לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


(פורנו מחשבות)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2017

לכאן באים כשלא נרדמים


 

אבל אם זה היה מקום פיזי?

 

אור צהוב ונעים לא חשוך מידי

אבל לא כיסאות - ספות

מן מסיבת בית שכל לילה מתקיימת מחדש

בלי מוסיקת רקע

תה חם

עוגה פרוסה

דיבורים שקטים

חברת בני אדם

אפשר פסנתר

ומישהו שינגן בעדינות

אפשר שלאף אחד אין מקום קבוע

ואפשר שגם עומדים בקבוצות

למה חייב להיות אלכוהול?

אולי בלי

מקום שהוא סלון ענק

למפגש זרים

כל אחד מוזמן

ופה זה לגיטימי לפנות ולדבר עם כל מי שחייך כשיצרת איתו קשר עין

 

 

 

 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 28/3/2017 02:05  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



World Defragmenters Unite!


 

אם הארץ הוא סוג של יצור חי

אז אלה שערים ביום הם התכלס

ומי שער בלילה הוא המוח שעושה דיפרגמנט

ואז זה מתאים שכל החולמים והפילוסופים

תמיד נפגשים מאוחר 

בשעות האלה שהן ההתחלה האמיתית של יום חדש

כל השאר שיעבדו ויטרחו ויתנו לחיים האלה להמשיך

אני מהסוג שמתעורר בלילה ומתחיל לסדר מחשבות

יש בזה משהו מיוחד

זה נותן לי אנרגיה אחרת.

 

 

 

 

 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 28/3/2017 02:00  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 

הדת לא היתה אף פעם אמיתית לי

לא

מגיל ינקות ידעתי דברים מסויימים

שאף אדם לא אמר לי

ידעתי את האמת על העולם הזה ומשמעותו

גם מה חשוב מתוך כל המוחשי או הרגשי

וזאת למרות שלא היתה לי אף יד מכווינה למחשבות האלה

אף אחד לא לימד אותי שאהבה זה מעל הכל

אף אחד לא אהב אותי גם לא בתור תינוקת

להיפך

בכל יום שחייתי הרגשתי כמה רצון היה לסובבים אותי שאני פשוט לא אתקיים

כל אמון שנתתי בבני אדם מרגע שהזיכרון שלי הופעל (טרום לידה אבל מה זה משנה)

תמיד הופר בברוטאליות

אף אחד לא לימד אותי להסתכל על הטבע ולדעת דברים בצורה אינסטינקטיבית

אף אחד לא לימד אותי על אנרגיות שמגיעות אליך ממקום לא ידוע

אבל משדרות למקום הנכון ביותר

אולי פשוט זכרתי

תמיד זכרתי

לא שכחתי את הרגע ההוא

שניה לפני מתילדה

שהבטיחו לי

משהו

אני לא יודעת מה

כמעט ויתרתי עליו

אבל בסוף הוא שיכנע אותי לבוא לפה

ולהיות.

 

 

 

 

 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 27/3/2017 10:17  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 


מתוך שינה או אי שינה אני מתחילה להתייפח. אוי יקום מכוער. האם אי פעם אני אוכל שוב לאהוב מישהו? האם אי פעם אני אוכל לחוות שוב אהבה? האם אי פעם אני אוכל לתת את כולי כמו שנתתי לו ולא לפחד מהרגע המזעזע בכאבו של השברון?


מתוך היגון והכאב אני יודעת שמה שבטוח זה שהוא לא היה הנכון בשבילי. הוא היה קרוב. כמעט מספיק. אבל פשוט לא. גם לא הבא אחריו שהיה הרבה יותר קרוב להיות נכון, ולקח לי הרבה זמן להתגבר עליו למרות שהיחסים היו שטוחים יותר - גם הוא לא היה נכון.


יש בזה מן נחמה בגילוי הזה של מקסימום החודשיים האחרונים - לא טעיתי. באמת טרם פגשתי את האדם המתאים לי.


אבל נתתי הרבה יותר משהייתי צריכה. שחררתי הרבה יותר משהייתי צריכה, התערטלתי, והשארתי את הנפש הפגועה מראש שלי, ללינץ' שהייתי צריכה לצפות מראש.


אני לא יצור חברתי. האדם הוא יצור חברתי, שואף לקרבה ולתלות, גודל מתוך התלות ומתוך היחסים המשותפים.


אבל אני לא.


בכל פעם שאני מרשה ליחסים כלשהם עם אדם שני להתקיים (כולל המשפחה שלי) כל קשר כזה הוא ויתור על העצמי ועולה לי בדם נפשי.


הפחד הכי גדול שלי בעולם הוא לתת מעצמי ולהיפגע. לא לתת מעצמי ולא לקבל חזרה (זה מובן לי, כמעט נראה לי טבעי) אלא לאפשר קרבה ואז לדעת שהיא נוצלה לרעה.


זה קרה יותר מידי פעמים.


אני למודת טראומות אבל לא ממש.


כי,


מה לעשות.


אני לא מאמינה בשום דבר בעולם הזה, חוץ מבאהבה.


בגיל ינקות כבר ידעתי שהכל שקר אבל אהבה היא הדבר היחיד שיכול לשנות הכל לטובה (סובייקטיבית הא הא)


ואין דבר אחר שמעניין אותי מהעולם הזה.


אני לא דורשת כלום. כלום.


אני לא מוכנה לזיופים כי אהבת אמת היא קדושה לי.


אני אוהבת אהבת אמת בקלות, קלות רבה מידי אולי.


אבל זה הכוח שלי.


זאת האמונה היחידה ששרדה מתוך כל זיוני המוח שניסו ועדיין מנסים לספר לי כל חיי.


ואני לא רוצה לגלות שגם היא מתה.


רוב האמונות שלי מתו מזמן.


לפעמים אני נזכרת בהן ומייחלת לרגעים שהן עוד היו קיימות. כשעוד הייתי תמימה ולא קרה מקרה שגרם לי להבחין באמת.


אי אפשר להשיב אמונה שאבדה.


ואהבה?


לא משנה כמה עמוקה הפגיעה שחוויתי מהדבר הכי טוב בעולם הזה שהפך יותר מידי פעמים בחיי למפלצת הנוראית ביותר בן רגע -


תמיד המשכתי להאמין.


תירצתי, יכולתי לומר שרק המושא הנוכחי הוא הטעות. מחקתי מחיי אנשים בתוך שניות.


לא היססתי להיות קפואה כקרח לאנשים ששניה לפני כן דמיינתי איתם את כל חיי, אם הם בגדו באמון שלי ושברו את ליבי.


לא פעם, לא פעמיים, גם לא שלוש, חזרו אלי אהובים לשעבר והתחננו בבכי.


כמה פעמים הגעתי למקום הזה שגבר שמתתי לדמיין שלא השחית את הטוהר שחלקתי איתו, בא והתחנן אלי כי אני היחידה ולעולם לא תהיה אחרת.


אבל זה תמיד מכעיס אותי.


זה תמיד מכעיס אותי כשמזלזלים באהבה שלי. היא ניתנת בחינם אבל היא חד פעמית.


אם עשית משהו שהפר את התום, אין שום דבר בעולם הזה שיחזיר אותו.


זה כמו לתת לילד רק פעם אחת מכה. פעם אחת.


שום דבר לא יחזיר אותו יותר למאה אחוזים של ביטחון. הוא יוכל לזייף, אבל בתוך תוכו עם כל יד מלטפת שתשלח לכיוונו הוא ירעד בתוכו מפחד שאולי זו שוב מכה.


ואני לא יכולה להבין, אני לא יכולה להסכים, ואני לא יכולה להכיל בחיי בני אדם שמזלזלים בתום ובטהרת הדברים.


כשהלכת לאישה אחרת, לא משנה מה היו הנסיבות שהביאו אותך לשם, הבאת מוות לתום.


כשבחרת ללכת ממני ברגע בו הייתי הכי פתוחה רגשית שאי פעם הייתי, כשבחרת להפיל עלי את עולמי כי פחדת להתמודד עם זה - איבדת את האהבה שלי לנצח.


כשלא נתת לי חופש וכשדחקת אותי למקומות שלא רציתי להיות בהם אבל הלכתי אליהם בשבילך - שוב הרגת את האהבה שלי.


כשפעם אחת הרמת עלי יד,


כשתיארת לי גוף של מישהי אחרת,


כשאמרת לי לא כי לא היה לך נוח,


כשנעלמת,


כשהבטחת לחזור ועשרים שנים לא חזרת,


כשפחדת. פשוט כשפחדת ממשהו טוב (איך לעזאזל אפשר לפחד ממשהו טוב עד כדי כך שהורסים אותו מראש? למה אנשים לא מרשים לעצמם קצת נחת?)


הרגת את התמימות שלי.


כולכם -


עבר.


לאף אחד מכם לא תהיה הזדמנות נוספת.


אני אהיה טובה ואנסה להיות נחמדה אליכם, בעיקר כדי לשחרר אתכם. אם זה לא יעבוד אז אאיים אליכם או בעידן של היום - פשוט אלחץ על כפתור "מחק". אבל לא תהיה לכם עוד הזדמנות.


אבל בלילה הזה אני מתפללת.


מבקשת.


הו אלוהים (יעני: יקום. גורל, אמת), בבקשה אל תתן ליצור שאני לחיות את כל החרא של החיים האלה בלי רגע של שקט.


אני מסרבת לחשוב שאולי לעולם ואף פעם שוב לא אדע אהבת אמת.


וכל מה שדרוש לנפש שלי זו אהבת אמת.


אחת.


אדם שיודע לכבד את השבריריות של נפש שמרשה לעצמה לאהוב.


מישהו לא פחדן ולא רע.


למה?


למה זה כל כך חשוב לי?


למה זה הדבר היחיד שאני מוכנה לדרוש מהחיים?


כי כשהייתי בת שלוש ושקלתי התאבדות, על כף המאזניים, בצד הנגדי למוות לא עמדו חיים, עמד הסיכוי לאהבה. לתיקון.


ואת כל החיים שעברתי אחר כך שרדתי בגלל האמונה שיום יבוא ויהיה תיקון לגועל של העולם.


ואם לא יהיה תיקון


אז העולם הזה לא היה שווה להיות בו


שום חוויה מהעבר


שום טוב רגעי לא מתקן


אם הוא לא מביא איתו תחושה אחת מסויימת


של קבלה תמידית נטועה.


הדבר האומלל הזה


שאף פעם בחיים שלי לא הרגשתי


אבל משהו


(מה?)


אמר לי


שחייב להיות קיים.


אני


לא חושבת


שזה חלש


לרצות להיות אהוב


אני חושבת


שיותר מכל צורך אחר של האדם


ואולי של כל יצור חי


קיים


הצורך להיות נאהב.


 


 


 


 


 


 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 27/3/2017 09:41  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 

את נותנת לו משמעות בזה שאת לא מזדיינת עם אף אחד אחר

 

אבל לא בא לי להזדיין עם אף אחד אחר

 

אז אל תתפלאי שאת עדיין חושבת על האפסון הזה

 

 

 

 

 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 26/3/2017 10:54  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של zambar ב-26/3/2017 16:04
 




 


הדבר השנוא עלי בעולם הוא שעושים בשבילי דברים.


שונאת את זה.


הלואי וכל שאר החיים שלי אף אחד לא יעשה בשבילי כלום.


לא ינקה בשבילי.


לא יכין לי אוכל.


לא יפתח לי דלת.


לא ירים לי שקל שנפל לי.


לא יעזור לי לבחור בקניות.


אפילו לא ירד לי.


אני לא סובלת את זה שאנשים חושבים שהם עושים טוב בזה שהם עושים בשבילי דברים.


זה מקטין אותי וגורם לי להרגיש נכה.


זה הדבר שהכי מעצבן אותי בעולם להרגיש שאני צריכה להגיד תודה למישהו על זה שהוא גנב לי חוויה או עשייה מהחיים ועוד דורש שאתחנף אליו בעבורה.


אז לא.


ממש לא רוצה מכם כלום.


אל תעשו בשבילי


לא ביום רגיל.


לא ביום הולדת


וגם לא ביום מותי.


סבבה לי להיות עצמאית ויצור לא חברתי.


אני לא זקוקה למניפולציה החברתית שלכם כדי להרגיש קטנה ותלויה.


יותר טוב לי לבד.


יותר טוב לי להתאמץ.


יותר טוב לי לשלוט על החיים של עצמי


As should be


אז על תפריעו לי


לא ביקשתי מכם כלום.


היי


זה מאוד משמעותי.


לא


ביקשתי.


לא


ביקשתי


.


 


 


 


 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 25/3/2017 08:13  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של zambar ב-26/3/2017 15:58
 




 


אבל זין


גדול לא מאוד


עבה לא מאוד


בשרני


כבד


ועומד מראש


בסדר


שיהיה מחובר לגבר


שסיים מקלחת לא מזמן


וסיבן בסבון קשה את ערוותו


שתהייה בבקשה עמוסת שיער


ורכה


ורייחנית בעדינות


שהגוף שלו יהיה חם אבל אולי במעלה אחת מעלי


ושהחדר יהיה טיפה טיפה קר


כדי שאני ארצה להתכרבל


שהאור יהיה צהוב ונמוך


שלגבר הזה יהיה קול לוחש ונמוך


שהוא ילטף אותי בראש


וילחש לי דברים חמודים


ושאני אהיה מוכנה כבר לטעום


אבל קודם הוא יטעם אותי


ישכיב אותי על מיטה לבנה נקייה


אני לא אהיה צמאה


ברקע מוסיקה חדשה ונעימה אבל מאוד


עדינה


הוא ינשק אותי ממעלי


ויעצור להסתכל לי בעיניים


זה יביך אותי


אני אשים לו יד על הפנים ואצחק


הוא יעצום עינים


וישים לי יד על הפנים חזרה


אני אעצום עינים


וכשהיד שלו תחליק מהפנים שלי אני אפקח אותן


ואראה שהוא שוב מסתכל


אני אלחש


מה?


והוא יענה


את


והעינים שלו יגידו כוונות טובות


העיניים שלו יגידו שהוא לא חייב ומצידו שלא יקרה


העיניים שלו יגידו שהוא מאלה שמתחרמנים ממבט


הוא יגלוש ללשכב לצידי


אני אפנה אליו


נשכב זה מול זו


הוא ישלח יד ללטף


שיער


אני אהיה מכורבלת בעצמי ופגיעה כמו שאני


כל כך פגיעה שיהיה לי קשה להסתכל לו בעיניים


אבל הוא ימשיך ללטף


את המצח שלי


והלחיים


והגבות


והעיניים


והאף


והפה


הנשיקה של המלאך ששלח אותי לחיות פה


השפתיים


והסנטר


הוא יבחן וילמד


וזה יהיה כל כך יפה ומוזר


שדמעות יתחילו לזלוג מהעיניים


בלי שאני אוכל לשלוט בזה


הוא יתפוס דמעה באצבע רכה ויוביל אותה במקום למטה


אל קצה הפה שלי


אז יחצה איתה את השפתיים לרוחבן ויסיים בקו של חיוך


אני אתפוס לו את האצבע בפה שלי ואמצוץ לרגע אז אוציא


הוא ישלח יד מחבקת ויצמיד אותי אליו לחזה השרירי שלו


אני אחבק חזרה


הוא על הגב אני מצידו מחבקת


הוא יכבה את האור


המוסיקה תמשיך בלי להפריע


הוא יאמץ אותי אליו ונתחבק ככה עד שנירדם


 


בבוקר אני אקום בזהירות לפניו לשירותים


אחזור לחיבוק שלו


אריח את הריח שלו מהמיטה


אני אחבק אותו והראש שלו יהיה על החזה שלי


השיער שלו מול האף שלי


ויהיה לו ריח טוב ואני לא אפסיק להסניף


הוא יעטוף ביד חמה את הגוף שלי שהספיק להתקרר בחוץ


ינהם קול של פינוק


ישים עלי רגל ויצמיד עוד להשוואת טמפרטורות


אנחנו עוד ערומים מאתמול


תוך כדי שינה מחובקת הגופות שלנו למדו


הוא פותח עיניים ומחייך אלי


אני מנשקת אותו נשיקת שאלה קטנה


הוא מחזיר נשיקת שאלה


אני עונה בנשיקת תשובה


הוא עונה בנשיקת הבנה


מתגלגל מעליי ואני מרגישה איך הוא עומד


זה מצחיק כי הוא לא ממש צריך להתאמץ


אני רטובה והוא פשוט מחליק


נכנס בהילוך איטי הכי שאפשר


אנחנו מסתכלים בעיניים


הנשימות של ההתרגשות נשמעות ומתערבלות זו בזו


משחק


אסור להפסיק להסתכל בעיניים


הוא נכנס לאט


הגוף שלי מתרחב ונמתח למענו


הוא עבה


וכל מילימטר שהוא נכנס מותח אותי עוד


אבל האיטיות מרטיבה אותי כל כך


שזה לא כואב בכלל


הוא מחזיק לי את הפנים בין הידיים שלו


אני מחזיקה את הפנים שלו


המבט נעצם רק בנשיקות שבין לבין


הוא כמעט כולו בתוכי


אני מרגישה את האשכים שלו נצמדים


בטן שלו מתהדקת


הוא מתקדם עוד לתוכי


מרגישה אותו במעמקים


כבר לא נשאר מקום בתוכי


הוא חדר כל מה שאפשר לחדור


ממלא אותי בחום


במקום שרק משקר שחם לו


הוא עוצר


מיישר ידיים


מרחיק חזה מחזה


ומתחיל לשחק בין להיות בתוכי עד הסוף


לסנטימטר פחות


לאט


אני כל כך רטובה


סנטימטר אחד ופנימה


הוא כל כך עמוק


שניים ופנימה


זה משחק


שלוש ופנימה


במשחק הזה


ארבע ופנימה


הוא ממחיש לי


שתיים ופנימה


איך הולך להיות הקשר שלנו


חצי ופנימה


חצי ופנימה


עשר


החוצה


ופנימה


בכל פעם שהוא ילך


חמש ופנימה


הוא תמיד יחזור


אחד ופנימה


לא משנה מה


כולו החוצה


הפסקה שמחממת את הכניסה שלי


החלקה למעלה על הדגדגן שלי


ירידה חזרה לכניסה


הכל ופנימה בבת אחת בתנועה בוטחת ועמוקה


לא משנה מה


חמש אחד


הוא תמיד יחזור


אפס חמש


אפס עשר


אפס שבע עשרה


אפס עשרים


אפס עשרים


אפס עשרים


אפס חמש


עצירה


לא משנה מה


כמה רחוק


זה תמיד ייגמר ביחד


כדי לספר לי את זה


הוא דופק אותי על עשרים אפס במהירויות שונות


וכשהוא שומע שאני עומדת לגמור


הוא מוציא אותו בהחלקה כלפי מעלה


כדי שביציאה הוא ייגע בכל מה שעושה לי טוב


מחדיר ומוציא


ככה


אבל הוא כבר לא יכול להתאפק


וכשהסומק עומד בלחיים שלי


והרגליים שלי מתפשקות עוד


ותופסות אותו בו זמנית


והגופות כבר מזיעים


והנשימות כבר לא מצונזרות


והקצב כבר לא בשליטה


והגוף רועד מרצון


אז הוא חודר עמוק יותר מהכל


ובשלוש מכות נפוחות וזורמות


הוא גומר עמוק בתוכי


איפה שהיה קר ועכשיו רותח


איפה שהוא מבטיח


בלי מילים


שלא משנה מה


זה ייגמר עמוק בתוכי.


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 24/3/2017 03:42  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חוט ב-24/3/2017 22:45
 




 

בניגוד לציפיות בעקבןת השיחה הקצרה מידי

כשהוא פותח את הדלת הוא רק בן אדם

לא שיכור

לא קופץ

היי

מזמין אותי פנימה

הייתי מתארת איך ישבנו על הספה

(עם בירה - שזה הבסט שיכולתי לדמיין - בלעע)

וניהלנו שיחה

(אוחחח אבל זה כל כך פקטיבי)

ואז התנשקנו בעדינות

(ממש לא)

אבל אפילו הערוץ הזה דוחה אותי

מאןןן

אני כל כך לא שם

עצמי אמר לי:

אולי עדיף לחוות בלי לשאול

אבל זה שקר

עדיף לחשוב מראש ולהבין

את לא מגניבה כשאת זורמת אפילו אם הוא חתיך-על

את בוגדת בעצמך

במה שמתאים לך

ל ך

ואת גורמת לעצמך להיכנס לתחושות שליליות

ואין לך צורך בזה

כי החיים שלך

ואללה

החיים שלך דבש

אין לי צורך בזה

אבל בכלל

אנשים

גברים בעיקר

לא קולטים

כל התרחשות אפשרית היא מאכזבת

הנס לא יקרה ever

פשוט לא

לא ככה

אז למה לטרוח?

לא חייבים לחוות את כל הטעויות כדי לדעת מה לא לעשות

אני חכמה יותר מזה

 

 

 

 

עכשיו

 

 

 

 

 

בטעות

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 24/3/2017 03:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 

דלת

פותח

מבט ראשון

סוקר

מנסה להצניע אכזבה

נכנסת

עוצר ליד הדלת

מנשק

הראש בסרט

הראש לא בסרט

יש לו טעם של אלכוהול

הוא יותר נמוך משציפיתי

עיניים יפות

היי

היי

בואי

יד לחדר שינה

נשיקות וחיבוקים

מושיב אותי על המיטה

פותח מכנסיים

עכשיו תורי

היי

איזה מזל שאני לא באמת שם

בלעעע

Never again

 

 

 

 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 24/3/2017 03:27  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 

בשעה שתיים התעוררתי

מתוך שעמום וידיעה שאין טעם ממש לקום נכנסתי

בחור יפייפה וחתיך ענה לי לפני עשר דקות

הוא רק חזר ממסיבה

בואי

לאן

תל אביב

מתי

שעה

שם

אוקי

אוהב

אוקי

מקלחת

שמלה

מונית

דלת

אין תשובה

היה שתוי

בטח נרדם

מצויין בעצם

למה לא חשבתי על זה קודם?

 

 

 

 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 24/3/2017 03:23  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'וקר ב-24/3/2017 18:29
 



מסר לאדם אחד ומיוחד שיודע מי הוא:


 

תקשיב מותק.

זה לא יעזור לך.

לא תצליח לעשות מה שאתה מנסה.

מ צ ט ע ר ת.

אני פשוט מבוגרת מידי בשביל הבולשיט הזה.

זה לא מזיז לי ת'ביצה השמאלית (שאתה אפילו לא יודע אם יש לי)

Got it ?

אתה תהיה חייב להפנים את זה.

אני יודעת שיש לך את היכולת.

אז תבחר בשפיות והלאה ממני.

תודה

וסליחה

ממש מצטערת שלא הצלחת להשפיע עלי בצורה שרצית.

שורה תחתונה :

אתה כלום בשבילי

וגם אני כלום בשבילך.

תהנה מהחופש הזה.

זה הדבר הכי טוב בעולם - אתה משוחרר.

אז

Go.

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 21/3/2017 11:01  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מתילדה הלטאה ב-21/3/2017 15:13
 



לידיעת העולם - טלפונים ניידים


 


אנשים אהובים,


 


לידיעתכם: 


 


בשום מצב ותחת שום נסיבות, זה לא מנומס לדבר בנייד בקול רם בחברה,


זה לא מנומס לדבר בנייד באוטובוס כשהנייד מוחזק על האוזן שקרובה למי שיושב לידך,


(אם את/ה רוצה סרטן מוח זה לא אומר שגם לי בא)


וזה לא מנומס לדבר בטלפון במעלית.


(רחמו על עצמכם קצת. הקרינה מהנייד במעלית היא הרבה יותר גבוהה מהרגיל. גם ברכבת אגב).


 


וטיפ קטן - תתרגלו לאוזניות. בני אדם. אל תצלו את המוח שלכם. זה מזעזע.


 


 


 


אוקי?


 


 


 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 20/3/2017 23:49  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מתילדה הלטאה ב-21/3/2017 10:28
 



לידיעת העולם - משקפי שמש


 

אנשים אהובים,

 

לידיעתכם:

 

בשום מצב ותחת שום נסיבות,

זה לא מנומס לדבר עם מישהו כשאתם עם משקפי שמש.

 

ברור?

 

 

 

(פאק)

 

 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 20/3/2017 08:48  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של PK ב-22/3/2017 13:41
 



דברים שאי אפשר לשלול


 

כששני אנשים עוברים זו על פני זה, יש להם שניות מעטות (במקרה של קוצר הראייה שלי- מעטות מאוד) להחליף אנרגיה.

בכל זאת כשלב עבר מולי בחמש שניות כבר הספיק לספר לי ללא מילים שהוא נשוי וזה לא יקרה.

זה יפה כי הבנתי את זה ממש כאילו הוא אמר בקול.

אבל הוא לא.

ולקח יותר מחודש כדי לאשר את זה רשמית.

זה יפה כי דיברנו בלי מילים.

זה יפה כי צדקתי ולמרות הכל אנחנו משדרים על אותו גל.

וזה מה שמשנה. אני כבר לא בקטע של אהבה מנכסת. כל מה שמעניין אותי זה לפגוש אנשים ברמה רגשית גבוהה כדי שאוכל סוף סוף לתקשר.

וממבט ראשון זיהיתי. ואכן כך היה.

אני לא מצטערת על המערבולות שהרסו לי שבועות מהחיים מתוך רצון מטורף להכיר אותו.

אני לא מצטערת כי ההשערות שלי היו נכונות,

וזה עדיין נכון שחבל לא להכיר את ההיכרות הזאת,

היכרות של שני זרים שמחליפים מידע בחמש שניות של חצאי מבטים ברחוב.

זה פאקינג משהו.

זה מעולה.

זה הרבה וזה מיוחד וזה שווה בירור.

יאפ יאפ יאפ.

 

 

 

אבל זה בסדר. הרפתי. אם אני אראה אותך שוב אי פעם אני באמת יכולה רק להסתכל ולהנות.

אתה היצור הכי יפה ומרתק בעולם.

היי. זה טוב, לא?

תמיד טוב לחיות בעולם שבו אוהבים אותך זרים גמורים.

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 20/3/2017 04:24  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מתילדה הלטאה ב-21/3/2017 10:56
 




 

אל האוטובוס עולה גבר פזור שיער ארוך ומתולתל, נוטה לג'ינג'י ושרוף בקצוות.

אני מהופנטת בהיחבא עד שהוא עובר לשבת במקום בלתי נראה לי.

כשהוא יורד שיערו אסוף וזה כמעט עצוב.

עדיין יש יופי בעולם.

היאח.

 

 

 

 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 20/3/2017 04:16  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 

בכתביי הישנים מעורבבים שני שעזב אותי, חזרה נוספת של אחשחור, מותו של גבריאל בלחסן, זיון רנדומלי עם מישהו שיכל להיות טוב אבל לא נתתי לו, וההידלקות המענה בלב לפני שידעתי שהוא נשוי עם ילדים.

 

 

 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 20/3/2017 04:14  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-26/3/2017 15:27
 



בלילות


 

בלילות אני מדברת לעצמי:

 

יש סיכוי שאי פעם מישהו יאהב אותי שוב?

 

ועצמי משקר לי:

 

ברור.

 

לפעמים כשאני מדברת עם עצמי בקול חלש כזה לפני השינה, אני מצליחה להרגיש אהבה כמו שמיליוני שנים לא הרגשתי. לרוב זה קורה אחרי שאהבתי את עצמי פיזית ולחשתי לעצמי את המילים שאף גבר אף פעם לא אמר לי בזמן הנכון.

אחר כך אני על סף שינה דנה עם עצמי בסיכוי שיהיה לי טוב בשותף עם אדם אחר. אני דרך קבע משקרת לעצמי שכן, ושברור שיהיה טוב. לפעמים אני גם מדברת איתו בקול ושומעת ממנו מילים טובות ואז נרדמת כמו תינוק שבכה את כל הכוח שהיה לו ואין לו ברירה אלא להירדם.

אבל אני יודעת גם אז שזאת אני. שזה לא גבר שקיים אי שם שאוהב אותי אלא אני בלבד. זה קצת מוזר לחשוב שיתכן ואף אחד לא יאהב אותי שוב. למרות שזו האמת. אני מתנתקת מהעולם בצעדים גדולים. אולי הצעדים היחידים שאני עושה בחיים שלי. זה מצויין לי. אבל זה גם מפחיד. לבד מפתח אותי יותר מכל דבר. ובכל זאת צריך גם ניסים בחיים האלה. ואם אי פעם יהיה לי מישהו אז זה בהחלט יהיה נס.

 

 

 

 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 19/3/2017 20:17  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מתילדה הלטאה ב-20/3/2017 08:52
 




 

מישהו נוגע בי

זה באהבה או במכניות?

האם יש מחשבה טובה בתוך זה?

אני לא בטוחה

אני לא יודעת.

 

הולכת ממנו ומתחיל לכאוב לי

כל מקום שהוא ליטף כואב

פתאום הגוף חלש

ואני מסוחררת

אני רוצה לישון אבל הדרך הביתה מתארכת כל כך.

 

בבית אני נשכבת על המיטה

מכוסה בשמיכה

אבל לא להירדם

רואה סדרה שגורמת לי להרגיש בבית

כי הדמות הראשית משוגע כמוני

 

המוח כואב

הראש כואב

בחילה מוזרה

הגוף עייף כאילו לא ישנתי ימים

כל סוף השבוע עבדתי

לילה לא ישנתי טוב

חלמתי חלומות על דברים כל כך ישנים לתת מודע

מה שגרם לי להבין כמה זמן לא ישנתי ממש

זה מזעזע

ומסביר הרבה ממה שעובר עליי לאחרונה

אני רוצה מיטה בצורת קן של ציפור

קן של צופית

כדור חלול עם חור לכניסה

להתכרבל ולהתנדנד ביחד

לישון שנים

אני לא בהכרה ממש

....

 

 

 

 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 19/3/2017 18:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 

מתחמקת מאחריות

שונאת וכועסת

לא לוקחת קרדיט

לא מוכנה

לא מוכנה

אני לא יוזמת

ואני לא אוהבת

ואצלי הכל דפוק

אז די

 

 

 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 19/3/2017 18:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא פמניסטית. פשוט נקבה.


 


מעצם היותי אישה אני חושבת על עצמי ובנות מיני בצורה פילוסופית לפעמים.


אני מאמינה שהעולם, למראית עין, נמצא במקום טוב יותר מבחינת יחסו לנשים, למראית עין.


אנחנו כבר רשאיות להתקיים. לא לפחד ברוב הרחובות שאנחנו הולכות בהן לבד. כבר לא מחתנים אותנו בגיל תשע. 


ולא מאשימים אותנו בזה שנאנסנו.


Well..... רוב המשפטים האלה הם שקר גמור.


נקבה נראית מוזרה מאוד אם היא בחרה לא להיות בזוגיות ולא להקים משפחה. הייתי אומרת שהיא מתקבלת כסוג של חולת נפש בחברה, אבל לדעתי גם היחס לחולי הנפש דורש הפיכות רבות עד שיהיה ראוי.


את יכולה ללכת ברחובות בביטחון אבל זה רק ביום ורק במקומות מסויימים של העיר. יש מקומות שפשוט לא תלכי בהם. זאת האמת.


לא מחתנים אותנו בגיל תשע, אולי. אבל בועלים שמונים אחוז מאיתנו באונס בגילאים קרובים מאוד לזה.


במקום שגברים יאשימו אותנו בזה שנאנסנו- כיום התרנגולות המנקרות למוות הן נשים שנאנסו בעצמן ועשו למקרה רציונליזציה.


אבל פאק. זה אפילו לא מה שרציתי לכתוב עליו.


רציתי לכתוב על זה שהגוף שלנו לא באמת ברשותנו.


בעוד לגברים יש את ה"רשות" להיות עצמם - וכמה שהם יותר עצמם הם יותר מושכים,


כן כדי להית אישה שמתקבלת על החברה את חייבת להיות מדגם מאוד מאוד מסויים,


בנוייה לפי תבנית שאין עליה הרבה עוררין ואם לא נולדת לפיה את תיאבקי כל החיים להגיע אליה.


בלה בלה בלה משקל


בלה בלה בלה גודל הציצי


בלה בלה בלה אני לא זוכרת פעם שבה תלתלים היו לגיטימים


בלה בלה בלה - אני רק רציתי לרשום


שלא בא לי להוריד את השיערות ברגליים שלי יותר


זה לא כי אני פאקינג פמניסטית. זה כי אני עצמי. וזכותי לעשות את הבחירות שלי. ולא להיקרא בגללן בשמות גנאי שמשמעות האמיתית היא קבלה עצמית של מי שאני.


שיערות ברגלים זה משמעותי לי ועל זה רציתי לזיין לכם ת'שכל היום.


על זה שזה הדבר הכי נעים בעולם. על זה שהרבה פחות קר בחורף. על זה שהרוח מלטפת אותן בצורה שבא לי לבכות על כל אישה שלא חוותה את זה.


על העובדה ששיער הוא חוש שישי. על זה שהאינדיאנים באמריקה איבדו את כל החושים השישיים שלהם כשבא האדם הלבן וגילח אותם. ואיך זה לא שונה. את בת אדם אחרת כשאת נאמנה לגוף שלך. כשאת לא מתעללת בו ומורטת אותו  למען איזה גבר מזורגג שבכלל לא רואה בך בת אדם שווה אלא איזה בובה חיה שצריכה להיראות מאוד מסויים כדי שהוא יזיין אותך.


ואללה החלטתי שלא בא לי.


לא בא לי להתאמץ 24/7 כדי שאיזה גבר רנדומלי יחשוב שאני שווה זיון ואז יאנוס אותי במסווה של אפילו לא אהבה.


כוס אמק.


אנחנו כל החיים טורחות ומשקיעות בחרא השטוח הזה רק מתוך תקווה שירשו לנו .... - מה בדיוק?


להיות במנוחה?


להיות אימהות?


להיות אהובות?


להיות בנות אדם שהוכח ע"י גבר שזכותן להתקיים?


פאק איט מאן.


פאק איט.


אני לא צריכה אף גבר וגם אף אישה וגם אף חתול כדי שיוכיחו לי שזכותי לחיות בעולם הזה.


אף אחת לא צריכה.


גברים צריכים.


זה הסוד.


גברים צריכים שיהיו תלויים בהם.


גברים צריכים שיישברו בלעדיהם.


שיפחדו בלעדיהם.


שלא יוכלו להיות שלמים בלעדיהם.


זה mind game


ולא שום דבר אחר.


גבר שדורש ממך לגלח את הרגליים שלך מכל סיבה שהיא


הוא גבר שמנסה לשלוט בך


ואל תטעי לחשוב שאת יכולה לגלח את הרגליים שלך ועדיין להיות עצמאית וחופשיה.


אל תטעי לחשוב שאת עושה את זה כי זה יותר יפה או נעים.


זה שקר שזיינו לך תשכל לגביו מרגע שהגעת לגיל הנכון.


אם אפילו פעם בחייך לא גידלת את השיער ברגליים שלך להנאתך -


אז את שפחה.


וכל הדברים האלה, האחרים, שלא רציתי לדבר עליהם עכשיו, הם רשומים בהווה שלך כמו בעתיד שלך.


לשמחתך יש לך בחירה.


את יכולה להיות עצמך. לבחור.


להרים אצבע משולשת לכל הגברים המטורפים.


לומר:


פאק אני לא פמיניסטית,


פשוט אהההמממ... נולדתי אישה.


You know...?


 


 


 


 


 


 


 


 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 19/3/2017 09:07  
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Adam Rosenberg ב-21/3/2017 19:52
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  מתילדה הלטאה

בת: 35



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למתילדה הלטאה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מתילדה הלטאה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ