לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הסאטירה של ישרא
Avatarכינוי: 

בן: 25



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2015    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ«ֳ© ֳ₪ֳ©ֳ©ֳ÷ֳ© ֳ§ֳ©ֳ©ֳ¡ ֳ¬ֳ«ֳ÷ֳ¥ֳ¡ ֳ®ֳ¹ֳ₪ֳ¥. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

נאום הבכורה של דני


אוקיי, מה?!

 

נתניהו, ברצינות, בוא נדבר על זה רגע: דני דנון? דני דנון?! זה האיש שהחלטת למנות לשגריר באו"ם?! דני פאקינג דנון?! הבעיה היא לא שהאיש ימני, כי זה לא הופך אותו לבלתי כשיר, אבל מה בדבר העובדה שהאיש הזה בן ארבע מבחינה מנטלית ושספק גדול אם הוא יוכל להבין שהוא אמור לייצג מדיניות שהוא לא תמיד ידגול בה? הרי רק לפני שנה פיטרת אותו מתפקידו כסגן שר הביטחון, אז אף אחד לא באמת קונה את זה שאתה סומך עליו. אז מה קרה, לעזאזל? החלטת שדני דנון שר החלל זה לא מספיק מצחיק אז החלטת לעשות משהו עוד יותר מגוחך? סתם, אני לא באמת חושב שזו הסיבה. הרי ברור לכולם שעשית את זה כי אתה לא רוצה את דני דנון בעמדת כוח שעלולה לאתגר אותך, אז הפכת אותו לפקיד בכיר ושלחת אותו לניו יורק. סך הכל הגיוני, כשמתחשבים בעובדה שאתה נחוש להראות שהמשפט הידוע של קיסינג'ר - "לישראל אין מדיניות חוץ" - קטן עליך.

 

אבל בואו נעזוב את השיקולים של נתניהו. אם העולם מספק חומרים כל כך טובים לסאטירה, זה יהיה חטא לא להשתמש בהם. לכן, אני גאה להציג בפניכם את נאום הבכורה של דני דנון כשגריר ישראל באו"ם:

 

מזכיר: גבירותיי ורבותיי, שגרירים ושגרירות, הנציג החדש של ישראל באומות המאוחדות - מר אופיר אקוניס.

 

דנון: אבל קוראים לי דני דנון!

 

מזכיר: סליחה, גבירותיי ורבותיי, אני מתנצל, חלה פה טעות. קבלו בבקשה את הנציג החדש של מדינת ישראל באומות המאוחדות - התאום של מר אופיר אקוניס.

 

דנון: (עולה לפודיום. נואם) גבירותיי ורבותיי, לכבוד הוא לי לעמוד על במה זו ולנאום בפניכם. בנאומי, ארצה להגיד מספר דברים. ראשית, לא קוראים לי אופיר אקוניס. לא קשה להבדיל בינינו - אני זה שיש לו שיער חום ולו יש בכלל פאה. שנית, אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי להגיד לכם: כולכם חבורה של אנטישמים מסריחים, שונאי ישראל, קוראים את הפרוטוקולים של זקני ציון לפני השינה ועוד תיאורים שכאלה. אין פה יוצאים מהכלל, כולכם אנטישמים מניאקים. כן, שגרירת ארצות הברית סמנתה פאוור, גם את חתיכת אנטישמית דוחה עם חצ'קונים, למרות שאת תמיד מצביעה בעדנו בכל ההחלטות החשובות. שלישית, בגלל שכולכם אנטישמים מגעילים שאני לא אוהב, אני מהיום אתחיל לחנך אתכם להיות פחות אנטישמים או לפחות פחות מגעילים. אין לי מושג עדיין איך השיעורים הללו ייראו, כי לא טרחתי להכין מערכי שיעור. לאלו מכם שתוהים למה אני כזה חסר אחריות שמבטיח שיעורים מבלי לתכנן אותם, הרי שזה נובע מכך שעד שלא התחלתי את הנאום הזה הייתי בטוח שאין סיכוי שנתניהו כזה טמבל ושהכל מתיחה. רביעית, עד שיהיו מערכי שיעור, כולכם צריכים להיות נחמדים אליי ולא להציק לי, כי ככה אמא שלי אמרה. וגם כי יש לי קלפים נדירים של "פוקימון", אז שווה להיות חבר שלי עכשיו. לפני סיום, אבקש לפנות מכאן לחברי מתחילת הדרך, אופיר אקוניס, ולומר לו: תאכל תחת! אני שגריר באו"ם ואתה סתם שר בלי תיק במשרד התקשורת שאף אחד לא יודע מה זה אומר! ולסיום סיומת, אשמח מאוד אם מישהו יוכל להסביר לי מה אני בכלל אמור לעשות פה במסגרת התפקיד הזה. תודה לכולכם.

 

מחר פוסט נוסף: התחרות בליכוד על התפקיד הנחשק של שר/ת המדע, הטכנולוגיה והחלל.

 

שיהיה לנו בהצלחה.

נכתב על ידי , 14/8/2015 15:35   בקטגוריות אחראי בלי אחריות, אנטי ממסדי, הומור, הרבה נזק בפחות מאמץ, טפשת נפוצה, כי הייתי חייב לכתוב משהו, מעט בושה, פוליטיקה לעניים, רק בישראל, אקטואליה, פסימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של golum ב-14/8/2015 16:20
 



משתיקים בע"מ


תגידו, בכל פעם אני אצטרך לחזור על זה? בכל פעם? אשכרה בכל פעם? בחיי ששיגעתם אותי.

 

מעשה שהיה כך היה: לאור הרצח במצעד הגאווה בירושלים ולציון שש שנים לרצח בבר-נוער, התקיימה בגן מאיר עצרת כנגד הלהט"בופוביה. מארגני האירוע החליטו שפוליטיקאים שירצו לנאום ייאלצו כתנאי מקדים לחתום על מסמך בו הם מתחייבים לפעול למען שוויון זכויות מלא לקהילה. נפתלי בנט וינון מגל, שניהם מהבית היהודי, רצו לנאום אך סירבו לחתום. אי לכך, הודיעו להם המארגנים שעם או בלי קשר לזה שהקהל בעצרת לא היה מרוצה מהרעיון שהם ינאמו, הם לא ינאמו כי הם לא מוכנים לחתום. שניהם טוענים עכשיו שמשתיקים אותם ואחרים טוענים שזו פגיעה בחופש הביטוי.

 

אז כן, יכול להיות שהמסמך הזה בעייתי ומחטיא את מטרתו, וכן, לצעוק בוז ליובל שטייניץ וגם לשמע זה שבנט אמור להגיע זה לא יפה - השתקה או פגיעה בחופש הביטוי זה לא. למה? כי כמו שכבר הסברתי כמה פעמים, חופש הביטוי לא מחייב גוף כלשהו לתת במה לכל מי שרוצה לדבר. זו תהיה השתקה אם בנט יתחיל לקבל איומים שאם הוא ידבר על הקהילה הגאה הוא יצטרך לבדוק מתחת לרכב שלו לפני שהוא מתניע, או שהמדינה תטיל עליו סנקציות אם הוא יתבטא. למנוע ממישהו במה זו לא השתקה. עם כל הכבוד, אם תרצו לא מזמינים את זהבה גלאון, שלום עכשיו לא מזמינים את ברוך מרזל ואם יהיה עכשיו כנס של הציונות הדתית הם יוכלו להחליט שלמרות ששי פירון הוא דתי וציוני הוא לא ידבר שם, בין אם בגלל שהם לא מתעניינים במה שיש לו להגיד ובין אם בגלל שהם אהבו יותר את הגרסה השמנמנה שלו. נכון, יש גם להט"בים ימניים (יעיד הדגל של התא הגאה בליכוד שהתנופף שם), אבל זכותם של המארגנים להחליט שהם לא רוצים לתת לאנשים שמתנגדים לנישואים חד-מיניים לנאום. לבנט ומגל יש כלים אחרים להתבטא באמצעותם, ואותם לא לקחו מהם.

 

בזמן כתיבת שורות אלו, אני גם רואה שבצלאל סמוטריץ' בוכה שההפגנה הזו הייתה "הסתה כנגד הימין". בחייאת, אתם שם בבית היהודי, תלמדו כבר מה פירוש המילה "הסתה", בסדר? אתם משתמשים בה בלי סוף ואף פעם לא באופן נכון וזה מביך. בתור מי שהיה שם, לא הייתה שם שום הסתה כנגד הימין. הייתה שם דרישה שהימין - שנמצא בשלטון, לאלו ששכחו, זוכרים שלושים מנדטים? - יפסיק לדבר כל כך יפה במצעדי גאווה ועצרות זיכרון ויעשה משהו למען הקהילה. וכן, לא יעזור, מרבית נבחרי הציבור שמתנגדים לשוויון לקהילה הגאה נמצאים בימין היהודי (היי, סמוטריץ') ובימין הערבי (היי, רע"ם-תע"ל). כמובן שזה לא כל הימין, וכמובן שגם בשמאל יש הומופובים, אבל כשזה מגיע לפוליטיקה דיי ברור למי צריך לבוא בטענות, וזה לא למי שנמצא באופוזיציה בין ארבע ל-14 שנים. יכול להיות שהיו שם קצת הכללות ודיבה, אבל הסתה לא הייתה שם.

 

מה שהיה שם בעיקר זה עצרת גרועה. לדעתי, לא היה צריך לתת לשום פוליטיקאי במה, מהסיבה הפשוטה שאם גם באופוזיציה וגם בקואליציה מסכימים על זה שיש פה בעיה, אז אני מבין שהם בעיקר מחרטטים אותי. הרי בקואליציה לא באמת יעשו משהו למען הקהילה כי אפילו אם בנט יתמוך עדיין ש"ס ויהדות התורה יתנגדו, והרי באופוזיציה לא באמת יצליחו להזיז משהו. בקיצור, זה נראה כמו עצרת "מי הח"כ שהקהילה הכי אוהבת?", כשזהבה גלאון מנצחת כצפוי. לעניות דעתי כהטרוסקסואל שלא מבין מהחיים שלו, היה עדיף אם היו נותנים רק לחברי הקהילה לדבר, ואם חברי הכנסת רוצים להראות תמיכה, שיהיו בקהל. במקום זה, הקטעים הבאמת מרגשים של חברי הקהילה נבלעו בין קריאות הבוז ליובל שטייניץ* (שהתמודד עם זה בבגרות מרשימה ומפתיעה, ואני מקווה להמשיך לראות את הפן הזה אצלו), מחזור הסטטוסים של יאיר לפיד והקלישאות של זהבה גלאון (שרק לפרוטוקול, אמנם לא קיבלה קריאות בוז אבל בהחלט קיבלה כמה אצבעות משולשות מאנשי התא הגאה של הליכוד). חבל, היה יכול להיות הרבה יותר טוב.

 

בקיצור, מה שהיה עם שטייניץ, בנט ומגל זה אמנם פגיעה באפשרות לדיאלוג, ויכול להיות שזו טעות בטווח הארוך, אבל זו לא סתימת פיות, לא פגיעה בחופש הביטוי ובטח שלא הסתה. תנוחו.

 

*למען הסר ספק, לא הייתי מקוראי הבוז לשטייניץ או אפילו לידיעה שבנט אמור להגיע לנאום (גל אוחובסקי הודיע שהוא אמור להגיע, אחד המארגנים הודיע שבסוף הוא לא ינאם בשל הסירוב לחתום), והייתה לי הרגשה מאוד לא נוחה עם זה.

נכתב על ידי , 2/8/2015 09:58   בקטגוריות אנטי ממסדי, חברה לא חברותית, כי הייתי חייב לכתוב משהו, לכו תלמדו מה זה אומר, לשם שינוי זה לא הומור, מעט בושה, רק בישראל, אקטואליה, פסימי  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של golum ב-3/8/2015 16:04
 



פוסט-טראומה


יש בעולם כמה חוקים לא כתובים. חוק אחד כזה הוא שאיתן כבל תמיד יביך אותי עקב השיוך של שנינו לאותו גוש פוליטי. הנה דוגמא: אתמול הוא כתב בפייסבוק סטטוס נגד ממשלת אחדות, ולרגע נחרדתי שהוא כותב פוסט שאסכים איתו במאת האחוזים. אבל אז העולם שב למסלולו כשהוא כתב את הדברים הבאים: "אין לכם מושג כמה שאני רוצה להיות שר ובוודאי שר משפיע... אני הרי עוד תחת הטראומה של ההתפטרות שלי מהממשלה של אולמרט אחרי מלחמת לבנון השנייה, שמסתבר שרק אני זוכר זאת, ורק אני נשארתי לפרגן לעצמי על כך". נרגעתי. איתן כבל הביך אותי. למה הביך, אתם שואלים? הו, אז זה העניין: תפקיד השר הזה שהוא התפטר ממנו וגרם לו לצלקות קשות? זה שר בלי תיק. אכן כך, חברים - הטראומה של איתן כבל היא ויתור על נהג ולשכה, וטוב לדעת שלפחות הוא עוד מסוגל לפרגן לעצמו על כך, אחרי שכל האחרים שכחו את המעשה האצילי הזה. כמובן, לא יכולתי שלא לתהות איך הוא מתמודד עם הטראומה הקשה הזו. ואז הפסקתי לתהות וכתבתי את זה:

 

פסיכיאטרית: שלום איתן. איך אנחנו מרגישים היום?

 

כבל: קשה, קשה. אתמול היו לי סיוטים.

 

פסיכיאטרית: זה עם הנהג?

 

כבל: זה עם הנהג.

 

פסיכיאטרית: ספר לי קצת. מה היה הפעם?

 

כבל: הוא הסיע אותי לאיזשהו מקום, ופתאום באמצע הדרך הוא עצר בצד הכביש, אמר "מצטער, אבל התפטרת" והלך, ואני צועק אחריו "אלפרד! אלפרד! תחזור!".

 

פסיכיאטרית: איתן, על מה דיברנו?

 

כבל: שאני לא באטמן ושלנהג שלי קוראים יגאל.

 

פסיכיאטרית: נכון. מה קרה אחרי שצעקת לו?

 

כבל: התעוררתי, כולי מיוזע, ולא הצלחתי לחזור לישון.

 

פסיכיאטרית: למה לא יכולת?

 

כבל: פחדתי שזה יחזור על עצמו.

 

פסיכיאטרית: מה אמרתי לך לעשות במידה שדבר כזה קורה?

 

כבל: לפרגן לעצמי.

 

פסיכיאטרית: אז למה לא עשית את זה?

 

כבל: זה הרגיש לי פתטי.

 

פסיכיאטרית: איתן, אתה מודע לזה שאתה סובל מתסמונת פוסט-טראומתית בגלל שהתפטרת מתפקידך כשר ללא תיק, נכון?

 

כבל: כן.

 

פסיכיאטרית: אז באמת שאתה לא צריך לעסוק בשאלה מה פתטי ומה לא.

 

כבל: מה את רומזת?

 

פסיכיאטרית: שום דבר. תמשיך, בבקשה.

 

כבל: היה לי גם את הסיוט הזה שאני יושב בלשכה ופתאום היא מתרוקנת לגמרי.

 

פסיכיאטרית: ממה היא מתרוקנת, איתן?

 

כבל: מתוכן.

 

פסיכיאטרית: אף פעם לא היה שם תוכן, איתן. אתה ממשיך לשקר לעצמך.

 

כבל: הייתי ממונה על רשות השידור.

 

פסיכיאטרית: כן, ובממשלה הקודמת יובל שטייניץ היה ממונה על שירותי המודיעין. בפועל אף אחד לא הרגיש בחסרונך.

 

כבל: אז מה את בעצם אומרת?

 

פסיכיאטרית: שאני לא מאמינה שהמדינה מממנת לך את הטיפול הזה.

 

שיהיה לנו בהצלחה.

נכתב על ידי , 19/7/2015 12:34   בקטגוריות אנטי ממסדי, הומור, ח"כ = חולה כוח/כסף/כיסא, טפשת נפוצה, כי הייתי חייב לכתוב משהו, מעט בושה, סיטואציות, פוליטיקה לעניים, רק בישראל, אקטואליה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוריה בר-מאיר ב-19/7/2015 13:27
 




דפים:  
57,012
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוריה בר-מאיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוריה בר-מאיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ