לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הסאטירה של ישרא
Avatarכינוי: 

בן: 24



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ«ֳ© ֳ₪ֳ©ֳ©ֳ÷ֳ© ֳ§ֳ©ֳ©ֳ¡ ֳ¬ֳ«ֳ÷ֳ¥ֳ¡ ֳ®ֳ¹ֳ₪ֳ¥. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ספרים שהשפיעו עליי במיוחד


שלום לכם.

 

אוגניה החליטה להעביר לי שרביט, ולפי חוקי המשחק צריך לספר על ספרים שהשפיעו עליי במיוחד. כדי להימנע מצ'יזיות מיותרת, אנסה שזה לפחות יהיה מצחיק, אבל אני ממש לא מבטיח שכך יהיה. אז בבקשה:

 

סדרת ספרי הארי פוטר מאת ג'יי קיי רולינג: את הספרים האלו התחלתי לקרוא כמה שנים אחרי כל האחרים, כשמה שעיכב אותי הייתה הגישה העילאית והמתנשאת שהייתה לי בילדות (טוב, בסדר, אז לא רק בילדות) שאם יש משהו שיש עליו קונצנזוס אז כנראה שיש בו משהו לא בסדר. אחרי שהתחלתי לקרוא את הספרים נפל לי האסימון שלפעמים לקונצנזוס יש טעם סביר. אל תבינו אותי לא נכון, הארי פוטר הוא בעיניי אחת הדמויות הכי מעצבנות שידע עולם הספרות, ובחיי שאם וולדמורט היה הורג אותו לא הייתי מזיל דמעה (וסליחה אם עשיתי למישהו ספוילר). אבל, בכל זאת, אלו ספרים שנהניתי לקרוא, אז כנראה שכדאי לשפוט לפי הטעם ולא לפי כמה אנשים אוהבים את זה (תעזבו אותי בשקט, הייתי אז בן עשר, למה אתם בדיוק מצפים?).

 

החטא ועונשו מאת פיודור דוסטויבסקי: כי עם כל הכבוד לקונצנזוס, צריך לזכור שיש קלאסיקות שהן פשוט overrated.

 

יש אלוהים? מאת ריצ'רד דוקינס: כן, אני יודע, ריצ'רד דוקינס מתגלה בתקופה האחרונה כקסנופוב וסקסיסט שלא היה מבייש את ארצות הברית של שנות החמישים, אבל למזלי אף פעם לא הייתי בקטע של פולחן אישיות ואד הומינם, ככה שאני לא רואה איך זה מוריד מטיעוניו יותר מדי, ובסך הכל מוכיח שגם אתאיסטים יכולים להיות שמוקים מהשורה הראשונה. בכל מקרה, מעבר לכך שהספר עזר לי לעשות את הצעד הסופי לאתאיזם אי שם לפני כמה שנים, הוא טבע בי את המשפט "למה לא ללמד את הילדים לחשוב?". נימוקים לדברים שאני מאמין בהם חיפשתי גם לפני זה, כי בכל זאת כתבתי מאמרים עוד קודם לידיעתי על קיומו של הספר, אבל זה גרם לי לשנות גישה לציונות: שמתי לב פתאום שמצדיקים באמצעות הציונות כל דבר שיש עליו ביקורת (והביקורת טוענת לפוסט-ציונות, כי איך אפשר בלי?), למרות שלפעמים כל קשר בין השניים ברור פחות מהמצע האחרון של הליכוד, והתחלתי לשאול שאלות. בקיצור, מפה לשם, לא הפכתי לאנטי-ציוני או לפוסט-ציוני, אבל מבחינתי ציונות היא אידאולוגיה נטו, שאפשר להאמין בה ואפשר שלא והכל בסדר כי פלורליזם וזה, אבל לא מדובר בתורה שירדה מהשמיים אז אולי כדאי להפסיק לעשות ממנה כזו. אתם מוזמנים להגיד שאני לא ציוני, ממש לא אכפת לי.

 

הכרעות גורליות מאת איאן קרשו: נכון מדיי פעם אני מביא איזושהי דוגמא היסטורית או עושה פוסטים לא מצחיקים עם מנהיגי עבר שכותבים מכתבים לאהבלים שמתיימרים להנהיג את המדינה הזו? אז תאשימו את הספר הזה, הוא זה שגרם לי להבין שאני אוהב היסטוריה.

 

האיש במצודה הרמה מאת פיליפ ק. דיק: כי מסתבר שאפשר לקחת רקע מעניין כמו היסטוריה חלופית בה מדינות הציר שמנצחות במלחמת העולם השנייה, ולהרוס את זה עם עלילה מחורבנת.

 

ויש עוד הרבה, אבל אם הגעתם עד כאן זה מפתיע.

 

את השרביט אני מעביר לחזקוש ישורון, כי צריך שמשהו יגרום לו לעדכן את הבלוג.

נכתב על ידי , 11/10/2014 14:19   בקטגוריות חצי הומוריסטי חצי רציני, כי הייתי חייב לכתוב משהו, על עצמי, קצת תרבות לא הרגה אף אחד...  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מלי וחדר הסודות D: ב-12/10/2014 11:06
 



תעדכנו אותי


שלום לכולכם.

 

בשבועיים האחרונים טיילתי לי ברחבי אירופה (וכשאני כותב "ברחבי אירופה" אני מתכוון לבדיוק שתי ערים שונות באירופה, באחת מהן אפילו לא משתמשים באירו). כחלק מהטיול החלטתי לפנות לאסקפיזם מוחלט ולא להתעדכן במתרחש במדינת ישראל או בעולם, ואני חייב להגיד שזה היה כיף גדול להתעסק אך ורק בהנאה מבלי לחשוב על כל הסחי שהולך פה. אמנם לא הצלחתי להתחמק לגמרי מהמתרחש בארץ הקודש, כך שאני יודע על המורה שנענשה על כך שתלמידים שלה פרצו לה לאייפד והפיצו מתוכו תמונות פרטיות שלה (יידעו כל מורי ישראל שהם חלק ממערכת שתזרוק אותם לכלבים כדי להתחנף לתלמידים והוריהם, אפילו אם התלמידים ביצעו עבירה פלילית), מכתב הסרבנים של 8200 (לא מבין את ההתרגשות - כל שנה בערך יש מכתב סרבנים כלשהו, ומסורת זו מסורת. כמו כן, טמבלים, אם תפסיקו לדרוש לגייס את כולם אלא רק את מי שמוכן לזה תראו איך בבת אחת אין מכתבי סרבנים) ועל השטר החדש שייצא מחרתיים (כחלק מקונספירציה מתוחכמת לגרום לאנשים להתבלבל בין השטרות של ה-20 לשטרות של ה-50, כמובן). אבל זהו, מעבר לכך אין לי מושג מה הלך פה.

 

אי לכך, אני זקוק לעזרתכם: תספרו לי מה הלך פה החל מה-1 בספטמבר 2014, כדי שאוכל לחזור לעניינים:

  • האם יאיר לפיד עבר כבר מססמאות "עוד שנתיים יהיה פה יותר טוב" לסיסמא המנצחת "עד החתונה זה יעבור"?
  • האם האבולה כבר הפכה למגפה בישראל, ואם כן איזה אינטרס בדיוק היה לה להגיע לחור הזה?
  • האם פרצה אינתיפאדה שלישית או שאנחנו עדיין קוראים לזה "הסלמה"?
  • האם דאע"ש כבשו את כל ירדן וסוריה או שאנחנו עדיין בשלב משחקי המילים האידיוטיים על אנשים שנטבחים בהמוניהם?
  • האם עדיין יש אנשים שעושים משחקי מילים עם השם "דאע"ש" והמילה "חדש", ואם כן למה אין חוק נגדם?
  • האם חמאס החליט לחזור ולהפגיז את יישובי הדרום כחלק מהשגרה או שהוא עדיין בחופש?
  • האם מורים המשיכו לחטוף מכות מהתלמידים שלהם?
  • האם משפחת נתניהו החליטה שחבל לבזבז את המשכורת של ראש הממשלה על טוסטר שיכול להכין חמש מאות טוסטים בכל רגע נתון ושהרבה יותר טוב להשתמש בכספי ציבור למען המטרה הנעלה הזו?
  • האם הוצב תנאי חדש לפלסטינים שאם הם רוצים מו"מ הם חייבים להכיר בנינט טייב כזמרת הגדולה ביותר בכל הזמנים?
  • האם חברי האופוזיציה למדו כבר מה פירוש המילה "אופוזיציה"?
  • האם אחד מחברי הכנסת שלנו צימח עמוד שדרה?
  • האם יש מישהו בקרב מקבלי ההחלטות שמתכנן לטווח הארוך, או שנדונו להמשיך ולדשדש בבוץ?

קדימה, תנו לי לדעת. בעצם, אני לא בטוח שאני רוצה.

נכתב על ידי , 14/9/2014 10:34   בקטגוריות אנטי ממסדי, בנימה חיובית, הומור, הרבה נזק בפחות מאמץ, ח"כ = חולה כוח/כסף/כיסא, חוק בלי סדר, טפשת נפוצה, כי הייתי חייב לכתוב משהו, פוליטיקה לעניים, רק בישראל, תשקורת עוינת, אקטואליה, פסימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוגניה ב-15/9/2014 10:00
 



ואלו חוויות ישראל



לידיעת הציבור, מצ"ב רשימה של חוויות ישראל*:

  • חוויית העצמאות.
  • חוויית סיני (הידועה גם כחוויית קדש).
  • חוויית ששת הימים.
  • חוויית ההתשה.
  • חוויית יום הכיפורים.
  • חוויית לבנון הראשונה (הידועה גם כחוויית שלום הגליל).
  • חוויית האינתיפאדה הראשונה.
  • חוויית האיתפאדה השנייה.
  • חוויית לבנון השנייה.
  • חוויית עופרת יצוקה.
  • חוויית עמוד ענן.
  • חוויית צוק איתן (כרגע נמשכת באופן חווייתי ביותר).

אז מי אמר שלא כיף פה?

יהודים, בואו לישראל, יש פה חוויות שלא תמצאו בשום מקום אחר!

 

*אם נשמטה מהרשימה חוויה כזו או אחרת אנו מתנצלים מראש, פשוט כל-כך חווייתי פה שלפעמים קשה לעקוב.



מם: חזקוש ישורון

נכתב על ידי , 22/8/2014 14:25   בקטגוריות בלשנות, הומור בלי טעם, הומור שחור, הרבה נזק בפחות מאמץ, כי הייתי חייב לכתוב משהו, מלחמה ושלום, מעט בושה, ספיישל קטן, פוליטיקה לעניים, רק בישראל, אקטואליה  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מרמוז מלך הקופים ב-28/9/2014 01:15
 




דפים:  
55,388
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוריה בר-מאיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוריה בר-מאיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ