימים של שקט.

נכתב על ידי , 10/11/2014 14:19   בקטגוריות הרבה נזק בפחות מאמץ, חוק בלי סדר, כי הייתי חייב לכתוב משהו, לשם שינוי זה לא הומור, פוליטיקה לעניים, אקטואליה, פסימי  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוריה בר-מאיר ב-25/11/2014 09:57
 



קצת ציונות


שר האוצר יאיר לפיד נורא רצה לעזור למפוטרים ממפעל המגבות בערד, אז הוא התקשר לכל בעלי המפעלים. הוא מספר שכאשר הוא דיבר עם דן פרופר מאסם הם דיברו "לא על עסקים" אלא "על ערכים ועל ציונות ועל מחויבות לקהילה". פרופר נורא התרגש, כך לפיד, ואמר שגם ככה אסם מתכננת לבנות מפעל חדש ושהוא פשוט לא חשב על ערד, אבל אם זה המעשה הציוני הנכון הוא "נענה לאתגר". לי, כמובן, לא נשאר אלא לדמיין איך נראתה השיחה הזו:

 

טלפון מצלצל

פרופר: (עונה לטלפון) הלו?

לפיד: שלום, זה דן פרופר?

פרופר: מדבר.

לפיד: שלום, זה שר האוצר יאיר לפיד.

פרופר: שלום, איך אני יכול לעזור לך?

לפיד: צריך להקים מפעל בערד.

פרופר: למה?

לפיד: כי נסגר להם מפעל ויהיו שם מלא מובטלים.

פרופר: וזה אכפת לי כי...

לפיד: אתה לא רוצה לעזור להם?

פרופר: לא דחוף לי.

לפיד: אבל אולי בכל זאת? אני צריך לצאת טוב.

פרופר: שמע, אנחנו בכל מקרה מתכננים להקים מפעל חדש, אבל אני לא חושב שערד היא המקום האידאלי לכך.

לפיד: אני מבקש ממך, תפרגן באיזה מפעל בערד.

פרופר: למה לי?

לפיד: כי זו משימה ציונית.

פרופר: שכנעת אותי.

לפיד: באמת?

פרופר: כן, כן. חשבתי ללכת רק לפי רעיונות של רווח וכאלה, אבל הדיבורים שלך על ציונות כל-כך ריגשו אותי שהחלטתי לעזוב את כל השיקולים האלה ולבנות מפעל בערד.

לפיד: באמת? אני ממש מודה לך.

פרופר: נראה לך?! אתה באמת חושב שטייקונים ומנכ"לים, שמאיימים כל שני וחמישי לעזוב את המדינה אם לא תורידו להם עוד קצת מסים, שמים קצוץ על ציונות?

לפיד: אבל... אבל...

פרופר: חוץ מזה, מה יותר ציוני בבניית מפעל בערד מאשר בבניית מפעל במצפה רמון? שערד נמצאת בכותרות עכשיו?

לפיד: זה לא עובד ככה?

פרופר: יאיר, עשה לי טובה, רד ממני.

לפיד: אין לך ערכים?!

פרופר: יש לי, אני משתדל לא לשלב אותם בעסקים.

לפיד: אבל איפה הציונות שלך?

פרופר: אתה מכיר עוד מילים?

לפיד: אבל ציונות זה חשוב.

פרופר: מה זה בכלל?

לפיד: לעשות דברים טובים במדינת ישראל, לא?

פרופר: קודם כל, לא. דבר שני, מי קבע שדווקא מפעל בערד זה המעשה הנכון? יש עוד המון עיירות פיתוח נחשלות בדרום ובצפון.

לפיד: בסדר, נגיע אליהן כשהן ייקלעו למשבר מתוקשר, מה בוער לך?

פרופר: אתה באמת חושב שאני הולך להקים מפעל בכל פעם שמפעל כלשהו יפשוט רגל?

לפיד: לא נמאס לך להיות זבל פוסט-ציוני?

פרופר: חכה רגע, אני הולך להביא ויסקי.

לפיד: למה?

פרופר: משחק שתייה: בכל פעם שאתה אומר "ציוני", "ציונות" או משהו כזה, אני שותה כוס.

לפיד: למה זה חשוב עכשיו?

פרופר: תאמין לי שאם אתה רוצה שהשיחה הזו תפנה לטובת הכיוון שאתה מעוניין בו אתה צריך אותי שיכור.

לפיד: מגניב. ציוני, ציונות, ציוני, ציונות, ציוני, ציונות, ציוני, ציונות, ציוני, ציונות. עכשיו אתה מוכן להקים מפעל בערד?

פרופר: לא.

לפיד: לא באמת הבאת ויסקי, נכון?

פרופר: אני נראה לך מטומטם?

לפיד: קיוויתי.

פרופר: אני לא לוקח לך את התפקיד.

לפיד: אולי בכל זאת?

פרופר: שאלה: נכון שברגע שיהיה צריך להגן על האינטרסים שלי בכנסת ובממשלה אתה תהיה שם בשבילי?

לפיד: ברור.

פרופר: במחשבה שנייה, לבנות מפעל בערד זה באמת יותר ציוני.

 

סופ"ש נעים לכולם.

נכתב על ידי , 31/10/2014 11:21   בקטגוריות אנטי ממסדי, הומור בלי טעם, ח"כ = חולה כוח/כסף/כיסא, טפשת נפוצה, כי הייתי חייב לכתוב משהו, סיטואציות, פוליטיקה לעניים, רק בישראל, אקטואליה, פסימי  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוריה בר-מאיר ב-4/11/2014 20:46
 




דפים:  
55,692
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוריה בר-מאיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוריה בר-מאיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ