לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


(פורנו מחשבות)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2018

יעקב מת


 


 


יעקב היה השכן בבית בו גדלתי, אדם זקן עם שיער לבן ומרץ ואישה נחמדה וטובה זקנה ולבנת שיער כמוהו.


החלון של החדר שלי פנה אל הגינה שלו,


והייתי צופה בו בכל בוקר משקה את עצי הפרי שלו.


צליל ההשקייה עוד מהדהד באוזניי, כמה נוסטלגיה בצליל הזה...


היה לו עץ מנגו שפירותיו היו בטעם מתוק מותסס


והיה עץ פקאן שבמשך שנים חיכיתי שיגיע עד חלוני.


חיכיתי וחיכיתי, חישבתי וספרתי, כמעט כל יום בדקתי, וכמעט כל יום שמתי לב לעוד עלה שגדל על הענף המיועד.


 


יעקב מצידו המשיך לטפח בוקר בוקר את הגינה,


אבל בוקר אחד צעקות ברחוב


זו אישתו שבורת הלב


כי יעקב מת.


אמבולנס הגיע לאסוף את הגופה,


ואני בת ארבע שצפיתי מעבר לגדר ברכב הגדול, 


לא התאפקתי,


וכשהדלתות נסגרו קפצתי על הפגוש האחורי


והצצתי פנימה ביעקב


שוכב קפוא ומתוח


בפה פעור.


זו היתה הפעם הראשונה בה ראיתי אדם מת,


ולמרות שיותר משלושים שנים עברו, התמונה עדיין חקוקה בראשי בפירוט.


 


מאז, במשחקי ילדות, כשרציתי להעמיד פני מתה (היו הרבה משחקים כאלה) - כבר לא הוצאתי לשון לצד, אלא פתחתי פה לרווחה. כמו יעקב.


כשהיינו צוחקים ללא רשות, בזמנים לא מתאימים, היינו מנסים לעצור את הצחוק במחשבות עצובות....


כך כמעט בכל התקף צחוק ילדות היינו לוחשים אחד לשני "יעקב מת", אבל במקום להפסיק לצחוק היינו מתגלגלים עד כאב בטן,


לא בגלל שזה היה מצחיק, אלא בגלל הניסיון הנואש להפסיק,


וכך צמד המילים העצובות ביותר, זכרו של האיש השלו ביותר,


הוצמד לכל התקף צחוק ילדותי.


אולי זה יפה ושמח דווקא, שילדים קטנים זוכרים בצחוק....


 


הגינה של יעקב ננטשה,


אני זוכרת שכבר בתור ילדה קטנה כאב לי על הגינה הזאת שהוא דאג לה כל כך ובהולכו לא נשאר מי שיטפל בה....


העץ המשיך לגדול, אשתו של יעקב ויתרה ועברה לבית אבות וכעבור שנים נפטרה,


אני עברתי לגור עם דודים בעיר אחרת והמסורת הבוקרית של להביט מהחלון מטה אל הגינה של יעקב - נשכחה.


כשסיימתי את לימודי חזרתי לבית הורי.


על אף שביקרתי שם עשרות פעמים מעולם לא הצצתי החוצה.


וראה זה פלא


באותו זמן חלומי הישן כבר התגשם


וענף פקאן אחד כבר נגע בחלוני ברכות.


זה היה פלא יפייפה בעיני, במיוחד לאור העובדה שהבית למטה היה נטוש כבר שנים ארוכות.


 


אחרי חמש שנים התחילה מתפתחת בעצים בשכונה מחלת פייחת,


הבעלים החדש של הבית הקטן של יעקב כרת חצי מענפיו של העץ כדי לתת לו להתגבר בקלות על המחלה, 


הענף שחיכיתי לו כל ילדותי ויותר מעשר שנים - נכרת בין לילה כמו גם חלק לא ברור מליבי.


מזל שיעקב לא כאן לראות את העץ האהוב מנוסר בגסות רשעית שכזו.


 


עוד שנים עברו, חמש...עשר... אני כבר גרתי עם בן הזוג שלי,


התרחקתי מן ההורים ואם נפגשנו לעיתים רחוקות היה זה מחוץ לבית.


אבל כשנפרדתי מבן זוגי, ואחרי רצף מכות רגשיות, פיזיות וכלכליות - חזרתי בבושת פנים וזנב בין הרגליים, לחיות בבית של ההורים.


הילוך איטי ומדוכא אל חדר ילדותי, 


החדר שהיה כל עולמי נראה עכשיו קטן כל כך...


החדר משמש מחסן, ואת החלון אל החצר לא פתחו שנים.


בלב סקרן פתחתי את החלון מדמיינת ענף שנשען על הבניין שלנו,


גובה שלוש קומות דמיינתי, ענף שחתולים עוברים עליו אל חלוני, שציפורים בונות עליו קנים, שאהובים אמיצים מטפסים דרכו אל חדרי...


אבל כשפתחתי את החלון ליבי נשבר:


עץ האגוז הענק נעלם מן הגינה.


אף זכר לא נשאר לעץ זקן שליווה חיים שלמים של כמה וכמה אנשים.


אני לא זוכרת אם בכיתי אז,


אני לא זוכרת אם היה את מי לשאול


ולמה בכלל...


יעקב מת


וזה כל הסיפור.



כשאדם פשוט מת, יחד איתו מת כל פועלו,


וגם אם נזכר בלבבות אוהבים,


גם אם תמונת דבקותו בגינה הנפלאה עוד חרותה בליבי,


הרי שבקרוב אהיה בגילו,


ויחד איתי יחלוף גם זכרו של אדם טוב,


שלימד אותי בדרך הצפייה מהי שלווה ומהו טיפוח אוהב,


אדם שאלפי התגלגלויות מצחוק נחתמו בזכרו,

אבל יעקב מת.


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 1/1/2018 02:15  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מתילדה הלטאה ב-1/1/2018 13:25



Avatarכינוי:  מתילדה הלטאה

בת: 37



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למתילדה הלטאה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מתילדה הלטאה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ