לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הסאטירה של ישרא
Avatarכינוי: 

בן: 25



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2015    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ ֳ°ֳ¨ֳ© ֳ®ֳ®ֳ±ֳ£ֳ©. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

משתיקים בע"מ


תגידו, בכל פעם אני אצטרך לחזור על זה? בכל פעם? אשכרה בכל פעם? בחיי ששיגעתם אותי.

 

מעשה שהיה כך היה: לאור הרצח במצעד הגאווה בירושלים ולציון שש שנים לרצח בבר-נוער, התקיימה בגן מאיר עצרת כנגד הלהט"בופוביה. מארגני האירוע החליטו שפוליטיקאים שירצו לנאום ייאלצו כתנאי מקדים לחתום על מסמך בו הם מתחייבים לפעול למען שוויון זכויות מלא לקהילה. נפתלי בנט וינון מגל, שניהם מהבית היהודי, רצו לנאום אך סירבו לחתום. אי לכך, הודיעו להם המארגנים שעם או בלי קשר לזה שהקהל בעצרת לא היה מרוצה מהרעיון שהם ינאמו, הם לא ינאמו כי הם לא מוכנים לחתום. שניהם טוענים עכשיו שמשתיקים אותם ואחרים טוענים שזו פגיעה בחופש הביטוי.

 

אז כן, יכול להיות שהמסמך הזה בעייתי ומחטיא את מטרתו, וכן, לצעוק בוז ליובל שטייניץ וגם לשמע זה שבנט אמור להגיע זה לא יפה - השתקה או פגיעה בחופש הביטוי זה לא. למה? כי כמו שכבר הסברתי כמה פעמים, חופש הביטוי לא מחייב גוף כלשהו לתת במה לכל מי שרוצה לדבר. זו תהיה השתקה אם בנט יתחיל לקבל איומים שאם הוא ידבר על הקהילה הגאה הוא יצטרך לבדוק מתחת לרכב שלו לפני שהוא מתניע, או שהמדינה תטיל עליו סנקציות אם הוא יתבטא. למנוע ממישהו במה זו לא השתקה. עם כל הכבוד, אם תרצו לא מזמינים את זהבה גלאון, שלום עכשיו לא מזמינים את ברוך מרזל ואם יהיה עכשיו כנס של הציונות הדתית הם יוכלו להחליט שלמרות ששי פירון הוא דתי וציוני הוא לא ידבר שם, בין אם בגלל שהם לא מתעניינים במה שיש לו להגיד ובין אם בגלל שהם אהבו יותר את הגרסה השמנמנה שלו. נכון, יש גם להט"בים ימניים (יעיד הדגל של התא הגאה בליכוד שהתנופף שם), אבל זכותם של המארגנים להחליט שהם לא רוצים לתת לאנשים שמתנגדים לנישואים חד-מיניים לנאום. לבנט ומגל יש כלים אחרים להתבטא באמצעותם, ואותם לא לקחו מהם.

 

בזמן כתיבת שורות אלו, אני גם רואה שבצלאל סמוטריץ' בוכה שההפגנה הזו הייתה "הסתה כנגד הימין". בחייאת, אתם שם בבית היהודי, תלמדו כבר מה פירוש המילה "הסתה", בסדר? אתם משתמשים בה בלי סוף ואף פעם לא באופן נכון וזה מביך. בתור מי שהיה שם, לא הייתה שם שום הסתה כנגד הימין. הייתה שם דרישה שהימין - שנמצא בשלטון, לאלו ששכחו, זוכרים שלושים מנדטים? - יפסיק לדבר כל כך יפה במצעדי גאווה ועצרות זיכרון ויעשה משהו למען הקהילה. וכן, לא יעזור, מרבית נבחרי הציבור שמתנגדים לשוויון לקהילה הגאה נמצאים בימין היהודי (היי, סמוטריץ') ובימין הערבי (היי, רע"ם-תע"ל). כמובן שזה לא כל הימין, וכמובן שגם בשמאל יש הומופובים, אבל כשזה מגיע לפוליטיקה דיי ברור למי צריך לבוא בטענות, וזה לא למי שנמצא באופוזיציה בין ארבע ל-14 שנים. יכול להיות שהיו שם קצת הכללות ודיבה, אבל הסתה לא הייתה שם.

 

מה שהיה שם בעיקר זה עצרת גרועה. לדעתי, לא היה צריך לתת לשום פוליטיקאי במה, מהסיבה הפשוטה שאם גם באופוזיציה וגם בקואליציה מסכימים על זה שיש פה בעיה, אז אני מבין שהם בעיקר מחרטטים אותי. הרי בקואליציה לא באמת יעשו משהו למען הקהילה כי אפילו אם בנט יתמוך עדיין ש"ס ויהדות התורה יתנגדו, והרי באופוזיציה לא באמת יצליחו להזיז משהו. בקיצור, זה נראה כמו עצרת "מי הח"כ שהקהילה הכי אוהבת?", כשזהבה גלאון מנצחת כצפוי. לעניות דעתי כהטרוסקסואל שלא מבין מהחיים שלו, היה עדיף אם היו נותנים רק לחברי הקהילה לדבר, ואם חברי הכנסת רוצים להראות תמיכה, שיהיו בקהל. במקום זה, הקטעים הבאמת מרגשים של חברי הקהילה נבלעו בין קריאות הבוז ליובל שטייניץ* (שהתמודד עם זה בבגרות מרשימה ומפתיעה, ואני מקווה להמשיך לראות את הפן הזה אצלו), מחזור הסטטוסים של יאיר לפיד והקלישאות של זהבה גלאון (שרק לפרוטוקול, אמנם לא קיבלה קריאות בוז אבל בהחלט קיבלה כמה אצבעות משולשות מאנשי התא הגאה של הליכוד). חבל, היה יכול להיות הרבה יותר טוב.

 

בקיצור, מה שהיה עם שטייניץ, בנט ומגל זה אמנם פגיעה באפשרות לדיאלוג, ויכול להיות שזו טעות בטווח הארוך, אבל זו לא סתימת פיות, לא פגיעה בחופש הביטוי ובטח שלא הסתה. תנוחו.

 

*למען הסר ספק, לא הייתי מקוראי הבוז לשטייניץ או אפילו לידיעה שבנט אמור להגיע לנאום (גל אוחובסקי הודיע שהוא אמור להגיע, אחד המארגנים הודיע שבסוף הוא לא ינאם בשל הסירוב לחתום), והייתה לי הרגשה מאוד לא נוחה עם זה.

נכתב על ידי , 2/8/2015 09:58   בקטגוריות אנטי ממסדי, חברה לא חברותית, כי הייתי חייב לכתוב משהו, לכו תלמדו מה זה אומר, לשם שינוי זה לא הומור, מעט בושה, רק בישראל, אקטואליה, פסימי  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של golum ב-3/8/2015 16:04
 



שר החלל


אני בטוח ששמעתם על כוכב הלכת קפלר 452b, שלפי נאס"א ככל הנראה יש בו תנאים מאפשרי חיים, ולפיכך ייתכן שאכן יש בו חיים. זה לא ממש עוזר לנו בחיים, בהתחשב בעובדה שהוא נמצא במרחק של למעלה מאלף שנות אור מאיתנו, אבל בואו נתעלם מהנתון הזה. למה? כי זה יאפשר למפגש הבא בין שגרירת כוכב הלכת (כן, שגרירה. למה? כי בא לי. החלטתי שגם שם יש זכרים ונקבות ושזו חברה מטריארכלית. מה תעשו לי?) לשר החלל דני דנון להתרחש:

 

דנון: (למזכירו) איך אני אמור לתקשר איתה?

 

מזכיר: לטובת כולנו עדיף שלא תתקשר איתה, אבל למה אתה מתכוון?

 

דנון: אני לא מדבר קפלר-בי-ארבע-חמש-שתיימית, והיא כנראה לא מדברת עברית. איך אנחנו אמורים לתקשר?

 

מזכיר: (קורא לשמיים) תודה לך, אלוהים. ניצלנו!

 

דנון: על מה אתה מדבר?

 

מזכיר: שום דבר.

 

שגרירה: (מוציאה מכיסה שני דגים קטנים. נותנת אחד לדנון ואחד למזכיר. מסמנת על אוזנה)

 

דנון: מה היא רוצה?

 

מזכיר: אני לא בטוח.

 

שגרירה: (מצביעה על הדגים, לאחר מכן מצביעה על אוזנה)

 

דנון: היא רוצה שנעשה מהדגים האלו עגילים בשבילה? זה לא קצת אכזרי?

 

שגרירה: (מיואשת. שולפת את "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דאגלס אדמס)

 

מזכיר: עכשיו הבנתי. תעשה כמוני. (שם את הדג באוזנו)

 

דנון: תגיד לי, אתה מפגר? מה אתה תוקע דגים באוזניים? אתה יודע אלו מחלות זה עושה?

 

מזכיר: זה דג בבל, שים את זה באוזן ואז תוכל להבין מה היא אומרת.

 

דנון: איזה דג?

 

מזכיר: אני לא הולך להסביר לך את כל הרפרנס הזה עכשיו. פשוט שים את זה באוזן.

 

דנון: שיהיה. (שם את הדג באוזנו) זה פועל?

 

שגרירה: ברכות לך, תושב כדור הארץ. אני דיזה, שגרירת כוכב הלכת לדונה.

 

דנון: איזה כוכב?

 

דיזה: קפלר b452.

 

דנון: אז למה קראת לו "לדונה"?

 

דיזה: כי ככה אנחנו קוראים לכוכב הזה.

 

דנון: (למזכיר) אם קוראים לכוכב "לדונה", למה בנאס"א אמרו לי שקוראים לו "קפלר b452"? הם שיקרו לי כי אני ישראלי?

 

מזכיר: סביר להניח שהם לא ידעו איך בני הכוכב קוראים לו.

 

דנון: אז למה הם לא שאלו?

 

דיזה: (למזכיר) למה אני מדברת איתו?

 

דנון: זה כי אני דני דנון, שר החלל של מדינת ישראל.

 

דיזה: ומה זה אומר?

 

דנון: ממש שום דבר, אבל אם כבר אני אחראי על תחום החלל החיצון אז אני האדם הראשון שצריך לפגוש אותך.

 

דיזה: למה זה מגיע לי?

 

דנון: כי נתניהו היה חייב לתת לי משהו. (למזכיר) הבאת מבנט את הכד עם השם של אשבעל בן בדע?

 

דיזה: מה?

 

דנון: זה כדי שתראי שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ושהיינו פה קודם.

 

דיזה: אבל למה אמור להיות אכפת לי מזה?

 

דנון: את לא פה כדי להתעסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני?

 

דיזה: לא, באתי כדי לראות האם יש פה ישויות תבוניות כדי לבסס יחסים בין כוכבי הלכת שלנו.

 

מזכיר: אני מבטיח לך, גברתי, שהאיש הזה הוא לא דוגמא מייצגת לשום דבר.

 

דיזה: אני מאוד מקווה. עכשיו, מה זה הקטע של מדינות?

 

דנון: המדינה היהודית קמה כדי שהעם היהודי יהיה עם חופשי בארצו המובטחת וההיסטורית, מבלי לפחד מהשמדה.

 

דיזה: ואיך אתם מיישמים את זה?

 

דנון: מזהירים כל הזמן שההשמדה נמצאת מעבר לפינה.

 

דיזה: נשמע כיפי. אבל לא הבנת את השאלה שלי - מה זה מדינות? באופן כללי, לא רק המדינה היהודית.

 

דנון: אני לא מבין איזו סיבה יש לרצות לשמוע על מדינות שלא בהקשר של המדינה היהודית.

 

דיזה: מה אתה כן מבין?

 

דנון: ממש ממש מעט.

 

דיזה: (למזכיר) אתה אולי יכול להסביר לי?

 

מזכיר: מדינה היא יחידת שטח בה יש שלטון עצמאי על אוכלוסייה מסוימת, עם מוסדות וכל מיני כאלה. ההגדרה המשפטית למדינה היא ישות שיש לה שטח, אוכלוסייה, יכולת לנהל יחסי חוץ ויכולת לשלוט באופן עצמאי.

 

דיזה: וזה כמו פדרציה? שיהיה יותר קל לנהל את כוכב הלכת כולו?

 

מזכיר: לא ממש. יש ארגונים בין-מדינתיים, כמו האו"ם, אבל הוא דיי כושל. כל מדינה היא דיי יחידה בזכות עצמה ואין שלטון מרכזי לכדור הארץ כולו.

 

דיזה: אוקיי... והמדינות נמצאות בשלום זו עם זו?

 

דנון: חחחחחחח... היא אמרה "שלום". זה גס.

 

דיזה: תגיד, הוא אמיתי?

 

מזכיר: אנחנו לא בטוחים. בכל מקרה, התשובה היא שלא. כמעט כל מדינה נמצאת בשלום עם חלק מהמדינות, אבל במלחמה עם אחרות.

 

דיזה: ועל מה הן נלחמות?

 

מזכיר: על כל מיני דברים. היו פה מלחמות על נפט, על כסף, על שטח, על חוסר הסכמה דתית. רק עכשיו יש ארגון פסיכוטי שעורף ראשים של אנשים שלא מאמינים באותה דת וזרם כמו שלו. יש גם מדינה בשם צפון קוריאה, שאף אחד לא בטוח מאיזו סיבה היא נמצאת במצב מלחמה עם כל העולם.

 

דיזה: הבנתי, אז אתם עוד בשלב הזה.

 

מזכיר: איזה שלב?

 

דיזה: שעל כל שטות פה צריך ללכת מכות. זה בסדר, גם אנחנו היינו שם פעם, אבל זה פשוט לא מספיק תבוני בשבילנו. נראה לי שאנחנו נשלח הנה שוב שגריר עוד אלף-אלפיים שנה, במונחים של כוכב לדונה, כמובן.

 

מזכיר: (מצביע על דנון) זה בגללו, נכון?

 

דיזה: חלילה. אם זה היה בגללו הייתי צריכה להשמיד את כל כוכב הלכת. עכשיו, אני אצטרך את הדגים.

 

דנון ומזכיר: (מוציאים את הדגים מהאוזן. נותנים לדיזה)

 

דיזה: (מחווה תנועת פרידה. יוצאת)

 

דנון: שמעת את זה? אני לא הרסתי כלום הפעם!

 

מזכיר: מרשים ביותר, אדוני.

 

דנון: אני אלך להכניס את זה לקורות החיים שלי!

 

נתראה עוד אלפיים שנה.

נכתב על ידי , 25/7/2015 11:56   בקטגוריות אנטי ממסדי, הומור, הרבה נזק בפחות מאמץ, ח"כ = חולה כוח/כסף/כיסא, טפשת נפוצה, יחסי חוץ בחוץ, מלחמה ושלום, סיטואציות, פוליטיקה לעניים, מדע הולך ונעלם, קצת תרבות לא הרגה אף אחד..., אקטואליה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסט-טראומה


יש בעולם כמה חוקים לא כתובים. חוק אחד כזה הוא שאיתן כבל תמיד יביך אותי עקב השיוך של שנינו לאותו גוש פוליטי. הנה דוגמא: אתמול הוא כתב בפייסבוק סטטוס נגד ממשלת אחדות, ולרגע נחרדתי שהוא כותב פוסט שאסכים איתו במאת האחוזים. אבל אז העולם שב למסלולו כשהוא כתב את הדברים הבאים: "אין לכם מושג כמה שאני רוצה להיות שר ובוודאי שר משפיע... אני הרי עוד תחת הטראומה של ההתפטרות שלי מהממשלה של אולמרט אחרי מלחמת לבנון השנייה, שמסתבר שרק אני זוכר זאת, ורק אני נשארתי לפרגן לעצמי על כך". נרגעתי. איתן כבל הביך אותי. למה הביך, אתם שואלים? הו, אז זה העניין: תפקיד השר הזה שהוא התפטר ממנו וגרם לו לצלקות קשות? זה שר בלי תיק. אכן כך, חברים - הטראומה של איתן כבל היא ויתור על נהג ולשכה, וטוב לדעת שלפחות הוא עוד מסוגל לפרגן לעצמו על כך, אחרי שכל האחרים שכחו את המעשה האצילי הזה. כמובן, לא יכולתי שלא לתהות איך הוא מתמודד עם הטראומה הקשה הזו. ואז הפסקתי לתהות וכתבתי את זה:

 

פסיכיאטרית: שלום איתן. איך אנחנו מרגישים היום?

 

כבל: קשה, קשה. אתמול היו לי סיוטים.

 

פסיכיאטרית: זה עם הנהג?

 

כבל: זה עם הנהג.

 

פסיכיאטרית: ספר לי קצת. מה היה הפעם?

 

כבל: הוא הסיע אותי לאיזשהו מקום, ופתאום באמצע הדרך הוא עצר בצד הכביש, אמר "מצטער, אבל התפטרת" והלך, ואני צועק אחריו "אלפרד! אלפרד! תחזור!".

 

פסיכיאטרית: איתן, על מה דיברנו?

 

כבל: שאני לא באטמן ושלנהג שלי קוראים יגאל.

 

פסיכיאטרית: נכון. מה קרה אחרי שצעקת לו?

 

כבל: התעוררתי, כולי מיוזע, ולא הצלחתי לחזור לישון.

 

פסיכיאטרית: למה לא יכולת?

 

כבל: פחדתי שזה יחזור על עצמו.

 

פסיכיאטרית: מה אמרתי לך לעשות במידה שדבר כזה קורה?

 

כבל: לפרגן לעצמי.

 

פסיכיאטרית: אז למה לא עשית את זה?

 

כבל: זה הרגיש לי פתטי.

 

פסיכיאטרית: איתן, אתה מודע לזה שאתה סובל מתסמונת פוסט-טראומתית בגלל שהתפטרת מתפקידך כשר ללא תיק, נכון?

 

כבל: כן.

 

פסיכיאטרית: אז באמת שאתה לא צריך לעסוק בשאלה מה פתטי ומה לא.

 

כבל: מה את רומזת?

 

פסיכיאטרית: שום דבר. תמשיך, בבקשה.

 

כבל: היה לי גם את הסיוט הזה שאני יושב בלשכה ופתאום היא מתרוקנת לגמרי.

 

פסיכיאטרית: ממה היא מתרוקנת, איתן?

 

כבל: מתוכן.

 

פסיכיאטרית: אף פעם לא היה שם תוכן, איתן. אתה ממשיך לשקר לעצמך.

 

כבל: הייתי ממונה על רשות השידור.

 

פסיכיאטרית: כן, ובממשלה הקודמת יובל שטייניץ היה ממונה על שירותי המודיעין. בפועל אף אחד לא הרגיש בחסרונך.

 

כבל: אז מה את בעצם אומרת?

 

פסיכיאטרית: שאני לא מאמינה שהמדינה מממנת לך את הטיפול הזה.

 

שיהיה לנו בהצלחה.

נכתב על ידי , 19/7/2015 12:34   בקטגוריות אנטי ממסדי, הומור, ח"כ = חולה כוח/כסף/כיסא, טפשת נפוצה, כי הייתי חייב לכתוב משהו, מעט בושה, סיטואציות, פוליטיקה לעניים, רק בישראל, אקטואליה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוריה בר-מאיר ב-19/7/2015 13:27
 




דפים:  
56,914
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוריה בר-מאיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוריה בר-מאיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ