לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


כינוי:  מוריה_

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2017

לחפש את עצמי


בסוף השבוע יצרתי קשר מחדש עם בחורה שלמדה איתי בטכניון. פגשתי את ההורים שלה בחנות נעליים וזיהיתי אותם
מיד – הייתי אצלם בבית פעם אחת, לפני עשרים שנה.

 

אני לא בקשר עם כמעט אף אחד מהפקולטה. אני לא טובה בלשמור על קשר עם העבר פרט למקרה החריג שבו העבר רודף
אחרי. גם הבחורה הזו חיפשה אותי פעם בפייסבוק, כך היא אומרת. גם היא לא הצליחה למצוא אותי והיא הוציאה 743 בפסיכומטרי אז אי אפשר לחשוד בה שהיא טיפשה מדי. אני צריכה לנסות למצוא את עצמי בפייס רק כדי להוכיח לעצמי שזה אפשרי.

כן, ברגע שיהיה לי זמן לשטות הזאת.


*

 

ההורים שלה אמרו לי כבר בחנות שהיא עזבה את ההייטק. שהיא סורגת. שהיא לומדת להיות מורה. "היא עושה שטויות" אמר לי אבא שלה והתכוון למשהו שלילי כנראה, אבל אני תכף ומיד קינאתי בה. מהשיחה איתה התברר שכל הבחורות שהיא שמרה איתן על קשר, ושאני זוכרת בבירור שהיו חכמות ממני – כולן מורות.

(אני שרדתי את הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שהממוצע המוצהר שלה הוא 75 והם מפעילים אפילו פקטור שלילי אם
המבחן יוצא קל מדי כדי להיצמד אליו, עם ציונים מעל הממוצע - ע"י כך ששמרתי על יתרון יחסי כי הייתי קצת חכמה והרבה חרוצה).

 

אני מתארת לעצמי שלבחורות הללו, שגם עשו ילדים מעל ומעבר, היה קשה לג'נגל עם משרה בהייטק, ולהיות מורה זה הכי נוח
שבעולם כשיש ילדים, אבל אני לא מסוגלת ולא רוצה להיות מורה. למרות זאת הלוואי שיכולתי להרשות לעצמי לעשות שטויות, ובלהרשות לעצמי אני אשכרה מתכוונת ללתת רשות לעצמי פלוס להבין אילו שטויות אני בכלל רוצה לעשות.


ככל שאני חושבת על זה אני מבינה שהסיבות שבגללן אני נשארת תקועה באותה עבודה שיש בה בטחון תעסוקתי וגם

שעות עבודה לא תובעניות במיוחד (אני לא קוראת מיילים ולא עובדת מהבית), הם זיכרונות הילדות שלי, בהם אבא שלי עזב עבודה טובה ובטוחה ומאז והלאה לא זכה בביטחון תעסוקתי, כלומר היו תקופות שבהן הוא היה מובטל וזה לא היה כיף בכלל. מנגד אימא
שלי עזבה את העבודה שלה כשאני נולדתי ונשארה בבית שמונה שנים נהדרות, אשר בסיומן הפכתי לילדת מפתח עזובה שהורגלה לטוב, וגם זה לא היה כיף בכלל.

 

*


בשבועיים האחרונים קראתי את הספר של אריק צ'רניאק – "גיבור"  שמתאר אפוקליפסה אפשרית במדינת ישראל. למה שבועיים? כי אני מאמינה ב"לחיות" ספר שנהנים ממנו במקום לבלוע אותו בביס אחד. כך יכולתי לבלות
ימים מספר תחת צלו הכבד של הספר, לדמיין את זה קורה באמת במקומות שאני מכירה ולא
לדלג על אף פרט. קטע אהוב בספר : חלום העקידה. זה הקטע שהכי מזכיר את הפוסטים של
אריקון בעבר.

 

המלצתי לטיג על הספר וגם הוא נשאב לתוכו. הוא קרא את כולו בתוך יום
אחד.

 


 

נכתב על ידי מוריה_ , 19/3/2017 22:39  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוריה_ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוריה_ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ