לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


(פורנו מחשבות)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2016


 

ערב

אחרי יום של עבודה למעני בלבד

הזיות על אהבה

שיער שנראה טוב בפעם הראשונה מזה חודשים

התעררות משינה ארוכה לריח של אוכל טעים

יושבת מכורבלת על ספה עם ספר טוב ושקט שבו שומעים רק מידי פעם נביחה של כלב

או פטפוטי לשונות אש מחממות סיר של תבשיל למחר

 

 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 5/2/2016 20:20  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 

רצון זעיר לריח שיגרום לי להתקרב

 

 

 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 4/2/2016 21:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 

הלוואי והיה לי אומץ להזמין אותך לבוא איתי.

הלוואי וזה היה הגיוני.

אני בטוחה שהיית מתלהב.

אני בטוחה שהיית אומר כן.

אני בטוחה שיש לך את האפשרות.

אני בטוחה שיכולנו לחלוק את זה יחד בצורה מושלמת.

אבל לא :)

 

 

 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 1/2/2016 13:06  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הבוחן העליון ב-1/2/2016 13:19
 



אלימות


 

בהשתלשלות אירועים קצרה ומוזרה קרה שחבר לעבודה התנהג באלימות כלפי (תתאמן על הקליעות שלך מותק. לא פגעת).

בגלל שזה בן אדם שאני מכירה כבר שנים

אפשר לומר שמחבבת אותו מקרוב

וחושדת מקרוב שמשהו לא תקין בו

אבל בסך הכל זה אדם שעושה הרבה טוב לעולם

ואף פעם לא הגיב אפילו במילה רעה לכלום

וגם נמצא בתקופה מאוד לחוצה בחייו

-

אני לא כועסת עליו

רק מופתעת ואולי אף נמצאת במצב של שוק

 

אבל מה שיותר מעצבן אותי

זה שאני, בבסיסי, וללא שליטה על זה - נעשית אדם מחודד יותר אחרי מקרה אלימות.

אני מרגישה כאילו המקרה הקטן וההזוי הזה איפס אותי.

פתאום כל המחשבות הטורדניות נעלמו,

ומה שנשאר זו מחשבה טהורה ופעולה טהורה, מהסוג שבד"כ מצריך התערבות של כדורים פסיכיאטרים.

מרגע שזה קרה הרבה יותר קל לי לתפקד (אם כי הגוף שלי רועד מבפנים כבר כמה שעות)

העבודה סוף סוף נעשית כמו שצריך בלי דחיות ועיכבים ותלונות ועצלות

נכון שבבית אני הולכת לישון מיד כשאני מגיעה

אבל....

 

ברור לי שזו תופעה ברורה של התנהגות תחת לחץ, כשהחושים מרגישים סכנה ואין להם זמן לכל הקראפ שבד"כ מציף את המוח,

אתם מבינים, אני מאמינה שאנחנו חיים בחברה נוחה מידי, וכל העודף מחשבות הזה נובע מהנוחות המיותרת שרק מזיקה לנו.

 

כמובן כשהגעתי הביתה המוח הרשה לעצמו לחזור להיות הוא ולהגיב בתגובה המשנית לטראומה - ישנתי יותר מ-12 שעות ברצף ואם יכולתי זה היה גם הרבה הרבה יותר מזה.

 

הזוי עולמו של האדם.

 

ועוד הזוי שאין בי כעס. יש עלבון, יש שנאה, יש רצון לנקום, יש הבנה, יש סוג של סליחה מותנה ברגע שהוא ייגש ויבקש אותה.

אני כל כך מוזרה....

 

זהו. רציתי לחלוק את זה.

 

אגב, אני תמיד ככה. עם אנשים שאני מכירה לאורך זמן. הייתי סולחת לאנשים שפגעו בי נואשות עוד לפני שהאירוע נגמר. אני רואה את זה כסוג של פגם מוחי שלא אובחן.

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי מתילדה הלטאה , 1/2/2016 12:53  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של PK ב-1/2/2016 14:24
 





Avatarכינוי:  מתילדה הלטאה

בת: 34



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למתילדה הלטאה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מתילדה הלטאה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ