לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הסאטירה של ישרא
Avatarכינוי: 

בן: 25



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2015    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2015

שר החלל


אני בטוח ששמעתם על כוכב הלכת קפלר 452b, שלפי נאס"א ככל הנראה יש בו תנאים מאפשרי חיים, ולפיכך ייתכן שאכן יש בו חיים. זה לא ממש עוזר לנו בחיים, בהתחשב בעובדה שהוא נמצא במרחק של למעלה מאלף שנות אור מאיתנו, אבל בואו נתעלם מהנתון הזה. למה? כי זה יאפשר למפגש הבא בין שגרירת כוכב הלכת (כן, שגרירה. למה? כי בא לי. החלטתי שגם שם יש זכרים ונקבות ושזו חברה מטריארכלית. מה תעשו לי?) לשר החלל דני דנון להתרחש:

 

דנון: (למזכירו) איך אני אמור לתקשר איתה?

 

מזכיר: לטובת כולנו עדיף שלא תתקשר איתה, אבל למה אתה מתכוון?

 

דנון: אני לא מדבר קפלר-בי-ארבע-חמש-שתיימית, והיא כנראה לא מדברת עברית. איך אנחנו אמורים לתקשר?

 

מזכיר: (קורא לשמיים) תודה לך, אלוהים. ניצלנו!

 

דנון: על מה אתה מדבר?

 

מזכיר: שום דבר.

 

שגרירה: (מוציאה מכיסה שני דגים קטנים. נותנת אחד לדנון ואחד למזכיר. מסמנת על אוזנה)

 

דנון: מה היא רוצה?

 

מזכיר: אני לא בטוח.

 

שגרירה: (מצביעה על הדגים, לאחר מכן מצביעה על אוזנה)

 

דנון: היא רוצה שנעשה מהדגים האלו עגילים בשבילה? זה לא קצת אכזרי?

 

שגרירה: (מיואשת. שולפת את "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דאגלס אדמס)

 

מזכיר: עכשיו הבנתי. תעשה כמוני. (שם את הדג באוזנו)

 

דנון: תגיד לי, אתה מפגר? מה אתה תוקע דגים באוזניים? אתה יודע אלו מחלות זה עושה?

 

מזכיר: זה דג בבל, שים את זה באוזן ואז תוכל להבין מה היא אומרת.

 

דנון: איזה דג?

 

מזכיר: אני לא הולך להסביר לך את כל הרפרנס הזה עכשיו. פשוט שים את זה באוזן.

 

דנון: שיהיה. (שם את הדג באוזנו) זה פועל?

 

שגרירה: ברכות לך, תושב כדור הארץ. אני דיזה, שגרירת כוכב הלכת לדונה.

 

דנון: איזה כוכב?

 

דיזה: קפלר b452.

 

דנון: אז למה קראת לו "לדונה"?

 

דיזה: כי ככה אנחנו קוראים לכוכב הזה.

 

דנון: (למזכיר) אם קוראים לכוכב "לדונה", למה בנאס"א אמרו לי שקוראים לו "קפלר b452"? הם שיקרו לי כי אני ישראלי?

 

מזכיר: סביר להניח שהם לא ידעו איך בני הכוכב קוראים לו.

 

דנון: אז למה הם לא שאלו?

 

דיזה: (למזכיר) למה אני מדברת איתו?

 

דנון: זה כי אני דני דנון, שר החלל של מדינת ישראל.

 

דיזה: ומה זה אומר?

 

דנון: ממש שום דבר, אבל אם כבר אני אחראי על תחום החלל החיצון אז אני האדם הראשון שצריך לפגוש אותך.

 

דיזה: למה זה מגיע לי?

 

דנון: כי נתניהו היה חייב לתת לי משהו. (למזכיר) הבאת מבנט את הכד עם השם של אשבעל בן בדע?

 

דיזה: מה?

 

דנון: זה כדי שתראי שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ושהיינו פה קודם.

 

דיזה: אבל למה אמור להיות אכפת לי מזה?

 

דנון: את לא פה כדי להתעסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני?

 

דיזה: לא, באתי כדי לראות האם יש פה ישויות תבוניות כדי לבסס יחסים בין כוכבי הלכת שלנו.

 

מזכיר: אני מבטיח לך, גברתי, שהאיש הזה הוא לא דוגמא מייצגת לשום דבר.

 

דיזה: אני מאוד מקווה. עכשיו, מה זה הקטע של מדינות?

 

דנון: המדינה היהודית קמה כדי שהעם היהודי יהיה עם חופשי בארצו המובטחת וההיסטורית, מבלי לפחד מהשמדה.

 

דיזה: ואיך אתם מיישמים את זה?

 

דנון: מזהירים כל הזמן שההשמדה נמצאת מעבר לפינה.

 

דיזה: נשמע כיפי. אבל לא הבנת את השאלה שלי - מה זה מדינות? באופן כללי, לא רק המדינה היהודית.

 

דנון: אני לא מבין איזו סיבה יש לרצות לשמוע על מדינות שלא בהקשר של המדינה היהודית.

 

דיזה: מה אתה כן מבין?

 

דנון: ממש ממש מעט.

 

דיזה: (למזכיר) אתה אולי יכול להסביר לי?

 

מזכיר: מדינה היא יחידת שטח בה יש שלטון עצמאי על אוכלוסייה מסוימת, עם מוסדות וכל מיני כאלה. ההגדרה המשפטית למדינה היא ישות שיש לה שטח, אוכלוסייה, יכולת לנהל יחסי חוץ ויכולת לשלוט באופן עצמאי.

 

דיזה: וזה כמו פדרציה? שיהיה יותר קל לנהל את כוכב הלכת כולו?

 

מזכיר: לא ממש. יש ארגונים בין-מדינתיים, כמו האו"ם, אבל הוא דיי כושל. כל מדינה היא דיי יחידה בזכות עצמה ואין שלטון מרכזי לכדור הארץ כולו.

 

דיזה: אוקיי... והמדינות נמצאות בשלום זו עם זו?

 

דנון: חחחחחחח... היא אמרה "שלום". זה גס.

 

דיזה: תגיד, הוא אמיתי?

 

מזכיר: אנחנו לא בטוחים. בכל מקרה, התשובה היא שלא. כמעט כל מדינה נמצאת בשלום עם חלק מהמדינות, אבל במלחמה עם אחרות.

 

דיזה: ועל מה הן נלחמות?

 

מזכיר: על כל מיני דברים. היו פה מלחמות על נפט, על כסף, על שטח, על חוסר הסכמה דתית. רק עכשיו יש ארגון פסיכוטי שעורף ראשים של אנשים שלא מאמינים באותה דת וזרם כמו שלו. יש גם מדינה בשם צפון קוריאה, שאף אחד לא בטוח מאיזו סיבה היא נמצאת במצב מלחמה עם כל העולם.

 

דיזה: הבנתי, אז אתם עוד בשלב הזה.

 

מזכיר: איזה שלב?

 

דיזה: שעל כל שטות פה צריך ללכת מכות. זה בסדר, גם אנחנו היינו שם פעם, אבל זה פשוט לא מספיק תבוני בשבילנו. נראה לי שאנחנו נשלח הנה שוב שגריר עוד אלף-אלפיים שנה, במונחים של כוכב לדונה, כמובן.

 

מזכיר: (מצביע על דנון) זה בגללו, נכון?

 

דיזה: חלילה. אם זה היה בגללו הייתי צריכה להשמיד את כל כוכב הלכת. עכשיו, אני אצטרך את הדגים.

 

דנון ומזכיר: (מוציאים את הדגים מהאוזן. נותנים לדיזה)

 

דיזה: (מחווה תנועת פרידה. יוצאת)

 

דנון: שמעת את זה? אני לא הרסתי כלום הפעם!

 

מזכיר: מרשים ביותר, אדוני.

 

דנון: אני אלך להכניס את זה לקורות החיים שלי!

 

נתראה עוד אלפיים שנה.

נכתב על ידי , 25/7/2015 11:56   בקטגוריות אנטי ממסדי, הומור, הרבה נזק בפחות מאמץ, ח"כ = חולה כוח/כסף/כיסא, טפשת נפוצה, יחסי חוץ בחוץ, מלחמה ושלום, סיטואציות, פוליטיקה לעניים, מדע הולך ונעלם, קצת תרבות לא הרגה אף אחד..., אקטואליה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסט-טראומה


יש בעולם כמה חוקים לא כתובים. חוק אחד כזה הוא שאיתן כבל תמיד יביך אותי עקב השיוך של שנינו לאותו גוש פוליטי. הנה דוגמא: אתמול הוא כתב בפייסבוק סטטוס נגד ממשלת אחדות, ולרגע נחרדתי שהוא כותב פוסט שאסכים איתו במאת האחוזים. אבל אז העולם שב למסלולו כשהוא כתב את הדברים הבאים: "אין לכם מושג כמה שאני רוצה להיות שר ובוודאי שר משפיע... אני הרי עוד תחת הטראומה של ההתפטרות שלי מהממשלה של אולמרט אחרי מלחמת לבנון השנייה, שמסתבר שרק אני זוכר זאת, ורק אני נשארתי לפרגן לעצמי על כך". נרגעתי. איתן כבל הביך אותי. למה הביך, אתם שואלים? הו, אז זה העניין: תפקיד השר הזה שהוא התפטר ממנו וגרם לו לצלקות קשות? זה שר בלי תיק. אכן כך, חברים - הטראומה של איתן כבל היא ויתור על נהג ולשכה, וטוב לדעת שלפחות הוא עוד מסוגל לפרגן לעצמו על כך, אחרי שכל האחרים שכחו את המעשה האצילי הזה. כמובן, לא יכולתי שלא לתהות איך הוא מתמודד עם הטראומה הקשה הזו. ואז הפסקתי לתהות וכתבתי את זה:

 

פסיכיאטרית: שלום איתן. איך אנחנו מרגישים היום?

 

כבל: קשה, קשה. אתמול היו לי סיוטים.

 

פסיכיאטרית: זה עם הנהג?

 

כבל: זה עם הנהג.

 

פסיכיאטרית: ספר לי קצת. מה היה הפעם?

 

כבל: הוא הסיע אותי לאיזשהו מקום, ופתאום באמצע הדרך הוא עצר בצד הכביש, אמר "מצטער, אבל התפטרת" והלך, ואני צועק אחריו "אלפרד! אלפרד! תחזור!".

 

פסיכיאטרית: איתן, על מה דיברנו?

 

כבל: שאני לא באטמן ושלנהג שלי קוראים יגאל.

 

פסיכיאטרית: נכון. מה קרה אחרי שצעקת לו?

 

כבל: התעוררתי, כולי מיוזע, ולא הצלחתי לחזור לישון.

 

פסיכיאטרית: למה לא יכולת?

 

כבל: פחדתי שזה יחזור על עצמו.

 

פסיכיאטרית: מה אמרתי לך לעשות במידה שדבר כזה קורה?

 

כבל: לפרגן לעצמי.

 

פסיכיאטרית: אז למה לא עשית את זה?

 

כבל: זה הרגיש לי פתטי.

 

פסיכיאטרית: איתן, אתה מודע לזה שאתה סובל מתסמונת פוסט-טראומתית בגלל שהתפטרת מתפקידך כשר ללא תיק, נכון?

 

כבל: כן.

 

פסיכיאטרית: אז באמת שאתה לא צריך לעסוק בשאלה מה פתטי ומה לא.

 

כבל: מה את רומזת?

 

פסיכיאטרית: שום דבר. תמשיך, בבקשה.

 

כבל: היה לי גם את הסיוט הזה שאני יושב בלשכה ופתאום היא מתרוקנת לגמרי.

 

פסיכיאטרית: ממה היא מתרוקנת, איתן?

 

כבל: מתוכן.

 

פסיכיאטרית: אף פעם לא היה שם תוכן, איתן. אתה ממשיך לשקר לעצמך.

 

כבל: הייתי ממונה על רשות השידור.

 

פסיכיאטרית: כן, ובממשלה הקודמת יובל שטייניץ היה ממונה על שירותי המודיעין. בפועל אף אחד לא הרגיש בחסרונך.

 

כבל: אז מה את בעצם אומרת?

 

פסיכיאטרית: שאני לא מאמינה שהמדינה מממנת לך את הטיפול הזה.

 

שיהיה לנו בהצלחה.

נכתב על ידי , 19/7/2015 12:34   בקטגוריות אנטי ממסדי, הומור, ח"כ = חולה כוח/כסף/כיסא, טפשת נפוצה, כי הייתי חייב לכתוב משהו, מעט בושה, סיטואציות, פוליטיקה לעניים, רק בישראל, אקטואליה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוריה בר-מאיר ב-19/7/2015 13:27
 





56,893
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוריה בר-מאיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוריה בר-מאיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ