לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הסאטירה של ישרא
Avatarכינוי: 

בן: 26



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2016    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ ֳ°ֳ¨ֳ© ֳ®ֳ®ֳ±ֳ£ֳ©. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

צה"ל צה"ל, כבר באים


אני לא מבין. בחיי שאני לא מבין. הרי היו לנו שלוש שנים נהדרות לבד, למה עכשיו לחזור ולהיפגש? הרי אתה יודע שרק המחשבה עליך עושה לי בחילה, אז למה בכוח? נשבע שהגורם הראשון לרצון שלי לעבור מהמדינה הזו זה המחשבה שאתה תוכל לקרוא לי כמה שתרצה, אני לא אצטרך לראות אותך אלא דרך עדשת האקטואליה.

 

ולמי שלא מבינ/ה, זומנתי למילואים לראשונה מאז השחרור שלי. אם אתם קוראים ותיקים שלי, אתם יודעים שאני אוהב את צה"ל כמו שאוהבים את האקס/ית (ואני לא מדבר על המקרים האלו בהם נשארתם ידידים או לפחות בלי רגשות רעים. אני מדבר על המקרים שהתקבעו כנורמה הרגשית של הליך הפרידה, היינו שניכם מנסים לשרוף האחד לשנייה את הרכב), רק שבמקרה הזה מדובר באקס/ית שמתעקש/ת להישאר ידידים. את צה"ל כמובן זה לא מעניין, וזומנתי לשבועיים מילואים, ועוד באמצע הסמסטר כשאני פרילאנסר, ככה שהלקוחות לא ממש חייבים להתעניין בעובדה שאני במילואים.

 

"בסדר", בטח תגידו, "הזמנים קשים, צריך עוד כוחות". אני לא לוחם וזה אימון. "בסדר", תגידו, "אבל יש לך תפקיד חשוב". כל כך חשוב שהסמג"ד שלי קבע שאני פספוס של צה"ל מרוב שיכולתי לעשות דברים קצת יותר טובים מלשבת במשרד ולהדביק גזרי נייר על בריסטולים באמצעות סלוטייפ (הייתה לזה משמעות ביטחונית כלשהי, אבל זה עדיין להדביק גזרי נייר על בריסטולים באמצעות סלוטייפ). "בסדר", תגידו, "אבל צריך שם גם אנשים מוכשרים שינהלו את העניינים". אז קודם כל, ניהלתי את העניינים בדיוק חודש. דבר שני, אני מסכים שלא כדאי לשים בתפקידים האלו רק אנשים כמו מיקי זוהר (תודו שהדבקת גזרי נייר על בריסטולים באמצעות סלוטייפ יכולה להיות תרפיה מעולה לדביל הזה), אבל אי אפשר פשוט למצוא מישהו שהוא סתם לא מטומטם ולעזוב אותי בשקט (וכן, אני חושב שאני חכם. אני שמאלני אז זכותי להתנשא)? בקיצור, צה"ל יכול להסתדר מעולה בלעדיי ויהיה מאוד נחמד אם יבינו את זה שם וישחררו את התקן שאני תופס לטובת מישהו שלא שונא את ערימת הביורוקרטיה במדים שנושאת בשם "צבא ההגנה לישראל".

 

"בסדר", תגידו (כמה עוד תגידו?!), "מילואים זה דווקא נחמד". אז אני יודע שזה רק היום הראשון שלי ושהמצב עוד יכול להידרדר, אבל בינתיים זה כיף כמו שמיכת סקביאס. נכון, זה פחות גרוע מהצבא הסדיר, אבל זה עדיין בא בטוב כמו סרטון הוצאה להורג של דאע"ש לפני השינה. אה, ואם זה לא מספיק, אז המילואים שלי בבקעת הירדן. נשבע שאם עושים פה עוד מלחמה בקיץ אני פותח בנוהל התאבדות. עברתי את זה שלוש פעמים ואפילו גלידה לא קיבלתי, ככה שממש לא דחופה לי הפעם הרביעית.

 

עוד חוויות קסומות מהמילואים בימים הקרובים.

נכתב על ידי , 23/11/2015 20:50   בקטגוריות אנטי ממסדי, הומור, כי הייתי חייב לכתוב משהו, מלחמה ושלום, על עצמי, רק בישראל, פסימי, צבא, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נקרופיליה המונית


היי שמאלנים, מה קורה? אנחנו חייבים לדבר שנייה. ממש חשוב לי להגיד את זה, כי אתם עושים את זה פאקינג עשרים שנה ולא נראה לי שזה הולך להשתנות בקרוב. אז בואו נדבר על עצרת רבין. כי די. תפסיקו עם זה. זה מביך. זו לא עצרת זיכרון, זו פשוט עצרת אוננות המונית של מה שנשאר מהשמאל הציוני. ומילא אתם מאוננים בפומבי, איפה שכולם יכולים לראות, אבל למה על גופה? זה קצת מגעיל, אתם לא חושבים? סבבה, בסדר, הבנתי שרבין היה המנהיג האחרון ממפלגת העבודה שאיכשהו התקרב ללהיות מנהיג בעל שיעור קומה (לפני שהטוקבקיסטים הימניים רצים לצטט את השמאלן שלא עף על מנהיגי השמאל, אני רק רוצה להזכיר לכם שבגין הפסיק להיות ראש ממשלה כבר בשנות השמונים), אבל העצרת הזו הגיעה למקום דפוק, ולהלן ההסברים.

 

ראשית, הנואמים. תראו, אני יודע שיש לכם נטייה מאוד גדולה לאהוב את שמעון פרס, למרות שהוא מדינאי בינוני ופוליטיקאי תחמן. מסתדרים עם מה שיש. אבל לכל הרוחות, זו אמורה להיות עצרת זיכרון ליצחק רבין, ואתם מביאים לדוכן הנואמים בכל שנה את פרס?! הוא יכול לספר על החברות האמיצה בינו לבין רבין עד מחר בבוקר, כל מי שקורא טיפה בנושא יכול לראות שרבין לא סבל את פרס, וספק רב אם פרס כל כך אהב את רבין כמו שהוא מספר. אז זה האיש שנואם בעצרת הזיכרון לרבין בכל שנה מחדש? ברצינות? כמו כן, השנה, לכבוד ציון עשרים שנות נקרופיליה, הביאו גם את ביל קלינטון, האיש שהביא לנו את "שלום, חבר". מדהים. הלוביסט של נובל אנרג'י, האיש שרצה לגבות מקק"ל חצי מיליון דולר להרצאה, האיש שכנשיא לא היה בדיוק איש זכויות האדם (פחות גרוע מבוש, אבל עדיין) - זה האיש שלכם? חבריי לשמאל, נדפקנו לגמרי? לכך ניתן להוסיף נואמים נוספים, שהופכים את העצרת לכנס בחירות בכל שנה מחדש, אבל למה שנלמד מזה ונפסיק להזמין אותם?

 

שנית, האיש. סבבה, רבין האמין בהסדר עם הפלסטינים ויגאל עמיר ירה בו על זה (או שהשב"כ ירה בו. או פרס. או המופתי. אני כבר מבולבל), אבל אני לא חושב שרבין עצמו היה מרוצה מהעובדה שהדעות הרווחות בשמאל מזוהות עם שמו. רבין היה הרבה יותר נצי מרוב השמאל הציוני של היום, כבר בהסכמי אוסלו הוא דאג לתקוע הרבה מקלות בגלגלי העצמאות הפלסטינים (בזה הוא דווקא הצליח לשתף פעולה עם פרס. מסתבר שאם רוצים לדפוק מישהו ביחד אז אפשר לשתף פעולה). החזון של רבין היה משהו הרבה יותר צנוע לעומת השאיפות של השמאל הציוני היום, דהיינו מדינה פלסטינית פלוס מינוס בקווי 67'. זה לא שיש משהו לא לגיטימי בדעות שלו, אבל אם כבר לוקחים דמות להתרפק עליה אז לא כדאי למצוא מישהו שאפשר קצת יותר ללכת בדרכו? נגיד ארתור רופין, שרצה ליצור הידברות בין יהודים לערבים? נכון שהוא לא היה ציוני מאוד גדול, אבל מצד שני היום ציונות זה פשוט לעשות את מה שנכון בעיניכם וזהו, אז למי אכפת? ובכל מקרה, אני יודע שיש נוסטלגיה לרבין, אבל הוא לא היה ראש ממשלה עד כדי כך מוצלח. עשה מאמצים, ייאמר לזכותו, אבל לא היה כזה מוצלח. בחייאת, אם כבר לאונן על גופה, לא כדאי שהיא תהיה שווה את זה?

 

שלישית, הפתטיות. שמאל יקר, אתם יודעים איך זה נראה מבחוץ? אני אדגים לכם: "אוי אוי אוי, הימין שולט בארץ והשמאל לא בשלטון ואנחנו לא מצליחים להגיע לשם כי רצחו לנו את רבין". אז תראו, גם הרבה אנשים בימין בוכים כאילו הם לא בשלטון כבר שש שנים ברצף וכבר קרוב לארבעים שנה עם כמה הפסקות פה ושם, אבל הם לא מכנסים עצרת בשביל זה פעם בשנה. חוץ מזה, הבעיה של השמאל היא לא שרצחו לו את רבין. לשמאל יש הרבה בעיות, ואחת מהן היא שהוא מתעקש להתרפק על רבין ועל הניינטיז המסכנים (היי, טוקבקיסטים ימניים, תרגיעו שם את הצהלות. בבית היהודי מתרפקים על מצדה ובליכוד על השואה, וזה מביך לא פחות) במקום להציע משהו חדש ובמקום להבין שכדי לזכות בלב העם צריך לדבר על הדבר שהכי חשוב לו: ביטחון. לא יודע אם שמתם לב, אבל אין ביטחון של ממש ברחובות. אז נכון שנתניהו הוא לא בדיוק ספק ביטחון מזהיר, אבל הוא לפחות מנסה לעשות רושם שכן. השמאל רק בורח מהנושא הזה כדי לא להבהיל אנשים שלא אוהבים את הביטוי "מדינה פלסטינית" (אתם חושבים שהאנשים האלו לא יודעים שאתם בעד פתרון שתי המדינות?). רוצים לחזור לשלטון? תפסיקו לבכות, תפסיקו לספר שאתם לא ביבי ותפסיקו להתגעגע למישהו ש"נרצח למען השלום" (בסדר, נגיד שזה באמת הלך לשם), תפסיקו לעשות לו עצרת שנייה במיוחד לתנועות הנוער (באופן כללי, אני מגיע לא פעם לאבן גבירול במוצ"ש, תפסיקו לחסום את הרחוב הזה בגלל אנשים שמתים כבר עשרים שנה), ותתחילו להציע אופק אמיתי. לא רק לדבר על שלום, אלא גם להגיד איך הוא יתרום לביטחון, לכלכלה, ליוקר המחייה, לכל דבר אחר. כי תסלחו לי, אבל מה שאתם עושים בכיכר זה פשוט לאונן. בציבור. על גופה. די עם זה כבר.

 

אז תנו לרבין לנוח, ואל תזמינו אותי לעצרת הזיכרון שלו. הניחו להולכים ותנו ללמוד בשקט.

נכתב על ידי , 24/10/2015 17:13   בקטגוריות אנטי ממסדי, הצעות לעולם טוב יותר, הרבה נזק בפחות מאמץ, חצי הומוריסטי חצי רציני, טפשת נפוצה, מעט בושה, פוליטיקה לעניים, רק בישראל, רשמים שלי, שטח ציבורי, אקטואליה, פסימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוגניה ב-26/10/2015 10:13
 



גל לפידים


שלום לכם.

 

יש הרבה מה להגיד על גל הטרור הזה: על הפחד, על האלימות, על זה שהממשלה הימנית ביותר מאז זאת של יצחק שמיר ב-1990 מחלקת את ירושלים, על זה ששרים בממשלה הזו הולכים להפגין נגד מעון ראש הממשלה כי הם כנראה שכחו מה הקטע של להיות נבחר ציבור, על זה שבמרצ טוחנים שהפתרון היחידי הוא שתי מדינות בלי לדבר במילה על פתרון קונקרטי לגל הנוכחי (אפשר כבר אינתיפאדה?), על זה שהמחנ"צ פתטיים כרגיל ועל זה שהח"כים הערביים רק שופכים שמן למדורה. אבל אני רוצה לדבר על יאיר לפיד. למה יאיר לפיד, אתם שואלים? פשוט מאוד: כי הטמבל הזה הכריז שהוא ירוץ לראשות הממשלה. כן, הסיכויים שהוא יצליח קטנים, אבל מצד שני אם לפני שנה הייתם אומרים שלהרצוג יש סיכוי לתת פייט לנתניהו הייתם נכנסים לבית משוגעים. אז כן, בהחלט לא בלתי סביר שבעוד כמה חודשים - או ימים - לפיד ייראה כאופציה הריאלית להחליף את שלטון נתניהו והמוני שמאלנים ינסו לשכנע שמאלנים אחרים להצביע לו. איך זה מתקשר לגל הטרור? תיכף תבינו.

 

יאיר לפיד הוא לא שמאל. זה ברור לי, זה ברור לרוב בני האדם שלא משתייכים לזרם הטוקבקיסטי של הימין וזה ברור גם לו באותו האופן בו ברור לו שקופרניקוס היה פילוסוף יווני שלימד את סוקרטס. לפיד הוא גם לא ימין. זה ברור לי, זה ברור לרוב בני האדם שלא משתייכים למחנה הטהרני של השמאל (זה שמבחינתו גם מרצ זה ימין) וזה ברור גם לו באותו האופן בו ברור לו שהוא מתנגד ללגליזציה כי היא סמים זה לא חוקי. יאיר לפיד הוא בעיקר נקניק עם מעט מאוד אידיאולוגיה אמיתית, וזה ברור לכל מי שלא שייך לעדת המעריצים שלו. יאיר לפיד הוא שרוול רוח שמבין איפה נמצאים רוב הקולות ומנסה להתחנף אליהם.

 

נכון לעכשיו, רוב הקולות הם בימין (הלם!). אי לכך, לפיד מנסה להתחנף לימין. יש שתי דרכים להתחנף למחנה פוליטי מסוים: הראשונה היא להציע דברים שהמחנה המוחנף יסכים איתם, והשנייה היא לכסות בזפת ונוצות את המחנה השני. בגלל שהדרך הראשונה תחייב את לפיד לאיזושהי אידיאולוגיה ובגלל שהוא בדיוק נתן תכנית מדינית ברוח מתווה ז'נבה (אבל זה לא כי הוא שמאלני או משהו, לא ממש עקבתי), נשארה לו רק האופציה השנייה. הוא התחיל עם זה לא אתמול ולא כשהתחיל הגל הנוכחי, אבל בגל הזה זה יותר בולט. למה? כי יאיר לפיד החליט שהוא התעסק מספיק בתחילת הגל בלבקר את הממשלה (וגם זה לחמש דקות, אחרי שהוא אמר "זה לא הזמן להעביר ביקורת") והתחיל לתקוף את השמאל באופן תדיר. כי מסתבר שזה שהשמאל רוצה לדון בשאלה מה גורם לפלסטינים לדקור אותנו (גם הסתה של הרשות יכולה להיות תשובה לזה) כדי לתת מענה הולם ולעקור את הבעיה מהשורש (נגיד, לפעול כנגד ההסתה, אם נגיע למסקנה שזו הסיבה) - זו הבעיה שלנו כרגע. ככה לפחות הוא מציג את זה, כי אני יכול להישבע שגם ימנים רוצים לפעול בדרך המאוד הגיונית של פתרון בעיות באמצעות הבנת הגורמים להן. אבל מבחינת יאיר זו בעיה, והיא של השמאל, והוא גם טען שהשמאל לא מגנה את הפיגועים (למרות שאפילו ארגון בצלם גינה). לבוא בדרישות לממשלה שאמורה להגן על בטחוננו? זה בשביל שרי הליכוד. דיי ברור לאן הוא חושב שהרוח נושבת, ולשם הוא מכוון.

 

עכשיו, לא הייתה לי בעיה עם זה שהוא מתחנף לימין, כי הוא ממילא כלומניק שעם קצת שכל של המצביעים ייעלם מפה בבחירות הבאות. הבעיה שלי נובעת מזה שהוא כנראה יראה לקהל הרחב בבחירות האלו סקר שמראה שיש לו סיכוי מול נתניהו. כשזה יקרה, המוני מצביעי מחנ"צ ינסו לשכנע אותנו שזה הזמן להצביע ליאיר לפיד ולהביא שינוי. גם יאיר לפיד יבין שכנראה כל הימנים הולכים להצביע לביבי את בנט (קטע), וינסה לשכנע שמאלנים להצביע לו כדי שיהיה פה שינוי. אם יש משהו ששמאלנים הוכיחו זה שבכל הנוגע לפוליטיקה פרלמנטרית אין להם שום יכולת לתכנן שני צעדים קדימה, ולכן סביר להניח שהם ייפלו בזה ויצביעו לטמבל הזה שיורק עליהם פעמיים בשבוע ומצפה לתמיכה המונית מהם. ואני? אני באופן אישי אצביע לליכוד אם תהיה סכנה רצינית שלפיד יהיה ראש הממשלה. בבחירות האחרונות אמנם שחררתי כמה נקירות בתוך הנגמ"ש אבל בכל זאת ניסיתי לתת סיכוי להרצוג (פאדיחות, אני יודע), אבל עם מה שמסתמן פה אני כרגע אצטרך לשחרר כמה רימונים בנגמ"ש בבחירות הקרובות.

 

ולא, זה לא באמת היה קשור לגל הטרור (קצת בעקיפין, אולי), אבל התחשק לי לצאת על יאיר לפיד ושאתם תקראו על זה עד הסוף. מרגיש כמו עורך זול בטמקא. הלכתי להתקלח.

נכתב על ידי , 20/10/2015 13:58   בקטגוריות אנטי ממסדי, ח"כ = חולה כוח/כסף/כיסא, חצי הומוריסטי חצי רציני, טפשת נפוצה, כי הייתי חייב לכתוב משהו, מעט בושה, פוליטיקה לעניים, רק בישראל, רשמים שלי, אקטואליה  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של golum ב-21/10/2015 19:52
 




דפים:  
57,907
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוריה בר-מאיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוריה בר-מאיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ