לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הסאטירה של ישרא
Avatarכינוי: 

בן: 25



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2015    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ¸ֳ¹ֳ®ֳ©ֳ­ ֳ¹ֳ¬ֳ©. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

על צנזורה וחופש הביטוי


אז ככה, שני דברים: ראשית, למי שחשש/ה או קיווה/קיוותה שאני מת ולכן לא שומעים ממני - אז לא. מה שכן, לא הייתם רחוקים. אני סטודנט, קשה להגיד עליי שאני חי, במיוחד בסוף סמסטר. שנית, לא חברים, זאת לא צנזורה. והנה אסביר, אבל קודם אסביר במה אני לא הולך להתעסק:

 

אני לא הולך להתעסק בשאלה האם ההצגה שקשורה למחבל או הסרט על יגאל עמיר ראויים. למה? שתי סיבות. ראשית, כי זה לא באמת רלוונטי לדיון הזה. שנית, כי בניגוד לכל מי שלימד קטגוריה או סנגוריה על היצירות האלו, אני לא מתכוון לדבר על הצגה או סרט שלא ראיתי ואני לא באמת יודע מה הולך בהם. תעשו לי טובה, מתקציר על כריכה אחורית של ספר אי אפשר להבין באמת את העלילה, אז בטח שלא מדיווחים מהתקשורת. הדבר השני שאני לא הולך להתעסק בו הוא כל מיני אמירות של גרבוזים וקוטלרים למיניהם. למה? כי זה לא מעניין. בסדר, הבנו, יש שמאלנים שמתנשאים על ימנים. זה לא מעניין. יש המון ימנים מטומטמים שרוצים שאני אעשה רילוקיישן לעזה, אתם לא רואים אותי מזדעזע מזה בכל פעם מחדש. יש דושבאגים בשמאל ויש בימין, זה לא אומר כלום על כל השמאל או הימין, זה לא מעניין וזה לא מוכיח שהטענות של אחד הצדדים נכונות. אפשר לסיים עם הסאגה המטומטמת הזו? תודה. עוד דבר שאני לא אעסוק בו הוא מימון ממשלתי של תרבות, כי אין לי דעה לגמרי מגובשת בזה וכל מה שאני יכול להגיד זה שהוא לא מנוהל מאוד בחוכמה מהרגע שהוא מגיע למוסדות התרבות.

 

אז עכשיו בואו נתעסק בענייני צנזורה: זו לא צנזורה. הנה ההגדרה המילונית לצנזורה: "כל מעשה של ביקורת, פיקוח או הגבלה המונעים פרסומם של דברים או מגבילים את חופש הביטוי" (מתוך אתר רב-מילים). לא יודע איך לבשר לכם את זה, אבל אי-מימון ממשלתי לא נכנס בהגדרה הזו. אף אחד לא אסר על הצגת ההצגה או הסרט באופן כללי, אלא הייתה קביעה שכסף ציבורי לא יממן את זה. ברור, זו החלטה פוליטית גרידא והיא התקבלה באופן עקום והכל, אבל זו לא צנזורה. אז נכון, קשה להציג הצגה או סרט כשצריך לממן את ההצגה הזו בעצמך, אבל מצד שני יש מספיק תיאטראות שוליים שלא מקבלים שקל מהממסד שמצליחים לעשות את זה. אז די. תתלוננו על צנזורה כשמירי רגב או מי מטעמה יגיעו עם שופל להרוס את התיאטרון או הקולנוע שמציגים את ההצגה או הסרט.

 

אבל, מצד שני, אי אפשר לדרוש אי-מימון בגלל כל שחקן שלא רוצה להופיע בשטחים בגלל שהמסים של תושבי השטחים מממנים תרבות. קודם כל, כמו שניסח זאת יפה יונתן ברק, זכותו של שחקן מסוים שהוא לא רוצה לשחק במקום מסוים. אני מתוך פרינציפ לא נוסע לבית שאן. למה? כי חם שם, אין שם שום דבר מעניין וזה מזכיר לי יותר מדי את הנסיעות לשירות הצבאי (גילוי נאות: כותב שורות אלה שירת בבקעת הירדן במשך שלוש שנים, סבל מכל רגע והוא בעד למסור את המקום הלוהט הזה לכל מי שיהיה מוכן לקחת, העיקר שלא יחזור לעשות שם מילואים). אם אני אהיה שחקן (אני לא, אל חשש), זכותי להגיד לתיאטרון שזין אני נוסע לבית שאן ושימצאו לי שחקן מחליף. אם היכל התרבות באריאל יעלה הצגה מקורית, זכותם של השחקנים להחליט שהם לא נוסעים להופיע בתל-אביב. עכשיו אני רק צריך שיעלו באריאל הצגה מקורית וששחקנים בה יסרבו להופיע בתל-אביב כדי שאני אוכל להוכיח שאני לא מדבר היפותטית ושאני באמת תומך בזכותם לעשות זאת. שנית, כי שחקן הוא לא עובד ציבור. נכון, המוסד שבו הוא עובד מתוקצב בין השאר מהמדינה, אבל ממש לא רק. יש תרומות, כרטיסים שהצופים קונים, ויש גם תיאטראות שמצליחים לסיים עם מאזן מאוזן ואפילו רווחי. בקיצור, זה לא רק המסים שמממנים לשחקן את המשכורת. שלישית, להזכירכם, העניין הזה של המסים הוא דו כיווני. הרי הממשלה משקיעה לא מעט כסף בשטחים, וחלק מהכסף הזה בא מהשחקנים. המימון של ההתנחלויות אגב, לפי מה שעולה מנתונים שונים, יותר גדול ממה שהולך לתקציב התרבות. אז קודם כל, לדרישה שלכם שכל מי שבמשכורתו יש תערובת של כספי מסים יעשה כל מה שתגידו לו היא מגוחכת, ודבר שני אם כבר החלטתם ללכת איתה, אז ללכת נגד המוסד שהאדם אחד ממקימיו כדי לסחוט אותו? מה אשמים כל עובדי התיאטרון הזה? אם החליטו שמממנים תרבות ואם החליטו שלמוסד מסוים מגיע מימון כזה, אז אי אפשר לדפוק את כל המוסד בגלל שחקן אחד סורר. זו אמנם לא צנזורה, אבל זו בריונות. החלטה על אי מימון מוסד כלשהו צריכה להיות מקצועית ולא פוליטית, ובטח שלא לשמש כאיום על שחקנים בודדים.

 

ולסיום, עוד מילה על חופש הביטוי: חופש הביטוי אומר שזכותכם להגיד את מה שתרצו להגיד כל עוד אין בכך הסתה לאלימות, תמיכה בטרור וכיוצא באלה. זה ממש לא אומר שאני חייב להקשיב לכם. מעבר לזה, זה לא אומר שאני חייב לספק לכם את הבמה. זה אולי אומר עליי באופן אישי דברים לא טובים, אבל אין פה פגיעה בחופש הביטוי. חופש ביטוי אומר שלא מונעים מכם להתבטא. כלומר, חופש הביטוי מאפשר לי לכתוב את הפוסט הזה. חופש הביטוי מאפשר למגיב שלא אהב את מה שכתבתי לכתוב לא רק את דעתו העניינית אלא גם מה הוא חושב עליי. זכותי להחליט שאני לא חייב לקרוא את זה אצלי בבלוג ולמחוק את זה. כן, יש בזה אלמנטים של צנזורה, אבל זו לא פגיעה בחופש הביטוי. למה? כי זכות המגיב הזה לפתוח בלוג משלו ולכתוב שם מה הוא חושב עליי, כל עוד הוא לא נגרר לענייני דיבה. פגיעה בחופש הביטוי תהיה אם אני אמנע ממנו להגיב לדבריי באופן מוחלט ובכל מקום, או לכל הפחות אגזור עליו סנקציות קשות בגלל שהוא אומר את זה.

 

תודה שקראתם, אנחנו נתראה שוב ביולי.

נכתב על ידי , 21/6/2015 23:53   בקטגוריות הרבה נזק בפחות מאמץ, חוק בלי סדר, כי הייתי חייב לכתוב משהו, לכו תלמדו מה זה אומר, חצי הומוריסטי חצי רציני, פוליטיקה לעניים, קצת תרבות לא הרגה אף אחד..., רק בישראל, רשמים שלי, אקטואליה  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של golum ב-23/6/2015 18:38
 



זמן סיכום


לרוב ביום שאחרי הבחירות אני נוטה להתלונן שלא הקשבתם לי ולא זכרתם את מה שאמרתי בקלפי. אבל כשאני חושב על זה, נראה לי שיש לי יותר קוראים שמעדיפים את נתניהו בתור ראש ממשלה מאשר את הרצוג, אז אין לי יותר מדי ציפיות שאני אצליח לשכנע עם כמה בדיחות קרש. כמו כן, מי שעמד מול נתניהו היה פאקינג הצמד בוז'י את ציפי, אז אני ממש לא יכול להאשים את מי שהחליט/ה ללכת על נתניהו.

 

אבל, אני רוצה להתמקד בכמה נקודות שמבחינתי הן בגדר חדשות טובות. כזה אני, אופטימי. סתם, לא, זה בשביל שאני לא ארגיש שלגמרי דרכו עליי בהפסד הזה.

  1. אמרתי לכם: כבר ב-2009 חזיתי שאם ליברמן לא ימלא את ההבטחות הפומפוזיות שלו הוא יגמור בתור מפלגה קטנה. נכון, אין ספק שגם לפאינה קירשנבאום יש חלק בעניין הזה, אבל ליברמן כבר רץ עם חשדות בפלילים ואני רוצה להאמין שהוא התכווץ בגלל שהציבור שבוחר בליברמן התחיל להבין שהאיש הבטיח הקלות בגיור, ברית זוגיות, חוק נאמנות-אזרחות ולא קיים, ושעכשיו הוא ניסה לרוץ על הטיקט של אי-שחרור מחבלים אחרי שהוא ישב שש שנים בממשלה ששחררה אותם על ימין ועל שמאל מבלי להוציא הגה. לקח לתחזית הזו קצת יותר זמן להתממש ממה שחשבתי והיו עוד גורמים שעזרו בנושא, אבל לפחות משהו שאמרתי שיקרה - קרה.
  2. סלמאת זהבה: אז מעבר לזה שמרצ - שאני חושב שמרבית האנשים יסכימו שעדיפה כנסת איתה מאשר כנסת בלעדיה - עברה את אחוז החסימה, זהבה גלאון הודיעה על התפטרותה. אין ספק שאם משווים את גלאון לרוב הסחי שנמצא בכנסת אז היא מחברות הכנסת שיש להן יותר יושרה, אבל גם היא מאוד בעייתית, ולדעתי כמו שהיא הצליחה לרומם את מרצ בבחירות הקודמות, היא זו שגם הובילה אותה למצב שלה בבחירות האלו. הייתה לה את היושרה להסיק מסקנות ולהתפטר לפני שמישהו אפילו יחשוב לשלוף סכינים, אבל יש במפלגה הזו כמה אנשים ראויים ממנה (אני חושב על אילן גילאון או אולי על אחד מאלו שלא הצליחו להשתחל פנימה). אם המחליפ/ה שלה יעשה/תעשה שינוי משמעותי במפלגה הזו, אולי יש סיכוי שהיא תחזור להיות כוח משמעותי בכנסת בבחירות הבאות. אבל אין הרבה זמן עד אז, בכל זאת כולנו יודעים מה ממוצע הזמנים לבחירות פה.
  3. הנאחס של מרזל: בבחירות הקודמות הוא רץ עם אריה אלדד ומיכאל בן-ארי והמפלגה שלו סיימה בחוץ. עכשיו הוא רץ עם אלי ישי ושוב המפלגה שלו נשארה בחוץ. יש מצב שהוא הנאחס של המפלגה הזו. ועכשיו ברצינות: אני לא מכיר את הדעות של מרזל לעומק ואני רק יודע שהוא פירומן. יש מצב שהדעות שלו נמצאות בגבולות חופש הביטוי (ככה לפחות קבעו בבג"צ), אבל אני לא יכול להגיד שאני בוכה על זה שהוא נשאר בחוץ. השמחה לאיד שלי בתכל'ס היא יותר כלפי יוני שטבון, הטמבל נושא צל"ש הרמטכ"ל, שלקח חלק בהעלאת אחוז החסימה שהיה אמור להשאיר את הערבים בחוץ ובסוף גמר בחוץ בעצמו. הימין רצה להעיף את הערבים ופגע בעצמו. לפחות הם גם לקחו מנדטים מש"ס על הדרך.
  4. ערבים רבים: אני לא אוהב שני שליש מהמפלגה הזו, שכן שני השליש האלו הם ימין ערבי וכאיש שמאל אין לי מה לחפש אצלם. אבל, הגיע הזמן שייצוג של עשרים אחוזים מהאוכלוסייה יהיה כוח שאי אפשר להתייחס אליו בביטול, על אפם וחמתם של כל הגזענים (דגש על גזענים, לא ימנים) שחושבים שלערבים אזרחי המדינה אין זכות לקבל ייצוג בכנסת (וכן, יש כאלה. אם יש פה כאלו שמסכימים איתם, אני רק אשאל באיזה צבע תרצו את האפרטהייד שלכם?). ואם למישהו יש בעיה עם מה שקרה, הכתובת לתלונות היא לפיד וליברמן היוזמים, נתניהו שאימץ את החוק הזה בחפץ לב ובנט ולבני ששיתפו פעולה. Karma is a bitch.

זהו. כאן אני מסיים מרתון מטורף של 19 ימים רצופים (כולל היום) בהם טרחתי לכתוב כל יום פוסט. אני אקח לי חופשה של כמה ימים. ניפגש בקרוב. יש מצב שזה יהיה כבר לבחירות הבאות.

נכתב על ידי , 18/3/2015 20:11   בקטגוריות אנטי ממסדי, הרבה נזק בפחות מאמץ, ח"כ = חולה כוח/כסף/כיסא, טפשת נפוצה, מעט הומור, הרבה רצינות, פוליטיקה לעניים, רק בישראל, רשמים שלי, תוצאות, תחרויות, אופטימי, אקטואליה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גולדי10 ב-20/3/2015 17:04
 



המדריך לתייר בגרמניה


לא רק בלונדון הייתי באותם שבועיים נהדרים של חופש ואסקפיזם בחו"ל, אלא גם בהמבורג שבגרמניה, ואי לכך הרי הטיפים שלי בהתאם:

  • אם אתם מתכננים להעביר יותר מיומיים בכל עיר, תוותרו על המבורג. אני הייתי שם שבוע ואם לא הייתי מבקר חבר שגר שם כנראה שהייתי דופק לעצמי את הראש בקיר על זה שחשבתי לנסוע להמבורג במקום לברלין או למינכן. אפילו הפקיד בביקורת הדרכונים נראה מופתע שישראלי נחת בהמבורג.
  • לתשומת לבם של הרגישים: בגרמניה יש כל מיני דברים שעלולים להתפרש כזלזול או חוסר אכפתיות מהשואה. דוגמאות? חנות ששמה הוא "Six Million Glasses" או ציור של ילד שלבוש כמו הילד המפורסם מהגטו עם הכיתוב "בתיאבון". למיטב הבנתי זה לא נובע מרוע אלא פשוט מזה שהם לא מאכילים את הילדים שלהם בשואה, אבל אין ספק שהרגישים שבינינו יתעצבנו ושחובבי ההומור השחור ייהנו מכל רגע.
  • נא לא להתבלבל: העובדה שאין בכניסה לרציפים בתחנות הרכבת (הא! רכבת! גרמניה! מצחיק!) מחסום כלשהו שידרוש את הכרטיס שלכם כדי שתוכלו להיכנס אין פירושו שאתם לא צריכים כרטיס, אלא שמשום מה מכל העמים דווקא הגרמנים הם אלו שהחליטו לתת בכם אמון (וזה מעלה אצלי סימני שאלה, לא כי יש לי משהו נגד אמון בגרמנים דווקא, אלא כי אני לא נותן אמון במין האנושי כולו), ואם כרטיסן יתפוס אתכם אז זה קנס של 40 יורו.
  • כמו כן, שימו לב שבניגוד לרוב העולם בו הבינו את משמעותו של מוכר הכרטיסים האנושי למי שבא בפעם הראשונה לרכבת, הגרמנים כנראה לא מאמינים יותר ביכולת האנושית הגרמנית לספק שירות ברכבת, מה שאומר למעשה שאם אתם לא יודעים גרמנית אתם בבעיה, כי זו השפה היחידה בה פועלות מכונות הכרטיסים.
  • אני לא יודע איך הם הצליחו לעשות את זה, אבל הגרמנים הצליחו לשלב בין הרעיון של אוכל טעים לרעיון של אוכל לא יקר. כמובן, עד שמגיעים לשדות התעופה, ואז יתקעו אתכם במחיר.
  • אפרופו שדות תעופה, לתשומת לבכם: יבקשו מכם להוריד את הנעליים בבידוק הבטחוני. אני רוצה להדגיש שלא מבקשים את זה רק מיהודים (הסליחה עם קוראיי ערבים, בהנחה שיש כאלה. בכל זאת, סמולן), ושאתם תקבלו את הנעליים בחזרה.
  • וזהו, בערך, כי הייתי בהמבורג, שכאמור לא מותאמת לתיירים, ככה שאין לי עוד הרבה מה להוסיף.
נכתב על ידי , 28/9/2014 18:17   בקטגוריות הומור אוניברסלי, הומור בלי טעם, המדריך החלקי לנוסע לחו"ל, למה לי פוליטיקה עכשיו?, רשמים שלי  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוגניה ב-1/10/2014 19:41
 




דפים:  
56,895
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוריה בר-מאיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוריה בר-מאיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ